מהפכות עצומות של ריבוי תורה מופלא, חוללה בשלושים השנים האחרונות, ישיבת 'עטרת שלמה' בין כתליה, ויתירה מכך, בעצם מציאותה. דברים רבים ממה שהפכו להיות כמובן מאליו בעולם התורה בארץ הקודש, נזקפים לייסודה של הישיבה הקדושה שהרחיבה את גבולות התורה, הישיבות והכוללים בדור הזה.
עם תום סדרת הכתבות על הישיבות לצעירים שעל ידי הישיבה הקדושה שהתקבלה בחיבה ועוררה הדים רבים, נתבקשנו לצאת ולסקור את תולדות היכלי הכוללים שעל ידי הישיבה הקדושה המאירים לעולם כולו באור תורת אלפי אברכי הישיבה שליט"א. עשרות הכוללים שוכנים בכל רחבי ארץ הקודש וניצבים – בראש עולמה של תורה.
את הכולל הראשון פתח רבינו ראש הישיבה שליט"א בשנת תשנ"ה, בעיר בית שמש לפני שלושים שנה בדיוק. צעד זה היה הפתיח למהפכה היסטורית בעולם הכוללים בכל רחבי הארץ שהשפיעה עמוקות על עולם התורה כולו ועל עולמם של בני התורה.
בשיחה שקיימנו בעבר עם הגאון רבי חנוך הבלין שליט"א שכיהן כראש הכולל באותה תקופה בכולל הראשון בבית שמש וכיום משמש בישיבה לצעירים שע"י הישיבה בעיר, הוא תיאר בפנינו את מציאותה של התקופה: "בתקופה זו, כמעט ולא היו כוללים גדולים בארץ, רוב הכוללים בקהילות ברחבי הארץ – אם בכלל – היו של עד 20 אברכים. למעט, כולל חזו"א, כולל פוניבז', וישיבת מיר ואולי עוד מספר מועט של כוללים בב"ב ובירושלים שמנו כמה עשרות אברכים. אמנם מעט קודם לתקופת הקמת כולל ישיבת עטרת שלמה, הוקמו כוללי ישיבת הר"ן בשכונת רמות, וכן כולל בית אבא במודיעין עילית שהיו בהם למעלה מ – 100 אברכים, אבל חוץ מהם לא היו קיימים כוללים עם מספר תלת ספרתי, בודאי ובודאי בבית שמש הצעירה".
הגאון ר"ח שליט"א מוסיף: "נוסף על מיעוט הכוללים, שכשלעצמו היה בעייתי, לצד זאת, גם בכוללים הקיימים התקשו בתשלומי המלגות, היה גם חיסרון גדול, העובדה שהכוללים היו עם עשרים לומדים, ואולי שלושים, חיסרה במהות צורת בית המדרש וחיסרון בקול תורה ללומדים. אברך צעיר שסיים את לימודו זה לא מכבר בישיבה בעלת מאות תלמידים נכנס בהיכל כולל עם עשרים לומדים, עד שבא רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער שליט"א ופתח כולל שבמהרה הפך להיות 'כוללים', היכלות תורה עצומים לאלפי תלמידי חכמים, המפוזרים בכל רחבי ארץ ישראל, ורומם את קרן האברכים כבודם ויקרם".
"בעקבותיו" מסיים הגאון רבי חנוך שליט"א "ב"קנאת סופרים" שמרבה חכמה, נפתחו בכל הארץ עשרות רבות של כוללים והיכלי תורה גדולים לאברכים במקומות רבים בארץ, עד שקם הדבר ונהיה מילתא דפשיטא כי בכל מקום בארץ שיש בו קהילה תורנית, מבינים רבני, ראשי ופרנסי המקום והקהילות כי ברור ופשוט הוא שעליהם לדאוג ליושבי האוהל, לכולל ראוי ולבית מדרש עם קול תורה גדול, כנאה וכיאה לתלמידי חכמים".
