קיץ – אלול תשע"ג

ואכן בסייעתא דשמיא הצלחה עצומה ומרובה הייתה בשנת ייסוד הישיבה, כשקול התורה נשמע בעוז בהיכל הישיבה בריתחא דאורייתא בלהט ברציפות בשטייגע'ן בהתמדה בעומק ההבנה והשלמת ידיעת המסכת מתוך שמחת חיים. 

בס"ד עם תחילת הרישום לישיבות בעיר, שמעה הטוב יצאה לפניה ולקראת השנה הבאה התקבלו לשיעור הבא שלושים תלמידים מעידי העידית ממש, שהצטרפו בעז"ה בתחילת השנה לשיעור הראשון.    

לקראת השנה הבאה, מינה רבינו ראש הישיבה שליט"א את הגאון רבי זאב יעקבזון שליט"א לכהן לצידם של ראשי הישיבה שליט"א, וכן את רבני הישיבה הגאון רבי יהושע וויס שליט"א, הגאון רבי שלום בודה שליט"א, והגאון רבי שמשון פריינד שליט"א.

עם הכפלת הישיבה, החליט רבינו ראש הישיבה שליט"א – עם השלמת בנייתו של היכל הכולל הגדול שע"י הישיבה בכניסה לעיר ברוב פאר והדר, שנחנך במהלך חודש ניסן באותה השנה – להקצות את הקומה העליונה, מעל להיכל הכולל, שתהא משכן הקבע לישיבה לצעירים. 

במהלך הקיץ החלה הנהלת הישיבה בבניית קומה זו באופן הראוי, למען יהא משכן מרווח לבני הישיבה, כאשר התכנית הייתה שלזמן אלול כבר תוכל הישיבה לעבור ולהיכנס למקום. ואכן הבנייה התקדמה בקצב מהיר ובעמל רב כשהקומה כולה נבנתה בפאר והידור רב כיאה וכראוי לבית שמגדלים בו תורה.

למרות השלמת הבנייה במהלך בין הזמנים אב, הורה ראש הישיבה שליט"א כי מכיון שלא הושלמו כל צורכי בניית הישיבה על כל פרטיה, בכדי שבני הישיבה יוכלו לעסוק בתלמודם ללא הפרעה כלל, החלה הישיבה את זמן אלול באולם 'אוצר הספרים' של הכולל, ואילו חדר השיעורים וחדר האוכל היו בקומת הישיבה החדשה. 

ביום שמיני עצרת, יום שמחת התורה – זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו – ביום הזה באו בני הישיבה הקדושה ונכנסו למשכנם הקבוע, בחנוכת היכל הישיבה הכלול בפארו והדרו. מה יותר מתאים לחנוכת בית המדרש והיכל ובית לתורה, מיום שמחתה של התורה, כשכל בני הישיבה נרגשים ומייחלים ונושאים עיניהם למרום בתפילה, שיהא זה מקום שמגדלים בו תורה ויראה לנחת רוח לפניו ית'.

התרחבות הישיבה

עם סיום שנתה השלישית של הישיבה, מנתה הישיבה למעלה ממאה תלמידים, ולרישום השנה הרביעית למרות הביקוש העצום התקבלו כ-40 תלמידים בני עליה בלבד, שכן לא הייתה אפשרות להוסיף בגודל השיעור. לקראת השנה החמישית כשהרישום החל, והביקוש הלך וגבר בבקשות רבות של טובי בני העלייה מסלתה ושמנה של משפחות בני התורה בעיר, החליט רבינו ראש הישיבה שליט"א לפתוח שני שיעורים כאשר באותה שנה התקבלו 54 תלמידים שחולקו לשני שיעורים מקבילים.

אחר ג' שנות חזקה – כבר הוחזקה הישיבה הקד' בשמה הטוב שיצא למרחוק ממש, ונודעו פירותיה המתוקים, והצלחת הישיבה והסייעתא דשמיא הגדולה שמלווה את הישיבה מראשיתה. כשב"ה תלמידיה הצעירים עולים ומתעלים לאילנא רברבא, בתורה בחכמה וביראה, ובס"ד זכתה הישיבה לקנות בכבוד את מקומה בראש השורה הראשונה של הישיבות המצוינות בעיר.

בוגרי הישיבה עימם שוחחנו מציינים בחיבה ובערגה את האוירה המופלאה השוררת בישיבה בכל עת, אוירת לימוד והתעלות תמידית, את השקיעות בלימוד בקנין הסוגיות, והכל באוירה נפלאה בחשק ובשמחה. ובהשקעה מיוחדת של כל ראשי ורבני הישיבה שליט"א, דאגה לגדילת כל אחד ואחד ומסירות לכל צורכי התלמידים ברוח ובגשם.        

בוגרי הישיבה אף הוסיפו וציינו באוזנינו את הגעגוע לתקופות החזרה הנפלאות בישיבה שלא תשכחנה, תקופת ה"כללית" בה יושבים כל בני הישיבה ושוקדים על תלמודם, במשך שעות על גבי שעות, מבוקר ועד לילה, וחוזרים על עשרות דפי גפ"ת אותם למדו בכל השנה, כך במשך ימים ארוכים, והכל בשמחה, וכפי שהעידו באוזנינו בוגרי הישיבה כי תקופה זו לא תמוש מזיכרונם. 

בוגרי הישיבה הוסיפו לסבר את אוזנינו כי מלבד מה שהתקופה הזו היא הזכורה להם ביותר במתיקותה ובמושגי השקידה המיוחדים, הרי שחשים הם כי תוספת לאין ערוך היא לנצח ממש, הן בידיעות הזכורות להם מהחזרות, והן במושגי קניית ידיעת המסכתות בשלימות.   

כך בימי החנוכה, בסוף זמן חורף, ובסוף זמן קיץ. שלוש פעמים בשנה זוכים בני הישיבה לסדרים מיוחדים אלו, של סדרי החזרות, לחזור על תלמודם, וגם לחזק באופן מיוחד ונעלה דווקא את אותם ימים המועדים לרפיון וחולשה. כאשר בכל פעם חוזרים שוב גם על מה שכבר למדו, ושבים ונבחנים עליו, עד שלבסוף יוצאים עם ספוק עצום של ידיעה ושליטה מלאה בכל סוגיות המסכתא, לצד מתן נאה של שכרם בידם, המגיע היישר לבתי התלמידים, ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.