מאפיית המצות המפורסמת בעיר בית שמש בחודש אדר הראשון והשני השנה – כבכל שנה – שינתה את פניה. ממאפיה לבית-מדרש. במקום חלוקא-דרבנן עוטים עליהם רבנן חלוקים אחרים, ובחדוותא דמצווה מקיימים הם בעצמם לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא – למעשה.
זה לצד זה, היישר מהיכלי הישיבה הקד' למפתן המאפייה עלו ובאו במשך ימים שלמים מבוקר ועד ליל 'חבורות' 'חבורות' תרתי משמע, לקיים מצוות פסחם, מאות רבות של בעלי תריסין השקועים בד' אמות של הלכה בלבד עלו יחד, עם החברותא לצד זוג ה'חברותא לספסל', עם ראש הכולל ועם ראש החבורה, גדודי גדודי תלמידי חכמים שעלו לקיים בצוותא חדא – לשם מצת מצווה.
מאפיית המצות הומה תלמידי חכמים. מכל רחבי הארץ מהיכלי התורה של הישיבה הקד' במשך למעלה משבוע ימי עבודה, בכל שעות היום, עולים ובאים עדרים של תלמידי חכמים צעירים ומבוגרים כאחד לאפות מצות מצווה, מתוך ריתחא דשמעתתא ובדקדוק הלכה, מקיימים הם את חובתם. לשמה, בדיבור ובמעשה.
למעלה משני טון מצות-יד ושבע וחצי טון מצות-מכונה. זו הכמות האסטרונומית שנאפתה השנה בחבורת המצות מצווה של הישיבה הקד' על ידי אברכי הישיבה שליט"א ובפיקוח מרנן הגאונים ראשי הכוללים שליט"א. מדובר בכמות המצות הגדולה ביותר בחבורת המצות של הישיבה הקד' מאז היווסדה לפני למעלה מחמש עשרה שנה, ובאחת מחבורות המצות הגדולות בעולם היהודי כולו.
הרעיון העצום, של 'חבורת אברכי ורבני הישיבה' שהיום כבר מתקבל כדבר המובן מאליו, לא היה מובן מאליו כלל לפני עשור ושניים. בעת שהרעיון נהגה על ידי מורינו ראש הישיבה שליט"א, רבים אף לא האמינו שהוא בר-קיימא. כיום ניתן לומר, כי ההצלחה הגדולה של החבורה אינה רק של אברכי ורבני הישיבה, כי אם של כלל ציבור יראי ה' המדקדקים במצוותיו. הרעיון שהוליד את האפשרות של כל ירא ה' לקיים מצוות מצה בשלימות ההידור ובהישג יד.
יתר על כן, בלב רעיון ייסוד החבורה עמדה ההרגשה העזה, מדוע צריך לחזר ולהימנות אחר חבורות אחרות ולהיסמך על שולחן אחרים, אדרבה, חכמי ורבני הישיבה השקועים בד' אמות של הלכה בלבד זה לצד זה בכל ימות השנה כולה, יום ולילה לא ישבותו, אין מתאים מהם להימנות יחד, להיקבץ יחד, להיות לחבורת עושי מצווה.
וכך זה עובד. על חבורת המצות של הישיבה הקד' נמנים אלפי משפחות בלעה"ר. מאפיית המצות המהודרת בבית-שמש מייחדת שבוע ויותר של ימי עבודה שלמים מבוקר עד ליל אך ורק לחבורות הישיבה, במהלך הימים בזה אחר זה עולים קבוצות קבוצות של אברכי ורבני הישיבה הקד', משמר יוצא ומשמר נכנס, כשכל חבורה מנוהלת על ידי ראש חבורה ואחראי שידיהם רב להם באפיית המצות מזה שנים רבות, וכל החבורות מונהגות תחת הוראותיהם ובפיקוחם של רבותינו ראשי הישיבה והכוללים שליט"א.
על כל חבורה וחבורה נמנים קבוצה מרבני ואברכי הישיבה שליט"א, האופים בעצמם, כשאת מצות החבורה מקבלים העוסקים במלאכה, וכן אברכים שאינם עוסקים בעצמם במלאכה אך נמנים עימם על החבורה. מלבד חבורות אברכי הישיבה, מתקימות חבורות רבות נוספות של ראשי ורבני הישיבה שליט"א, וכן חבורות המיועדות לנגידי הישיבה אליהם משונעות המצות למעבר לים, וכן חבורות נוספות של מצות המחולקות ע"י קרן הצדקה של הישיבה הקד'.
