איתא בזוהר: "ואתה תצוה את בני ישראל וגו' ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו' אמר רבי חייא מאי שנא הכא מכל אתר דכתיב ואתה הקרב אליך, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, ואתה תצוה את בני ישראל (שמות ל), ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור, אלא כלא ברזא עלאה איהו לאכללא שכינתא בהדיה" (זוהר פרשת תצוה דף קעט עמוד ב).
ביאור הדברים, דבעצם מעשה הבנין של המשכן ובית המקדש כוונו הבונים שיהיו לשם ה', והכלילו את השכינה במהות הבנין וביסודותיו. לכן היה נחוץ שבצלאל ושאר חכמי לב המלאים חכמה ויראה יהיו הבונים, מאחר שהיו צריכים לכוון שהבנין יהיה לשמו ולשתף את השכינה עצמה ביסודות הבנין.
ויש להתבונן בדברים. דהנה בפשטות היה מקום להבין שהשכינה שהוכללה ביסוד הבנין היא סיבת קיומו. אולם אם כן אין מובן ענין החורבן, דמאחר שהשכינה נמצאת ביסוד הבנין, ושכינה אינה בטלה (וכמו שכתב הרמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה הט"ז), איך הצליחו נבוכדנצר וטיטוס להחריב את בית המקדש. [ואין לומר שזה ענין עונש, שהרי עונשים שייכים רק לאנשים ולא בשכינה עצמה].
והדברים יתבארו על פי דברי הנפש החיים. וז"ל: "ובאמת כי האיש החכם ויבן את זאת לאמיתתו, לבו יחיל בקרבו בחיל ורעדה בשומו על לבו על מעשיו אשר לא טובים ח"ו עד היכן המה מגיעים לקלקל ולהרוס בחטא קל ח"ו, הרבה יותר ממה שהחריב נבוכדנצר וטיטוס. כי הלא נבוכדנצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה כי לא להם חלק ושורש בעולמות העליונים שיהו יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם. רק שבחטאינו נתמעט ותש כביכול כח גבורה של מעלה. את מקדש ה' טמאו כביכול המקדש העליון. ועי"כ היה להם כח לנבוכדנצר וטיטוס להחריב המקדש של מטה המכוון נגד המקדש של מעלה כמו שארז"ל (איכה רבתי) קמחא טחינא טחינת. הרי כי עונותינו החריבו נווה מעלה עולמות עליונים הקדושים והמה החריבו רק נווה מטה. וזהו שהתפלל דוד המע"ה יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות, ביקש שיחשב לו כאלו למעלה בשמי מרומים הרס, אבל באמת לא נגעו שם מעשיו כלל" (נפש החיים שער א פרק ד).
הרי בדבריו, שקיומו של בית המקדש התחתון הוא מכח בית המקדש העליון העומד בכח פעולותיהם של כלל ישראל, וכשחוטאים ישראל אין קיום לבית המקדש של מעלה, וממילא מתמוטט בית המקדש של מטה.
ובזה יתבאר שאף שמצינו בדברי הזוהר שבניינו של בית המקדש של מטה היה על ידי הכללת והכנסת השכינה ביסודו, מכל מקום קיומו של בית המקדש של מטה תלוי בעמידתו של בית המקדש של מעלה, ומשבטל בית מקדש של מעלה, מתמוטט בית מקדש של מטה.
