לשמו ולזכרו
בהתרגשות רבה ובשמחה של מצווה הוכנס להיכל הישיבה הקד' ספר התורה שנכתב בהידור ובדקדוק רב לעילוי נשמתו של ידידינו בן החבורה הבה"ח שלמה גרשוני זצ"ל ביום השנה לפטירתו, כשמעמד הכנסת ספר התורה מתקיים בשילוב סיום הש"ס בבלי שנלמד ע"י בני החבורה נ"י במשך השנה לזכות ולעילוי נשמתו.
ספר התורה נכתב במהלך השנה ע"י בני החבורה נ"י יחד עם בני משפחתו של בן העליה ידידינו הבה"ח שלמה זצ"ל שנלב"ע בי' באדר תשפ"ג, והוכנס להיכל הישיבה הקד' בה עלה ונתעלה ויגע בתורה בהתמדה ובדביקות, כשהוא ממית עצמו עליה עד שעת מיתתו כפשוטו מתוך יסורים קשים.
מיד עם פטירתו התאגדו בני החבורה נ"י להרבות בזכויות לעילוי נשמת נפש נקי וצדיק, וקיבלו על עצמם לסיים את לימוד כל הש"ס בבלי במהלך השנה, יחד עם זה התאגדו בני החבורה עם בני המשפחה שיחי' לנדב ולכתוב ספר תורה מהודר שיוכנס להיכל הישיבה הקד'.
לקראת סיום י"ב חודש הושלמה כתיבת ספר התורה שנכתב בדקדוק רב ובתכלית ההידור, ומעמד הכנסת הס"ת לע"נ התקיים מתוך שמחה לכבודה של תורה יחד עם סיום הש"ס בבלי שנלמד ע"י בני החבורה, המעמד הקדוש והגדול לכבודה של תורה נקבע ליום השנה לפטירתו, יום י' אדר, בזיכרון ובדמע לזכר דמותו המופלאה, עם גיל ורנן לכבוד התורה, הוכנס ספר התורה לישיבה.
כתיבת האותיות
המעמד החל בסיום כתיבת האותיות בבית משפחת הרה"ג ר' משה בוכריס שליט"א בשכונת נחלת יהודה בראשל"צ הסמוכה לקריית הישיבה, שם סיימו את כתיבת האותיות רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א ועימם בני משפחת גרשוני אביו שליט"א, סבו הגר"צ ובר שליט"א, ובני המשפ'. יצוין כי ימים ספורים קודם המעמד התקיימה כתיבת אותיות בישיבה הקד' למאות רבות מבני הישיבה שיחי'.
עם סיום הכתיבה החלה שירה נרגשת במקום במשך שעה ארוכה לכבוד התורה ולסיום ספר התורה, כשבמקביל לכך, בסיום סדר ב' בישיבה למעלה מאלף מבני הישיבה הקד' החלו צועדים מקריית הישיבה ללוות את ספר התורה בבואו לישיבה, גם משאר רחבי הארץ הגיעו אוטובוסים רבים ובהם מאות מבוגרי הישיבה וידידיה שבאו מכל רחבי הארץ לשמוח בשמחת התורה ובשמחת הישיבה, כשכבר שעות קודם לכן, נחסמו על ידי המשטרה הכבישים והרחובות הסמוכים לקראת התהלוכה.
ברוב עם הדרת מלך
כשההמונים צובאים על כניסת הבית יצא ספר התורה לקראת הכנסתו להיכל הישיבה, בשירה אדירה שנשמעה למרחקים כשהספר אחוז בידיהם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א הניצבים במרכז, ושורות רבות של מעגלי ריקודים לכבוד התורה סובבים ומקיפים אותם, גדול היה המעמד לכבוד התורה וקידוש שם שמים רב כשמכל הרחובות הסמוכים מצטרפים רבים שאינם שומרי תו"מ לריקודים ולשמחה לכבוד התורה.
מראה נהדר היו ריקודי השמחה ברחובה של עיר בצומת המרכזית שברחובות שדרות היובל ושולמית אלוני וישיבת טעלז, שנסגרו לתנועה לקראת המעמד, כשקול השירה האדירה נשמע למרחוק במשך שעה ארוכה.
עם הגיע התהלוכה לקריית הישיבה המתינו רבותינו שליט"א ברחבת הכניסה להיכל הישיבה וספרי התורה בידיהם, כששם מתרכזים הריקודים ברינה ובשמחה. ומעגלי הריקודים נמשכים בשירה אדירה ומתפרצת במשך שעה ארוכה עד הכניסה לארון הקודש, בשירת "יהא רעוא קדמך דתפתח ליבאי באורייתא".
