בהורמנא דכבוד הרב שליט"א, רצינו לשאול ולבקש לשמוע עצות מעשיות שאפשר לקבל על עצמינו לחזק את עניני שבת קודש.
הדבר הראשון שיש לדעת, מה ששמעתי מהמשגיח הגר"י לווינשטיין זצ"ל שהיה רגיל לומר לנו בישיבה תמיד, כי כל זמן שיותר מסוגל והוא זמן שראוי להתעלות ולהתחזקות, שם פועל היצר הרע. ומדוע? כי אכפת לו הזמנים הללו. והיה אומר המשגיח כי זו הסיבה שיש רפיון בלימוד בימי שישי ובשבת, וזו ראיה ממה שיש רפיון ביום שישי ובשבת קודש, בגלל שהיצר הרע אכפת לו שלא יתעלו והזמן הזה הוא מסוגל להתעלות.
הגמרא בזבחים דף צ"א, דנה לגבי קרבן שבת בראש חודש, ואומרת הגמ' שיש לקרבן של שבת גם מעלה של ראש חודש. וגם קרבן תמיד של שבת מקבל את המעלה של השבת. ועל פי הגמרא הזו אומר הבן איש חי שלימוד תורה בשבת יש לו מעלה גם של קדושת השבת, והלימוד בשבת הוא נחשב פי כמה מלימוד ביום חול, וגם כל מצוה שעושים בשבת יש לו תוספת קדושה גם של שבת.
וזה מה שהיה אומר ר' חצקל שהסיבה שאנשים נחלשים בזמנים אלו, זה דווקא בגלל גודל הקדושה של השבת, וגם יום שישי יש בו כבר קצת קדושת שבת, אז היצר הרע אכפת לו מזה והוא עובד שיהיה רפיון. וזה צריך לדעת, שאדרבה להיפך צריך להיות זמן של חיזוק, כי זה מסוגל להתחזקות ולהתעלות.
לימוד הלכות שבת
אני חושב שמאוד כדאי ללמוד הלכות שבת, ובפרט בשולחן שבת, ראשית כדי שיהיה דברי תורה בשולחן במקום לדבר על דא והא, ולכן כדאי מאוד ללמוד בשולחן הלכות שבת, מספר שכל אחד יותר מתחבר אליו לפי ענינו. וכשלומדים הלכות באופן קבוע, אז לאט לאט לומדים ויודעים את ההלכות של שבת ומתחזקים מזה גם בחשיבות של שבת עצמה.
בכלל צריך לדעת, שלימוד ההלכה עוזר לבן אדם לזהירות בקיום המצוות, בלימוד ההלכה אפשר לראות עד כמה חששו חז"ל שאם יקלו בדברים עלולים באופן רחוק להגיע לידי מכשול, וכמה חששו ותיקנו תקנות של 'משמרת למשמרתי' בהלכות שבת, וכמה גזירות רחוקות תיקנו 'אטו הוצאה' וכדומה, וכשרואים עד כמה חשבו וחששו חז"ל שמא יבוא האדם לידי מכשול, מזה רואים כמה צריך להתרחק ולהיזהר ולדקדק בהלכות. ומזה מקבלים את החשיבות של השבת.
וידועים דברי המשנה ברורה בהקדמה שמביא את היערות דבש, שאם אדם לא לומד הלכות שבת אז הוא בודאי ייכשל בהלכות שבת.
שמירת ההלכה קודם להכל
הגאון רבי צבי שליט"א מחדד: יש עוד דבר חשוב מאוד שעיקר ההלכה קודם לכל ההנהגות ולעונג שבת. ובזה אני יכול לספר על שלמה זכרונו לברכה, הנכד שלי, שהיה בודק את ההלכה בכל דבר. לפני ראש השנה האחרון לחייו, כשחבריו מהישיבה תכננו להגיע לבית החולים ולהתפלל עמו במניין, הוא מאוד רצה בכך. השאלה הייתה אם יכול לנתק את השקע של האינפוזיה החשמלית כדי לצאת להתפלל. בדקנו את הדברים ובסופו של דבר נמצאה דרך באמצעות שעון שבת ועל ידי נכרי. הוא דיבר איתי שיחות ממושכות והיה לו ברור שהוא יוותר על המניין בראש השנה שהוא כל כך רצה בו אם יש איזושהי בעיה של חילול שבת וחג. כך הוא זכה להתפלל עם חבריו המסורים בראש השנה האחרון מתוך דקדוק הלכה וללא פשרות.
