חדר לימודו של מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א אינו פתוח לרבים, מתי מעט – אם בכלל – זכו במהלך השנים להיכנס לד' אמות אלו, לקודש פנימה, להיות בין הכתלים הספוגים עמל תורה אינסופי, יראה, קדושה ועבודה. אך בערב פסח השנה, נשתנה הלילה הזה, למען התורה. באורח נדיר ומיוחד, הפך חדר לימודו של מרן שליט"א למאפיית מצות לתורמי הישיבה הקד', והיה המעמד לחרדת קודש.
מיום היווסדה של הישיבה הקד' עמדו גדולי ישראל זיע"א ויבדלחט"א לימינה, ראו ורואים בה את הקמת התורה בדורנו, את ה'ידא אריכתא' שלהם, כשפעם אחר פעם מפנים הם מזמנם, נעתרים להקדיש את הזמן היקר ואף לשנות את סדר היום, על מנת לגדל ולייקר את הישיבה הקד' ואלפי תלמידיה. אולם לקראת חג הפסח, כאשר גם וותיקי התלמידים ובני המשפחה, שיודעים כמה תפילות וכוחות נותן מרן המשגיח שליט"א למען הצלחת הישיבה הקד', סרבו להאמין שיאות לכך, נעתר מרן שליט"א לבקשה המיוחדת ואפילו לא ראה בכך שאלה.
פעמיים זכתה הישיבה הקד' לקיים את אפיית המצות בחדר לימודו של רבינו הקדוש מרן שר התורה זיע"א שנעתר ונאות בשנותיו האחרונות ממש לאפשר לאפות מצות בתוך חדר לימודו למען העמדת והחזקת הישיבה הקד', באותו חדר שעיני כל כלל ישראל נישאו אליו, ברחוב רשב"ם 23. הפעם השנייה בה ניאות מרן זיע"א לאפות את המצות למען תומכי הישיבה, היתה שבועיים ימים בלבד לפני עלותו השמיימה, היתה זאת מעין צוואת קודש טרם הילקח ארון הקודש.
והנה, בשנה זו שוב זוכים תומכי הישיבה, כהמשך המסורת ממרן שר התורה זיע"א, לחביבות מיוחדת, כשמרן המשגיח עמוד היראה בדורנו, הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א יוצא מגדרו, בעבורם, בעבור מחזיקי התורה בדורנו.
יצוין, כי גם בשנה שעברה זכו נדיבי הישיבה לאפיית מצות מצוה נדירה, שנאפו בעבורם ע"י הגה"צ רבי דוב קוק שליט"א, מ'מים שלנו' אותם טרח ונתייגע לשאוב, ממקום בו על פי המסורה שקיבל נטמנה בארה של מרים הנביאה.
וכך, משניתנה הרשות, עמלו ויגעו בעלי המלאכה שלוחי מאפיית מצות חבורה 'בית שמש' בניהולו של ידידינו הרב חיים אהרון סטנייצקי שליט"א, להכשיר את המקום כראוי, לא קלה הייתה המלאכה שכן חדר לימודו של מרן שליט"א, קיתון צר של תורה ותפילה, ממוקם בקומה הרביעית בבנין, אך דומה היה כי ההתרגשות מגודל המעמד הדביקה אף את אחרוני בעלי המלאכה.
לאחר שהמקום נוקה היטב, הובא ציוד מלא של 'מאפייה' לכל דבר ועניין, שהצליח להכנס למרות ממדיו של החדר הקטן, בתוככי החדרים הועמדו 'חדר קמח' ו'חדר מים', שולחנות, שולחנות רעדלע'ר, ותנור, שהוקם במיוחד במרפסת.
עוד קודם לתחילת האפייה ישב המשגיח שליט"א על מקומו, כשהוא מבקש לראות שהכל מוכן כשורה לכתחילה שבלכתחילה ולעקוב מקרוב, שיהיה בשלימות הדקדוק.
באפיית המצות נשתתף רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א, לצד רבני מאפיית מצות חבורה בית שמש, ובעלי מלאכה מהמאפייה האומנים במלאכת אפיית המצות.
במהלך האפייה שורר מרן המשגיח שליט"א שירי שמחה, הלל ורגש לכבוד המצוה ולכבוד התורה, כאשר מקהלה מיוחדת מתלמידי הת"ת שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית משוררים בקול נעים יחד עם מרן המשגיח שליט"א את השיר 'חכה לו', ניגונו של מרן המשגיח שליט"א, ועימם בעל המנגן הר"ר ישראל אדלר שליט"א אשר שר בפני מרן שליט"א גראמען מיוחד על גודל השעה.
מתחילת האפייה ועד סופה טרח ונתייגע מרן שליט"א, כשהוא לא מוותר על אף חלק באפייה, מתוך רצון להוקיר ולהעריך את נדיבי הישיבה, והעניק להם את מצותיו שלו שעמל עליהם בעצמו, בהתאמצות מיוחדת מתחילת האפייה ועד סופה, כשהוא מבקש 'לעשות את המצות', מרישא ועד גמירא ולהתעסק במלאכה כולה. באותה השעה, תוך כדי העיסוק במצוה והשמירה מחימוץ, מתפלל מרן שליט"א בלחש, על ישועתם והצלחתם של תומכי הישיבה ומשפחותיהם, על חירות ועל גאולת כלל ישראל ועל המשך הרמת קרן התורה וכבוד שמים בעולם.