לצד המהפכה האדירה שהתחוללה בהקמתם של כוללי הישיבה הקדושה, ואחריה עוד כוללים גדולים ורבים בכל אתר ואתר, אי אפשר שלא להעלות על נס את מה שאפשר את כל המהפכה העצומה והקדושה הזו. והיא מהפיכה היסטורית, שרב הנסתר בה על הגלוי, וגם אותה זכתה וחוללה הישיבה הקדושה, היא התחוללה מעבר לים, בשינוי ההבנה והתפיסה ושינוי המושגים אצל נדיבי עולם התורה לדורות ממש, שבכוחו של רבינו ראש הישיבה שליט"א זכו להבין את גודל החשיבות שבהחזקת תלמידי החכמים אשר חובת החזקתם בדור הזה מוטלת על כתפיהם. ובכך זכתה הישיבה להעמיד תמכין דאורייתא באופן שלא נראה כמוהו מזה דורות, ועוד רבות ידובר בזה בעתיד.
תשנ"ה. שלושים שנה אחורה. הציבור החרדי גדל בלעה"ר בקצב מהיר ומצוקת הדיור מורגשת ונותנת את אותותיה. העיר הצעירה "בית שמש", שהוכרזה כעיר רק לא מכבר כארבע שנים קודם, בשנת תשנ"א, החלה לקלוט את בני הציבור החרדי שחיפש עיר חדשה בה יוכלו הזוגות הצעירים להתגורר בכבוד ובדיור בר השגה, ומצא בעיר בית שמש מקום ראוי להתגורר בו, בשל מיקומה במרכז לצד קרבתה לעיר הקודש ירושלים ועתודות הבנייה העצומות בעיר.
בשנת תשנ"ה, מתגוררות בעיר כ500 משפחות חרדיות בסך הכל, שהתיישבו בקריה החרדית "נחלה ומנוחה – בית ומנוחה", מתוכן כ – 150 משפחות אברכים בוגרי ישיבות ליטאיות. בעיר בית שמש היו באותם הימים, כ-3 כוללי אברכים, כשבכל כולל למדו כ-20 אברכים, שאר האברכים הצעירים שהגיעו זה עתה לגור בעיר וחפצו ללמוד בכולל, נאלצו מחוסר מקום ובלית ברירה לכתת את רגליהם לכוללים בירושלים ובערים נוספות, למרות התחבורה הציבורית שאז, בקושי הייתה קיימת.
תלמיד חכם צעיר, מרביץ תורה בירושלים, הלא הוא רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א, בראותו את המצב קם ועשה מעשה, כשהוא מודיע על פתיחת כולל אברכים בשכונה, אולם מתוך חזון למרחק רב הודיע ראש הכולל כבר אז, על פתיחת כולל אברכים 'ישיבת עטרת שלמה'.
ללא מקורות מימון וללא קשר עם נדיבי עם, האברך הצעיר הודיע על פתיחת כולל אברכים לתושבי השכונה, היה זה בשנת פטירתו של פוסק הדור מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל והכולל נקרא 'ישיבת עטרת שלמה' על שמו של פוסק הדור.
הכולל נפתח בראש חודש אלול תשנ"ה, עם קבוצת בני עלייה מובחרים מתושבי השכונה, ועל שורותיו נמנו ביום פתיחתו עשרים וחמישה אברכים צעירים תלמידי חכמים שהחל מעתה לא יצטרכו לנדוד לערים אחרות על מנת לקבוע את חוק תלמודם, בתוך פחות משלוש שנים כבר נמנו על שורות אברכי הכולל למעלה ממאה אברכים.
היה זה בגדר 'חידוש' בעולם התורה בכלל, ובעיר בית שמש ושכונת נחלה ומנוחה בפרט. הכולל החדש, היה למעשה 'הנחת אבן הפינה' למגוריהם של בני תורה בעיר, ברור הדבר כי כיום ניתן לומר שהיה זה 'המכה בפטיש' שהכריע את צביון העיר, הפך אותה למקום תורה, והכשיר את יישובה עד היום הזה, כאשר בכל פינה ופינה נשמע מהיכלותיה בעוז קול התורה על ידי אלפי לומדיה.
שלוש שנים אחר כך, פתח רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער שליט"א את הישיבה לצעירים ישיבת 'אור אליעזר', שאף היא בסייעתא דשמיא זכתה להיות מקום תורה נפלא ובית גידול לתלמידי חכמים ובני עלייה, ולעמוד בכבוד בראש כותל המזרח של היכלי הישיבות בעיר, גם הישיבה כמו הכולל היוותה נדבך נכבד מאוד בצביונה התורני של העיר הצעירה.