זמירות שבת
בסעודות שבת אני חושב שכדאי לשיר גם זמירות שבת, אצל בתים רבים זה דבר פשוט, אבל לא אצל כולם. זה עושה אוירה של קדושה לסעודת שבת ומוסיף לשולחן שבת. וכל שולחן שבת לעצמו צריך לראות איך לחזק את האוירה של הקדושה בשולחן, שזה דבר חשוב מאוד.
יש דבר חשוב, גם לדבר בלימוד ובדברי תורה בסעודות זה מרומם את הסעודה וזה חשוב מאוד, מלבד לימוד ההלכה, אבל אני חושב שצריך לראות שגם הילדים הקטנים יספרו בסעודה פרשת שבוע, מה שלמדו בחיידר, כי כך הם מרגישים חלק משולחן השבת. וצריך לראות שהילדים ירגישו קשר ושייכות לשולחן, לרדת קצת לרמה של הילדים, כדי שהסעודה תהיה נעימה להם.
בשבת להיות מרוממים יותר
הכלל הוא, צריך לדעת, שבת היא יותר קדושה! ובשבת צריך להיות ברמה יותר גבוהה מיום חול, ולדוגמא, קריאת עיתונים, חוץ ממה שיש בזה בעיות של שטרי הדיוטות בעיתון או בפרסומות, זה לא מתאים לשבת, שבת צריך להיות זמן מרומם אצלינו.
בחורף אצלינו בשכונה עשינו חיזוק גדול, לעשות סדר לימוד בליל שבת בבית כנסת, ואני חושב שגם בקיץ ראוי שאחר הצהרים יעשו באופן קבוע סדר לימוד, כדי שיהיה לימוד חזק בשבת. אצלינו תיקנו שהמניין העיקרי במנחה בשבת קבענו שיהיה בחמש אחר הצהרים, כך מגיעים למנחה וממילא נשארים ללמוד בבית כנסת, וזה 'מחייב' טוב להישאר ללמוד. וזה צריך כל אחד לטכס עצה איך להצליח לקבוע לעצמו סדר של לימוד של כמה שעות בשבת, וזה יכול להיות רעיון לקבוע לעצמו שמתפלל מנחה מוקדם ואז נשאר ללמוד.
תפילות שבת
הגאון רבי צבי שליט"א מוסיף עוד: בשבת יש הזדמנות חשובה מאוד, לחזק את הענין של אמירת פסוקי דזמרה, כתוב שפסוקי דזמרה זה מלשון מזמר, שמזמר את הקליפות שיוכל האדם להתפלל תפילת שמונה עשרה כמו שצריך. פסוקי דזמרה הם ההכנה שהאדם יכול לבוא לשמונה עשרה כמו שצריך.
פסוקי דזמרה, אלו פסוקים שהאדם מודה בהם לה' על כל החסדים שהוא גומל איתו, וזו הזדמנות להביא את האדם לידי קירבת ה' והתרוממות, ונראה לי, שלא סתם חז"ל הוסיפו בשבת עוד פרקים בפסוקי דזמרה, אלא מכיון שהאדם בשבת צריך להיות מרומם יותר, ועל ידי האמירה של פסוקי דזמרה מהתחלה עד סוף כראוי, כך מגיעים כראוי לתפילת שמונה עשרה בשבת. ומזה שחז"ל קבעו יותר פסוקי דזמרה, זה סימן לנו שכדי להגיע לשמונה עשרה בשבת, אנחנו צריכים להגיע עם הכנה יותר גדולה מיום חול, כמו שהבאנו מדברי הגמרא שבשבת יש קדושה בכל מצווה שהאדם עושה יותר, וכל מצווה בשבת זה יותר מרומם, והתפילה בשבת יותר מרוממת, וממילא צריך יותר הכנה לתפילה של שבת. וזה מבואר ממה שחז"ל תיקנו לנו להוסיף פסוקי דזמרה יותר מביום חול.
