בראשותם של רבותינו ראשי הישיבה והמשגיח שליט"א ובמעמד כל רבני הישיבה הקד' שליט"א התאספו והתייצבו כאיש אחד בלב אחד כלל בני הישיבה הקד' נ"י ללא יוצא מן הכלל, בהיכל הישיבה לכינוס חיזוק ורוממות, לביצור חומת אש דת למו.
כידוע נוסדה הישיבה הקד' ונוסד המקום הגדול הזה לה' ולתורתו הרחק מהיישוב, בקריה נאמנה מובדלת ומיוחדת לעסק התורה ולעמלה. ולא בכדי, כי ייסודה של הישיבה מראשיתה ועד עתה היה להעמיד תלמידי חכמים בעסק התורה בעמלה ובעיונה בשקיעות מוחלטת וגמורה, בהיבדלות לעמוד לפני ה' לשרתו בשלימות, ללא מפריעי העולם, ללא חיבור להוויות העולם, וללא חיבור למפריעי העולם החיצון. היה זה על פי הוראותיו וכהדרכתו של אבי הישיבה רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל.
בכך זוכה הישיבה להעמיד עדרים עדרים של תלמידי חכמים מופלגים בני עלייה יודעי דעת וחכמה, כשמשם יוצאת תורה לכל ישראל.
כתנאי לכך העמידו רבותינו שליט"א בגדר גמור את ענין ההימנעות מהחזקת טלפונים ניידים בישיבה כלל, כמובן שמכשירים שאינם בהכשר גמור או שעלול להיות בהם פרצות מאן דכר שמם, אלא אפילו למכשירים כשרים שאין בהם פרצות ובעיות, עדין מחברים הם ומקשרים לעולם החיצון בקשר תמידי, ועל כן הורו רבותינו שליט"א את חומרת הענין ובס"ד זכתה הישיבה מיום היווסדה לעמוד בזה, וזכו תלמידיה להוסיף שקיעות על שקיעות ולקנות בנפשם מעלה אחר מעלה בחיבור לעסק התורה.
בסיום זמן קיץ, לקראת השנה הבאה לטובה, שנת העשור, כינסו רבותינו ראשי הישיבה שליט"א את כלל בני הישיבה נ"י לכינוס חיזוק ורוממות מיוחד להעמיד שוב גדר שגדרו ראשונים, לחזק גדר ראשון ולהמשיך מסורת נטועה להרבות שקיעות בתורה ולהגדיל תורה ולהאדירה בכדי להעמיד את תלמידי החכמים של הדור הבא בכלל ישראל.
נוסף על כך עוררו רבותינו שליט"א על פרצות הזמן שכידוע השטן לא שוקט על שמריו ובכל עת ממציא היכי תימצי ואמתלאות שונות להכניס ולהחדיר בקרב יראי ה' מכשירים העלולים להביא לידי מכשול ח"ו, ובפרט בימי בין הזמנים.
רבותינו שליט"א עוררו על כך כי איסור גמור הוא להתקרב לכל מכשיר המדמה להיות כשר וכדומה, שאינו בהכשר וועדת הרבנים, אף בימי בין הזמנים בזמן היותו בבית או אצל קרוביו וכדומה, הרי זה בל ייראה ובל יימצא, וחובה גמורה להישמר להיזהר ולהתרחק מזה, ללא שום הוראות היתר, ולגדור גדר על גדר בענין כמו שאמרו סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב.
החובה לגדור גדרים
רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א עורר בתוך משאו על חובת גדירת הגדרים של כל אחד ואחד ואמר "האדם צריך לעשות גדר לעצמו, לבקר את עצמו, ולעשות גדרים לעצמו. והציבור גם צריך לעשות גדר לעצמו. ברמב"ם כתוב שבתעניות היו יושבים בית הדין משחרית ועד חצות לראות את תקנות העיר לבדוק מה יש חסרונות בעיר. על כל פנים זו הדרך. לבקר, לבדוק, ולגדור".
"מספרים שזקני הרב היה יוצא לבריאותו כל יום, ופעם אחת הלך עם אחד, וראו שבונים גדר, וכשבונים גדר הרי הבנאים שמים חוט משקולת, שאל אותו הרב מדוע שמים את חוט המשקולת אז הוא אמר לו כדי שייבנה ישר, שלא יבלוט מתוך השורה. נענה הרב אם לא ישימו חוט לא יהיה שום אבן ישרה, לא שיהיה ישר וייצאו מהשורה אלא הכל לא יהיה ישר. ללמדך כי אם אין אדם רואה נגעי עצמו ואינו בודק נגעי עצמו, הכל לא יהיה בסדר, לא שיהיה חסרון כאן וכאן אלא הכל לא בסדר".
