ראש חודש אלול.
קרית הישיבה.
1,200 תלמידים.
אי אפשר להאמין שכל זה הוקם רק לפני מעט יותר מעשור, אי אפשר לדמיין את זה.
היכל הישיבה צפוף, מלא מפה לפה, אין כבר מקום להכניס סטנדר אחד נוסף. למעלה מאלף ומאתיים תלמידים שקועים, יגעים, רוכנים על תלמודם, אין להם בעולמם מאומה חוץ מד' אמות של הלכה, ומתוך ההיכל מאירים הם את כל העולם כולו באור התורה. וקול התורה, הקול הגדול שנשמע לכל קרית הישיבה מההיכל, ערב ומתוק.
בכתבה זו ביקשנו להתלוות לרגעי ההכנות האינטנסיביות וההיערכויות האחרונות, ולראות מקרוב כיצד פותחת הישיבה את שעריה בראש חודש אלול.
סמוך לתחילת הזמן אנו מבקשים לשוחח עם הרב יונתן פוקסמן הי"ו מנהל הישיבה-גדולה על ההכנות הגדולות ועל הפתיחה. קשה לתפוס אותו, הוא עסוק וטרוד שהכל יהיה מוכן לפרטי פרטים. ההיערכות בקרית-הישיבה מורגשת בכל פינה ופינה עשרות פועלים ובעלי מלאכה מסתובבים בכל פינה בקרית הישיבה מצחצחים את בית ה', מתקנים, ומשלימים 'תיקונים' ו'גמרים' בכל קרית הישיבה אך גם בהיכל בית המדרש וגם בארון הקודש הגדול והמפואר, ההכנות האחרונות בעיצומן. הכל ממתין לרגע שבני הישיבה יבואו לתחילת הזמן. כל המאמצים מתנקזים לרגע הזה, שהכל יהיה מושלם, מוכן, ומסודר. לאלו שהם בחירי אומתינו, בני הישיבה.
ככלל, ההכנות השוטפות לכל תחילת זמן בקרית הישיבה, הן עצומות. החל בהכנת הגמרות לתלמידים וכריכתן, הבאת העומקא לכל בחור בראש חודש אלול, הוספת קווי טלפון, הוספת מכונות כביסה, שיפוצים שוטפים בחדרי הפנימיות ובחדרי השיעורים, לצד הניקיונות היסודיים, וזו כמובן רק רשימה חלקית.
מתי התחלתם את ההכנות לקראת הזמן הבא? אנחנו שואלים את הרב פוקסמן, שמשיב: חוץ מההכנות הקבועות להכנת הקריה לבואם של התלמידים בתחילת השנה, אותן עורכים בבין הזמנים אב כל שנה, נערכו השנה שיפוצים נרחבים בקריה, שכבר החלו מוקדם, באמצע זמן קיץ.
הסיבה היא, היעדר מקום. שיעור א' מונים מאתיים בחורים, הישיבה גדלה בקצב מהיר מאוד בס"ד, ונוצר חסר מקום משמעותי.
ראשית, היכל הישיבה. ההיכל הורחב לפני מספר שנים. אבל המצב היום הוא שאין בו מקום להכניס עוד ספסל אחד. יותר מזה, גם קודם להוספת השיעור הנכנס לא היה מספיק מקום, ומה שעשינו בלית ברירה היה להחליף חלק מהספסלים, לספסלים מסוג אחר מהרגיל כשכך הצלחנו להכניס בטורים ספסלים נוספים. בנוסף היה צריך להוסיף גם מיזוג אויר נוסף להיכל עקב העומס. ולצד זאת, כמובן שאנו כבר מתחילים להיערך לקראת השנים הבאות בעז"ה להרחבת היכל הישיבה.
