אין ספק כי הישיבה היא שנתנה את הרוח החיה בעיר היהודית כולה, תלמידי הישיבה מספרים, כי בחורי הישיבה לא למדו רק בהיכל הישיבה, בכל צאתם לעיר לשדות או לשווקים היו הם מדברים בלימוד, והייתה העיר כולה עיר אחת, עיר של ישיבה.  

לימים ביסס המהרי"ל ובנה בעיר טעלז, את רשת מוסדות החינוך של הישיבה ששלטו על מרקם היהדות והחינוך והשפעתם הורגשה על כלל חיי היהדות דאז. תחת הישיבה הוקמה רשת המוסדות של טעלז. 

פתיחת בית הספר ע"י הגרמנים בטעלז, שנועדה להציב פיתוי להורי התלמידים היהודים לשלוח לבית ספרם החדיש, היוותה הגורם הראשון לכך. המהרי"ל אשר ראה כי רבים עזבו באר מים חיים לחצוב בארות נשברים, אזר כח להקים את ה'מכינה', שתהיה בית ספר למופת, ומשקל נגד לבית הספר הגרמני, מכאן הונחה הלבנה הראשונה וראשית ההקמה של רשת מוסדות התורה דטעלז.  

בשנת תר"פ ייסד המהרי"ל את 'המכינה' – הישיבה קטנה,  בראשות הגאון רבי אבנר אוקליאנסקי הי"ד, במכינה למדו בארבע כיתות למשך ארבע וחצי שנים, כמאה וחמישים תלמידים עד מאה ושמונים היו תלמידיה, רבני התלמידים היו בחורים מבוגרים מהישיבה שהיו למורי הדרך והרבנים עבור התלמידים הצעירים. השיעור הרביעי, היה עולה פעם בחודש, לשמוע את השיעור כללי בישיבה. במהלך השנים, עוד בהיותו בחור, כיהן כר"מ במכינה הגאון רבי חיים שטיין זצ"ל ולימים היה מראשי הישיבה בקליבלנד. 

אחד מתלמידי המכינה מספר, 'בישיבה קטנה רכשנו ידיעות רחבות בגמרא ובראשונים, וגם את חידושי ראשי הישיבה, רבי יוסף לייב רבי שמעון שקופ ורבי חיים טעלזר שנשמעו תדיר. מיותר לציין את הקצות והנתיבות שהיו ספרי היסוד ממש'. 

במקביל לישיבה קטנה 'המכינה' הקים המהרי"ל גם בית חינוך לילדות על טהרת הקודש.