יצויין, כי אף בחבורת המצות של חכמי ורבני הישיבה הקד', הנהלת הישיבה עומדת להיות לעזר לקראת היום טוב, ודואגת במשך כל השנים לסבסד את עלויות המצות.
אכשר דרא
שבנו לאחור חמש עשרה שנה ויותר, לימי ייסוד החבורה ופנינו לאחד מוותיקי החבורה הרב הגאון ר' דוד בן שמעון שליט"א שניהל במשך שנים רבות את החבורות של הישיבה הקד', לשמוע על הקמת החבורה וייסודה.
ללא ספק "חבורת רבני ואברכי הישיבה" זה חידוש, מה הוביל והוליד את הרעיון?
לפני שהקמנו את החבורה של הישיבה, תמונת המצב הייתה כך: בני תורה ואברכים רבים לא הצליחו לקנות מצות חבורה, גם אלו שהצליחו לקנות פעמים רבות היו אלו חבורות – למחצה שליש ורביע… חבורות שלא עומדות בדרישות המחמירות. חלק שכן השיגו מצות הצליחו להשיג רק לחלק מבני הבית. בנוסף לכך העלויות של מצות חבורה ראויות היו גבוהות מאוד.
מורינו ראש הישיבה שליט"א הגה אז רעיון עצום, שבאמת היה חידוש גדול, הרעיון היה: שהאברכים עצמם הם אלו שיעשו את החבורה. כשהרעיון הוא שאתה לא קונה מחבורה שאתה 'סומך' עליה, או ממישהו שאתה 'סומך' עליו, אלא כל אברך ואברך יש בידו את האפשרות לאפות בעצמו את מצותיו בחבורה, כי החבורה עצמה תהיה חבורתם של האברכים בישיבה.
נוסף על כך, היה הרעיון שברגע שהישיבה מתאגדת לחבורה גדולה, מלבד מה שהם אופים את המצות בעצמם, הרי שבכוח הרבים הם יכולים להגיע לרמות של הדרישות וההידורים והחומרות הטובות ביותר, ונוסף על זה שגם תהיה האפשרות בהישג יד, במחיר שווה לכל נפש. וכמובן בנוסף לכך, הישיבה כדרכה, גם דואגת לסבסד את העלויות להקל על האברכים לקבל את ההוצאות.
כמה שנים אחורה מדובר?
אינני זוכר כעת באופן מדויק, לכל הפחות חמש עשרה שנה אם לא יותר.
ללא ספק, ככל שהחבורה גדולה זה רווחי יותר לבעלי המאפייה. עד כמה ניתן להצביע על הבדלים ברורים ברמות ההידורים בין חבורה קטנה לבין חבורה גדולה כמו של הישיבה הקד' שבידה לדרוש זאת?
בשביל לענות על זה, קודם צריך להבין מה שם המשחק במאפיות המצות. שם המשחק במאפייה הוא: זמן! כל המאפייה מסתובבת סביב הקוד הזה. מדוע? צא וחשוב, כל 'שולחן' הוא 'ח"י דקות', הרי אין שולחן יותר מח"י דקות, אז כל השאלה של בעל המאפייה היא: כמה ח"י דקות יהיו בשעה.
בין ח"י לח"י מנקים הכל, אם ינקו, לצורך הענין, עשר דקות בין ח"י לח"י, בעל המאפייה ירוויח בשעה שתי שולחנות פלוס, לעומת זאת אם ינקו חצי שעה הוא יקבל שולחן וחצי. וההבדל הוא גדול מאוד.
כל בעלי מאפייה האינטרס הכלכלי שלהם הוא כמה שפחות זמן לתת לניקיון, גם אם יש כללים לזמן הניקיון במאפייה מטעם ההכשר וכדומה עדין הוא יכול לגרום ללחץ וזה יגיע על חשבון הניקיון. אבל בחבורה כמו של הישיבה, הדרישה הראשונית שלנו היא, שאין הגבלה בזמן לניקיון! לא מתחילים שולחן לפני שגמרנו לנקות כמה שאנחנו חושבים שצריך, לא מתחילים שולחן לפי זמן בשום פנים ואופן מתחילים שולחן כשאנחנו – החבורה – מוכנים.