"כולנו התאספנו לגדור גדר יחד. והבא ליטהר מטהרים אותו, אנחנו מעמידים שמירה וגדרים עלינו, והקב"ה פותח לנו פתחו של אולם בעז"ה".
השקוע בעולמה של תורה צריך להסיר מעליו כל דבר שיכול להפריע לו בלימוד
רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א אמר בתוך דבריו "בחור ששקוע בעולמה של תורה צריך שלא יהיה לו שום דבר שיכול להוציא אותו מהלימוד. ב"ה עד היום הסתדרו בלי זה, וב"ה אם יש איזה הודעות דחופות יגיעו לבחור ואין חשש… הצורך בזמינות כל הזמן הוא היפך השכל, והלימוד צריך להיות קודש הקודשים".
"כל בן תורה צריך לדעת ולהבין את זה, ונקבל על עצמינו בעזר ה' יתברך להתחזק בזה ולשמור את התקנות והגדרים. והקב"ה יעזרנו שנשמור ונקיים ונקבל על עצמנו, הרי זה גילוי כלפי שמיא שרצוננו לעובדך בלבב שלם, ואנו מראים להקב"ה בזה ממקומך מלכנו תופיע – כי מחכים אנחנו לך"
ההבדל בין מי שמונח בלימוד בשלימות לבין זה שאינו מונח בשלימות
רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א אמר בתוך דבריו "אני הייתי בחדרו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל זיע"א בעת שדיברו על ענין הפלאפון הכשר, והוא אמר אז, אם היה בכוחי לא הייתי מתיר לעשות פלאפון כשר… והוא הסביר זאת, משום שאם לא יהיה פלאפון כשר, הרי שהתלמידי חכמים והאברכים ועובדי ה' היראים לא יהיה להם פלאפון בכלל. אז שאלתי אותו הרי יש אלפים שכן יהיה להם מכשולות על ידי זה. אז הוא פתח בפני את המורה נבוכים להרמב"ם שכתוב שם "ימותו אלף סכלים ואל ימות חכם אחד" והיינו שהעדיפות של חכם אחד, הוא כנגד אלף סכלים".
"אמר אז מרן זצ"ל, אברך שיש לו פלאפון ובתוך כדי הלימוד מתקשרים אליו ומשאירים לו הודעות, זה מוציא את אותו אברך מלהיות "חכם". כי אם הוא לא מונח בשלמות בלימוד הרי הוא לא יכול להיות חכם כראוי. ללמדנו מה היא ההשקפה האמיתית מה ההבדל בין אחד שמונח בלימוד בשלמות גמורה ומה ההבדל בין אחד שלומד בלא שקיעות גמורה".
"המעלה של בחור שהוא מונח בלימוד באופן מושלם ולא מחזיק פלאפון בכלל עד החתונה בע"ה הינה שיש לו חשיבות של אותו "חכם" עליו מדבר הרמב"ם, והוא מקיים את הבלתי לה' לבדו, ודרגתו אין לשער מעלתה, ובודאי שהוא יהיה לחכם אמיתי בע"ה. וזה הוא בנין הישיבה הקדושה לדורות ממש, ואשרי אלו שיקבלו זאת על עצמם, כמה זיכוי הרבים יש להם בזה, עין לא ראתה".
לקראת חודש אלול קיבלו על עצמם בס"ד רוב מניין ובניין מתלמידי הישיבה הקדושה בני העלייה להימנות ולהצטרף לחבורת "עשירי קודש" בו קיבלו על עצמם קבלה שלא להחזיק טלפון נייד אפילו הכשר ביותר עד החתונה בע"ה.
"שזכו לקבל על עצמם עול תורה בשלימות ובאמת"
כאות הוקרה לבני העלייה שקיבלו על עצמם להימנות על חבורת העשירי קודש לעמוד ולהיבדל לפני ה' בשלימות, בלתי לה' לבדו, העניקה הישיבה הקד' לאות הערכה ללמעלה משמונה מאות משפחות שבניהם תלמידי הישיבה הקד' נמנים על חבורת העשירי קודש את חלוקת חג הסוכות של הישיבה הקד', לכבוד התורה ולשמחת יו"ט.
וכך כתב רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א במכתב מיוחד למשפחות בני העלייה שקיבלו על עצמם להיות בחבורת "העשירי קודש": "והנני בזה להביע מכל ליבי את גודל הערכתי לאהובינו תלמידינו היקר בן העלייה המופלג נ"י בן חבורת מבקשי ה' 'עשירי קודש' שנמנו לדבר תורה, שזכה לקבל על עצמו עול תורה כראוי באמת ובתמים בניתוק ובהבדלה מוחלטת מכל הבלי העולם, ולהיות שקוע בד' אמות של הלכה בלבד בעסק התורה בשלמות, ולהתקדש בעוסקו בעסק התורה בשקיעות עצומה ולעלות ולהתעלות בסולם העולה בית קל בכל המדרגות".
