וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־בִּלְעָם בֶּן בְּעֹר (כ"ב ה')
ברש"י "מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על עובד כוכבים רשע? כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר אילו היו לנו נביאים חזרנו למוטב העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם".
וראיתי מקשים דעדין קושיא במקומה עומדת שכן עדיין יהי' להם פתחון פה לטעון למה העמיד לישראל נביא כמשה ואילו לנו העמיד נביא פורץ גדר כבלעם הרשע.
והנ"ל בישוב זה, דהנה הקב"ה השרה שכינתו בעם ישראל וממילא נמצאים בני ישראל במדרגה רוחנית גבוהה, ובאים הגויים וטוענים שלו השרה הקב"ה שכינתו ביניהם גם הם היו נמצאים במדרגה כזאת אבל אינם יודעים שהסדר הוא להיפך.
שבאם אדם נמצא בעצמו במדרגה נכונה מאמין בה' ושומר מצותיו אז זוכה להשראת השכינה ובזה עולה עוד יותר, אבל א"א להפוך סדר ולהתחיל השראת השכינה מכלום ולא עוד אלא כוחות הרע שבאדם ינצלו גם את השראת השכינה לרעה ולטובתם הפרטית, וכעין בתורה שלמימינים בה היא כסמא דחיא ולמשמאילים היא סמא דמותא, כי הכוחות הגדולים הספונים בתורה מנוצלים לרעה וכן כח השראת השכינה מנוצל לרעה.
וזה שהראה הקב"ה לאומות שכדי לסתום טענותיהם השרה שכינתו על בעלם ומה הי' הפועל יוצא מזה שבמקום שבלעם ינצל את השראת השכינה עליו להחזירם בתשובה נתקלקל בעצמו וניצל זה כדי להתעשר ולקבל כסף עבור כוחו לקלל אחרים, ובזה הראה לאומות שאין מועיל השראת השכינה כל זמן שאין מוכשרים למדרגה זו של השראת השכינה ושוב מבלעם והלאה לא השרה שכינתו על העכו"ם, עי' במדרש רבה כאן, ואפילו מבלעם בעצמו נסתלקה השכינה אחרי מעשה זה.
(מרן הגאון רבי ברוך סורוצקין זצ"ל)
