סוכה ג,א אמר רב שמואל בר יצחק הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו א"ל רבי אבא כמאן כב"ש וכו' מתקיף לה ר"נ בר יצחק ממאי דב"ש וב"ה בסוכה קטנה פליגי דילמא בסוכה גדולה פליגי וכו' ולמסקנת הגמ' נחלקו ב"ש וב"ה בין בסוכה קטנה ובין בסוכה גדולה, ובסוכה גדולה נחלקו דאם אין שולחנו בתוך הסוכה אלא בבית או מחוצה לה חיישינן שמא ימשך אחר שולחנו ומש"ה אסרוהו לאכול אם אין שולחנו בתוך הסוכה, ונחלקו הראשונים אם ה"ט בסוכה קטנה נמי, א"ד סוכה קטנה פסולה לב"ש משום דאינו ראוי לדירה, ובאמת צ"ע להרא"ש דס"ל דחד טעמא להו מ"ש דבסוכה קטנה ב"ש פוסלין ומבואר בגמ' דמה"ט הסוכה פסולה, ואילו בסוכה גדולה קי"ל רק דלא יצא ידי מצוה אבל הסוכה כשירה, והרי גם בסוכה קטנה אינו מצד שיעור סוכה אלא מצד הגזירה וחד דינא להו סוכה גדולה וקטנה בהך מילתא, וצ"ע.
והנה בעיקר פלוגתת ב"ש וב"ה דלב"ה די בזה שהסוכה מחזקת ראשו ורובו, ולב"ש בעי שתהא מחזקת גם שולחנו, ולכן בעינן לב"ש שהסוכה תהא ז' ע"ז, ולב"ה דלא בעינן שתהא מחזקת שולחנו ממילא דלא בעינן ז' ע"ז בסוכה, והנה גם לב"ש לכאורה עיקר השיעור אינו זע"ז מצד החפצא של הסוכה, ורק דס"ל דבפחות מזה אינו מקום דירה, דבלי ז' ע"ז הו"ל דירה סרוחה ואינו ראוי לדירה, ועל כן בעינן שיהא מקום הראוי לדירה.
והנה הרמב"ם בפ"ד מה' סוכה ה"א כ' שיעור הסוכה גובהה אין פחות מי' טפחים ולא יתר על כ' אמה ורחבה אין פחות מז' על ז' טפחים וכו' עכ"ל. ומוכח מדברי הרמב"ם דדין שיעור זע"ז הוא שיעור בגוף הסוכה כשיעור י' בגובה, וי"ל משום דבפחות מזה אינו מקום דירה דהו"ל דירה סרוחה, אולם עי' בקרית ספר שכ' דשיעור ז' ע"ז הוא בכלל הלל"מ, וכן כתב הפמ"ג, ובביה"ל בשער הציון כ' לתמוה ע"ז, דהנה הרמב"ם כ' להדיא דאין מח' בהלל"מ, וכאן הרי נחלקו ב"ה וב"ש ורבי בשיעור רוחב הסוכה, והאיך שייך לומר דהוא הלל"מ, אולם ברמב"ם הקדמה לזבחים כ' מפורשות דשיעור זע"ז הוא הלל"מ, וצ"ע דבהלל"מ לא מצינו דנחלקו.
והנראה מבואר מזה, דהרי באמת גם לב"ש מבואר בגמ' דאין זה משום הלל"מ והא דבענין זע"ז הוא משום דבעינן מקום לראשו ורובו ושולחנו, ולאביי היינו משום דס"ל לב"ש דבעינן דירת קבע ובפחות לא חשיב דירת קבע, ובע"כ מוכרח ומבואר מזה דשתי הלכות הם, דודאי איכא שיעורא דזע"ז בסוכה הנלמד מהלל"מ דהוא שיעור בגוף הסוכה כמו דנאמר שיעורי' בגובה המחיצות, ה"נ נאמר שיעור זע"ז ברוחב הסוכה והמחיצות. אולם נאמר עוד דין בסוכה דבעינן שיהא ראוי לדירה, ובזה הוא דנחלקו ב"ה וב"ש אי חשיב מקום דירה כל שיכול להכניס ראשו ורובו א"ד בעינן שיהא מקום לשולחנו, ובלא"ה אינו מקום הראוי לדירה, ושני דינים הם, חדא דין שיעור במחיצות הסוכה ושנית שיהא ראוי לדירה, וכמו דאשכחן לענין מחיצות י' דתרי דינים נאמרו, חדא שיעור במחיצות דפחות מי' אין עלה תורת מחיצה, ועוד דהוא שיעור בדירה של סוכה דבפחות מזה לאו דירה הוא, דדירה סרוחה היא, ה"נ נאמרו שני דינים ברוחב הסוכה, חדא דהוא מדיני השיעורין מהלל"מ, דשיעור רוחב הסוכה צריך להיות ז' על ז', ועוד דבעינן שיהא ראוי לדירה, ובדין זה הוא דנחלקו ב"ה וב"ש אי חשיב ראוי לדירה גם בלי שולחנו.