בעת נעילת המעמד עם תום האפייה, מיד לאחר שמרן שליט"א מברך על הפרשת החלה, נארזו בקופסאות מיוחדות שנשלחו אל מעבר לים, שלוש מצות לכל משפחה, מצות של מצוה, של כוח הברכה, של כוח התורה.
רשמים מהמעמד
שעה ארוכה של הכנה דמצוה. המשגיח רבי דן כבר יושב בכיסאו שקוע בשרעפיו, כולם מביטים בדממה. ביראת כבוד. לצידו של המשגיח יושב רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א דרוך ומצפה לקראת עסק המצווה. מחר בערב הוא יוביל את בנו בדרכו אל החופה, אבל גם על פניו ניכרת התרגשות מיוחדת מעיצומו של המעמד. כנראה, שאם המשגיח הגדול רבי דן שליט"א מקדיש לכך כל כך הרבה זמן, זמן יקר, זמן שבו הוא סוגר את הגמרא, מפנה את שולחנו ואת חדר לימודו, שמע מינה איזו חשיבות הוא נותן לזה. העוסקים במלאכת המצות – זריזין ובקיאין – יודעים גם הם כמה כל דקה כאן יקרה, ולא רק בגלל מהירות זמן האפייה, עומדים הם הכן על משמרם. מחכים לרגע בו יינתן האות.
לא בכל יום מפנה רבי דן שעות כה ארוכות מסדר יומו. לא בכל יום הוא פותח את ביתו, מוסר הוא את חדרו לאחרים לעשות בו כבשלהם, בני הבית עומדים נדהמים מכך. אבל למען התורה, למען הישיבה הקד', הוא עושה זאת.
מרן המשגיח שליט"א יושב, למולו עומד ומשורר בעל המנגן הרה"ח ר' ישראל אדלר שיחי', ניצב אל מול פני קדשו של עמוד היראה, ניכר כי הדברים יוצאים מהלב, כשהוא חורז בכישרון גדול וברגש רב מנסה לבטא את תחושת הרוממות בחדר, את ההתרגשות. וכשהוא מבקש: "יוקח נא מעט מים – ואין מים אלא תורה. אבל האמת שלא צריך מים, מספיק "דער יידישע טרייערלאך, הדמעות של עם ישראל" מבצבצות בעיניי, ובעיני עוד רבים מהנוכחים, בזויות העיניים דמעות, דמעות של תפילה, של ציפייה.
הוא רוקם את התיבות, שוזר מילים אחת לחברתה. בניגון חרישי, מרטיט. בחדר הקטן שוררת דומיה, אין מי מבין עשרות האנשים שגודשים את החדר עד להתפקע שלא מבין את גודל המעמד. ובשירה חרישית מצטרפים אליו רבים: "ויהי נועם ה' אלוקינו…"
****
הפועלים ממשיכים במלאכתם, יגעים להעמיד את המאפייה בתוך חדר צר כל כך , לא קלה היא המלאכה… מקהלת ילדי החמד, תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא, ניצבים בשורה. הם הגיעו לכאן היישר מתלמוד התורה "עטרת שלמה" במודיעין עילית. בהנחייתו של המלמד, הם פותחים בשירו של מרן המשגיח שליט"א. בניגון שמתמצת את מצבו של כלל ישראל בימים אלו לשורה בודדת. "טאטעל'ה קום שוין אהיים".
ניגון רגש שהתקבל בכל כלל ישראל, ניגון שהפך להיות בשנים האחרונות לנֵבֶל הכיסופים של כלל ישראל בכל העולם. יהיו שיקראו, לזה 'המנון הציפייה לגאולה'.
כל כך הרבה טולטלנו בשנים האחרונות, כל כך הרבה הוטעמנו מתמצית כוס התרעלה של עקבתא דמשיחא. והניגון הזה מצית ומעורר בנו את התקווה, למשיח שבוא יבוא, פתאום… ילדי החמד, ילדי עטרת שלמה, שרים את השיר בקצב איטי, ומרן המשגיח שליט"א כנגדם, כאילו מונה את המילים אחת ואחת, "חכה, חכה, חכה, חכה לו… כי בא יבוא". האמונה כי בא יבוא, החזיקה אותנו בתלאות הגלות הארוכה, דורות דורות נאחזו בה אבותינו, אבל דווקא עכשיו, שלהי שלהי הגלות, בעת שנדמה כי כשל כח הסבל, כולם מרגישים שכבר אי אפשר לחכות יותר. כל כלל ישראל נאחזים בזה, גם הרחוקים, האמונה מפעמת.
עיניו של מרן המשגיח שליט"א עצומות, אווירת רעווא דרעווין שורה בחדר. הכל מרגישים כי זו היא עת רצון, כי שערי שמיים פתוחים. ודווקא ברגע זה, האות ניתן.