סיום הש"ס לע"נ
עם הכנסת ספר התורה בהיכל הישיבה ואמירת פרקי התהילים התקיימה סעודת המצוה ברוב הוד והדר לכבודה של תורה באולמי האוכל של הישיבה הקד' בקריה, בראשותם של רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א ובהשתתפות למעלה מאלף תלמידי הישיבה נ"י ועימם מאות מבוגרי הישיבה הקד' וידידיה ובני המשפחה שיחי'.
עם תחילת הסעודה התקיים מעמד סיום הש"ס בבלי שנלמד ע"י בני החבורה לע"נ הבה"ח שלמה זצ"ל, את הסיום ערך הבה"ח שמעון כהן נ"י. לאחריו התקיים בנוסף סיום ש"ס משניות שנלמד לע"נ הבה"ח שלמה זצ"ל, הסיום נערך ע"י הבה"ח מרדכי ראקוב נ"י. לאחר מכן התקיים סיום על מסכת קידושין שנלמדה ע"י לומדי סדר העתיקתא בישיבה הקד' ועליה התקיימו המבחנים החודשיים, הסיום נערך ע"י הבה"ח מיכאל אלקריף נ"י, כשלאחר אמירת הקדיש התקיימו ריקודים במשך שעה ארוכה לכבוד התורה.
אווירה של ראשון לציון מתמלא בתורה וקדושה
מיד אחרי הסיומים נשאו דברים נרגשים רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א והסב הגאון רבי צבי וובר שליט"א, שעמדו בדבריהם על זכות כתיבת ס"ת והרחיבו בדברים לעילוי נשמתו ולזכרו ואת ההנהגות המיוחדות שיש ללמוד מדרכיו ומעלותיו של בן העליה הבה"ח שלמה זצ"ל (ראה מסגרת).
לקראת סיום המעמד נשא דברי נעילה הגאון רבי משה נחשוני שליט"א מרבני העיר ראשל"צ שהזכיר בדבריו את דברי חז"ל שמשה רבינו כתב י"ג ספרים ונתן לי"ב שבטים ואחד הוא רצה להכניס לבית המקדש, בפסיקתא דרב כהנא כתוב שנתן את הספר האחרון ללויים העוסקים בתורה, וזה אותו הענין. שיהיה הכנסת ספר התורה למקום תורה, הרי שיש ענין נוסף חוץ מעצם הכנסת הס"ת, שהוא יוכנס למקום תורה, למקום קדוש.
עוד הוסיף הגר"מ שליט"א "יש לי הזדמנות כעת להודות לראש הישיבה שליט"א שהביא לנו כאן לעיר למעלה מאלף ספרי תורה. יש כאן בעיר אלפי בעלי תשובה, אין ספק בכלל שהאוויר בעיר התמלא בקדושה מאז שהגיע לכאן ה'מקום תורה' החשוב והנפלא הזה, וברור שזה משפיע קדושה טהרה ותורה על כל העיר, כי כאשר יהודי יושב ולומד זה משפיע, אשרי חלקכם ואשרינו שזכינו לכך".
המעמד ננעל בשמחתה של תורה ומתוך חיזוק וקבלות לזכרו ולע"נ של בן החבורה הבה"ח שלמה גרשוני זצ"ל, כשמיד עם סיום המעמד החל סדר שלישי בהיכל הישיבה הקד' בתעצומות.
משא רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א במעמד
לשאוף ולשאוף
אנו עומדים ביום השנה להסתלקותו של פאר החבורה, הארי שבחבורה, וסמל החבורה, שלמה זכר צדיק וקדוש לברכה. כתוב בגמ' (ברכות ג') אין אומרים בפני מת אלא דבריו של מת, ואין ספק שהוא נמצא כאן בהכנסת ספר התורה שמוכנס כעת – על פי בקשתו.
מה הוא היה אומר כאן במעמד הזה? מצינו בחז"ל שבבניין הארון נאמר בתורה הלשון 'ועשו ארון עצי שיטים' ובשאר הכלים נאמר בלשון 'ועשית' וכבר אמרו בזה חז"ל במדרש רבה ל"ד, וביארו ששאני הארון כיון שהתורה הייתה בו ובחלק התורה כל ישראל צריכים לעשותו.