מעתה נראה דבאמת גם ב"ה ס"ל כב"ש דבגוף החפצא דסוכה נאמר שיעור ז' על ז' ולא נחלקו בזה כלל, וגם הך מ"ד דס"ל דבעינן דע"ד ג"כ ס"ל דבגוף החפצא דסוכה נאמר שיעור ז' על ז', ונמצא דאין כאן מחלוקת כלל בהלל"מ, ואתיין היטב קושית המ"ב בשער הציון, אלא דס"ל לב"ה דלענין הדין דירה דבעינן בסוכה די בזה שיהא ראוי לראשו ורובו לישיבתו בסוכה, וכמש"כ בעל העיטור דהדין תשבו כעין תדורו הוא דינים שנאמרו בשם דירה של הסוכה ובזה הוא דנחלקו. ונראה ראיה לזה, דהנה לקמן דף טז, ב, אמר רב אמי פס ד' ומשהו מתיר והקשו בגמ' מאי קמ"ל הא קמ"ל שיעור משך סוכה קטנה שבעה, ולכאורה הו"ל למימר דקמ"ל כב"ש דבעינן מחזקת שולחנו וכדאיתא בגמ' אמר ר"ש הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו [וע' בפרש"י] אולם לפמש"כ דבאמת תרי דינים הם נראה דהקמ"ל דרב אמי הוא דנאמר בסוכה שיעור של משך ז' והוא שיעור בגוף הסוכה וזה לכו"ע וכמש"כ.
ולכאורה צ"ע טובא דגם אם חשיב מקום דירה בפחות מז' על ז' הא מיהא כיון דנאמר שיעור ז' על ז' בסוכה, א"כ לעולם תהא הסוכה פסולה כיון דחסר בו שיעור ז' ע"ז לב"ה, ולמאי נפ"מ אם חשיב ראוי לדירה גם בפחות מז' על ז' הא מיהא אין כאן שיעור סוכה, וי"ל דאשכחן בהוצין היורדים אל תוך י' דהסוכה פסולה משום דאינו ראוי לדירה והוי דירה סרוחה, וכ' מרן הגרי"ז דהוצין אינם ממעטין בשיעור י' דמחיצות, ורק דהוא דין בפנ"ע דאע"ג דיש כאן שיעור סוכה, הא מיהא אינה ראוי לדירה והסוכה פסולה דהו"ל דירה סרוחה, א"כ ה"נ י"ל לענין שיעור רוחב ז', דמצינו דנויי סוכה ממעטין מין הצד ופרש"י שם דממעטינן משיעור ז' על ז' דהא אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו הו"ל דירה סרוחה וכ"ז הוא לב"ש אבל לב"ה כיון דיש בו שיעור ז' על ז' וגם לאחר שיש כאן נוי סוכה מ"מ ראוי להחזיק בו ראשו ורובו כשר, דלב"ה יש כאן תורת דירה גם בלי שיכול להכניס שם שולחנו.
עוד מצאנו במג"א סי' תרל"ד שכתב דבסוכה גדולה שיש בה קרן שהיא ו' על ו' דאינו יכול לאכול שם, כדחזינן בקיטוניות שאין בהם ז' על ז' דאסור לישב שם כיון שצר לו המקום, ויעו"ש בלבוש שכ' לבאר דברי המג"א עפ"י דברי הט"ז בסו"ס תרל"ג שכ' דבחקק להשלים גובה י' דאינו יכול לשבת חוץ לחקק מדין פסל, כיון דבמקום זה אין בו גובה י' הו"ל דירה סרוחה ובודאי שיצא משם כדאמרינן לענין סוכה שריחה רע יעו"ש. וה"נ בודאי יצא ממקום זה דהו"ל ו' ע"ו. כלומר דזה ודאי דאין כאן חסרון שיעור י' טפחים בחקק, וה"נ בקיטוניות כיון דהסוכה גדולה לא חשיבא שחסר כאן בשיעור ז' על ז' אך מ"מ אין המקום ראוי לדירה ובודאי יצא משם דהו"ל דירה סרוחה. עוד יש לדון בהא דנח' הב"ח והמג"א אי בעינן בסוכה ז' על ז' או דסגי בריבוע דזע"ז, וי"ל דאע"ג דדי בריבוע ז' ע"ז לענין שיעור הסוכה מ"מ הרי אין המקום יכול להחזיק שולחן ואינו מקום דירה, ודו"ק.