במקביל, גם בפנימיות התלמידים יש מצוקת מקום גדולה, ולכן במהלך הקיץ הרחבנו באופן משמעותי את בניין דירות רבני הישיבה, כמעט הכפלנו אותו, כשאנו עומדים לסיים את הבניין ועבודות הפנים בזמן הקרוב. זו תוספת של כ300 מיטות בפנימיות הישיבה שזה משמעותי מאוד. לצד זה, גם השלמנו במהלך הקיץ תוספת קומה בקומה השלישית לאגף החדש בפנימיית-צא"י כשגם היא מוסיפה עשרות מיטות לתלמידים.
גם במבנה חדר האוכל כמובן יש צפיפות רבה מאוד, כשמדובר על מבנה מיום הקמת הישיבה ועד עתה. גם שם נערכנו במספר פתרונות להוספת כמות גדולה של מקומות.
במקביל ממש, הישיבה מתחילה בימים אלו בבניית 'חדר אוכל' גדול ומרווח ומטבח חדש, שנתרם ע"י אחד מנדיבי הישיבה. חדר האוכל שייבנה יהיה רחב ידים ונאה, והוא יורחב ממיקומו הנוכחי עד הרחבה הסמוכה לפנימיית-דיין. חדר האוכל ייבנה בעז"ה בשני שלבים, כשלאחר סיום בניית השלב הראשון יעברו התלמידים לחלקו הבנוי ועל מיקומו הנוכחי תימשך הבנייה.
הרב פוקסמן מוסיף: לצד ההרחבות בחדר האוכל והפנימיות שציינתי נערכו בקריה גם שיפוצים נרחבים במהלך חודשי הקיץ בתשתיות ועוד. הסיבה היא, משום שעם הגעת הישיבה לקרית הישיבה בשדה-חמד לפני למעלה מעשור, המקום כבר היה בן עשרות שנים בו שכן כפר הנוער כמעט מאז הקמת המדינה, חלק מהבניינים הם בני שישים שנה ומעלה. למעט היכל הישיבה שנבנה על ידי הישיבה על המבנה שהיה, כל הקריה כולה בבסיסה הינה די ישנה, כך גם תשתיות החשמל והמים שלהם עשורים רבים.
מכיון שמדובר על קמפוס ענק כידוע, היה זה בלתי אפשרי לשפץ את כולו עם הגעת הישיבה למקום. ועל כן מתחילת הישיבה ועד היום, בכל תקופה אנו משפצים ומשדרגים בכל פעם חלק אחר. במהלך הקיץ הזה ערכה הישיבה שיפוצים נרחבים שנדרשו בתשתיות הכפר, הן בחשמל והן במים, לצד סלילת הכבישים הקיימים מחדש, וחיפוי הבניינים, וכן עבודות גינון המתבצעות מעת לעת.
עם סיום השלמת ההכנות של תחילת הזמן, אומר הרב פוקסמן, לצד הדאגה השוטפת שהכל יהיה מסודר וכל בחור יהיה לו כל מה שצריך, אנו מתחילים מיד בתחילת אלול את ההיערכות לימים נוראים בישיבה הקדושה.
עקב העומס העצום בהיכל הישיבה בימי הדין והרחמים בשל הגעתם של בוגרים רבים להתפלל בישיבה, בימים נוראים תוקם השנה לראשונה גלריה בהיכל הישיבה, שתוסיף למעלה ממאתיים מקומות. וכמובן גם לקראת חג הסוכות לצד ההכנות לחלוקת ארבעת המינים לבני הישיבה במוצאי יום כיפור, אנו כבר נערכים ל'שמחת בית השואבה' בחול המועד סוכות שמתקיימת בהשתתפות אלפים רבים, וכן לשמחת תורה בישיבה וטיש נעילת החג.
לסיום הדברים הוא אומר בנימה אישית: הישיבה עושה הכל, אבל כולל הכל, שלכל בחור יהיה את הכי טוב, כמובן בחלק הרוחני זה מפורסם וידוע, אבל אני מדבר על הפן הגשמי. מי שהעמיד ומעמיד את זה הוא מורנו ראש הישיבה שליט"א שמהווה דוגמא אמיתית ומוחשית לכך, בדאגה אינסופית לכל בחור ובחור, כמו לבן ממש. והכל, בשביל שכל בחור יהיה לו את שלוות הנפש לעסוק בתורה, ואת כל צרכיו באופן מושלם, הכל, כדי שיוכלו לגדול ולהיות גדולי הדור של הדור הבא.
