הזהירות מהשפעת ראיית חילול שבת ח"ו
התורה מדגישה לנו את מעשהו של כלב ב"ויהס כלב את העם אל משה". ופירש"י שהיה יכול להשתיק אותם על ידי מה שאמר 'וכי זה בלבד עשה לכם בן עמרם' וכו' עיי"ש. ולכאורה תמוה הרי דבריו לא השפיעו כלל על כללות העם, והם רצו לרגום אותו באבנים, וא"כ מה הגדלות שהשתיק אותם ושמעו דבריו?
אבל הענין בזה הוא שכלב עשה כן לא בשביל הרשעים, שבלאו הכי לא יקשיבו לו, אבל מכיון שהמציאות היא שהאדם מושפע מסביבתו, א"כ היתה כאן סכנה מוחשית שכל העם יפגע ויושפע מדברי המרגלים, ולכן השתדל כלב להשתיק את העם, בכדי שעכ"פ הצדיקים ישמעו את דבריו ולא יושפעו ויפגעו מהלשון הרע ומהחטא של המרגלים.
וזה היה המעשה עם הגרא"מ זצוק"ל שבכל פעם שעבר על חנות של מחלל שבת מחה בו, ושאלו אותו הרי רואה שאין דבריו פועלים כלום, ואמר שעושה זאת כדי שלא ישפיע עליו החילול שבת לרעה. ולכן מיחה.
וכן מספרים על החפץ חיים שבימי המלחמה הראשונה, גלה עם ישיבתו למדינת רוסיה למקום שאין שם תורה, ועבר בשבת ברחוב וראה חילול שבת, חזר מיד לישיבה והשמיע שיחה מוסרית בהתלהבות, ופרץ בבכי עז, אוי לי שראיתי חילול שבת.
בפעם השניה כשראה חילול שבת חזר לישיבה, ואמר שיחה ופרץ בבכי, אך העיד על עצמו, הוא היה יכול לצלול לעמקי נשמתו ולידע מה שנעשה בה, ואמר שבכייתו בפעם השניה שראה חילול שבת היא פחות חמימה מן הבכייה הראשונה. זהו אפילו אצל הח"ח! וכל שכן אצלנו.
(מרן הגר"ב סורוצקין זצ"ל, הבינה והברכה)