באופן דנמצא דעיקר המח' של ב"ש וב"ה הוא בדין דירה שנאמרו בסוכה אבל הא מיהא דלכו"ע ילפינן מהלל"מ דנאמר שיעור ז' על ז' בסוכה, ובפחות מזה אין כאן סוכה, ולכן לא מצינו בשום מקום דלב"ה די בסוכה פחות מז' על ז', ונחלקו רק במקום דלא חסר בשיעור סוכה אי מ"מ חשיב מקום דירה בפחות מז' על ז' או לא.
ונראה דהא דבעינן לב"ש להלל"מ אע"ג דבלא"ה בעינן שיעור ז' כדי להחזיק שולחנו ובלא"ה אינו ראוי לדירה ופסול מה"ת, הוא משום דכבר האריך מרן רי"ז הלוי בדעת הרמב"ם דכל דין דירה הנאמר בסוכה הוא רק לענין קיום המצוה, דקיום מצותה הוא ע"י שדר בה, אבל אין דין ותנאי בעצם הסוכה כלל, וגם בדלא חזיא לדירה כלל אין בה גריעותא בעצם החפצא ומקריא סוכה כשרה רק דא"א לקיים בה מצות סוכה כמו בירדו גשמים, משא"כ השיעור ז' שנאמר בהלל"מ הוא דין ושיעור בעצם החפצא ובפחות מזה לא מקריא סוכה, ונפ"מ בזה דלא רק שלא קיים את מצות אכילה בסוכה אלא דחשיב שאכל חוץ לסוכה, ואכמ"ל בזה.
ובדברינו אלו יתבאר היטב דעת הפמ"ג בסי' תרל"ד, הובא בביה"ל שם בס"א וז"ל וק"ק לי על דברי הפמ"ג שכתב דסוכה שאין בה ז' על ז' פסולה מן התורה וראשו ורובו בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית הוא אסור רק משום גזירה שמא ימשך אחר שולחנו, ונלענ"ד ארכביה אתרי רכשי, דמאן דאית ליה דמחזקת רק ראשו ורובו דפסולו מן התורה לית ליה הגזירה כלל ביושב בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית כמבואר בר"ן ויתר הפוסקים, ומאן דאית ליה להך גזירה לדידיה בסוכה שמחזקת רק ראשו ורובו, ושולחנו בתוך הבית פסולו הוא רק מדרבנן כנ"ל וכו', ויותר נראה שסמך בזה על לשון הרמב"ם פ"ד מהלכות סוכה ה"א שכתב היתה פחותה מעשרה או מז' ע"ז או גבוה מכ' אמה וכו' ע"כ הרי שכלל זה בכלל פסולי דאורייתא ומ"מ דעתו בפ"ז ה"ח דגזרינן גם בגדולה היכי ששולחנו בתוך הבית עכ"ל. אלא דגם דברי הרמב"ם אלו צריכים ביאור, דהרי אם קי"ל כב"ש דאיכא גזירה שמא ימשך בגדולה א"כ ה"נ בקטנה וכמש"כ הרי"ף דתרווייהו חד טעמא הוא, ועי' בשער הציון שם אות ז', אולם לפמש"נ הדבר מבואר היטב דבפמ"ג שם כ' דהא דפחות מז' על ז' פסולה מהתורה הוא משום דהוי הלל"מ, וכבר ביארנו דבאמת זה לכו"ע דנאמר שיעור ז' ע"ז בסוכה בהלל"מ ואין זה ענין לפלוגתת ב"ה וב"ש ונחלקו בכה"ג דאיכא שיעור ז' ע"ז אך מ"מ אינו ראוי לדירה כגון בנוי סוכה שממעטינן שיעור ז' על ז' וכיו"ב, א"כ הא נמצא דבאמת סוכה שאין בו ז' ע"ז פסולה מה"ת לכו"ע ואינו ענין כלל לפלוגתת ב"ה וב"ש כל עיקר, וזהו דינא דהרמב"ם בפ"ד דסוכה, דשם איירי הרמב"ם בדיני ושיעורי הסוכה עצמה, ואילו בפ"ו מסוכה שם איירי הרמב"ם בדיני ישיבה בסוכה, ובזה נחלקו ב"ה וב"ש בשיעור הראוי להחשיבו מקום דירה, דבכה"ג שאין מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, י"ל דהוי דירה סרוחה ואינו ראוי לדירה, ולמסקנת הגמ' בזה באמת לכו"ע די בסוכה שיש בה ו' על ו', ורק דמדרבנן חיישינן שמא ימשך אחר שולחנו ולכן אסרוהו לאכול בסוכה זו גם אם יש בה שיעור ז' על ז' וכמש"נ. אבל בכה"ג שאין בהסוכה עצמה ז' ע"ז לכו"ע אין כאן סוכה, והן הן דברי הפמ"ג דגוף הסוכה עצמה נאמרה שיעור ז' על ז' אבל לענין דין דירה, באמת לא בעינן ז' ע"ז ורק מדרבנן גזרו בסוכה גדולה [כלומר בסוכה דאי' שיעור ז' על ז'] דחיישינן שמא ימשך אחר שולחנו אם אין במקום אכילתו מקום ז' על ז' לדירה, ומשכחת ליה שפיר כמש"נ.