1,400 תלמידים.
שמונה ישיבות קטנות.
בלעה"ר.
זה המספר העצום של לגיונו של מלך, בני-עליה, בחורי הישיבות לצעירים של ישיבת עטרת שלמה בכל רחבי הארץ, שזכו בסייעתא דשמיא להיות בראש השורה הראשונה של עולם הישיבות בכל מקום, באיכות התלמידים, בדרכי עלייתם וגדילתם, וכמובן במסירותם הגדולה והשקעתם העצומה של ראשי הישיבות המשגיחים והרבנים שליט"א.
יממות ספורות לתחילת הזמן, אנו תופסים לשיחה קצרה את הרב שלמה שושן הי"ו מנהל הישיבות לצעירים של הישיבה הקד', כשהוא עושה את דרכו לישיבה בביתר-עילית לפקח על השלמת השיפוצים בהיכל הישיבה. אנו מבקשים לשמוע ממנו, על ההתרחבויות ועל ההכנות לקראת שובם של התלמידים להיכלי הישיבות לצעירים לזמן 'אלול'.
האם פתיחת השנה בשנה זו שונה מפתיחת שנה 'רגילה' בעטרת שלמה, אנו שואלים, והוא משיב: "בעטרת שלמה אין פתיחת זמן 'רגילה', אף פעם זה לא 'רגיל', תמיד אבל תמיד יש חידושים והתרחבויות מיוחדות, ב"ה".
אבל אין ספק שהשנה זה משהו מיוחד, זה משהו שלא היה אף פעם. היה צבר של התרחבויות בישיבות, שנזדמנו ביחד, ובפרט, השיפוצים בישיבות בבית שמש ובביתר, שהם שיפוצים מקיפים מאוד, ונערכו בפרק זמן קצר מאוד, כשתוך כדי אנחנו גם מתכננים.
הרב שושן מסביר: לצד ההכנות הבסיסיות הקבועות לקראת תחילת זמן אלול, החל בגמרות לתלמידים ו'עומקא דשמעתתא', כמוci ניקיון יסודי ותיקוני תחזוקה קבועים ומקיפים וכו', השיפוצים בבנייני הישיבות נערכים בימי בין הזמנים וכמעט תמיד בחודש אב.
הסיבה לכך ברורה, באמצע הזמן אין אפשרות לערוך שיפוצים, כדי שלא להפריע ללימוד התלמידים, ועל כן כל השיפוצים נערכים בבין הזמנים, כמובן שבעיקר בבין הזמנים אב כי בראש חודש אלול יש את ההתרחבות בכל שנה בס"ד. מלבד זאת, גם הישיבה רואה כענין שיהיה 'התחדשות' לתלמידים בתחילת אלול.
בכמה גדלה הישיבה בכל שנה? "בכל שנה הישיבות לצעירים גדלים בממוצע של כעשרה אחוזים ומעלה, אני מדבר בשנים שהישיבה לא פותחת ישיבה חדשה שאז, כמובן, זה יותר מזה'.
היכן נערכו שיפוצים בשנה זו? לקראת תחילת זמן אלול, ערכה הישיבה שיפוצים נרחבים בישיבות לצעירים של הישיבה. בישיבה קטנה בבית-שמש נערכו שיפוצים נרחבים, עם הגדלת שיעור א', כשלראשונה מאז הקמת הישיבה לפני עשרים ושמונה שנים, היא פתחה שני שיעורים לשיעור א'. ועל כן הרחיבה הישיבה את היכל הישיבה חדר האוכל וחדר השיעורים.
