הגם שאין מאתנו, לפי מצבנו הירוד, שידע לקבוע חטא ועונשו, אבל ברור לנו שכל החורבן, לכל תוצאותיו, אינו אלא פרי המרי. וכשמסתכלים אנו בדברי רז"ל לעמוד על השקפת התורה לשרש המרי מתגלה לפנינו דבר נפלא בנבכי נפשי האדם. הנה הנביאים הזכירו בדבריהם העוונות שגרמו לחורבן והם הרחבת דברים במה שכבר למדה תורה בפרשיות התוכחה בס' ויקרא ובס' דברים, בין חטאים גלויים בין חטאים שאינם גלויים. ואעפ"כ שרש הדבר עמוק הוא יותר, שכל אלה החטאים הגורמים יש להם שרש מוקדם, שלמדונו רז"ל: כשנשא שלמה בת פרעה – תקופת רום הפסגה במלכות ישראל, תקופת שלום ושלוה מכל צר ואויב, תקופת השראה נפלאת תחת הנהגת-המלך החכם מכל אדם שניתנה לו חכמת התורה הקדושה לכל מכמני' במתנה – ירד המלאך גבריאל – סניגורם של ישראל – ונעץ קנה בים ועליו נבנה כרך גדול של רומי. חורבן בית שני בידי מלכות רומי נעוץ הוא בסתרי מהלכי ההשגחה העליונה בתקופת הזוהר שבבית ראשון. 

והדברים יותר עמוקים, הנביא ירמי' קונן ואמר: בכה תבכה בלילה ודמעתה על לחי' וגו' (איכה א' ב') מהיכן נובעת אותה בכי' של ליל תמרורים, שלעולם אין דמעתה פוסקת מלחי' של כנסת ישראל – אף בשעה שאינה עוסקת בבכי – ולמדונו רז"ל, כיון שבכו ישראל בכיות חנם בליל תשעה באב, בחטא מרגלים, נגזר עליהם בכי' לדורות. חטאי דור המדבר לא היו חטאים זמניים וחולפים, אלא שפעלו רשמיהם על נפש האומה בעמעום אור האמונה המביא לידי מרי. אחר שזכו ישראל ליטהר מחטא עץ הדעת בקבלת התורה, חזרו ונפלו בחטא העגל והוסיפו סרה בחטא מרגלים, ובהיות החטא טמון בנבכי הנפש, מביא לידי מרי בצורות שונות מדור לדור.