ביום השמיני עצרת תהיה לכם וכו' והקרבתם עולה אשה ריח נחוח לה' פר אחד איל אחד (כ"ט ל"ה)
"משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בז' ימי המשתה, כיון שעברו ז' ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שתמצא בליטרא בשר או של דג או ירק כך אמר הקב"ה לישראל ביום השמיני עצרת תהיה לכם גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד באיל אחד". (מדרש רבה, כ"א)
הנה שבעת ימי החג הקרבנות באים בשביל אומות העולם, מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות לכפר עליהם ולכן באים הקרבנות בטקס מרובה, שלושה עשר פרים, ארבעה עשר כבשים, אח"כ י"א-י"ב פרים, וכן להלן.
אבל בשמיני עצרת שהוא מראה על ענין יותר נעלה והוא הסמל של עתידות העולם לעתיד לבוא, ליום שיהיה ה' אחד ושמו אחד, שרק אלוקים אחד ועם אחד –עם ישראל יהיה. דרוש שלא יובאו בו קורבנות מרובים ושלא ימצאו בו הרבה דברים וענינים, רק פר אחד ואיל אחד דיו. וזה בעבור כי כל מה שהדבר צריך להראות על ענינים יותר נשגבים ולעורר המוחין היותר פנימיים אין ראוי להרחיב את עניני הדבר וחיצוניותו ורק הגרעין הנרצה צריך לחדור אל מקומו הנכון מבלי היותו מובלע בתוך המון דברים וענינים מרובים.
(מרן הגרי"ל בלוך זצ"ל)