אמנם מאידך גיסא בעשיית הארון כתוב בתחילת פרשת ויקהל על עשיית המשכן "ויעש בצלאל" ואומרים חז"ל (הובא ברש"י שם) שכיון שמסר בצלאל נפשו עליו יותר משאר חכמים נקראת על שמו, וצריך ביאור הרי זה להיפך מהתכלית שהייתה בציווי עשיית הארון שיהיה על ידי הכלל, ומדוע עשה כן בצלאל, ומדוע התורה משבחתו על זה? ואלא מבואר כאן יסוד גדול, שהן אמת שצורת עשיית הארון הוא על ידי כלל ישראל, אבל יחיד שבא לעסוק בתורה, שבא לבנות ארון, שבא לעשות את ציווי ד' ברוחניות, הרי שהיחיד צריך לשאוף שהכל הוא יעשה, הוא צריך לשאוף להכל ברוחניות, הוא לא יכול לוותר ברוחניות לאחרים הוא שואף להכל. ועל זה, משבחים חז"ל את בצלאל, והתורה קוראת את הארון על שמו.
מצינו אצל הנשיאים שנענשו, שנכתבו בתורה נשיאם בלא י', בגלל שהם אמרו שהם יתרמו את כל מה שיחסר אחרי נדבת כל כלל ישראל ולא נותר להם מה לתרום, ולמעשה הם נענשו ע"ז, ורש"י כותב הלשון "לפי שנתעצלו". והנה בראות עינינו, הרי מה שאמרו זה נדיבות לב, וזו אבירות לב שאין ממנה, שהם יתנו את כל אשר יחסר ולא משנה כמה זה יהיה. אבל מבואר כאן היסוד הזה, שאדרבה, אין להשאיר לאחרים ברוחניות, אלא אדם צריך לשאוף להכל ולדרוש מעצמו את הכל וע"כ היה כאן חיסרון, אף שזה היה בנדיבות ליבם.
אנחנו הכרנו את שלמה זצ"ל, הכרנו גם את הימים הקשים, שהיו בשבילו ימי עלייה, ראינו כמה הוא תבע מעצמו ולא הפסיק לשאוף, וחטף וחטף וחטף, עד שהדרגות שהוא זכה להגיע אליהם לא יתוארו ממש. וכמדומה שזו צוואה שהשאיר בעבורנו אנו, שזכינו להיות ב"ה במקום תורה נעלה ומרומם בידיעת התורה בעיונה של תורה, בהתמדה של תורה, ובכל התחומים, אשרינו שזכינו להיות בכזה מקום. אבל הוא הראה לנו לא לוותר על שום דבר לאחרים, גם בזמנים הכי קשים הוא לא וויתר על מאומה. היה עוסק בתורה, היה שקוע בתורה, חטף עוד ידיעת התורה בכל רגע, ללא וויתורים, עוד דקדוק הלכה, עוד חביבות מצוות, לא גבול. לא יתואר ממש. וזה לימוד עצום בעבור כל אחד ואחד.
זכינו היום אנו בני החבורה יחד עם הסבא הגדול שליט"א, עם אביו שליט"א, עם אימו תליט"א, וכל בני המשפ' שיחיו להכניס ספר תורה שנכתב בתכלית ההידור לע"נ, שבעז"ה נקרא בו בישיבה הקד' כפי שהוא רצה. בעת הזו הבה ונקבל על עצמינו עתה להוסיף ולהתייחד כפי ששלמה זצ"ל הראה לנו ולימד אותנו לשאוף ברוחניות ללא גבול, ולא לבזבז רגע מהחיים. ונקבל כאיש אחד בלב אחד "לתת נפשו על הדבר יותר משאר חכמים".
משא הגאון הגדול רבי צבי ובר שליט"א במעמד
אש התורה הבוערת
אני נרגש מאוד להשתתף בהכנסת ספר התורה לעילוי נשמת נכדי היקר הבחור החשוב שלמה זצ"ל, הרמח"ל כותב שהאותיות של ספר התורה הרי הם כמו גחלת, כשמסתכלים עליה לא רואים אור, אבל אם הופכים בה נהיית אש גדולה. ברמ"א כתוב שבהגבהת הס"ת להסתכל על האותיות כי זה מוסיף קדושה.
הנכד היקר שלנו ביקש שיכתבו ספר תורה לע"נ, להיכן הכניסו את זה? לישיבה הקדושה, ששם לימדו אותו איך לומדים תורה ואיך מבינים תורה, ואיך יודעים את מה שכתוב בתורה. ברמח"ל כתוב שמי שמקשיב לספר תורה נהיה להבת אש מזה.
