כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

דבריהם הם זכרונם

ליקוט מתוך מכתבי חיזוק ששיגר רבינו הגדול מרן ראש הישיבה זצוקללה"ה לבני ישיבתנו הקד' ברבות השנים ודברי חיזוק מתוך משאות הקודש שנשא אבי הישיבה רבינו מרן ראש הישיבה זצוקללה"ה בהיכלי הישיבה הקד'

לנצל את החיים לתורה

החפץ חיים מביא שרצה לדעת כמה מילים אדם מדבר במשך דקה, והוא בא לידי מסקנה שבדקה אחת יכול אדם לדבר מאתיים מילים! מאתיים מילים! יוצא שבכל דקה אחת אפשר ללמוד מאתיים מילים של תורה, ושכל מילה מהם זה כנגד כולם, כנגד כל המצוות שעושים בעולם. 

אדם שהוא כבר מבוגר יש לו דאגות פרנסה, הוא טרוד יש כל מיני טרדות ולא יכול כל היום ממש ללמוד, אבל בחורים צעירים, אין להם דאגת פרנסה, ההורים דואגים להם, אף אחד לא צריך לדאוג לפרנסה. מה יש לו? רק לשבת ללמוד!

כמה אפשר? אם בדקה אחת מאתיים מילים, שכל מילה מהם כנגד כל המצוות, וכל שעה שישים דקות עכשיו תכפילו את זה, כל שעה שישים דקות וכל דקה מאתיים מילים תעשו חשבון כמה שווה היום כל כך הרבה מצוות! שכל מילה מהם זה שקול כנגד כל המצוות הכי גדולות כיבוד הורים, הכנסת אורחים, הכנסת כלה וכו' כל המצוות האלו מצוות גדולות מאוד. 

וזה אפשר לרכוש במשך כל יום. כל זמן שאתם צעירים ממילא אתם צריכים להיות מאושרים ולנצל את זה. יש הרבה בחורים שאין להם שכל מבזבזים, מבזבזים, מסתובבים, ועושים שטויות אחרי זה כשהוא כבר בגיל יותר גדול, אז כבר יש לו דאגות דאגה לזה, דאגה לזה כל מיני דאגות. 

ממילא שתנצלו את החיים ללמוד תורה, לנצל את היום, לא לעשות שטויות, רק ללמוד תורה, ואתם תהיו מאושרים, הכי מאושרים שיש בעולם!

(מתוך שיחת מרן ראש הישיבה זצ"ל בישיבה לצעירים "עטרת יוסף"  בבני ברק, חשוון תשע"ב)

 

אם בדורנו עושים קצת לכבוד שמים לפי דרגתנו נחשב לחסידות

נוכל ללמוד גם בנוגע אלינו, הרי יודעים כולם שלגבי הצדיקים והחסידים שהיו בדורות הקודמים, הדור שלנו האנשים הם מאד עניים. וחז"ל אומרים בסוף סוטה משמת אדם גדול זה בטלה חסידות ומשמת אדם גדול אחר בטלה ענוה וכל מיני דרגות שנחסר בדורות האחרונים ובדורינו אין מה לדבר, איזה חסידות? איזה דרגות? ובכל זאת הרי חז"ל תקנו תפילת שמונה עשרה בנוסח שנוגע לכל כלל ישראל בכל הדורות. ושם יש ברכה על הצדיקים ועל "החסידים". 

ואיפה יש היום חסידים? בדורות שלנו היכן יש חסידים, היכן יש צדיקים, בקושי בקושי. אלא גילו לנו חז"ל שגם בדורות אלו יכול להיות חסידים, כי לפי הדרגה של הדור, לפי העניות של הדור אם בן אדם עושה אפי' דברים כאלו שבדורות הקודמים לא היה נחשב לכלום, היום בן אדם כזה הוא ג"כ חשוב. ועל זה תקנו חז"ל על הצדיקים ועל החסידים, לפי הדור! ואם זה דור כזה שפל, כזה ירוד, אם אחד עושה קצת לכבוד שמים עושה "לשם שמים" אפי' בדברים לא כ"כ גדולים מה שדרשו מהדורות הקודמים, היום גם זה נחשב קצת לחסידות. ולכן תקנו לומר בכל הדורות על הצדיקים ועל החסידים.

ובאמת אנחנו מבקשים מהקב"ה שלא יתחשב בקטנותינו שאנחנו מאד מאד קטנים, רק אדרבה לפי הקטנות שלנו יחשוב אותנו הקב"ה לטובה. ובזכות זה הקב"ה יעזור שכלל ישראל יזכו בקרוב לגאולה השלימה, ולא יהי' צרות ח"ו, ובקרוב נזכה לגאולה האמיתית בב"א. 

