ביקורת לימודית על המלמד

השאלה הראשונה שהועלתה לשולחן הדיונים הינה שאלה מצויה ביותר: הורה שנתקל בטעות לימודית של מלמד כיצד עליו לנהוג – האם לומר לבנו שהמלמד טעה, או לשמור על כבודו של המלמד ולא לומר כלום? 

הרב יודלביץ שליט"א משיב: "פעמים שהאבא בטוח שיש למלמד טעות בפשט, אבל פעמים רבות יש פירושים שונים שלא בהכרח האבא מכיר. אמנם, במידה וזו טעות משמעותית בכל ה'צורתא דשמעתתא' בוודאי שחובה לתקן, אבל חלילה לומר לילד 'המלמד טעה', אלא לומר לו בעדינות תשאל את המלמד… יתכן שיש כאן פרוש יותר מדויק".

הוא מוסיף "הורה התקשר אלי וסיפר לי שהמלמד הסביר 'וחמושים עלו בני ישראל' רק את הפירוש של 'מזויינים' בלי הפירוש השני של 'אחד מחמישה'. זו לא טעות… וכזו ושכמותה אין צורך להגיב לילד במאומה, אך כאשר יש טעות אמיתית בהחלט חשוב לומר לילד שיברר את העניין מול המלמד".

הרב ניסל שליט"א מחדד: "הפסוק אומר "אין עצה ואין תבונה נגד ה" ולכן אנחנו חייבים לתקן טעויות של המלמד בכדי שלא ישתרשו. אבל אנחנו גם חייבים להיות צמודים להוראות ההלכה, וכאשר יש טעות צריך לדעת לחנך את ילדינו לאורה של ההלכה המפורשת 'חייב אדם בכבוד רבו יותר מכבוד אביו!' ולכן גם כאשר צריך להעיר הערה, היא חייבת להיות רק בדרך כבוד ובזהירות מרבית".

הרב חשין שליט"א: "הדילמה הזו קיימת גם כאשר אנחנו בוחנים בכיתה ונתקלים בפשט מוטעה שהמלמד לימד בכיתה, גם שם אנחנו מחויבים לכבודו של המלמד, ולכן נוכל להציב את הפירוש הנכון בתור 'פירוש נוסף'… ולאחר מכן מאחורי הקלעים ללבן עם המלמד את העניין בכבוד וברגישות. כך גם ההורים כאשר מדובר במלמד שטועה פעמים רבות חייבים ההורים  לפנות למלמד ולדבר איתו בכבוד ולברר איתו את המקור לדבריו… אבל בשום אופן לא לערב בכך את ילדם כדי לא ליצור פיחות במעמדו בעיניו". 

הרב כהנא שליט"א: "ידוע מאמר חז"ל 'שבשתא כיוון דעל על' מה שמציב את החשש מטעות שתונצח לעד בתורתו של הילד ולכן באופן כללי ראוי ונכון להיות ערניים, אך לא כל טעות לימודית היא בעלת השלכות כמו טעות של 'זלזול הורים במורים…' וכמו בכל דילמה בחיים, החכמה היא להתהלך נכון בקו התפר שבין תיקון הטעות לבין שמירת כבודו של המלמד". 

"זאת ועוד, האב חייב לזכור שמטבע הדברים המלמד מונח בסוגייה יותר ממנו… ופעמים שיש שיקולים נוספים בבחירת הפרושים הנאמרים בכיתה או ההדגשים בסוגייה בהתאם לניסיונו הרב של המחנך, ולכן לפני שדנים את המלמד ראוי להיות זהירים גם בפרטים אלו".

הרב גלוסקינוס שליט"א מספר בענין: "זכיתי לשמוע מאבי מורי שליט"א 'מעשה רב' שלימד את בנו של מרן רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל. ובאחת הפעמים לאחר השבת הוא הביא מכתב סגור מאביו ובו הערה על מה שלימד אך הוא לא אמר לבנו שהמלמד טעה". 

הרב דייטש שליט"א: "מעשה שהיה במלמד שהסביר בנחש הנחושת ש'נס' הכוונה שעמד באוויר בדרך 'נס' ולא כרש"י שביאר על עמוד גבוה, שאלתי את רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל האם להעיר למלמד ואמר לי, דבר ראשון בוודאי לא לומר לילד מאומה. ולגבי המלמד כאשר המלמד אומר מדרש בדרך סיפור ולא כפשט בחומש לא צריך להעיר לו על כך. וגם כאשר מעירים זה חייב להיות בדרך כבוד בלבד". 

הרב קורלנסקי שליט"א מסיים: "באופן כללי, חשוב לדעת שכולם מאוד רגישים, גם התלמידים וגם המלמדים ולזכור את זה. לפני הרבה שנים כשהייתי מלמד ביארתי בפרשת קורח פירוש שעורר פולמוס בין ההורים ואז אמר לי רבי בן ציון גוטפרב שליט"א ש'התורה מספיק חזקה כדי להתמודד עם הטעויות שלך…'  אבל לגופו של עניין אפשר תמיד בחכמה, 'להתווכח בלימוד' עם המלמד, באופן שלא תיווצר פגיעה חלילה במעמדו". 