דרך אגב, באחת השנים בעלי המאפייה התעקשו איתנו קצת על זמנים לניקיון, והפסקנו את כל האפייה באמצע היום…
אפיית – לכם
כיום על החבורה נמנים ממש רוב ככל אברכי ורבני הישיבה שליט"א, בהתחשב בכך שבפסח כל אחד נוהג לפי החומרות שלו וכו' האם בהקמת החבורה היו כאלו שהתקשו להצטרף לחבורה החדשה?
ממש לא. הייתה היענות גדולה מאוד כבר מיום הקמת החבורה. הסיבה לכך היא פשוטה, נכון שבפסח כל אחד נוהג לפי המסורת שבידו ולפי הדקדוקים שהוא נוהג בהם, אבל כאן, לא מדובר על ענין שאתה צריך לסמוך על מאן דהו או על גוף כשרות כלשהו, שאף אם הוא מהודר ומוסמך ביותר – יש עדיפות לכל אחד לאחוז במנהגו בלא שינוי. כאן הלא מדובר על חבורה שהאברכים עצמם אופים את המצות, אתה לא צריך לסמוך על מישהו, אתה סומך על עצמך.
האברכים בחבורה הם המשגיחים, הם האחראים, והם המפקחים, הם כל החבורה. גם אלו שאינם מגיעים בפועל, הם שולחים את החברותא שלהם או את הראש כולל וכו' זה אלו שהם סומכים עליהם בפועל, ואתה יודע כל פרט ופרט. זה לא שצריך לסמוך על השגחה ועל שיקול דעתה ועל המשגיח בפועל, אתה עצמך המשגיח והיודע והאחראי.
למעשה, רבני ואברכי הישיבה בחבורה של הישיבה מקבלים את כל הדרישות שהם רוצים, הן ברמה העקרונית והן ברמה הטכנית, וכמובן את כל הזמן שהם רוצים. אינני מדבר על חומרות שאינן מקובלות. אבל ברמת הדרישות המקובלות אברכי ורבני הישיבה ב"ה זוכים להיענות מוחלטת ולמילוי מוחלט של כל ההוראות, החומרות והדקדוקים, על כל המשתמע מכך.
וכל זה בהתנהלות מקבילה לכשרות שכבר ישנה במאפייה?
ברור שבכל המאפיות שעבדנו היתה כשרות מהודרת על המאפייה עצמה, אבל כל זה הוא על 'המאפייה'. על האפייה עצמה זה לא רלוונטי בכלל, שורה תחתונה כל האפייה היא בפיקוח ובהשגחה מלאה של אברכי ורבני הישיבה עצמם.
הפשטת המושג 'מצת חבורה'
אנחנו מוסיפים לשאול את הרב בן שמעון שליט"א: עד כמה הושפע הציבור הכללי של בני התורה מהמהלך?
ההשפעה של החבורה הייתה עצומה מאוד, והיא ממשיכה עד עצם היום הזה. מבחינה עובדתית, חבורת הישיבה הייתה החבורה הגדולה הראשונה, והייתה ההתאגדות הציבורית הראשונה לחבורה. התועלת המעשית שלה היא כמו שאמרתי, הן בכך שהאברכים עצמם הם אופים ב'חבורה' ולא נסמכים על שולחן אחרים, שלא תמיד המצות ראויות לעלות על שולחנם, והן מבחינת העלויות.
זה חולל שינוי עצום בציבור, בין במצות-יד בין במצות-מכונה. עד אז במצות-מכונה כמעט ולא היו חבורות פרטיות, אחרי ההצלחה שהיתה אצלינו קמו חבורות גדולות נוספות, שרעיונן היה להתאגד בציבור גדול לחבורות של מצת מצווה, וקמו עוד ועוד חבורות גדולות כמו החבורה של הכולל של ישיבת פוניבז' ושל כוללי יששכר באוהלך ועוד רבים, ואחר כך זה גם הגיע בהרבה ערים, בירושלים ובעוד מקומות שהוקמו חבורות של שכונות שלימות, שהתאגדו יחד, ואחר כך זה הגיע להתאגדויות של קופות צדקה וכו'.
