תמונה ישנה ממוסגרת בעץ מקבלת את פני הבאים ללשכתו של שגריר ליטא בישראל מר אדריוס ברוזגה, שורות של רבנים נראים בה, בהם בין היתר הגרז"ר בענגיס זצוק"ל ומרן בעל ה'דבר אברהם' זצוק"ל מקובנה. הייתה זו אסיפה של רבני ליטא שהתקיימה לפני קרוב למאה שנים.
התמונה הזו אולי מספרת על המשמעות שיש למדינה אותה מייצג השגריר. חבל הארץ שהיה לערש עולם התורה והישיבות כפי שהעמידו גדולי העולם, עולם שהיה נכחד ונחרב, אך מעיינו ממשיך ומפכה כאן בארץ הקודש.
בכניסה למתחם השגרירות המאובטח, ניתן לחוש היטב את אותותיו של המצב הבטחוני בארץ. רק תחת בדיקות קפדניות ולאחר בירור ורישום מדוקדק ניתנת אפשרות הכניסה. הביטחון המוגבר והדריכות, הם אולי דבר שגרתי מאוד עבור יושבי הארץ, אך להביט בו דרך הדיפלומטיים הרבים הרגישים אליו יותר, מהווה תזכורת לכך עד כמה היישוב היהודי בארץ הקודש זקוק בכל עת לרחמי שמים.
את ההזמנה לביקור מיוחד זה קיבלנו במבואה של היכל בית המדרש בקרית הישיבה, כצעד ראשון של תחילת כהונתו ובצל מלחמת 'חרבות ברזל', הוא בחר לבוא עם פמלייתו לביקור דיפלומטי בישיבה הקדושה, כהצהרה והבעת הזדהות עם העם היהודי, במקום שבו ניתן למשש את המשכה של יהדות ליטא בארץ ועולם הישיבות דליטא.
שאלנו אותו על הרגשותיו וכיצד הוא רואה את הישיבה מזווית ראייתו של שגריר של מדינה בה חיו יהודים כה רבים שייסדו מעצמות של תורה.
"אשמח לומר לכם את התרשמותי מהישיבה", אמר, "ובשביל זה אתם מוזמנים ללשכה". ספק רב אם בשנים שקדמו לחורבנו של עולם הישיבות בליטא, היה בין יהודיה מישהו שיכל להעלות בדעתו כי יבוא יום שבו ארץ הקודש תתמלא בישיבות, רבבות אברכים יגדשו את בתי המדרש ההומים בקול התורה ונציגה הרשמי של מדינת ליטא יביע את התפעלותו מהיהודים בכלל ומעולם הישיבות בפרט.
רטט חולף בגוו של כל מי שדרך על מפתן עולם התורה שבליטא. הכל מזכיר את הוד הקדומים. המקומות, הערים, מרכזי התורה שהעמידו במשך דורות את עולם התורה שיתווה את דרך המלך עד דורנו אנו. ומרוב עווננו, המקומות שספוגים בהוויות דאביי ורבא, תמצית דמם של מוסרי התורה ומעתיקי השמועה ספוג באבניה, שועלים וזדים הילכו בה, וקדושי עליון טמונים באדמתה. כל הפאר וההדר נגדע ונכחד באחת בשנאת עולם לעם עולם שירדה לעולם מסיני.
בשנים של טרום מלחמת העולם השניה והשואה האיומה, היה זה השלטון הרוסי הקומוניסטי שכבש את ליטא. גם בשלטון זה לא חסרה היתה שנאת יהודים ורדיפתם, ועדיין, תחתיו התקיים עוד לעיתים בתחבולות עולם התורה. אך עם כיבוש ליטא בידי הצוררים הגרמנים ימ"ש, הלך עולם התורה והושמד כמעט עד הכחדתו מהיסוד. עולם התורה נעקד ונזבח על קדושת השם. קדושי עליון חסידים וטהורים ועמך בית ישראל נלקחו להריגה בידי האומרים ערו ערו עד היסוד בה.
לפני כשלושים וחמש שנים, קיבלה ליטא את עצמאותה בחזרה, והממשל החדש ראה בהיסטוריה המדממת כתם בל יימחה. כחלק מהצעדים הממחישים זאת, הושב בשנים האחרונות בניין הישיבה הקד' דטעלז לידי הישיבה הקד' ממשיכתה בארץ ישראל. בימים אלה הוסיפה מדינת ליטא והעניקה אזרחות כבוד לנכדי ראשי ישיבת טעלז זיע"א.