(משיחה בישיבה לצעירים "אור אליעזר" בית שמש. י"ז אייר תשס"ב)

 

זכות התורה תעמוד לנו שלא תתמעט תורה מישראל ח"ו 

מורי ורבותי!

שמחה גדולה בזה שיש מקום להרבות תורה, בונים מקום קדוש כדי ללמוד תורה, אין לשער איזה שמחה שיש. 

מצד שני אנחנו מאד מודאגים, תושבי הארץ, לדאבוננו יש כאלה שרוצים לעשות חוקים להצר את רגלינו, לא רק שלא נוכל לגדול, רק ח"ו למעט תורה מישראל, יש ח"ו הרבה אנשים שלא מבינים את זה, אבל יש בראשי השלטון דברים גדולים, מה שכל הזמן מוציאים עוד דבר ועוד דבר, הכל חוקים על תורה ועל לומדי התורה.

ועל זה אנו מאד צריכים רחמים רבים שהקב"ה יעזור שנמצא חן בעיני השלטון, ולא ח"ו יעשו כל מיני צרות לעשות חילוק בין איש כזה לאיש כזה, איש כזה יש דין כזה ואיש כזה יש דין כזה, דבר שלא נמצא היום במדינות, היה פעם אולי מה שקוראים … אבל היום רוצים לעשות חוקים לא טובים, זה רע! לעשות רע לכלל ישראל, ללומדי תורה, בעיקר ללומדי תורה.

ואנחנו מבקשים רחמים שהקב"ה יעזור ויתן בלב כל אלה שלא יעשו שום רע. ונזכה כולנו להרבות תורה, ולהוסיף תורה, להגדיל תורה ולהאדירה.

הקב"ה יעזור שנזכה לזה בזכות המצוה הגדולה שמתרבים לומדי תורה, מה שירבו לומדי תורה זה זכות התורה, וזכות התורה יעמוד שלא חלילה וחס, יעשו גזירות להרחיק אותנו מתורה. הקב"ה יעזור עי"ז נזכה לזה, ונזכה ממילא ג"כ לישועה הגדולה, לגאולה הקרובה במהרה בימינו אמן סלה.

 

(משא מרן ראש הישיבה זצ"ל במעמד רבבות בני התורה בחנוכת הבית להיכל הישיבה במודיעין עילית, ניסן תשע"ג)

השפעת כבוד התורה

הגמ' בברכות דף י"ז ע"ב מביאה אמר רב אשי בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקחזי יקרא דאורייתא תרי זימני בשתא ולא קא מגיירי גיורא מינייהו, רב אשי הי' גר במחסיא, ואומר כי האנשים של מחסיא הם אבירי לב, למה? כי הם ראו כבוד התורה שתי פעמים בשנה, ואף גר לא התגייר מהם.

ומפרש רש"י מה זה תרי זימני בשתא, שהיו מתאספין שם ישראל באדר לשמוע הלכות פסח מדרש דרב אשי, ובאלול לשמוע הלכות החג, שני חדשים בשנה היו חלק גדול מכלל ישראל באים לשמוע את ההלכות של החג, או הלכות פסח או הלכות החג, והיות שהם ראו כבוד התורה כזה, ולא התגיירו הם אבירי לב, זאת אומרת, יש כאילו פלא האיך בן אדם יכול להיות ככה שהוא רואה כבוד התורה כזה והוא לא התגייר.

והפלא הוא ממי מדברים? מגויים! אנשי מתא מחסיא שלא התגיירו הכוונה היא לגויים, גויים רואים כבוד התורה כזה ולא מתגיירים, הם אבירי לב! זאת אומרת שהפשטות היא שאם בן אדם רואה כבוד התורה הי' כ"כ צריך להשפיע עליו עד כדי כך להיות גר. 

א"כ אנחנו רואים עד כמה הכח לפי רש"י עכ"פ, וגם תוס' יכול להיות שלא חולק על זה, הכח שרואים כבוד התורה זה כל כך גדול, שאי אפשר לתאר עד כמה שזה צריך להשפיע על בן אדם.