אבל יותר מכך, זה מאוד הנגיש לכלל ציבור בני התורה, לציבור האברכים, את המושג 'מצת חבורה'. זה הפשיט את המושג, הרי כולם רוצים להדר, ובאמת רבים רבים מתאמצים מאוד בשביל כך בחבורות משפחתיות וכדו', אבל עד שהקמנו את החבורה התחושה בציבור הייתה שזה לא בהישג יד, שזה 'מופקע'. וכאשר ראו את החבורה של הישיבה שהתנהלה למופת ב"ה ונמנו עליה באמת אלפי משפחות של עמלי התורה, בסייעתא דשמיא זה הפך לנחלת הכלל, הציבור הבין שבהתארגנות נכונה זה לא סיפור גדול. ובנוסף לכך, גם מבחינת המאפיות הם ראו שזה משתלם להם והם הקילו מאוד על הציבור.
ריבוי בני החבורה מאפשר את השלמות המקסימלית
הווי אומר כי הבשורה הגדולה של חבורת הישיבה הקד' הינה בחלחול הרעיון האדיר שהוליד המיזם העצום של חבורת בני בית המדרש, חבורת הישיבה נתנה את האפשרות המעשית לכל צורבא מרבנן לממש את קיום ההידורים בשלמות, לקיים את סידור חוקי ומשפטי חג הפסח באופן המושלם. התארגנות המממשת בפועל את כוח הציבור למען הציבור.
ועדיין אי אפשר שלא להתייחס למעלות העצומות של חבורת הישיבה הקד', מבחינת ההידור והשלימות הנדירה שמצליחים בני החבורה בסייעתא דשמיא להשיג בחבורת המצות בכל שנה. מבלי להיכנס כאן להידורים ההלכתיים המיוחדים שראויים למאמר בפני עצמו, ננקוב בקצרה כמה וכמה מעלות טובות שהתייחדה חבורת הישיבה כפי ששמענו מנסיונו של אחד מראשי החבורות שליט"א.
"ראשית כל" הוא פותח "עצם העובדא שהחבורה שלנו בנויה על כמות גדולה מאוד מאוד של אברכים היא מעלה עצומה. וזה משום שמלבד מה שיש לנו יכולת פיקוח הרבה מעבר לסטנדרט. הרי שיש גם עזר עבודה מעבר לרף העבודה של המאפייה באופן שוטף. ומלבד עצם הדחיפה בעזרה שיש, זה גם מזרז ונותן המון אנרגיה לפועלים".
"ניתן דוגמא, העוצמה של כמות האברכים הגדולה שלנו היא שזה נותן את האפשרות של עסק המצות בכל שלב ושלב, ובפרט בתחילת השולחן שיהיה ללא שהות כלל… בנוסף על כך מבחינת הפיקוח, שיש הרבה אברכים שכל אחד מפקח בצורה טובה על חלקו, ואין צורך שאחד יפקח על כמה וכמה פעולות, ואם יש אחד שרוצה לנוח הרי שיש כמה וכמה שיחליפו אותו. וכמובן בזמן הניקיון. זה מעלה עצומה שמשנה את כל האפייה, פשוטו כמשמעו".
הוא ממשיך "יתר על כן, פועלי המאפייה שלמעשה הם העוסקים במצווה, עובדים במאפייה מחודש כסלו או טבת, כמעט ניתן לומר עליהם שמצותיהם מצות מכונה ולא מצות יד… ברור שהליאות וההרגל עושה את שלו, וזה מתבטא בטיב העבודה ובשלימות המצה וההתעסקות הנדרשת – שיהיה ללא שיהוי".
"אבל בזמן שמגיעים קבוצה כה גדולה של אברכים תלמידי חכמים שמסתערים על המאפייה, עם חיות ושמחה של מצווה, ברור שהאווירה משתנית ועבודת הפועלים הרבה יותר מעולה. והדברים בדוקים ומנוסים".
"וישנה עוד מעלה, – שזה דבר פשוט לכל בר דעת ולא צריך את הניסיון שלי בחבורה כדי להגיד את זה – המציאות בשטח היא שכיון שהחבורה של הישיבה הקד' היא אדירה כל כך ומונה אלפי משפחות בלעה"ר ברוכות ילדים, הכמות העצומה של המצות שאנחנו רוכשים, משפיעה היטב על בעלי המאפייה והאחראים במקום, הם רוצים שנהיה מרוצים, וזה נותן לנו את האפשרות לקיים את כל הדרישות והחומרות ללא דחיות ותירוצים או עיגולי פינות. וכך באמת אנחנו זוכים לשלמות שבשלמות".