הסיבה היא, כי העיר בית שמש מתפתחת כיום בצורה אדירה, הביקוש בשנים האחרונות לישיבה הוא עצום. ועל כן נוצר צורך גדול להגדיל את הישיבה, וזה הולך ומתגבר.
אגב, ההחלטה של מורנו רה"י שליט"א על השיפוץ בישיבה בבית-שמש התקבלה בראש חודש אב (!), עד אז דובר על התאמות בסיסיות. הסיבה היא מכיון שלפי התוכניות העתידיות בעז"ה מדובר על בניין גדול שייבנה ברמה ד', אולם בראש חודש אב מורנו ראש הישיבה שליט"א החליט, שבעקבות הצפיפות הגדולה בישיבה בבית שמש אי אפשר להמתין ולהסתמך על העתידות, ולכן יש לעשות בישיבה שיפוץ מקיף יותר. הנהלת הישיבה נרתמה לכך במהירות רבה, בתוך זמן קצר ממש, נערך במקום סיור של מנכ"ל הישיבה הרב סרברניק וצוות ההנהלה והבינוי לתחילת התכנון, ובתוך ימים ספורים ממש התארגנו לבנייה גדולה ורחבה שהחלה מיד בתחילת בין הזמנים. המורכבות היא עצומה, כשתוך כדי הבנייה צריך לתכנן אותה משלב האדריכלות והלאה, וב"ה ראינו את הסייעתא דשמיא שהצלחנו בפרק זמן כה קצר להתארגן לבנייה ולהשלים את עיקרה ב"ה.
בישיבה בביתר-עילית, בניין הישיבה נבנה מתקציבים של משרד החינוך, והוא נבנה בצורה שלא הותאמה לישיבה ובפרט לא לעטרת שלמה, לכן בשלבים-שלבים אנחנו משפצים אותו שיהיה מתאים, מרווח ונאה.
גם בישיבה באלעד מוסיפים קומת חדר אוכל ומטבח כעת אנו עומדים כבר לקראת סיום הבנייה בעז"ה בתחילת החורף. עד היום, לא היה חדר אוכל בבניין הישיבה, והישיבה שכרה קראוון שבו אוכלים, ב"ה הישיבה גדלה, והמקום קטן מאוד. בעקבות הצפיפות, כעת אוכלים במשמרות בחדר האוכל, ובעז"ה בזמן הקרוב תושלם הבנייה.
בישיבה בירושלים גם נערכו שיפוצים בפנימייה. בישיבה באחיסמך, סיימו את הבנייה של בנין היכל הישיבה שנבנה מתקציב משרד החינוך, כשמיד במסירה שתהיה בזמן הקרוב בעז"ה, אנו נתחיל לערוך בו את ההתאמות הנדרשות לישיבה.
האם מצליחים לסיים את זה לא' אלול? עיקר עמלנו הוא, מדגיש הרב שושן, שבא' אלול הבחורים יגיעו והכל יהיה מוכן לתלמידים נקי ומושלם.
כמובן שאת הפרויקטים הגדולים אין אפשרות לסיים בשלושה שבועות, מה שאנחנו עושים, זה מאמץ-על ממש שיסיימו את בניית החלקים בצורה שתאפשר את תחילת הזמן, לשם כך מנהלי העבודה והפועלים עובדים במשמרות כפולות משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות ברציפות, ואת החלקים שיוכלו להשלים גם אחר כך בכמה שפחות הפרעה לסדרי הישיבה משאירים להמשך.
אגב, בעז"ה בישיבות בביתר ובבית שמש יהיה ארון-קודש מעץ, בדגם של ארון הקודש הגדול של קריית-הישיבה, זה מגיע בחודש הקרוב בעז"ה. בישיבה במודיעין עילית זה כבר ארון הקודש שהגיע לפני שנה.
