בין אבני החן שנתברכה בהם עיר התורה בני ברק, נוצץ באור יקרות הכולל הגדול של הישיבה הקדושה, העומד לתפארה במרכז היכלי חכמי התורה בעיר, ובהיכלו יושבים כחמש מאות אברכים בני עליה מופלגים שבמופלגים שליט"א, העוסקים בתורה בעיונה בהתמדה עצומה.
במסגרת סדרת הכתבות 'לכתך אחרי במדבר' לסיקור שנות הקמת והתרחבות היכלי התורה שע"י הישיבה הקד', שבים אנו לשנות הקמת הכולל לפני עשרים ושתיים שנה – במתי מעט, ועוברים אנו בתחנות רבות שספגו את קול עמל תורת חכמי ורבני הכולל שליט"א, עד לאיחודם לתפארת.
כולל הישיבה הקד' בעיר בני ברק הוקם לפני עשרים ושתיים שנה, בשנת תשס"ד. הכולל הוקם בבית הכנסת 'עץ חיים' ברחוב חזון איש 10 בעיר, הקמתו הייתה בתקופת ראשית ייסוד הכוללים שע"י הישיבה הקד' ע"י רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א והתרחבותם לכל רחבי הארץ מעבר לבית שמש.
בראשות הכולל העמיד רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א, את הגאון רבי אליעזר ברוורמן שליט"א שכיהן עד אותה העת בראשות הכולל בבית שמש. לראש הכולל אחרי הצהרים מינה רבינו רה"י שליט"א את הגאון המובהק רבי ישראל בונים שרייבר שליט"א שחלקו רב לו בהעמדת היכלי התורה שע"י הישיבה הקד' בעת ייסודה.
בתחילה היה הלימוד אחר הצהרים בכולל בסגנון 'ליבו חפץ', לאחר מכן חילק הגאון ר' בונים שליט"א את סדר הלימוד אחר הצהרים לחמשה נושאים, במטרה, שכל אחד יוכל ללמוד את אשר חפץ ליבו ובד בבד גם יוכל ללמוד בחבורה ובדיבוק חברים ובהספק קבוע. כשבכל יום ויום מימות השבוע היה מוסר הגאון רבי בונים שליט"א שיעור אחד, באחת מהסוגיות הנלמדות באחד מחמש הנושאים שנלמדו אחה"צ. אשרי עין ראתה אלה.
סיפור מעניין אירע חודשים ספורים לאחר הקמת הכולל, באותה עת נסגר כולל חשוב מאוד בעיר, והפצירו רבות ברבינו רה"י שליט"א לקבל לכולל את חבר תלמידי החכמים המופלגים שלמדו בכולל שנסגר, רבינו רה"י שליט"א שאל אז את רשכבה"ג מרן הגראי"ל זצ"ל – שעודדו לקבל לכולל את קבוצת הת"ח – וכשעלתה השאלה איך יוכל לקבל קבוצה שלימה, והלא יודע הוא שיש שם בני עליה, אבל שמא אולי גם בתוכם ישנם פחות… ענה אז מרן הגראי"ל זצ"ל בחיוך: "גם בקטורת היה חלבנה"…
בס"ד תוך תקופה קצרה פקיע שמיה של 'הכולל החדש' בעיר בני ברק בהצלחתו המיוחדת והביקוש של תלמידי החכמים בעיר להתקבל לכולל הלך וגדל.
היה זה 'חידוש' בעיר התורה. מלבד החידוש בעצם הקמת כוללי הישיבה בכל רחבי הארץ באותה התקופה, הרי שהקמת הכולל בעיר התורה בעיר בני ברק שרבו בה בתי מדרשות, והצלחתו המרובה בקביעת ת"ח מופלגים את תלמודם בהיכלו, הייתה סייעתא דשמיא מיוחדת.
תקופה לאחר מכן הגיע הכולל כבר לכשמונים אברכים, והמקום היה צר מהכיל, וכבר נוצר מצב שלא היה מקום בביהמ"ד לאברכים נוספים, ומאידך הביקוש הלך וגבר.