אחד מלומדי אותה התקופה מציין באוזנינו כי דווקא מכיון שאחוז גבוה מאברכי המקום למדו בכולל, הכולל היווה חלק בלתי נפרד מהתהוות השכונה ומצביונה, והשפיע על כל המשפחות שהגיעו אחר כך להתגורר בשכונה זו ובשאר השכונות.
הכולל הראשון הוקם באלול תשנ"ה: בבית הכנסת 'נעים זמירות ישראל' ברח' המשלט (העיר הותיקה) בית שמש, עם עשרים וחמישה אברכים בני עלייה. מי שעמד בראשות הכולל היו רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א והגאון רבי חנוך הבלין שליט"א, שמסר שיעורים בכולל לצד השיעורים הקבועים אותם מסר רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א. ארבעה חודשים אחר כך, בחנוכה תשנ"ו עבר הכולל לשכון בבית הכנסת "הקהילה התורנית" (לימים בית הכנסת שערי תורה) בשכונת נחלה ומנוחה, שנחנך באותם הימים ממש.
בהמשך השנים, לאחר פתיחת ישיבת אור אליעזר בעיר, מינה רבינו ראש הישיבה הגרש"ב את הגאון רבי חיים שלום לובצקי שליט"א לעמוד בראשות הכולל, ולאחר מכן במשך שנים רבות את הגאון רבי דוד פרוש שליט"א. בתחילת קיץ תשנ"ו כבר מנה הכולל כ – 35 אברכים ובתוך כשנה מנה הכולל כבר למעלה מ – 50 אברכים, לקראת שלוש שנים לפתיחת הכולל כבר נמנו על שורותיו כמאה אברכים, והכולל הפך להיות מרכזם של תלמידי החכמים בעיר הצעירה.
ארבע שנים אחר כך, כשהחל אכלוסה של שכונת רמת בית שמש, הוקם בה סניף נוסף של כולל "ישיבת עטרת שלמה", ובמשך השנים פעלו בבית שמש כמה סניפים של "עטרת שלמה", בין השאר בבית הכנסת "בית תפילה", בה כיהן באותה התקופה כראש החבורה הג"ר יחזקאל אברמוב שליט"א, וכן ברמת בית שמש א' ובביהמ"ד "היכל אברהם" בשכונת נחלה ומנוחה, ועוד כמה סניפים ומעברים לפי ההכרח והצורך באותם ימים.
במשך השנים הקימה הישיבה כוללים נוספים בעיר, לצד הכולל המרכזי, הוקמו מסגרות מיוחדות לאברכים תלמידי חכמים. ביניהם כולל הלכה שע"י ישיבת עטרת שלמה, בראשות הגאון רבי דוד פרוש שליט"א. הכולל נוסד לאברכים המבקשים להשתלם בלימוד הלכה בעיון מתוך הסוגיא, מהראשונים עד השו"ע והלכה למעשה.
בביהמ"ד "היכל אברהם" הקים את הכולל רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א, יחד עם הג"ר דוד פרידמן שליט"א, ובראשותו מינה את הגאון רבי אליעזר ברוורמן שליט"א שיעמוד בראשות הכולל, בהמשך הוקמה במקום גם מסגרת 'ליבו חפץ' שיועדה לת"ח מופלגים שחפצו לעסוק בלימוד מרחבי הש"ס. עם פתיחת הכולל בבני ברק מונה הגר"א ברוורמן שליט"א לראש הכולל בבני ברק, ובבית שמש מונה הגאון רבי ישראל בונים שרייבר שליט"א לעמוד בראשות הכולל בהיכל אברהם.
מסגרת נוספת ללימוד הדף היומי בעיון הוקמה בשנת תשס"ד, בראשותה עמד בתחילה הגאון רבי חנוך הבלין שליט"א ובהמשך הגאון רבי ישעיה פלמן שליט"א, והגאון רבי יעקב לוי שליט"א שהיה ראה"כ אחה"צ ברמה א', שעם איחוד הכוללים מונה לראש כולל 'דף היומי' בעיון, עם הגאון רבי פנחס דויטש שליט"א. בו לומדים האברכים דף היומי בעיון יום שלם, המסגרת המיוחדת נועדה לאברכים בני עלייה שחפצו לעסוק בלימוד כל חלקי הש"ס או חלקים ממנו בעיון ובדיבוק חברים תוך מספר שנים, תוך כדי שמיעת שיעורים מראשי הכולל, וכן מבחנים בכל שבועיים על החומר הנלמד, במהלך השנים זכו האברכים לסיים כמה פעמים את לימוד הש"ס בעיון.