הרב שושן מוסיף: למרות הזמן הקצר הלחץ הגדול וגודל הפרויקט, אנו זוכים כעת בא' אלול להשלים אותם בהצלחה, ברור שזו סייעתא דשמיא גדולה, אך האמת היא גם, שמורנו ראש הישיבה שליט"א נותן דחיפה ורוח עצומה לנו ולמנהלי העבודה על מנת שהכל יהיה מושלם על הצד היותר טוב עד א' אלול, הראש ישיבה שליט"א מנחה אותנו בכל פרט ופרט ומגיע לראות את התקדמות הבנייה. ראש הישיבה שליט"א מדגיש תמיד עד כמה חשוב שייבנה להדר ותפארת על מנת שהתלמידים יוכלו ללמוד כראוי ביישוב הדעת ורחבות.
הרב שושן מסיים, ב"ה הישיבה לא נחה לרגע. הישיבות בתנופה גדולה מאוד, ההתרחבות הגדולה בתלמידים דורשות התרחבות כל הזמן, בסיעתא דשמיא עצומה.
2,600 אברכים
16 כוללים בכל רחבי הארץ.
בלעה"ר.
היכלי הכוללים של הישיבה הינם אחת מתופעות הפלא בדורנו, לצד הצלחתם הגדולה בהיותם מרכזי התורה הגדולים בכמות ובאיכות בארץ ישראל, בקיבוץ של תלמידי חכמים מופלגים שקועים בעמלה של תורה דבוקים בה ומוסרים עליה את כל כוחותיהם, הרי שהחזקתם של אלפי משפחות עמלי התורה אינה מובנת בדרך הטבע. זוהי תופעה של נס, וסייעתא דשמיא שנראית בכל יום מחדש.
קשה היום לחשוב כיצד היה נראה עולם התורה ללא פריחת עולם הכוללים, שפריחתו הגדולה הגיעה עם הקמת ישיבת עטרת שלמה לפני שלושה עשורים, עת הועידה ההשגחה העליונה את רבינו ראש הישיבה שליט"א להפריח ולהקים את הישיבה, להרבות תורה בישראל. בשישה עשר היכלות תורה עצומים ברחבי הארץ, ישובים תלמידי חכמים מופלגים, מניחים חיי שעה ועוסקים בחיי עולם ומחזיקים את כל העולם כולו בעמל פיהם. בירושלים, בנווה יעקב, בבני ברק, במודיעין עילית, בבית שמש, בביתר עילית, באחיסמך, באופקים, בחריש, בבית מאיר, ירוחם, ובקרית הישיבה.
לקראת תחילת זמן קיץ, פנינו להרב מרדכי יאקאב הי"ו ממשרד הישיבה האחראי על הכוללים לשמוע על ההכנות ועל ההיערכות לתחילת זמן אלול והשנה הבאה לטובה.
ראשית, מציין הרב יאקאב, יש חילוק בין המקומות בהם הכולל נמצא בבית מדרש של הישיבה כשבקריית ספר כמובן זו הדוגמא הגדולה, אך גם במקומות נוספים גם שם ההיערכות היא כוללת ממש החל בניקיונות וכלה בשיפוצים ותחזוקה, לעומת זאת במקום בו הכוללים יושבים בבתי מדרשיות אחרים הרי שההיערכות כמובן היא שונה, מול גבאי בית הכנסת, חידוש חוזי שכירות ודאגה לכל התנאים הנדרשים לכולל כולל הסדרת ותיאום זמני תפילות כראוי שלא יפריעו ללימוד האברכים בשום צורה, וכדומה.
לצד זאת, כמובן יש את ההיערכות הרגילה בכל הכוללים הן בגמרות של הישיבה והן ב'עומקא דשמעתתא' וכדומה, כשבשנים האחרונות התייעלה המערכת ואת העומקא מזמינים כבר בסוף הזמן שהסתיים, וכך בא' אלול, זה כבר הכל מוכן ואין צורך להמתין, ואגב הישיבה מספקת לכל אלו שהזמינו וגם בתוספת לאברכים חדשים וכדו', והכל מוכן בא' אלול בכדי שלא יהיה ח"ו שום הפרעה וחיסרון בלימוד האברכים.