איך לומר שניים מקרא ואיך לשמוע קריאת התורה
הגאון רבי צבי שליט"א ממשיך: בענין של אמירת שניים מקרא, אני נוהג לומר בכל יום ויום מימי השבוע, קצת מה'שניים מקרא', ואני חושב שאם אומרים את הכל בבת אחת אז לא מספיקים להתרכז במה שאומרים, אבל אם אומרים כל יום קצת מהפרשה מתחברים יותר. ולכן גם צריך לכתחילה ללמוד עם פירוש רש"י, כדי שיבינו מה שאומרים.
יש אור זרוע שהמשנה ברורה מביא בסימן קל"ה, שאם ביטלו קריאת התורה שבת אחת צריך לאומרה בשבת הבאה, כסדר שכתוב בתורה וכתב שם מהאור זרוע "כי מימות משה רבינו עליו השלום נתקן לקרות התורה בפרשיותיה ולהשלימה וכו' כדי להשלימה לעם מצות וחוקים" והיינו שהענין של קריאת התורה שגומרים את כל התורה בשבת הוא, שידעו את כל התורה כולה, והמטרה היא שיגמרו את כל התורה כולה בשנה אחת, והמטרה בזה הוא לדעת את תורת ה'.
כתוב שקריאת התורה זה כמו קריאה של מתן תורה, כתוב שקריאת התורה באימה וביראה כשם שניתנה תורה באימה, המשנה ברורה מביא את זה בסימן קמ"א. ולגבי הקריאה מעומד כתוב במשנה ברורה בסימן קמ"ו, דמדינא ראוי לעמוד כיון שצריך האדם להעלות בדעתו כששומע הקריאה מפי הקורא, כאילו קיבלה מהר סיני, ובהר סיני היו עומדים, עכ"ד.
ואני חושב, שכתוב כאן, שההסתכלות של אדם כאשר הוא מגיע לקריאת התורה, הוא שלא לשמוע בעלמא את הקריאה, והוא מרגיש כבר שהוא זוכר את הפרשה משנה שעברה ולפני שנתיים, אלא הוא מגיע למתן תורה, וכמו שבמתן תורה הקשיבו לכל מילה ומילה ושמעו כדי לדעת את תורת ה', כך גם בקריאה שלנו, צריך להיות באופן שהוא שומע עכשיו את תורת ה' פעם ראשונה.
וראה את לשון הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג' פרק נ"א: "כל אשר תקרא בתורה ותשמענה תשים בכל לבבך ובכל מחשבותיך להבין מה שתשמע או שתקרא".
הדלקת נרות בזמן
צריך לדעת דבר נוסף להקפיד על הדלקת נרות שיהיה לכל הפחות בזמן, והזמנים שקבעו בכל מקום ומקום זה מעיקר הדין, ולפעמים יש חושבים שמדליקים נרות שבת מאוחר, וחושבים שלא נורא להדליק נרות סמוך לשקיעה, וזה ממש אסור.
אני נזכר פעם שראיתי מאן דהו מניח כוס בשרי עם כלי חלבי והוא הסביר פלפול למה הוא עושה ככה, אמרתי לו אתה יודע כמה תקנות חז"ל תיקנו חכמים וחישבו שלא יבוא אדם לידי כך, ואם ח"ו מזלזל בדברים כאלה אחר כך מזלזל בעיקרי הדינים והתקנות.
אוירה טובה בבית
יש עוד נקודה שראוי לזכור, כתוב שהשטן יודע את החשיבות הגדולה שיש בשבת והוא גורם לכעסים בבית, וצריך לדאוג שיהיה אוירה טובה בבית בערב שבת ולא לחץ [עי' משנ"ב סי' רס"ב שמביא שבזהר והמקובלים הזהירו מאוד שלא יהיה שום מחלוקת בשבת ובפרט בין איש לאשתו].
וזה מפורש בגמ' בשבת ל"ד על ההנהגה בערב שבת, שאומר אדם ערב שבת עם חשיכה בתוך ביתו עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר, וצריך למימרנהו בניחותא כי היכי דליקבלינהו מיניה. וזו הלכה שצריך להיות בניחותא.
כיוצא לקראת המלך
הגאון רבי צבי שליט"א מסיים: ועל כל זאת חשוב לזכור ולדעת מה שכתוב בשולחן ערוך סי' רס"ב על ההכנה לשבת "ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת השבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה", שבשבת קודש צריכה להיות ההרגשה מרוממת כמו שהמלך מגיע אלינו לבית.