****
המלאכה מתחילה. מרן המשגיח רבי דן שליט"א יוצק את המים לתוך הקמח, וברגע אחד אווירת ההוד השוררת בחדר מתחלפת בקדחתנות פעלתנית. כמו זרם חשמלי עבר באויר, הכל זעים ונעים לפתע. אין ברירה. הזמן דוחק, ח"י רגעים.
העוסקים במלאכה – זריזים ומיומנים, אנשי מקצוע יראים ובקיאים, פותחים במלאכת הלישה, כשהבצק עובר אל המרדדים ואל הרעדלע"ר ומשם אל התנור. האש מוסקת ועולה – לשם מצת מצוה.
"כל מה שאני עושה היום בעסק המצות אני עושה לשם מצות מצוה", לשם מצות מצוה, ולשם מצות החזקת התורה.
תנור ראשון מוכנס, מרן המשגיח שליט"א, בגילו, מתעקש שוב ושוב, נעמד ויוצק עוד מים אל הקערה שנילושה מיד על ידי אברך צעיר במהירות מסחררת, ידיו זריזות כשל אמן.
מרן שליט"א טורח, הוא לא רק מקדיש את הבית, את חדר לימודו האישי שאיש כמעט אינו מורשה להיכנס אליו, את שולחנו הטהור עליו הוא עובד את השי"ת ביגיעת התורה עשרות בשנים, לא רק את הזמן היקר, אלא גם את הכוחות. הוא מתאמץ, הוא מתייגע, שוב ושוב, הוא עוסק בעסק המצות, למען ידידי הישיבה, למען התורה. ומעל הכל, בשעת רצון זו, הוא שופך את צקון לחשו עליהם.
****
מרן שליט"א, מכניס את המצות לתנור, מצות ראשונות מוצאות מן התנור – ומובאות להכרעת פי קדוש, מרן שליט"א מעיין, מבקש הוא לשלוח לאלו שמסייעים לתורה, את המצות המהודרות ביותר.
אני מביט, על רבינו ראש הישיבה שליט"א שמתעסק גם הוא בעסק המצות, מכין את המצה לנדיבי הישיבה עם המערוך, בעשרות שנות העמדת התורה הגדולה ביותר בדורנו הוא ראה הכל, במשך השנים כתלמידם המובהק של מרנן ורבנן זיע"א ויבדלחט"א, הוא ראה את גדולי ישראל עושים הכל למען הישיבה, הכל כפשוטו. הוא ראה את אבירי הרועים שמים את עצמם כאסקופה הנדרסת למען הצלחתה הישיבה אברכיה ותלמידיה. אבל גם עליו ניכרת התרגשות מיוחדת האופפת אותו, רגש הקודש שנותן מרן המשגיח שליט"א והחיזוק הרב שהוא נותן למען הישיבה, אין מה שידמה לכך.
****
לאחר הפרשת החלה, המצות ארוזות. מרן שליט"א מברך שוב ברגש את כל התורמים. האפייה הסתיימה. מרן המשגיח שליט"א עומד לצאת מן החדר, אך קודם לכן הוא מבקש לשוחח עם רבינו ראש הישיבה שליט"א, דקות ארוכות נמשכת השיחה עם ראש הישיבה ביחידות, שיחה העוסקת בעניני הישיבה תלמידיה ואברכיה, בדאגה עצומה למענם. במשך שעה ארוכה, ביראת כבוד, שעוטפת את הנוכחים כולם, נמשכת השיחה שברומה עומדת המטרה לרומם את קרן התורה בעולמו של הקב"ה.
בחוץ אני פוגש את הרב חיים אהרון סטניאצקי שליט"א, מנהל המאפייה הידועה בבית שמש, הוא זה שעומד מאחורי אפיית המצות של הישיבה בבתי גדולי ישראל, הוא הקים אוהלי ענק בסמוך לביתו של רבינו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, בשנה שעברה אף הוא תר אחרי ספינה בלב הכינרת בה שאבו את המים שלנו, אבל גם עליו ניכרת ההתרגשות, הוא אינו חדל מלהתפעל מן הסיעתא דשמיא שליוותה את כל מהלך האירוע – איך שכל הלוגיסטיקה המורכבת כל כך, הצורך לתזמן את ההתרחשויות על חלקיקי הדקות, באו על מקומם בשלום. גם הוא מציין כי לא חשב ולא האמין שמרן שליט"א למרות גילו המופלג, יפעל כה רבות במהלך האפייה, זה עלה על כל הציפיות, בזכות הסייעתא דשמיא של עטרת שלמה, הוא מפטיר.
****
על השלחן במרכז החדר ניצבים טורים על גבי טורים של מצות, ודומה כי אלו הן המצות המהודרות ביותר שניתן למצוא בדורנו, מצות של כוח התורה, מצות שמוטמעים בהן כוחותיו הדלים של מרן המשגיח שליט"א, תחינותיו הטהורות, וכח ברכותיו וקדושתו. מצות, שכל כולן אומר כבוד ויקר לנותן התורה ולבניו – עמלי התורה.