בסייעתא דשמיא עצומה, מספר הרב יאקאב, בשנה האחרונה הכוללים התרחבו בכשלוש מאות אברכים בלעה"ר, ובזמן חורף צפויה בעז"ה שוב קבלה להיכלי הכוללים, כשלאחר מספר שנים בהם התקבלו רק בוגרי הישיבה בעקבות הגודל העצום של הכוללים, החליט רבינו רה"י שליט"א להוסיף עוד קבלת אברכים לכוללי הישיבה, כשבס"ד בתחילת זמן קיץ התקבלו כמאה וחמישים אברכים, ובתחילת זמן אלול הצטרפו כחמישים אברכים בלעה"ר, וגם לקראת זמן חורף אנו נערכים לקבלה משמעותית נוספת בעז"ה וריבוי ספסלי בית המדרש שגם כך מרובים ביותר.
לצד הקבלה הגדולה, מציין הרב יאקאב את ההתרחבויות הנוספות בהיכלי הכוללים בתקופה האחרונה בס"ד, גם את הקמת הכולל החדש בקרית הישיבה לבוגרי הישיבה, 'כולל י"ב שעות', שמונה קרוב לחמישים אברכים בלעה"ר, והתרחבויות בתוככי הכוללים כמו הקמת 'חבורת ההלכה' בכולל בבני ברק, ועוד. חידוש נוסף בכולל הגדול בירושלים הוא מערך הסעות מיוחד שהקימה הישיבה מכל רחבי העיר בחודשים האחרונים, ובס"ד נחל הצלחה מרובה כשהאברכים כולם מעידים שהוא מסייע להם רבות לשקוד על תלמודם כראוי, גם לכולל בקרית הישיבה כמובן הוקמה מערכת הסעות, וכן בכולל בבית שמש בנינו הסדרי נסיעות לכלל האברכים.
אגב, בכולל בקרית הישיבה ישנה מסגרת מיוחדת של חזרות על המסכת הקודמת שלמדו בזמן קודם עם מבחנים.
בחודשים האחרונים, מוסיף הרב יאקאב, בנינו מערכת רישום מיוחדת לרישום לכוללים שתהיה בכל עמדות 'נדרים פלוס', כשעד היום היו נרשמים בטפסים שהיה מורכבות בהעברתם, ועתה יוכלו להירשם בעמדות נדרים פלוס. לצד זאת בוגרי הישיבה גם יוכלו להירשם דרך המערכת בלא צורך להגיע באופן פיזי לממונה בכולל היכן שהם מתעתדים לגור, כשהכל מועבר באופן אוטומטי. המערכת תחל לפעול לקראת תחילת זמן חורף. כשנעבור למערכת רישום משוכללת שמותאמת לצרכי הישיבה כולל רישום מוקדם ורישום בוגרים ומעברי סניף וכו'. במקביל נערכים לשכלולים נוספים של תוכנה מיוחדת שתשכלל ותנגיש עוד יותר את כלל פעילות המלגות שתוטמע בעז"ה באיזור חנוכה.
יוזמה נוספת שזכתה להצלחה רבה, היא מערכת שהקמנו בכוללי הישיבה, בה כל אברך יכול לראות את פירוט נתוני המלגות אותם הוא קיבל בשנה וחצי האחרונות כזה מוסיף בדרך כבוד של נתינת המלגות וכן מסייעת במקום שיש טעויות וכדו'.
במהלך חודשי הקיץ נערכו אף מספר חידושים ביוזמתו של הגאון ר' אריאל ברונר שליט"א מרבני הכוללים והישיבה, על מנת להוסיף בהעמקת ההבנה בלימוד סדר ב' בהיקף ובקיאות הסוגיות, כשהגאון ר' יחיאל פאלק שליט"א ראה"כ במודיעין עילית אשר ידיו רב לו בעיון ובבקיאות הסוגיות כנודע, עורך לכלל האברכים מראי מקומות מורחבים ומקיפים, כמו"כ עורך הגר"י שליט"א את המבחנים על סדרי הבקיאות לכלל הכוללים באופן אחיד.