שמעתי מבנו של הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל שהוא היה בבחרותו בישיבת ראדין וסיפרו שם שכשהחפץ חיים היה בחור בן שש עשרה הוא למד אצל הצדיק רבי נחום מהורדנא, והיה ידוע שבשתיים עשרה בלילה נכנס ר' נחום לבית המדרש אך אף אחד לא ידע מה הוא עושה שם, ורק לו היה את המפתח. והחפץ חיים רצה לדעת מה הרב'ה עושה. ועל כן בלילה אחד לפני שנעלו את בית המדרש הוא התחבא מתחת ספסל, ובשתיים עשרה בלילה אכן רבי נחום הכניס את המפתח ונכנס, ומיד נהיה לחפץ חיים פחד מי יודע מה יהיה עכשיו, אבל כבר לא היתה לו ברירה.
והוא רואה שרבי נחום מוציא ספר מהגניזה ולומד בו, ונהיה מסביבו אש, והוא כמעט רצה לצעוק שריפה שר' נחום לא יישרף, ואז הוא תפס שזו לא אש שורפת אלא אש שיצאה מהלימוד של רבי נחום.
כשאמרו את זה לרבי ברוך בער, אז הוא אמר, זה שלרבי נחום היתה אש מסביבו כשהוא לומד תורה זה לא חידוש בשבילי, אבל זה שהחפץ חיים בגיל שש עשרה ראה את זה, זה חידוש בשבילי.
צריך לדעת שתלמידי חכמים, הגם שאנחנו לא רואים את זה, יש מסביבם אש של התורה, ת"ח אורייתא קא מרתחא ביה. כתוב בגמ' בחגיגה "בתו של אחר אתיא לקמיה דרבי אמרה ליה רבי פרנסני אמר לה בת מי את אמרה לו בתו של אחר אני אמר לה עדיין יש מזרעו בעולם וכו' אמרה לו זכור לתורתו ואל תזכור מעשיו מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי בכה ואמר רבי ומה למתגנין בה כך למשתבחין בה על אחת כמה וכמה", והיינו שהבת שלו אמרה לרבי שיזכור את תורתו ומיד ירדה אש סביב רבינו הקדוש.
איזו אש זו היתה? זו היתה אש של התורה של אלישע בן אבויה. מצילים תיק הספר עם הספר, אם יש בפנים תורה מצילים את הבן אדם אפילו אם הוא לא בסדר.
אנחנו זכינו שהספר התורה נכנס לכאן, ספר תורה כל אות ואות בו היא קדושה, כל אות זה גחלי אש, ואתם לומדים תורה בבית מדרש הזה, הרי אתם מבעירים את הגחלת הזו לשלהבת אש, לכם יש שלהבת אש, זה מה שאתם עושים! אני לא יודע אם נזכה לראות את האש הזו, רק צדיקים גדולים אולי זוכים לראות את זה, אבל זו האמת שיש כאן אש תורה שלהבת של תורה.
יהי רצון שיהיה זה לזכות ולעילוי נשמתו של הנכד היקר שכל כך שקד בתורה וכל כך היה אכפת לו כל דבר בתורה ובהלכה, וכל כך היה יקר לו כל כך – הוא ידע שיקרה היא מפנינים וכל חפציה לא ישוו בה, שום דבר לא שווה לדבר אחד מתורה. והוא זכה להגיע לזה כאן בישיבה.
תזכו בחורים יקרים לייקר כל דבר בתורה ואור התורה של ספר התורה הזה משפיע עוד קדושה, הרי מגביהים את הספר תורה כנגד העם, מדוע? כדי שקדושת האותיות של ספר התורה תשפיע על כל הציבור, וכן צריך לקום מפני קדושת ספר תורה, וה' יעזור שתזכו הבחורים היקרים לזה.
אני מודה לישיבה הקד' ובפרט ובייחוד לראש הישיבה שליט"א כמה שדאגו לנכד שלנו, ואני בטוח שהוא מייקר את זה ומתפלל שהישיבה תצליח, ואני, כיהודה ועוד לקרא, מתפלל שהישיבה תצליח ויגדלו פה בסייעתא דשמיא תלמידי חכמים שייקרו את התורה וירגישו את אש התורה, וירגישו את קדושת התורה, ותמיד תהיה כאן שמחת התורה, ונזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו בב"א.