בשנת תשס"ד זכתה הישיבה לבנות את הבניין הגדול ומשכנו הקבוע שנקרא "ארץ הצבי" ע"ש הרב שרגא צבי ליברמן זצ"ל, במרכז רמת בית שמש א' ברח' נחל לכיש 28. עם הכניסה להיכל הישיבה נחגג מעמד חנוכת הבית בהשתתפות מרנן ורבנן זצוק"ל ויבלדחט"א, בהמשך אף הרחיבה הישיבה את הבניין.
אל בית המדרש ארץ הצבי, עברו בשלב זה כל הסניפים האחרים, כשקול התורה נשמע בו בעוז על ידי מאות אברכי כוללי ישיבת עטרת שלמה בעיר, והמקום הופך להיות מרכז התורה ואות ומופת לעמל התורה כשקול התורה נישא ברמה.
בהמשך השנים, מונה הג"ר אברהם שחר שליט"א לראש החבורה בכלל הכוללים שע"י הישיבה בבית שמש, ובעמל רב ללא ליאות הוא טורח להעמדת ולהשמעת קול התורה בעוז וברמה ולמען בני החבורה. כן ראוי לציין את פועלו הרב של הג"ר דוד פרידמן שליט"א שבמשך למעלה מעשור וחצי, מהשנה השניה להקמת הכולל, עמל רבות להעמדת בית המדרש ופעל בתושיה וחכמה רבה להרבות ספסלי ביהמ"ד בכמות ובאיכות. מי שעומד בראש הכוללים כיום הוא הגאון רבי יצחק גולדשמיד שליט"א לצד ראש החבורה הג"ר אברהם שחר שליט"א.
במהלך השנים זכו אברכי הכולל בבית שמש לביקוריו המיוחדים של מייסד הישיבה מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, שטרח והגיע מספר פעמים להיכל הכולל למסור שיחות חיזוק בפני האברכים. בשלהי שנת תשס"ג התקיימה שמחת הברית לבנו של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א, ומרן זצוק"ל הגיע לשמש כסנדק בברית, כשלאחר מכן מסר רבינו זיע"א שיחת חיזוק מיוחדת לפני אברכי הכולל ותלמידי הישיבה לצעירים. בסיוון תשס"ו אף זכו אברכי הכולל לשיחת חיזוק ממרן ראש הישיבה הגראי"ל זצוק"ל שהגיע במיוחד להיכל הכולל לשיחת חיזוק לקראת חג השבועות.
באב תש"ס קיימה הישיבה מעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה לצעירים 'אור אליעזר' ומעמד הכנסת ספרי תורה שנתרמו ע"י ידיד הישיבה הרב משולם דוד לאטץ שליט"א, המעמד התקיים בהשתתפות אברכי הכוללים והתלמידים הצעירים, כשהתהלוכה צועדת ברחובות העיר וכל תושבי העיר כולם חוגגים יחד עם עמלי התורה ושמחים בשמחתה של תורה. מי שקבע את המזוזות בישיבה היה מרן הגאון רבי משולם דוד סאלווצ'יק זצוק"ל ר"י בריסק, שיצא מגדרו לכבוד המעמד.
בשנת תשס"ג זכו אברכי ישיבת עטרת שלמה למעמד אדיר לכבודה של תורה, מעמד שכמותו טרם ראתה העיר הצעירה בית שמש, מעמד הכנסת ספר תורה לע"נ הרבנית הצדקנית מרת תמר שטיינמן ע"ה אשת מרן רה"י זיע"א, שנכנס להיכל ישיבת אור אליעזר. המעמד האדיר התקיים בראשות גדולי הדור וראשי הישיבות זצוק"ל ויבלדחט"א, את המשא המרכזי נשא מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל.