אנו מרכינים ראש בפניכם, קהילות וישיבות שלמות נכחדו, זהו פצע פעור בליבנו
"אחרי מאורעות ופוגרומים רבים שהיו במהלך ההיסטוריה, בגירוש ספרד ולאחריו, יהודים רבים עברו להתגורר במדינת ליטא", השגריר מציג סקירה היסטורית בפתח הדברים ומבקש לספר לנו על הקשר ההיסטורי רב השנים של יהדות ליטא מזווית ראייתם של השלטונות, "כבר לפני מאות שנים. כבר מהתחלה, מנהיגי ליטא עודדו ותמכו מאוד בעם היהודי, ואכן הציבור היהודי הגיע וקבע את מקומו בליטא. הדבר ידוע בהיסטוריה של עמינו כי במשך השנים, המנהיגים הליטאים אף סייעו לקהילות היהודיות בפתיחת בתי כנסיות וכדומה, והם ראו בכך חשיבות גדולה, בהמשך הם אף סייעו לפתיחת 'הישיבות' שהפכו לחלק של כבוד בהיסטוריה הליטאית, כשבמרכזם הישיבות הנודעות טעלז, סלבודקא, ופוניבז', שעד היום מוכרות היטב גם לתושבי ליטא".
"הדוגמא ההיסטורית המובהקת והגדולה ביותר" מוסיף השגריר "היא העיר וילנא בה התגורר הגאון היהודי מוילנא, הגאון מוילנא ידוע עד היום אצל העם הליטאי כולו כדמות ענק רוחנית שהשאירה חותם נצחי בהיסטוריית הדורות, שהשפיע מדרכו וברוחו על מיליוני יהודים במשך הדורות, הקהילה היהודית בווילנא בכלל והגאון מוילנא במיוחד, השאירו מורשת עצומה ומאוד ומשמעותית".
"הסיום הטראגי של הישוב היהודי בליטא, הסתיים במלחמה הנוראית, מלחמת העולם השנייה, כשלצערנו העצום מאות אלפים מהיהודים נהרגו במלחמה".
הוא מדבר על קהילות וישיבות שלמות שנכחדו ונהרגו על קידוש השם ואומר כי "זה חלק כואב ועצוב בהיסטוריה שלנו, וכמו פצע פעור ברוח ובנפש העם הליטאי שלא יימחה לעולם, ואנו מרכינים את הראש בפניכם תמיד על כך".
כשאנו מדברים על ליטא של ימינו הוא מסביר: "לצערנו לא זכינו להצליח להחזיר את הכמות הגדולה של היהודים שהייתה אצלינו. כיום בליטא מתגוררות כמה אלפי משפחות יהודיות בודדות, אך מאוד חשוב לנו לשוב ולהחיות לפחות מעט ממה שהיה. הממשל יסייע ויעמוד לימין כל פעולה כזו שתשיב מעט מהזיכרון ממה שהיה, ושתפיח רוח חיה במה שהיה בליטא ההיסטורית. אכן מעט מהקהילות היהודיות הצליחו לשוב ולפעול, אבל זה במספרים קטנים מאוד בכל רחבי ליטא – ביחס למה שהיה – כפי שאמרתי קודם, אבל כל יוזמה וכל פעולה כזו היא כבוד רב וזכות בעבורנו".
בשלב זה, פונה השגריר ומתעניין בסקרנות מוגברת בהבדלים השונים שבין הישיבות, מדוע בסלבודקא למדו שונה מטעלז ומהי דרכן של הישיבות השונות.
"לצד ההיסטוריה הליטאית הלאומית", הוא אומר, "הרי בהיסטוריה של העם היהודי, יש לליטא חשיבות מיוחדת לפעמים על פני מדינות רבות אחרות. הישיבות שהיו בליטא, הרבנים הגדולים שהיו שם, ההיסטוריה בת מאות השנים של התפתחות הישיבות, הכל נכתב על אדמת ליטא".
מר ברוזגה מספר כי כחלק מהפעולות הוקם מרכז יהודי שמנציח את המורשת המפוארת של יהדות ליטא והישיבות שבה. "אם נזכה שתשוב להיות ישיבה בליטא, כמו בעבר, זה יהיה מיוחד ממש" הוא מצהיר.
הממשל מבקש להודות על הביקור בטעלז
במקומות רבים בעולם לא בטוח ליהודים לשהות כיום בשל התקריות האנטישמיות, האם בליטא בטוח ליהודי להסתובב?
"מאוד בטוח אצלינו. למרות המלחמה בארץ וגל האנטישמיות שפרץ לצערנו הרב, בעקבות כך ברחבי העולם, אצלינו יחסית בטוח".
