וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁך (על הניסים)
לכאורה מה הכוונה בזה שהדליקו נרות בחצרות קודשך, הרי ההדלקה היא בהיכל ששם נמצאת המנורה, ונראה בכוונתם שעי"ז שטהרו את המקדש והדליקו הנרות הוארה נפש ונשמת כלל ישראל לא רק בהיכל אלא אפילו אצל אלו שעומדים עדיין בחצר, טרם שנכנסו פנימה, מ"מ ע"י הדלקה זו גם הם נתעוררו וכל כלל ישראל שבו לה' ע"י נס חנוכה. אבל זה היה רק מפני שהיו צדיקים כאלו שטהרו המקדש והדליקו נרות, בזה הצליחו לחמם ולעורר גם את נפש הרחוקים, אבל מעצמם ומאליהם אף שיש אצלם זיק כל שהוא, מעמיא עמיא ואזלה.
ולדאבוננו בזמננו אין מי שיטהר את הטומאה מכלל ישראל וידליק נרות שיאירו אפילו בחצרות, ואם יש איזו התעוררות מהמאורעות והניסים שנעשו בזמננו זהו רק בהיכל הישיבות ואצל בני תורה, ושם נשאר האור אבל אין זה מספיק, ולכן עלינו המאמינים להאיר נרות שיאירו את האפילה של הפוסחים על שתי הסעיפים שגם הם יוארו באור האמונה.
(מרן הגר"ב סורוצקין זצ"ל)