אין דבר יותר מיוחד מהמראה הזה, אלפי אברכים צעירים ומבוגרים בעלי משפחות, מניחים את כל הבלי העולם ושקועים בתורה, דבוקים באהבת התורה מוסרים את חייהם למענה עמלים ויגעים, וממחישים לעולם כולו: כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה, ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים.
5,500 תינוקות של בית רבן נ"י.
14 תלמודי תורה ברחבי הארץ.
זה המספר העצום של ילדי החמד נ"י שהתחילו את שנת התשפ"ו בחינוך לתורה ויראה בתלמודי התורה שעל ידי הישיבה הקדושה בכל רחבי הארץ. וכל בנייך לימודי ה'.
ההתרחבות בתלמודי התורה של הישיבה הינה בקנה מידה אדיר. בתחילת שנה זו בלבד, פתחה הישיבה שלושה סניפים חדשים לצד התרחבות רבה בכל תלמודי התורה ללא יוצא מן הכלל.
אנחנו מבקשים מהרה"ג ר' חיים יונה רימר שליט"א, מנהל כלל התתי"ם שע"י הישיבה הקד' לשמוע על תחילת הזמן בתלמודי התורה של הישיבה ועל הצלחת התתי"ם בכלל. הוא פותח: תלמודי התורה של ישיבת עטרת שלמה היו מהיכלות התורה הראשונים שהוקמו על ידי הישיבה לפני כעשרים וחמש שנה, זה היה בבית שמש רמה א', מאז זה הלך וגדל ובהצלחה עצומה.
החיידרים הוקמו למשפחות בני התורה השמורים, כשהיסוד שעליו הושתתו תלמודי התורה של עטרת שלמה הוא החינוך לתורה ויראת שמים בתכלית החינוך כמסורה לנו מרבותינו ולצד זאת גם דגש מיוחד על שמחת החיים ופעילות שהילדים ישמחו וייהנו בת"ת והלימוד יהיה בצורה חווייתית ושמחה. מרן רה"י הגראי"ל זצוק"ל אמר שיש לו שאלה אחת על החיידרים של עטרת שלמה, שחז"ל אמרו כ'תינוק הבורח מבית הספר' ואילו בעטרת שלמה זה תינוק הבורח 'לבית' הספר…
הנושא של חינוך ילדי ישראל בוער ברבינו רה"י הגרש"ב שליט"א, כשהוא העמיד את החיידרים מיום היווסדם וכך זה נמשך עד היום הזה בכך שיהיה בת"ת את מקסימום ההשקעה בחינוך הבנים. ושהתלמידים ישמחו להגיע לחיידר ויהיה להם טוב.
הרב רימר מוסיף, 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו', אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאוהב מורינו רה"י שליט"א את כל תלמידיו בוז יבוזו לו, ובכללם את תלמידי התלמודי תורה, ובהשקעה עצומה יורד לפרטי פרטים במחשבה ובמעשה תמיד, בדאגה להיטיב עם התלמידים, לשמחם בת"ת ובבית, ומתוך דאגה תמידית להצלחתם בלימוד.
השנה לדוגמא הישיבה סיבסדה סט ספרי לימוד חדשים ונאים לכל אלפי התלמידים בכל רחבי הארץ, בחוץ ההורים משלמים מאות שקלים על ספרי הלימוד ובת"ת שלנו השנה קיבלו את סט ספרי הלימוד במחיר סמלי בלבד. ואגב, מה שעמד מאחורי זה היה הוראה של ראש הישיבה שליט"א, שיש לדאוג שהילדים יילכו כולם בשמחה ולפעמים אחד מהילדים מגיע עם ספרים בלויים ונוצר קנאה ולכן הישיבה סיבסדה את הספרים שכולם יגיעו בא' אלול בשמחה, וזו רק דוגמא קטנה מיני רבות.