"גורמים קיצוניים באירופה מנסים ללבות ולעורר את זה, אבל ההתייחסות של הממשל הליטאי היא בחומרה רבה מאוד לכל גילוי של אנטישמיות, ואנחנו פועלים ללא ליאות להגברת תחושת הביטחון ליהודים במדינתנו. מתוך 141 חברי הפרלמנט אצלנו, יש רק אחד שמצהיר על כך שהוא אנטישמי אך השפעתו כמעט ואפסית והיהודים לא צריכים לחשוש בגללו, וגם הוא נבחר לא בשל תמיכה ציבורית בנושא זה אלא בשל סיבות אחרות. הממשל עושה רבות למען ביטחון היהודים ולגדיעת כל גילוי של אנטישמיות. אין השוואה למקומות אחרים באירופה כמו בריסל ואמסטרדם ואפילו בחלק מהמקומות בארה"ב שם למרבה הצער תופעות אנטישמיות הפכו לגלויות ולנורמה".
"בהזדמנות זו אדגיש, כי בניגוד למדינות אחרות בעולם, בהן גם כאלו המקיימות יחסים דיפלומטיים תקינים עם ישראל אך עדיין אינן עומדות לצידה לחלוטין, אנחנו בוחרים להזמין את היהודים אלינו, רואים כבוד מובהק להיות שותפים עם העם היהודי ולעמוד לימינו תמיד. אני חושב, שאם נחלק את העולם לרמזור מבחינה אנטישמית, ליטא היא מדינה ירוקה מובהקת, היא מדינה בטוחה עבור היהודים. ליטא לא מנסה להתייפייף או לשחק משחקים בעניין. אנחנו מעודדים תיירות יהודית ורואים בכך כבוד גדול".
"חשוב לומר כי דווקא בשל ההיסטוריה המצערת שבה העם היהודי התמעט בליטא, אנחנו מרגישים את המורשת החשובה שלנו בהיסטוריה, וזה חסר לנו, לכן היינו רוצים לראות כחלק ממדינת ליטא גם קשר תמידי עם העם היהודי".
הוא מבקש לציין נקודה מעניינת ולספר כי בעקבות מסע נכדי גדולי טעלז שהתקיים בראשות רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א – לפני כשנה וחצי בהשבת בנין ישיבת טעלז – גדל הרושם החיובי על היהודים בדעת הקהל בליטא. "אני מבקש להודות לכם בשם הממשל על הביקור שלכם בליטא, השארתם רושם מאוד חיובי עלינו ועל העולם הליטאי בכלל, זה גם מאוד חיזק את הקהילה היהודית המקומית בליטא. ואנחנו רואים בכך כבוד וזכות".
על הביקור בישיבה: "בביקורי בישיבה ראיתי שנסוך על התלמידים חיוך ושמחה שלא רואים באף מקום בעולם"
כמו המתין רק לרגע הזה, מבקש השגריר לתאר כיצד ביקורו בישיבה הגדולה בקריית הישיבה ראשון לציון לפני מספר שבועות, נראה מזווית ראייתו. "אומר את האמת, בחיי לא ראיתי אולם כה גדול של תלמידים שיושבים ועוסקים בתלמוד, הרעש מהלימוד היה רעש נעים. בכנות, כשדמיינתי וכשסיפרו לי על עולם הישיבות היהודי, דמיינתי בית תלמוד, שבו חדרי לימוד לקבוצות קבוצות של תלמידים, כמו בבית ספר או ספרייה שיושבים בשקט ומעיינים בכתובים, אך כשנכנסתי לישיבה וראיתי לראשונה בחיי מה היא ישיבה, התפעמתי".
"הבטתי על פניהם של הבחורים וראיתי שהם שמחים, מחייכים. ניכר שהם מאוד מסופקים מהלימוד שלהם. המראה הזה של נערים שלומדים יום ולילה ללא הפסקה, הוא מחזה שלא ראיתי מעולם והחוויה הזו מלווה ותלווה אותי בכל יום בשליחותי כשגריר ליטא בישראל. כיום, אחרי שראיתי את הדבר המיוחד הזה אני באמת מצליח להבין מדוע כל כך מעריכים את העם היהודי ואת התלמוד".
"ביקשתי לשוחח עם אחד התלמידים הצעירים, שאלתי אותו מספר שאלות והתרשמתי מאוד, הבנתי מדוע ידוע בעולם שהתלמוד מחכים. אגב, שמתי לב בשיחותיי עם התלמידים כי יש להם בקיאות רבה ברבני ליטא הגדולים, על פי מקומות מגוריהם, הם אמרו לי שאלפים לומדים את תורתם של הרבנים שנפטרו לפני מאות שנים בכל יום ויום, וזה דבר עמוק ומרגש".
"סיפרתי לאחד מהם על כך ששמעתי פעם בילדותי כי היהודים מאמינים שאם יפסיקו ללמוד ולהתפלל העולם ייחרב, שאלתי אותו, האם אכן עלינו לחשוש שיבוא מצב כזה שהעולם כולו ייחרב? הצעיר השיב לי בביטחון, שהוא משוכנע לחלוטין שלא נגיע לרגע כזה היות ובני תורה ימשיכו להגות בתורה לעולם. לדבריו, שום דבר לא יוכל למנוע זאת, ושום דבר לא יכול לנתק או לעצור את החיבור לתורה של העם היהודי, הוא אמר את זה באמונה כה עמוקה וברורה שפשוט יצאתי מהכלים. זה היה רגע של כנות מדהימה, שהשאיר עלי חותם רב".
