כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה.
בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה.
בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.
והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה.
ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול.
אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות.
איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך.
ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.
כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.
בישיבת עטרת שלמה לצעירים שע"י הישיבה הקד' בעיר ביתר, חגגו בני שיעור ב' את סיום לימוד הש"ס שנלמד על ידם לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל, המעמד התקיים בכבוד ובהדר לכבוד התורה ועמליה בראשות ראשי הישיבה ורבניה שליט"א.
בשמחה רבה ובהתרגשות נחגגה בישיבה הקד' בקריית הישיבה השלמת וקריאת השם לקומת חדרי השיעורים שמעל היכל הישיבה, שייקראו מעתה לדורות "היכל פיצוטו". הקומה נתרמה ונבנתה על ידי ידידי הישיבה תמכין דאורייתא הנדיבים החשובים בני משפחת פיצוטו הי"ו – סאו פאלו ברזיל.
בני משפחת פיצוטו הנכבדה הי"ו מברזיל הגיעו לביקור מיוחד, שהתחיל לקראת סיום הסדר בהיכל הישיבה הקד' ההומה מקול התורה, בסיום הסדר עלו נדיבי הישיבה הי"ו לביקור מיוחד ולקריאת שם לקומת חדרי השיעורים שמעל היכל הישיבה. יחד עם המשלחת הנכבדה התאספו במקום רבים מבני הישיבה הקד' נ"י העמלים בתורה בקומה זו, בזמני השיעורים ובזמנים אחרים.
במעמד השלמת הקומה וקביעת השם "היכל פיצוטו" – לתת יד ושם טוב בביתי ובחומותי, כיבדו את נדיבי הישיבה – מוקירי ורחמי רבנן, רבינו רה"י הגר"ח שליט"א, רבינו רה"י הגרח"מ שליט"א, רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א ומורינו המשגיח הגר"י דיויס שליט"א, שהגיעו לכבדם ולברכם בברכת התורה, ולהביע את הוקרת הישיבה על פועלם הגדול למען עמלי התורה. עוד השתתף במעמד הג"ר מיכאל עמוס שליט"א מ"מ הרה"ר לישראל ואורחים נוספים מידידי המשפחה.
במרכז המעמד התברכו הנדיבים מפי רבותינו ראשי הישיבה שליט"א, שיזכו לברכת 'עץ חיים היא למחזיקים בה' ולכל מילי דמיטב ברוח ובגשם במילוי כל משאלות ליבם לטובה. בסיום המעמד שרו שירי הודאה והלל לקב"ה על חסדיו שבכל עת ובפרט עתה בהשלמת ובחנוכת הקומה החדשה לריבוי תורה ותפילה.
בעת סגירת הגיליון עומדים אנו סמוך ונראה לימי הדין והרחמים, כשבכל היכלי התורה שע"י הישיבה הקד' בכל אתר ואתר נרשמת התעוררות עצומה לקראת הימים הקדושים והנעלים, ובכל היכלי התורה של הישיבה הקד' נשמעים שיחות חיזוק והתעוררות מפי רבותינו שליט"א וגדולי התורה שליט"א.
בתפילות הימים הנוראים בישיבה הקד' בקריית הישיבה צפויים להשתתף כאלפיים איש בלעה"ר, בימים אלו משלימה הנהלת הישיבה את ההכנות לקראת תפילות הימים הנוראים, שמחת בית השואבה, ושמחת תורה.
עם תחילת הזמן, התקיים בהיכל הישיבה לבני הישיבה הקד' מעמד חיזוק חבורת "עשירי קודש" בראשות רבותינו ראשי הישיבה והמשגיח שליט"א. עם מלאות שנה תמימה מייסוד החבורה, בהצלחה עצומה לכלל בני החבורה ועלייה גדולה מאוד בדביקות ובשקיעות בלימוד, נערך הכנס להוסיף ולהתחזק בזה, להמשיך בשקיעות בלימוד בניתוק מכל חיבור להבלי העולם החיצון, כפי שהיה ב"ה במהלך השנה שעברה מאז ייסוד החבורה בתחילת השנה. הוד ורטט עצומים הורגשו בהגעתו של רבינו ראש הישיבה הגרח"מ שליט"א, בעודו שעות לפני לווית אחיו הגאון רבי אברהם אוזבנד זצ"ל שהמחיש לכל בעצם נוכחותו את גודל השעה.
במעמד עוררו רבותינו ראשי הישיבה שליט"א על החשיבות העצומה שאי אפשר לתארה וגודל המעלה העצומה של עמל התורה בשקיעות מוחלטת, ולעסוק בדברי תורה בנקיות ובטהרה. במעמד עוררו רבותינו שליט"א עוד על חשיבות גדרי תקנות הישיבה, וכן ברכו את התלמידים כי בוודאי כל אלו שיצטרפו לחבורת העשירי קודש יזכו לגדול לתלמידי חכמים מופלגים הדבוקים בתורה בכל ליבם. (כתבה נרחבת בנפרד).