"דרך אגב" הוא מסיים "שוחחתי באפייה השנה עם תלמיד חכם ידוע מראשי החבורות של המצות-מכונה, שבאמת יש לו ניסיון עצום וותק בחבורות במצות. והוא אמר לי על האפייה במצות-מכונה בחבורה של הישיבה, שהפיקוח של האברכים באפייה והלהט בניקיון על כל גלגל וגלגל ועל כל חלק שהוא רואה בחבורה שלנו, מגיע לרמת הנקיות וההידור שלא קיימת באף מקום, והוא הוסיף לי – ביודעי ומכירי קאמינא".
🙥 הוראות למתעסקים במעשה המצווה 🙧
דחבורת חכמי ורבני הישיבה דמודיעין עילית שליט"א
לקראת אפיית המצות בחבורת הישיבה דמודיעין עילית
ההוראות מראש החבורות במודיעין עילית הרב הגאון רבי חנוך גרשוונד שליט"א אשר ידיו רב לו בפיקוח ובהידורי המצווה בחבורות של ישיבתינו הקד' מזה כחמש עשרה שנים
ונערכו ע"י הרב הגאון רבי ברוך מרדכי שוורצבורד שליט"א מו"ץ בעיר וראש חבורה בחבורת ישיבתינו הקד'
ערב פסח תשפ"ב
"הרא"ש היה משתדל במצת מצווה ועומד על עשייתה ומזרז העוסקים בהם ומסייע בעריכתן וכן ראוי לכל אדם לעשות ולהיטפל הוא בעצמו במצווה" (סי' ת"ס ס"ב).
יש לדעת, כי מצות הנאפים בחבורה ומצות שאינם נאפים בחבורה הרי זה ממש כיתרון האור מן החושך, ואין צורך להאריך ולפרט כידוע לכל אלו שהשתתפו בחבורה בשנים שעברו.
כמו"כ ראוי מאוד להוסיף תפילה קודם היציאה, וכן בתוך היציאה לסייעתא דשמיא להצליח במצווה, ויהי נועם וגו'.
חשוב מאוד, ללמוד משנה ברורה סימנים תנ"ט, ת"ס, תס"א, לדעת הדינים במה להקפיד.
כללי העוסקים במלאכה
א. בתחילת העסק אומרים "כל מה שאני עושה בעסק המצות ושימורן מן החימוץ יהיה לשם מצת מצווה". ויש לומר בקול ליד העובדים "לשם מצת מצווה" [כדי להזכירם].
ב. העוסקים בבצק יגזרו ציפורניים כדי שלא ייכנס בצק, וכן יש לצחצח שיניים, ולנער היטב הבגדים מפירורים.
ג. בדיקה של כלים ושולחנות והחלפת ציוד העובדים כולל נקיון ידים וסינרים כל ח"י רגעים.
ד. יש להשגיח על העובדים במידת האפשר. עובד שנגע בפלאפון צריך לרחוץ ידיו לפני שיגע בבצק.
ה. בכל בעיה הנראית בעוסקים יש להעיר להם בנחת ובחכמה בתחושת כבוד לעובדים המנוסים, אם אין הדברים מתקבלים יש לדבר עם האחראי.
ו. המתעסקים במצווה יש להם קדימה במצות המובחרות.
מקלות קערות ורדלער
א. שניים יהיו אחראים לבדוק המקלות. להיעזר בנייר זכוכית לשיוף. יש לבדוק חריצים וכן את צידי המקלות ולהתבונן שלא נשארו נקודות לבנות.
ב. שניים יהיו אחראים לבדוק קערות, ורדלער קטן וגדול במתינות ובעיון היטב.
שולחן עריכה
א. בכל שולחן יעמדו שניים משני צידי העוסק במיירע, ולהשגיח שלא יהיה בצקים ללא עסק.
ב. לבקש מהעובד שלוש חתיכות לכל אחד בכדי שיוכל לעסוק בשאר המיירע עד שחותך.
ג. לדפוק על שלושת החתיכות שיהא עסק ולא ללטפם, שגורם לחימום, ולשמור על צורת הבצק.
ד. כשמוסר חתיכה לעובדים מיד נוטל חדש.
ה. יש לתאם עם האחראי על הפינרים שלא יביאו מיירע לפני שנגמר הקיים או שעומד להיגמר.
ו. להשליך פירורים מהשולחן, ולסמן לעובדים בהמשך השולחן שישליכו הפירורים.
ז. בסוף ח"י לוודא שגלגלו את כל הנייר שעל השולחן. ניתן לסמן קרע בהתחלה ולראות שגלגלו עד הסוף.