אנחנו לדאבוננו אולי מרגישים קצת, אבל לא עד כדי כך שאחד שירגיש כבוד התורה זה כ"כ ישפיע עליו עד כדי כך לרומם אותו, שאפי' בן אדם שהוא במדרגה תחתונה צריך להתרומם! עד כדי כך להרגיש טעם ברוחניות, אדם שהוא רחוק מזה, עכ"פ זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

א"כ אנחנו רוצים לדעת אחרי שכאן ב"ה מכניסים ס"ת, וזה דבר גדול מאד, חוץ ממה שזה מצוה גדולה מצד עצמה, להכניס ספר תורה, בפרט במקום שלומדים תורה, בישיבה, זה דבר גדול מאד, אבל גם בזה עושים כבוד התורה, עצם הדבר שבאים הרבה יהודים לכבד את התורה, לשמוח בתורה, זה דבר גדול כזה שאי אפשר לתאר עד כמה שהזכות.

וזה צריך כל אחד לקחת ללב שלו, כי אפי' גויים אומרים חז"ל שהם אבירי לב אם זה לא משפיע עליהם עד כדי כך, מאנשים שהם רחוקים מרוחניות להתרומם עד כדי כך שירגישו טעם, שירצו אפי' להתגייר! לחיות חיים יהודים, חיים של רוחניות.

וכל אחד ואחד אם יתחזק בזה, לראות שמה שאנחנו עושים דבר מצוה וכבוד ה' שיתרבה, כל האנשים שעוסקים בזה ושבאים לכבד את התורה, הקב"ה יעזור שכל אחד יראה ללמוד מזה, ולהתרומם ברוחניות, ולהרגיש שכל החיים יהיו חיי תורה כמו שהקב"ה רוצה, ובזה הקב"ה יעזור שכל אחד שיתרומם הלב שלו, יזכה באמת לגדול להיות בתפארת בישראל.

(דברים שנאמרו בהכנסת ספר תורה לישיבה לצעירים "אור אליעזר" בית שמש , תשס"ג)

בדורינו העני אפשר לזכות הרבה בתורה – אם מתמסרים ללימוד

בספר מעדני שמואל מרבי שמואל טרוביץ זצ"ל מביא ששמע משני עדי ראיה שהחפץ חיים היה בסוף ימיו לביקור בלודז' והיתה שם ישיבה קטנה בשם "תורת חסד" שהזמינו אותו לבוא לדבר בפניהם דברי חיזוק. ואמר להם החפץ חיים דבר חידוש גדול מאד, שמן השמים יורדת סייעתא דשמיא לדור כולו וכותבים כמה תורה יהיה, זאת אומרת כמה אנשים יזכו לתורה, וממילא אם יש הרבה אנשים שרוצים ומתאמצים לזכות כל אחד מקבל קצת, אבל אם יש רק קצת שראויים לקבל מקבל כל אחד הרבה. וזה חידוש גדול. 

וממילא טען החפץ חיים כי בדורות הקודמים שהיה צריך לחלק לכל אחד, והיה הרבה לומדי תורה, היה כל אחד מקבל רק קצת, אבל היום שלדאבונינו לא כולם לומדים תורה, רק מעט אנשים, יוצא שהקצת לומדי תורה יזכו את הכל, וכל אחד יכול לזכות הרבה מאד, ואפשר בזמנינו לזכות יותר מאשר בדורות הקודמים.

ואמנם זה חידוש אבל במציאות רואים קצת ככה, היום בחור שלומד בהתמדה אפילו לא כ"כ גדולה. וכמו שכתוב בהקדמה לספר אולם המשפט מרבי זונדל איישישוקר שאמר פעם לרב מפוניבז' [בצעירותו], כי להיות תלמיד חכם לא צריך להיות מתמיד, רק מספיק אם לומדים ארבע עשרה שעות ביממה! אפשר כבר להיות תלמיד חכם… ובימיהם  ארבע עשרה שעות היה נחשב לקצת, והיום הלוואי שתים עשרה שעות… אבל לפי החשבון של החפץ חיים אם לומדים שתים עשרה שעות ביום כבר נהיים תלמיד חכם, בגלל שיש כזה שפע גדול. ובדורות הקודמים אחד שהיה לומד שתים עשרה שעות זה כלום אבל היום אפשר לגדול גם בלימוד כזה.

וא"כ בדור שלנו למרות שב"ה בארץ ישראל יש קצת תורה, אבל ביחס לכל העולם זה מעט מאד, יש מדינות שאין בהם כלום תורה, ממש כלום! אומרים שיש בעולם בערך חמש עשרה מליון יהודים, וכמה יש יהודים שומרי תורה ומצות, וכמה מהם לומדי תורה, הרי זה ממש כלום שבכלום. והרי הקב"ה שופך שפע כפי חמש עשרה מליון יהודים, וחמש עשרה מליון לא לומדים לדאבונינו, ונשאר רק הישיבות, ממילא יכולים לזכות להיות תלמיד חכם אפילו בעשר שעות…