ולפי"ד אתיין היטב דברי הרמב"ם שם בפ"ו ה"ח שכ' וז"ל מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך ביתו או חוץ לסוכה ואכל ה"ז אסור וכאילו לא אכל בסוכה עד שיהיה שולחנו בתוך הסוכה גזרה שמא ימשך אחר שולחנו ואפילו בסוכה גדולה עכ"ל. ובמ"מ וברבינו מנוח מבואר דדעת הרמב"ם היא כהרי"ף דס"ל כב"ש בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה דתרוויהו הוי טעמא משום שמא ימשך אחר שולחנו יעו"ש. ולפי"ז באמת צ"ע מש"כ הרמב"ם בפ"ד דכל שאין בו ז' על ז' פסולה, ומשמע דהוא מה"ת, ובאמת שבביאור הלכה שם כ' דמכל סוגית הגמ' במס' סוכה משמע דמשך סוכה הוא ז' טפחים ולא אישתמיט אחד לומר דשיעור זה הוא רק מדרבנן ומהתורה די בשיעור ו' ע"ו, ואילו מדברי הרמב"ם אלו משמע דהוא רק מדרבנן, ועוד צ"ע דהרי הרמב"ם כ' דאם היה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו חוץ לסוכה, ה"ז אסור עד שיהא שולחנו בתוך הסוכה. והוספה זו אינה בשו"ע בסי' תרל"ד יעו"ש. ובאמת צ"ע דכ"ז שייך בסוכה גדולה די"ל דאסור לו לאכול עד שיכניס שולחנו בתוך הסוכה, אבל דברי הרמב"ם הן בסוכה קטנה, וסוכה קטנה אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו. אולם לפמש"נ נראה פשוט דדברי הרמב"ם הם בסוכה שיש בה שיעור ז' ע"ז דאל"כ בלא"ה הסוכה פסולה מה"ת. וכל דברי ב"ש דגזרינן שמא ימשך הם בכה"ג שיש קרן בסוכה ששם אין בו כ"א ו' ע"ו דבכה"ג לא חסר בשיעור סוכה כיון דהיא פתוחה לסוכה גדולה, ורק דבמקום זה אין שיעור ז' ע"ז וגזרו דאם אין שולחנו בתוך הסוכה דאסור לו לאכול שם שמא ימשך, בסוכה כזו שפיר י"ל דאסור לו לאכול שם עד שתהא שולחנו בתוך הסוכה, והכונה היא שיכניס השולחן למקום ז' על ז', ובכה"ג אין כאן משום גזירה שמא ימשך וכמש"כ בתוס' רע"א על המשניות דלדעת הרי"ף דבסוכה קטנה סמוך לסוכה גדולה וראשו ורובו בקטנה שאינו ז' על ז' ושולחנו בסוכה גדולה, לדעת הרי"ף לא שייך למיגזר שמא ימשך דהא גם שולחנו בתוך סוכה כשירה יעו"ש. ולפמש"נ דברי הגרע"א מבוארים להדיא בד' הרמב"ם, דאיירי בקרן שאין בו ז' על ז' אך מ"מ לא מיחסר שיעורא דסוכה כיון דהוא פתוח לסוכה גדולה וכדאשכחן בקיטוניות, דמ"מ אין לו לאכול שם דחיישינן שמא ימשוך, ואתיין היטב דברי הרמב"ם וכמש"נ.
שוב מצאתי בספר הליקוטים בשם הרב"ע שכ' וז"ל ואפילו בסוכה גדולה פי' שהוא מרווח עכ"ל, וכפה"נ הוקשה לו דהרי גם תחילת דברי הרמב"ם הם בסוכה גדולה ומאי אפילו איכא ולזה תי' דדברי הרמב"ם הם בסוכה מרווח, ולפמש"כ נראה כונתו דתחילת דברי הרמב"ם הם אמנם בסוכה שיש לו שיעור ז' אבל אינה מחזקת שולחנו ואינה ראויה לדירה וסוף דברי הרמב"ם הם בסוכה שראויה לדירה, והוא מתאים למש"כ.