לאור הגידול הרב והביקוש, לא נותרה ברירה אלא לעבור מקום. בר"ח אלול תשס"ה הכולל עבר באופן זמני לבית מדרש סמוך, בית המדרש דחסידות 'דושינסקי'. אלא שגם שם שרתה צפיפות רבתי, ובפרט אחרי שבתחילת אלול התקבלו כמה עשרות אברכים נוספים לכולל, ולקראת החורף ביקשו עוד רבים להתקבל לכולל, והמקום היה צר מהכיל כפשוטו.
זמן קצר לאחר מכן, נמצא מקום ראוי, ועם תחילת זמן חורף תשס"ו עבר הכולל לבית המדרש 'הליכות חיים' ברחוב ראב"ד, שם שכן הכולל כשלמעלה ממאה ועשרים אברכים תלמידי חכמים עמלים שם על תורתם, ובית המדרש מאיר באור יקרות.
אברכים שלמדו באותם הימים מציינים באוזנינו בערגה את האוירה המופלאה ורוח ה'חיות' ששרתה בכולל, כשהאוירה מגובשת מאוד באופן יוצא מן הכלל. באותם ימים אף טרח מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצ"ל והגיע לחזק את האברכים במסירת שיחה בהיכל הכולל.
במקביל לביסוס הכולל בהליכות חיים שמנה למעלה ממאה ועשרים אברכים מופלגים, הגיעה בקשה לרבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א להקמת כולל נוסף בעיר, כולל לאברכים צעירים בו ילמדו מסכתות סדרי 'נשים נזיקין'.
במהלך שנת תשס"ו, קרם המהלך עור וגידים, והכולל שנקרא 'כולל משכן דוד' הוקם בט"ו בשבט תשס"ו עם כשלושים אברכים צעירים חלקם מהכולל הותיק וחלקם הגיעו במיוחד לכולל החדש. בראשות הכולל החדש העמיד רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א את הגאון רבי דוב ברוך וינר שליט"א שהיה מהמופלגים שבחבורת הכולל בהליכות חיים, לראש הכולל לפנה"צ, ולראש הכולל אחה"צ את הגאון רבי אי"ש אדלר שליט"א.
בראש החבורה העמיד רבינו רה"י שליט"א את הג"ר משה דויטש שליט"א שבמשך השנים העמיד וביסס את הכולל בבני ברק בתבונה עצומה במסירות ובהצלחה מרובה וחלקו רב בהעמדת הבית.
הכולל החדש הועתק למשכן הקודם, ביהמ"ד 'עץ חיים', ותוך זמן קצר זכה הכולל להצלחה מרובה, כשרבים ביקשו להתקבל, הן בשל הצלחת הכולל והן בשל הרוח הצעירה ואוירת 'הברע'ן' המיוחדת שהייתה בכולל ובפרט בשל מתכונתו בלימוד המסכתות הישיבתיות דווקא.
אנקדוטה מעניינת ראויה לציון, כי באותה התקופה, קבע רבינו מרן הגראי"ל שטיינמן זיע"א את סדר הלימוד בכוללי הישיבה הקד', בו נקבע כי כלל הכוללים ילמדו את אותם המסכת, בשילוב מיוחד אותו הוא ערך וסידר כשבסדר המסכתות ישנם את המסכתות העיקריות בש"ס גם מסדרי מועד ומסכתות חולין ונדה ועוד, לצד מסכתות מסדר נשים נזיקין, על מנת שבסיום המחזור יזכו האברכים להשלמת עיקרי המסכתות בש"ס.
אלא שעם תחילת המחזור החדש בכל היכלי הכוללים במסכת חולין, הוחרג מכל עשרות כוללי הישיבה הקדושה כולל אחד, הלא הוא הכולל החדש בב"ב, שכן ביסודו הוקם ללימוד נשים נזיקין.