ביקורת חינוכית על המלמד

שאלה: אחרי שלובנה השאלה בדבר התגובה על טעות בהסברו של המלמד. כעת יש לשאול  כיצד על ההורה להגיב כאשר הילד מתלונן על גישת המלמד כלפיו, כקיפוח מתמשך או על עלבון ופגיעה. מה הייתם ממליצים להורים ששואלים אתכם כיצד להגיב, האם לגבות את המלמד בשיטת 'המלמד תמיד צודק' או לנהוג אחרת? 

הרב וינוגרד שליט"א פותח: "ראשית, האבא חייב לגבות את המלמד ולא לסדוק את תדמיתו בעיניו, אך בד בבד יכול לומר לילד שהוא יבדוק את העניין כי יתכן שמאחורי הקלעים יש מה לעשות על מנת לשנות את התחושה של הילד, מאחר ויתכן שתלמיד מסוים ירגיש פחות חיבור עם מלמד מסוים ומטבע הדברים במקרים אלו יכולה להיווצר התחושה שהמלמד נוהג כלפיו בקשיחות יתירה, למרות ש'באהבתה ישגה תמיד' ולכן מומלץ ונכון לפנות לפיקוח ולהנהלה בעניין ולברר מולם את העובדות". 

הרב עמנואל שליט"א: "בדרך כלל כשיש לי מקרים כאלה בת"ת אני מבקש מהאבא לשלוח אלי את ילדו ואני מלבן עימו את העניין, ואז פעמים רבות מתגלה שהסיפור הוא שונה לגמרי… ומה שקורה הוא שתשעים אחוז מהנפח של הסיפור שהוצג להורה שונה במהותו, לכן המלצתי להורים להתקשר להנהלה".

הרב כהן שליט"א מייעץ: "פעמים רבות האירוע הזה מתפתח לממדים גדולים… ההורים מבררים ועושים מכך 'עסק' גדול והילד נעשה 'בעל דעה' מול הת"ת ולפתע נוצר 'רחש בחש' בכיתה ותסיסה פנימית, והדבר הזה יכול לפעמים לערער את המעמד של המלמד מול הכיתה שלו! ולכן חשוב מאוד כשיש אירוע כזה, ראשית, נמליץ להורה לפנות למלמד ולברר מולו את הדברים בעדינות ולומר לו: 'שמעתי שהתמודדת עם יוסי שלי אתמול'… וחס ושלום לא להכניס אותו לעמדת מגננה… בפרט שעל האבא לזכור שהמלמד נמצא מול הילד שלו שמונה שעות ביום ויתכן שבאמת אין לו את התמונה השלמה של האירועים, וככל והאבא חושש להתעמת מול המלמד שיגש למנהל שבד"כ ידע להעמיד דברים על דיוקם ולהפשיר את האווירה".   

הרב כהנא שליט"א מדגיש: "יש להדגיש שיש לפעמים חשש מוגזם כאן, משום שכמו שאנו כהורים כלפי ילדינו מותר לנו ואף חובה בסיסית להודות בטעויות החינוכיות שלנו כלפיהם, כך מותר לילד לדעת שיתכן שהמלמד טעה כי איננו מלאך! אך כמובן לא לצייר את המלמד כמי שעשה מעשה בכוונה נגד התלמיד, אלא שיתכן וקורים דברים, ובוודאי נעשו שלא בכוונה וכשנלבן את העניין בוודאי תתגלה הטעות".

הרב חשין שליט"א: "חשוב מאוד לנסות לצייר לילד את העובדות באופן חיובי ונעים ולספר לו כמה המלמד אוהב אותו. האמירות הללו יוצרות את המציאות בעיני הילד וכל צורת הסתכלותו משתנה כאשר מוצגים לו הדברים ברוח זו". 

הרב גלוסקינוס שליט"א מחדד: "ניקח דוגמא, כשיש שריפה בבית האם תתקשר למכבי אש או לגורם שיש לו קשרים עם השר הממונה כדי שהלז יזמין כיבוי אש?…. ברור שערוץ הקשר הנכון הוא שהאבא ישוחח ישירות עם המלמד או המנהל וילבן איתו את הדברים בגישה שמשדרת: ברור שהצדק עם כבוד המלמד, אך חשוב לי ללבן ולהבין במה אוכל לכוון את הבן שלי שיהיה יותר טוב. ותוך כדי הדברים תמיד אפשר להשחיל את נקודת המבט שלך". 

הרב זילברצוויג שליט"א: "אני רוצה לחזק את הדברים. סיפר לי אחד מנכדיו של מרן הגרי"ש אלישיב  זצוק"ל שפעם הוא עשה מעשה לא כל כך ראוי ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל העיר לו רק לאחר שנתיים!!! כלומר: כל הערה שהמלמד ישמע, כאשר היא תוגש בצורה הנכונה ובזמן הנכון הדברים יתקבלו ויהיו לתועלת".