ובמציאות רואים ככה, היום בחור שלומד בישיבה, אפילו שהוא לא כ"כ עילוי, יכול לומר סברות עמוקות מאד, ומכוין לדברי הרשב"א ולדברי רבי עקיבא איגר, אפילו שהם סברות עמוקות מאד! בחור צעיר כמה הוא למד, רק נכנס לישיבה גדולה למד שנה ואפילו פחות, הוא כבר אומר סברות כאלה כמו רבי עקיבא איגר. ולכוין לדברי רעק"א זה לא פשוט, בשנים הקודמות מי שהיה יכול לכוין לדברי רעק"א היה צריך להיות גדול מאד, רעק"א! והיום בחור צעיר שלומד קצת כבר מכוין לדברי רעק"א, למה? לפי החפץ חיים זה מובן, היות ששולחים שפע של תורה, ואין הרבה לומדים, ממילא גם בחור צעיר מקבל חלק גדול ויכול לומר סברות עמוקות.

עכ"פ אנחנו צריכים להתחזק, אמנם מצד אחד הדור שלנו מאד ירוד, מאד ירוד! אבל מצד שני יש אפשרות לזכות, ואם יושבים ולומדים יכולים לכוין לסברות כאלה של רעק"א.

זאת אומרת שיש אפשרות לזכות, רק תתמסרו ללימוד התורה, להקב"ה, עם רצון להיות תלמיד חכם. וב"ה כל אחד שבא לישיבה כונתו לטובה, ואף אחד לא בא סתם לשבת בלי ללמוד, כל אחד רוצה ללמוד. ויש אפשרות לזכות להרבה תורה. אשריכם שאתם נמצאים בישיבה, וכל אחד ואחד מכם אם יתמסר לתורה, ללמוד אפילו לא ארבע עשרה שעות רק שתים עשרה שעות, יכול לזכות להיות תלמיד חכם, והלואי שילמד כל אחד שתים עשרה שעות, ויזכה להיות תלמיד חכם.

הקב"ה יעזור באמת שכל אלה שנמצאים כאן יזכו לצמוח לגדולי תורה להיות תלמידי חכמים ויראי שמים, הקב"ה יעזור לכולכם.

(מדברים שנאמרו בשיחת חיזוק בישיבה לצעירים "עטרת שלמה אריה" ירושלים – חשוון תשע"א)

מכתב חיזוק מרבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל לבני הישיבה, והתעוררות למול הגזירות על מיעוט תורה מישראל

לכבוד תלמידי ישיבות עטרת שלמה

חזקו והתאמצו בלימוד התוה"ק ותזכו לעלות מאוד בתוי"ש ובפרט בזמן שיש שרוצים להמעיט בלומדי תורה צריך דווקא להתחזק וחפץ השי"ת בידכם יצליח ותזכו להרבות תורה בישראל 

(מקום החותם)

כ"ו תמוז תשע"ג לפ"ק

בני ברק יצ"ו

דיבור אחד קובע לכל החיים – מכתב לבני הישיבה הקד' לרגל תחילת מסכת נדרים

לבני ישיבת עטרת שלמה – קריית הישיבה

הנה ממסכת נדרים לומדים יסוד גדול איך שדיבור אחד שבן אדם מדבר יכול לקבוע לו לכל ימי חייו. 

ונקווה שכל בני הישיבות ינצלו את הזמן ללמוד בהתמדה ועל ידי זה יעלו מאוד בתורה ויר"ש לתפארת כל מבקשי ד' ית'. 

(מקום החותם)

ב' ניסן תשע"ו

מכתב עוז לרגל תחילת לימוד מסכת בבא קמא בישיבה הקד'

לעמלי התורה בני ישיבת עטרת שלמה בקרית הישיבה 

שלומכון יסגא מאוד

עיקר תכלית האדם בעולם הזה הוא לעמל וידיעת התורה הק' אשריכם שאתם זוכים לעמול בה במסכת בבא קמא 

ונקוה שהתלמידים יעלו מאוד בתורה ויר"ש לתפארת כל מבקשי ד' ית' 

(מקום החותם)

ו תשרי תשע"ח

בני ברק יצ"ו  

כתבות נוספות

ספר הזכרונות לתלמידי המכינה דטעלז
ספר הזכרונות לתלמידי המכינה דטעלז
ספר הזכרונות לתלמידי המכינה דטעלז
למען ידעו דורותיכם
למען ידעו דורותיכם
למען ידעו דורותיכם
התנאה לפניו במצוות
התנאה לפניו במצוות
התנאה לפניו במצוות
השביעין חביבים
השביעין חביבים
השביעין חביבים

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר