השפעת הרב על תלמידיו

בשפת אמת העיר, דאטו במידות רעות צריכים ללמוד מעשיו מרב גדולה הרי מכל פחות ערך יש ללמדם. ועוד דממילא הוא כן כל שאינו לומד מידות טובות ועיי"ש מה שכתב בזה.

ונראה בפשטות דאין הנידון בזה בלימוד המידות אלא בלימוד חכמה, שהלומד חכמתו מאאע"ה הרי הוא מתעלה ומתרומם להידבק בה' יתברך, וממילא מתעדנים אצלו כל מידותיו שכפי מה שמתדבק אל ה' כן תגדל אצלו מידת הענוה אבל הלומד חכמה מבלעם, הוא להיפוך, שמתקרב הוא להבלי עוה"ז. שכן טבען של דברים שא"א להפריד החכמה מהחכם, והנפשיות של המלמד נמסרת לתלמיד דרך הלימוד, ולכן הרואה באדם מידות טובות אות הוא שלמד מרב שיש בו אותן המידות וכל חכמתו מבעת את טוהר הנפש שבו ובזה מושפע התלמיד לעלות ולהתעלות, ולהיפוך אם ראית אדם בעל מידות רעות אות הוא שלמד אצל רב שמידותיו הן מידותיו של בלעם הרשע. 

ורגילים להעלים עין מכל זה שהוא פשוט ברור ומנוסה, ויש כמה מבני תורה שבדור המתלמדים בחכמות שונות אצל מורים ומלומדים שכל מהותם רשע ופחיתות המידות ועבדות להתאוות הבהמיות, ולא יכירו ולא ירגישו שכל השחיתות הזאת עוברת גם אליהם ומנת חלקם ירושת גהינום ולא אכילת עוה"ז המביאה לידי נחלת עוה"ב. 

(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)