ובפרט, בדבר החשוב ביותר, והוא בחירת המלמדים וצוותי החינוך שיהיו הכי טובים, בראשות המנהלים שליט"א שהם אנשי חינוך ידועים וותיקים ובעלי ניסיון רב, כשלצד זאת גם ממונים מפקחים ומפקחים לגיל הרך וכו', כך שכל המעטפת שהתלמידים מקבלים היא הטובה והמושלמת ביותר בעז"ה, ואכן הפירות מעידים על כך, כשההורים בכל רחבי הארץ מרוצים ומשבחים בכל פה.
לצד זאת, ישנה מחשבה ומודעות רבה בהבנת ובלימוד דרך החינוך אצל המלמדים שלנו, ואני אסביר למה כוונתי, אומר הרב רימר, פעמים רבות אנחנו רואים ילדים גדולים אפילו בחורים שחווים בעיות בלימוד הגמרא לדוגמא, כשלמעשה הקושי בלימוד הגמרא יושב על קושי רגשי או קושי אחר ללא קשר ללימוד הגמרא כלל. כשיש ליווי מקצועי חינוכי, הרבה מהבעיות האלו מזוהות בזמן ונחסכות. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות לכך שעבודת החינוך עבודה גדולה ומהמלאכות הקשות שבמקדש, להבין את נפשות התלמידים ולהבין גם את מקצוע המלמדות כראוי.
למעשה, עטרת שלמה העלתה באופן ברור את רמת ההשקעה בתלמידים בתלמודי התורה של הציבור שלנו, בהחדרת המודעות והחשיבות של ההשקעה בתלמידים, וההצלחה מדברת מבעד עצמה בס"ד.
בהקשר לזה אני מציין את פתיחת שלושת התתי"ם החדשים של הישיבה בתחילת שנה זו, והרב רימר מוסיף, הביקוש לתתי"ם של הישיבה הוא עצום ממש, רק כדוגמא, לפני ארבע שנים פתחנו את התלמוד תורה ברמה ד' בבית שמש וזמן אלול השנה נפתח עם לא פחות משמונה מאות תלמידים (!) בלעה"ר, ועשרים ותשע כיתות (!) מקבילות עד כיתה ה'.
הרב רימר מוסיף: בחודשים האחרונים קיבלנו פניות רבות מקהילות האברכים בכל רחבי הארץ, צפון דרום ומרכז, בבקשה שנפתח ת"ת לבני האברכים. ירושלים כדוגמא, זו עיר ותיקה ביותר ועם הגעת הבקשה לרבינו רה"י שליט"א לפתיחת ת"ת ברמת-שלמה היו שאמרו כי יהיה קשה להצליח במקום ותיק כזה, אולם נהפוך הוא, בס"ד נרשמה הצלחה גדולה מאוד, ובשבועות האחרונים הגיעו ממקומות נוספים בירושלים בקשות לפתיחת ת"ת.
לצד פתיחת הת"ת ברמת-שלמה, בעיר הותיקה בבית שמש, ובמתחם הסופרים בבני ברק, תלמודי התורה של עטרת שלמה התרחבו השנה מאוד, ומתרחבים בכל שנה בס"ד בעשרות כיתות חדשות, כשהם מונים למעלה מחמשת אלפים וחמש מאות תלמידים בלעה"ר, הגדלים לתפארת.
לסיום, אומר הרב רימר, ההכנות לתחילת שנת התשפ"ז כבר החלו בימים אלו, השנה לבד נכנסו לתלמודי תורה המספר הבלתי ייאמן של למעלה מ1,000 (!) תלמידים בלעה"ר, בגידול של עשרות כיתות לשנה בס"ד, וההתארגנות הן למציאת מלמדים ראויים ומנוסים, והן למקום בעבורם ולכיתות חדשות וכו' כבר מחייבת התארגנות מעכשיו.