לאחר למעלה משנה מהקמת הכולל, צר בו המקום מהכיל, והכולל עבר לבית המדרש 'צעירים' ברחוב צאנז 10, שם קבעו האברכים את תלמודם בבית המדרש המרווח יחסית. יצויין כי באותה התקופה היה מוסר רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א שיעורים בקביעות בהיכל הכולל.
במהלך השנים יצאו לאור בכולל ספרים עבי כרס מתורתם של בני החבורה, 'עיטורי כתובות' 'עיטורי שבת' 'עיטורי נדה', בספרים אלו אף זכתה הישיבה באופן מיוחד שמרן ראש הישיבה הגראי"ל זצ"ל נתן לישיבה מחידושיו להדפיס בספרו, כן הודפסו עשרות קונטרסים 'הארות והערות מבני החבורה'.
בהמשך השנים התאחד הכולל בהליכות חיים יחד עם הכולל בצעירים, כשראש הכולל הגאון רבי אליעזר ברוורמן שליט"א וקבוצה גדולה מבני הכולל התאחדו עם הכולל בצעירים. הכולל בצעירים גדל מאוד, ובית המדרש היה מלא מפה לפה כפשוטו, כשהאברכים ממלאים גם את כל החדרים הסמוכים והמבואות.
בשיאו הגיע הכולל לכמאתיים ושלושים אברכים בני עליה מופלגים, ונודע ברמת עיון עצומה ומיוחדת ובהתמדה גדולה מאוד ונדירה. עם ההתרחבות הגדולה בכולל הצטרף הגאון רבי שמעון שרייבר שליט"א לכהן בראשות הכולל כשבני החבורה זוכים ליהנות מתורתו בשיעורים תמידין כסדרן ובמאמרים קודם המועדים.
במקביל, עם ההתפתחות התורנית המרובה בקהילות האברכים בצפון העיר, בשכונות קרית הרצוג ופרדס כץ, הגיעו לרבינו רה"י הגרש"ב שליט"א בקשות רבות מרבני וגבאי קהילות האברכים להקמת כולל לאברכים בני עליה מהשכונה.
ואכן בס"ד פתח רבינו רה"י שליט"א את הכולל החדש בקריית הרצוג בתחלת זמן קיץ תשס"ו, כולל 'נשמת עזרא', כשבראשות הכולל לפנה"צ עומד הגאון רבי חיים שלמה אשלג שליט"א, מלפנים ראש הכולל בנתיבות, ואחה"צ הגאון רבי יעקב וינפלד שליט"א, מלפנים מחשובי האברכים בהליכות חיים וכיום מרבני הישיבה בקרית הישיבה. בשנת תשע"ח מונה הגאון רבי דוד ארונספלד שליט"א לראש כולל אחה"צ, הכולל נפתח בבית המדרש 'מנין אברכים' בקריית הרצוג, וזכה להצלחה גדולה בס"ד להיות מגדלור לכל האזור, אבן שואבת לעמלי ויגעי התורה, ולקבץ את תלמידי החכמים המופלגים בשכונה לקרבו.
ראש החבורה בכולל היה הג"ר מרדכי לבקוביץ שליט"א, וקודם לכן הג"ר יעקב איצקוביץ שליט"א כיום מנהלה הרוחני של הישיבה באופקים. מלבד היותו בית גדול לה' ולתורתו ועמליה, נתן הכולל חיזוק עצום לצביון התורני של השכונה כולה.
לא עבר זמן רב ופקע שמו של הכולל כאשר עשרות רבות של אברכים תלמידי חכמים מהשכונה התקבצו אליו, ואף מהעיר עצמה היו שקבעו בו את תלמודם, בהמשך הורחב ביהכנ"ס לצורך הכולל.
מדי שבוע נאמרו בכולל 'חבורות' מתוך דיבוק חברים וריתחא דאורייתא וכן היה יוצא לאור מדי שבוע גיליון חידו"ת על הסוגיות מתורת בני החבורה בשם "שם לשמעון" לע"נ של אחד מהמיוחדים שבבני החבורה הרה"ג ר' שמעון שטרן זצ"ל שנלב"ע ללא זש"ק, וכן מדי חודש היה יוצא קובץ עיטורי דשמעתתא מתורת האברכים.