אחראי פינרים
א. לומר בתחילת העסק עם כולם לשם מצת מצווה בקול רם.
ב. יש להשגיח שמתעסקים בבצק ולא מתרפים במלאכה. לזרזם בצורה מכובדת.
ג. לבדוק שהחולצה לא תיגע בבצק. ושהסינר מגיע גם בחלק עליון ולא יורד למטה. או שיש מוט שמפסיק מנגיעת בצק בגוף הפינרים.
ד. להשגיח שדלת החדר מים סגורה ובכל יציאה של העובד להקפיד שתהיה סגורה.
ה. בסוף ח"י לוודא שגילגלו את הנייר על כל השולחן.
ו. יש לתאם עם האברכים העומדים בראש השולחן, שלא יוליכו בשום פנים ואופן מיירע לשולחן לפני שנגמר הקודם או עכ"פ שעומד להיגמר, ויש להתעקש על כך מאוד ובכל הכוח.
ז. יש להודיע לאחראי קמח מים שלא להוציא בצק אם אין פינר פנוי.
אחראי קמח מים
א. לומר בקול "לשם מצת מצווה".
ב. להשתדל במידת האפשר להחליף קערה כשיש המתנה בין עיסה לעיסה, ולכל הפחות לשפוך את הפירורים מהקערה.
ג. צריך לתאם עם אחראי פינרים שלא יוציאו בצק כשאין פינר פנוי.
ד. להשגיח שלוחצים על השעון מיד בשפיכת המים.
ה. להתעדכן מנותן הקמח אם זה רש"י או רש"מ ולתאם עם אחראי הכפולות.
שולחן רלדער
א. לבקש רדלער קטן. [ופשיטא שמחליף כל ח"י], לעסוק במצות שעומדות לא מידי חלש וגם לא מידי חזק. שלא יקרע.
ב. ישגיח שלא ישהו מצות באופן שלוקחים את העליון והתחתון ממשיך לשהות, ולזרז את הרלדער במידת האפשר.
ג. יזרז את המכניס להכניס מיד ולא להמתין לעוד מצות. [כשיש שתי שולחנות בדרך כלל יש עומס, ואין בעיה למכניס. אלא שאז יש בעיה שהמצות לא ימתינו לרדלער].
ד. להשגיח שמצות לא יגעו בצידי השולחן מחוץ לנייר.
ה. יסתכל שהמצות לא יתקפלו בזויות ולעורר את הרדלער.
ו. במקום הרדלער מצטברים פירורים ויש בזה חומר שהייה מועטת לאחר העסק, ולהעביר אותו אחרי לאחראי כפולות, ויש להזכיר לעובד לנער בתדירות גבוהה.
ז. לבדוק שהשער החיצון אינו מורם באופן שייכנס שמש מבחוץ.
אחראי כפולות
א. נפוחה ממש אין לוקחים.
ב. כפולה יש לראות שהורידו מקום הכפל בתוספת אצבע.
ג. כפולה גמורה, שנתקפל ממש לשניים [אופן נדיר] להשגיח שלא יגע במצות אחרות משום בליעות.
ד. במידת האפשר ניתן לבקש ארגז. ליתן שם כפולות של חומרא שלא ייכנסו למצות חבורה.
ה. להשגיח שאחר ח"י בנפרד. וכן רש"י ורש"מ.
ו. המצות הנזרקות לא הופרשו חלה, ויש לדעת שפעמים מחוייבות בחלה לחומרא לפני צירוף סל.
אחראי חלה
א. העובד של המאפייה מפריש והאחראי יקשיב לברכה וישמע שאומר הרי זו חלה.
ב. לעקוב שהופרש בכל פעם ושלא הניחו מצות חדשות לפני שפינו לגמרי את המצות שהופרש מהם חלה.
ג. אם העובד מכבד את בני החבורה להפריש חלה, צריך מינוי שליחות בכתב.
ד. לבקש מהעובד שבסוף יאמר שמפריש על כל מה שנעשה היום אם יש מה שנשאר חייב, וכן על כל הפירורים.
אריזה
יש לראות שהפרישו חלה. לדאוג לסמן נכון רש"י, רש"מ, תנור ראשון. ולציין את מספרי הח"י של החבורה בשיתוף האחראי על החבורה. ולדאוג שיקבלו בני החבורה המצות שלהם.