הוא מגלה לנו כי שמע רבות על בני הישיבות אולם רק במהלך הביקור בישיבה הוא נחשף למלוא המשמעות של הכוללים והאברכים.
"התפעלתי עמוקות לשמוע במהלך ביקורי, על האברכים, בעלי משפחות שמקדישים את חייהם למען התורה והוגים בה כל היום, זו תופעה מדהימה וראויה להערצה שלא מוכרת בשום עם. ולפי מה ששמעתי התופעה הזו התחילה להתקיים במאה הקודמת בליטא".
אנחנו מוכרחים שהדורות הצעירים יידעו לצד הדברים הנוראים שקרו גם את חכמת התלמוד הגדולה שהייתה בליטא
כיצד אתם פועלים לשמר ולחנך על זיכרון העבר אצלכם?
"מלבד מה שאנחנו פועלים לחיזוק זיכרון זה ועומדים למען כל פעולת זיכרון ומורשת כזו, אנחנו גם פועלים יחד עם 'יד ושם' להטמיע במערכת החינוך אצלינו ידע עשיר על העבר המפואר של יהדות ליטא, ועל גדיעתו בצורה איומה ונוראה כל כך, כי מלבד החשיבות הגדולה מבחינה חינוכית, אנחנו גם רואים בכך חלק בלתי נפרד מהיסטוריית עמינו".
"במהלך ההיסטוריה קרו אצלינו דברים נוראים לעם היהודי, אבל עלינו גם לזכור את המורשת המיוחדת של העם היהודי בשבתו בליטא, את ריבוי התלמוד שיצא מליטא לכל העולם עד היום. ואנחנו מוכרחים שהדור הצעיר יידע להעריך את זה, ויידע להעריך את חכמת העם היהודי".
הוא מעלה זיכרונות מילדותו ומספר כי "באופן אישי, על חכמת היהודים כבר שמעתי בבית מאז שאני ילד קטן. אימי עבדה בתור אחות בבית החולים, ותמיד אני זוכר שהייתה אומרת שהרופאים המבריקים ביותר והחכמים ביותר הם הרופאים היהודים, הם חכמים ופקחים באופן יוצא מן הכלל. אבל יותר מזה תפס אותנו, האכפתיות והמסירות שלהם לחולים שהרשימה אותי מאוד".
בזכות האמונה אתם מחזיקים מעמד אלפי שנים למרות כל מה שעברתם
איזה מסר היית רוצה להעביר בימים אלו?
"בשעה זו של מלחמה כאן בארץ, אנחנו – מדינת ליטא – עומדים בגאון לצד ישראל בכל מה שקורה, ועומדים על כך שזכותה של ישראל להגן על עצמה מאויביה, מה שקרה בטבח זה דבר נוראי שלא אמור לקרות בכל עם, וזה מעל ומעבר לכל מה שאפשר לחשוב וישראל חייבת להגן על עצמה. דווקא בגלל שאתם אומה כל כך איתנה ברוחה ומוסרית אתם לוחמים ומגינים על עצמכם לפי החוק בצורה הטובה ביותר. המזרח התיכון הוא מקום לא קל, ואתם מוקפים באויבים מכל הצדדים, וכמדינה וכעם אתם חייבים להחזיר את הביטחון, אחרת לא תוכלו להתקיים כאן, ולהשיב את החטופים".
"ההיסטוריה הוכיחה, שעם כל מה שעברתם בכל הדורות הצלחתם להמשיך ולהחזיק מעמד, בזכות האמונה שלכם שמחזיקה אתכם, ותמיד אני תוהה לעצמי אם אצליח ללמוד מכם איך להיות באמונה ובתקווה תמיד והלוואי שאלמד מכם".
לקראת סיום הביקור, התעניין השגריר באורחות החיים של בני התורה, כיצד סדר יומם ואפילו על סגנון המאכלים המקובלים בבתי החרדים. הוא סיפר כי הוא הביט בתדהמה על רשימת הישיבות והכוללים הרבים של ישיבת 'עטרת שלמה' והדגיש כי לאור העובדה כי מלבד הישיבה הגדולה בה הוא ביקר יש עוד רבות ברחבי הארץ, הוא מצפה להמשיך את מסעו ולהכיר את הישיבות והכוללים השונים ברחבי הארץ כתופעה מופלאה של בית מדרש אחד שהחל את דרכו בטעלז שבליטא.