הנהגה מיוחדת הייתה בכולל, כשלצד הלימוד בעומק העיון בסדר א', בסדר ב' הייתה השקעה מיוחדת ללימוד כל המסכת מתחילתה ועד סופה, ובסוף כל מסכת התקיימו חזרות שבסיומם עמדו האברכים בכור המבחן אצל ראש הכולל הגר"י וינפלד שליט"א.
אנקדוטה מעניינת קשורה לאחד מהסיומים שהיו מתקיימים בכולל ברוב הדר, עם סיום לימוד המסכת כולה מרישא ועד גמירא. בעת שעלו ראשי הכולל להזמין את מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל לבוא למעמד, בתחילה סירב משום חולשתו, אולם מששמע שבסיום עתידות להשתתף גם נשות האברכים אמר שיגיע, על מנת לייקר את תורת בעליהן.
במהלך השנים הוקמו מסגרות שונות בהיכלי הכוללים שע"י הישיבה בעיר. בשנים הראשונות הקים רבינו רה"י שליט"א בביהמ"ד בהליכות חיים 'כולל ערב' בו היו לומדים למעלה ממאה מאברכי הכוללים, בסדר לימוד 'ליבו חפץ', כשבית המדרש היה להבת אש עד השעות המאוחרות בלילה בקיבוץ מיוחד של למעלה ממאה עמלי תורה בשעות אלו. יצויין כי היה זה המקום היחיד בו הקימה הישיבה כולל ערב, וזאת בשל הביקוש והצימאון הרב להרחבת גבולות התורה ע"י הישיבה בעיר.
מסגרת נוספת שהוקמה בעיר במהלך השנים הייתה 'כולל כלל חסידי' שהוקם כבקשה שהגיעה לרבינו ראש הישיבה שליט"א, להקמת כולל חסידי לאברכים מופלגים שחשקה נפשם ללימוד בעיון, בהמשך התאחדו האברכים עם שאר הכוללים.
במאמר המוסגר ראוי לציין כי בתקופה מסויימת היו שביקשו לייסד בכולל הישיבה לימוד מוסר וביקשו להוסיף על כך תוספת לאברכים מלבד מלגת הישיבה, השאלה הועלתה לרבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל זיע"א והוא התחבט בכך רבות, והתבטא בצחות: 'לשלם כסף על מוסר? עוד מעט ישלמו על הנחת תפילין…'.
לפני קרוב לעשור, עם תחילת נישואי תלמידי הישיבה הקדושה, הקים רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער שליט"א את כולל בוגרי הישיבה, הכולל הוקם בישיבת 'אור גאון' ברחוב עזרא בעיר ועם התרחבותו עבר לבית המדרש 'אוהל תמר' בעיר.
הכולל זכה לקבץ בתוכו בני עליה עצומים ומופלגים, שקבעו בו את חוק תלמודם מיד לאחר נישואיהם, כשקול התורה נשמע בו בעוז ובתעצומות, בראשות הכולל העמיד רבינו רה"י שליט"א את הגאון רבי אלחנן זופניק שליט"א.
בתחילת זמן קיץ תשפ"א נרשמה היסטוריה בכולל הישיבה הקדושה בעיר בני ברק בפרט, ובהיכלי התורה בעיר בכלל, כאשר עם ההתרחבות הגדולה בכלל הכוללים ברחבי העיר, ובהיות כי צרו המקומות מהכיל, ולאור הביקוש הרב של כל הצמאים לשמוע את דבר ה', הורה רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א על איחוד וקיבוץ כלל האברכים יחד לחדא בי מדרשא, בי מדרשא רבא, בביהמ"ד "נאות יוסף" ברחוב יואל בעיר, כשאליו מגיעים כוללי 'משכן דוד' 'בוגרי הישיבה' ו'נשמת עזרא'.