עם הקמת שכונת רמה ג' בעיר, כבר באכלוס הראשוני של הבניינים הראשונים, עוד בטרם היו בתי כנסיות ומבני ציבור במשכני קבע, הורה רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א, כי מהדברים הראשונים ביותר שיש לעשות בשכונה הוא הקמת כולל, שישמיע ברמה את קול התורה בשכונה, ואכן בס"ד עם תחילת האכלוס פתח את הכולל הג"ר אברהם שחר שליט"א בהוראתו והכוונתו של רבינו רה"י שליט"א. בהמשך עם הקמת בתי כנסיות של קבע בשכונה ולאחר בקשות ממספר בתי כנסיות בשכונה, נקבע מקום הכולל בבית המדרש "אוהלי יוסף", בהמשך עם ריבוי ספסלי בית המדרש המקום נהיה צר מהכיל, והכולל הועבר ל"בית הכנסת המרכזי" בשכונה, כשהוא מאיר לשכונה החדשה כולה. בראשות הכולל עומד הגאון רבי מאיר שלמה שלזינגר שליט"א.
לעומת הכוללים הותיקים בעיר השוכנים כבוד בבניין 'ארץ הצבי' ברחוב נחל לכיש בעיר, בשנים האחרונות, עם ההתאכלסות הגדולה ברמה ד', הרחוקה במיקומה משכונות העיר הותיקות, עלה הצורך בהקמת כולל לבני עלייה בשכונה החדשה, ואכן עם אכלוס השכונה הורה רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א להג"ר אברהם שחר שליט"א על פתיחת כולל אברכים נוסף, וכמעשהו בראשונה עשרים ושש שנים קודם לכן בפתיחת הכולל הראשון בעיר, זכתה הישיבה להקים את הכולל הראשון שהפך להיות בס"ד המרכזי בשכונת רמה ד'.
עם פתיחת הכולל ברמה ד', התאחדו הכוללים ברמה ג' וברמה ד' לכולל במשכנו בשכונה הצעירה רמה ד', כשחשובי האברכים ברמה ג' שהתאחדו עם הכולל החדש, יחד עם האברכים הצעירים השמיעו בעוז ובתעצומות את קול התורה, ועד מהרה מצטרפים אליו רבים מבני העלייה בשכונה.
שמעו הטוב של הכולל שהוקם ברמה ד' ברחוב אביי, יצא במהרה למרחוק, וכיום מונה הכולל למעלה ממאה אברכים תלמידי חכמים, בראשו עומדים הגאון רבי מאיר שמעון שלזינגר שליט"א והגאון רבי עקיבא מונק שליט"א.
'ואת יהודה שלח להורות לפניו גושנה – לתקן לו בית תלמוד' אחז"ל, בבית שמש בפרט זכתה הישיבה להיות בית התלמוד הראשון. רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א בעומק הציווי והערך העצום שב'שלח לפניו', כיוון והחדיר את הקדמת בניית מקום תורה ראשית לכל! כשהנעיצה הראשונה בשכונות החדשות היא הקמת הכולל, ללא חשבונות, ללא התחשבות בתנאים או באיתור מקום מסודר. וכשהתושבים הראשונים הביאו את מטלטליהם, טרודים בהתאקלמותם, כבר ראו וידעו כי קול התורה בשכונה. זוהי תמצית 'סיפור הייסוד' של הכוללים בעיר בית שמש ובמקומות נוספים רבים. בנחלה ומנוחה, ברמת אברהם, ברמה ג' וברמה ד', בכל מקום, כשרק מניחות משפחות בני התורה את כף רגלן, כבר נשמע קול התורה בעוז וברמה.
כיום, בפרספקטיבה היסטורית, ניתן לקבוע בוודאות כי כוללי ישיבת עטרת שלמה וישיבת אור אליעזר, אשר ליוו את ההתיישבות החרדית בעיר בית שמש מראשית דרכה לפני כ – 3 עשורים ועד היום, היוו השפעה מכרעת לצביון העיר כולה, ואבן דרך מרכזית בהפיכתה לאבן שואבת לאלפים רבים של אברכים יקרים מסלתו ומשמנו של עולם הישיבות המתגוררים בה, ועוד רבבות שיתגוררו בה בעז"ה בעתיד, כשבראש מעייניהם חיי תורה.