"ובטוחני כי עסק התורה שהוא בקבלת עול תורה כזו הרי הוא בעלייה מופלגת לאין ערוך ובשיעור קומה מיוחד ומופלא, ואני תפילה שנזכה בע"ה יחד לראותו ממשיך עולה ומתעלה לתפארת ישראל ולתפארת משפחתכם הכבודה יחיו".
"בזכות זה שאנחנו כובשים את ההרגשות שלנו ומבטלים אותם בשביל לימוד התורה הקדושה, התורה לא תישאר חייבת"
עם הקדמת תחילת הזמן בשל המלחמה הנוראה השוררת בארה"ק ובשל בקשות הורים רבים לשמר את הקשר עם הבנים בימים דאוגים וטרופים, ביקש מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א מכלל הורי תלמידי הישיבה הקד' שליט"א לשמר את משמרת עמל התורה בשלימותה ובטהרתה גם בימים אלו, ואדרבה להגביר ולהוסיף עליהם, ולהימנע מהבאת מכשירי טלפון נייד לישיבה כתקנת הישיבה הקד' מיום היווסדה, למרות המצב והדאגה, כשבכך תהיה הקדמת הזמן חיזוק אמיתי בעסק התורה המגן ומציל על ישראל בשלמות ותהיה ישועה לכל ישראל.
התרגשות גדולה וחיזוק רב שאבו הורי תלמידי הישיבה הקדושה מדברי מרן שליט"א, ואכן בס"ד נעתרו ונענו הכל לבקשת מרן המשגיח שליט"א, להמשיך ולשמר את יסודות הישיבה בעמל התורה הקדושה בבידול מכל עניני העולם ולהתגבר על הרגש הטבעי, בכדי שיוכלו בני הישיבה לעסוק בתורה ולהגות בתלמודם ברציפות ובשקיעות.
מרן המשגיח שליט"א הוסיף ואמר דברי קודש נלהבים וחוצבים להבה, כי בודאי שבזכות כך שאנו כובשים את הרגשות שלנו ומבטלים אותם בשביל לימוד התורה הקדושה, בודאי התורה לא תישאר חייבת והקב"ה יפרע לנו על זה, שכולנו נהיה בריאים.
ואלו דברי מרן שליט"א במלואם: "כבוד ההורים היקרים. ברוך ה', אשריכם שזכיתם שבניכם היקרים הם מחובשי בית המדרש. ובפרט במיוחד הבית המדרש הזה, שמשתדלים בכל האפשרויות להעניק לתלמידים היקרים גם מה שנוגע ללימוד וגם מה שנוגע לשאר צורכיהם, שיהיה להם את האופן ללמוד בהרחבת הדעת ובשמחת לב.
בעוונותינו כיון שאנחנו במצב שאנחנו נמצאים בו. וכיון שגם אני אבא אני גם יודע, ב"ה, את ההרגשות של ההורים, ובאמת מה שנוגע למה שצריך בלמעשה את הקשר עם בנינו, אז הישיבה הקדושה והר"י השתדלו לעשות כל מה שאפשר כדי שיהיה את הקשר. אבל באופן שלא ח"ו יפריע את הלימוד שאז אנחנו ממש עוקרים את הדבר מעיקרו. ולכן בחדרם יש טלפון ויש את הציבורי, אבל אם כל בחור יביא איתו את הפלאפון לישיבה אז הפרוץ מרובה על העומד וממש מעצמינו אנו עוקרים את החיזוק הגדול שצריך לצאת ואת הזכויות הגדולות לעם ישראל של לימוד התורה.
לכן אני מבקש בכל לשון של בקשה, להתגבר על ההרגשים הטבעיים ולשפוט על פי השכל, לתת את האפשרות לבחורים שיוכלו להגות בתורה ללא מפריע, וששום בחור לא יביא מכשיר טלפון פרטי לישיבה.
ובזכות זה שאנחנו כובשים את ההרגשות שלנו ומבטלים אותם בשביל לימוד התורה הקדושה. אז התורה לא נשארת חייבת, והקב"ה יפרע לנו שכולנו נהיה בריאים וחזקים, ויהיה הצלה לכלל ישראל ונוכל כולנו ללמוד אחר כך מתוך הרחבת הדעת ובימינו תוושע ציון וירושלים במהרה בימינו אמן".