מאז התאחדות הכולל זכה הכולל להתרחבות אדירה שרבו ספסלי בית המדרש, המונה כיום כחמש מאות אברכים מהעידית שבעידית של עמלי התורה בעיר, וזוכה לישב ראשונה במלכות היכלי התורה ולהיות מגדל אורה עצום לכל העיר כולה.
הכולל הגדול תחת הנהגת רבותינו ראשי הכוללים שליט"א, מהווה מקום תורה עצום וגדול לה' ולתורתו. באווירה נפלאה ודיבוק חברים מיוחד, עולים ומתעלים בהיכלו בעיון התורה ובידיעת התורה בעמקותה, כשריתחא דאורייתא מיוחדת נשמעת בהיכלו בכל עת ובכל שעה, ובס"ד קול התורה הולך וחזק מאוד בבית, כשעל ניצוח מלאכת בית ה' עומד בוגר הישיבה הרה"ג ר' יעקב וייזר שליט"א המסור בכל כוחו לריבוי קול התורה והעמדת הבית בחכמה וברוב תבונה.
היכל בית המדרש נאות יוסף והחדרים מלאים כולם עד אפס מקום, כשרבים מתדפקים על דלתותיו וצר המקום מהכיל ורבים מבוגרי ומבני הכולל מכהנים פאר במזרח עולם התורה כראשי ישיבות ומרביצי תורה.
מלבד הכולל המרכזי המונה את רוב מניין ובניין של אברכי הכולל. הוקמה בכולל חבורת "עיון המסכת" העומדת בראשות הגאון ר' מיכאל אילני שליט"א לבני העליה שביקשו להשתלם בידיעת התורה בהיקף לאחר סיום המחזור שנקבע ע"י מרן הגראי"ל זצ"ל.
חבורה נוספת הוקמה בשנים האחרונות בכולל, 'חבורת הלכה' לרבים מחשובי האברכים שחפצו לירד לעומקא דשמעתתא אליבא דהילכתא, החבורה עומדת בראשות הגאון ר' יחזקאל קפלן שליט"א. ותחת הנהגתם של גדולי ההוראה חברי הבד"צ שע"י ישיבתנו שליט"א, המוסרים שיעורים מעת לעת בהיכל הכולל.
כמו כן מידי יום מתקיים לאחר סדר ב' שיעור מיוחד בסדרי זרעים וטהרות בעיון ע"י ראש הכולל הגראי"ש אדלר שליט"א, כשבס"ד כבר זכו לסיים בו מאז ייסודו לאחר פטירת מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, כמה וכמה פעמים את סדרים אלו.
אי אפשר כמובן שלא להזכיר את מפעל החסד והצדקה 'לרומם' שהוקם בתוככי הכולל להיות לעזר ואחיסמך למען אברכי הכולל ומשפחותיהם. מפעל החסד העומד בראשות ראשי הכולל שליט"א ומנוהל בידי חכמי לב מרבני הכולל שיחי' המסורים עד מאוד למען חו"ר הכולל בחכמה ובתבונה ובהצנע לכת. אף לנצח ייזכר פועלו של בן החבורה הרה"ג ר' יצחק מנדלסון זצ"ל שהיה מרבני הקופה במשך שנים רבות ואוזנו הייתה כרויה לכל צרכי הכלל והפרט בעין טובה ונפש חפצה וצדקתו עומדת לעד.
במהלך השנה כולה זוכה הקופה לתמוך ולסייע, והכל בתחושת כבוד וחשיבות ד'מאן מלכי רבנן', הן בפעולות הגמ"ח העצומות והנשגבות, הן בקופת הצדקה ועזרה לנצרכים, והן בחלוקות בזמני שמחה וכדומה, כשמפעם לפעם אף מעניקה הקופה מתרומת נדיבי עם מתנות יקרות למשפחות ולנשות הת"ח. לרומם קרן התורה ועמליה.
