מתוך דברים שנאמרו על ידי מורינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א, על רוח הקודש שנראתה בבית מדרשו של רבינו הקדוש.  

יש להבין מה באמת הפשט שמצינו 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' מה טעם והסבר הענין, וכן ידוע מדברי הגר"א שהקב"ה מקיים דבריו של הצדיק.

ויש לפרש הדבר, על פי מה שאמר מרן רי"ז הלוי זצוק"ל בתשובה לשאלתו של הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל על דברי רש"י בפרשת בראשית על הפסוק 'לא טוב היות האדם לבדו'. ופירש רש"י: 'שלא יאמרו מה הוא יחיד בעליונים אף הוא יחיד בתחתונים', והוא שאל: הלא כל כלל ישראל זה רק על ידי המשך הדורות, ואם כן על פניו צ"ל לא טוב היות האדם לבדו, בשביל קיום המשך הדורות. והשיב מרן הגרי"ז: זה טעות. בשביל בריאת כל עולם כולו מספיק לקב"ה עובד אחד בכל הדורות ולא צריך המשך, ובשביל זה היה הקב"ה בורא את כל העולם. 

ממילא, הרי הדבר ברור שככל שאדם גדול יותר, מרומם יותר וקדוש יותר, ממילא הבריאה היא בעבורו. אם כל הבריאה היא בעבורו, ממש כל תבל ויושבי בה, אז ברור שלדברים שלו יש השפעה על כל הבריאה, כי כל הבריאה כולה היא רק בעבורו. וכמדומני שעל רבינו הקדוש זיע"א בדורנו, ניתן לומר שהבריאה כולה בדורנו נעשתה בעבורו.

אפשר להוסיף עוד בענין זה, על פי מה שהבאנו כבר, שאיתא בגמרא בברכות 'מיום שחרב בית המקדש אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד', ובפשוטו הכוונה שנשאר לו בעולם כל הד' אמות של הלכה, היינו אותם ד' אמות שנותרו שעוסקים בהם בהלכה, שם נמצא הקב"ה, ושם הוא משרה שכינתו. 

אבל זקני הגאון רבי ברוך סורוצקין זצ"ל ביאר בזה, שהפשט הוא שאין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, היינו את אותו הלימוד – שלאותו שלומד בשעת לימודו אין בעולם אלא את הד' אמות של הלכה, והוא שקוע בלימוד עד שאין לו בעולמו כלום – זה מה שיש לקב"ה בעולם, את אותו הלימוד. וכמדומני שרבינו הקדוש כל חייו ממש לא יצא מאותם ד' אמות ולו לרגע, כל כולו היה שקוע בד' אמות האלה כל חייו. 

—-

מורינו ראש הישיבה שליט"א עלה למעונו של רבינו הקדוש עם נדיב מנדיבי הישיבה, לשאול בדעת תורה שאלה שעמדה בפניו

על הפרק ואין פותר לו. הנדיב סיפר לרבינו על החברה העסקית שלו, הרחיב בפרוטרוט על פעולותיה הגלובליות, ושאל את רבינו על ההתלבטות העומדת בפניו מחמת הצעה שיש לו: האם לאחד בין שתי חברות או לא.

רבינו נענה: "מה שיגרום לפחות מחלוקת". 

בני הבית ניסו להסביר כי אין כאן שאלה של מחלוקת אלא דרושה כאן עצה טובה, של כדאיות גרידא. אבל הנדיב מיד אמר: "אכן השאלה כאן היא שאלה של מחלוקת…". 

לעומד מן הצד ברור היה, כי השאלה כאן היא שאלה ועצה ב'דיני ממונות', וכביכול השאלה לא הובנה ולא הוצגה נכוחה לרבינו הקדוש. אבל בעיני קודשו הוא ראה את האמת וקלע בתשובתו כחוט השערה. 

—-

עובדא הווה, לפני בערך ארבע שנים: ידיד הישיבה המתגורר באנגליה צלצל יום אחד למורינו ראש הישיבה שליט"א ושח לו, שברשותו חברה לסוכנות ביטוח וביום אחד המשטרה האנגלית פשטה על המשרד והחרימה את כל הדברים במשרד, והרשויות עצרו אותו בחשד להונאות. מדובר היה, לטענת הרשויות, בחשיפת פרשיית הונאה גדולה מאוד ורחבת היקף. 

הידיד מאנגליה סיפר למורינו ראש הישיבה שליט"א כך: "שחררו אותי ממעצר עכשיו, ובא אליי יהודי מארץ ישראל שתרמתי לו כסף בעבר, והוא ביקש שאתרום, אמרתי לו שכרגע אין לי אפשרות, לא רק שהעסק שלי נסגר עכשיו, אלא גם אני אצטרך לשלם מיליוני דולרים בשביל עורכי דין למשפט. היהודי מארץ ישראל אמר לי, שאתן את הכסף של עורכי הדין לבניית מקווה ובודאי ד' יעזור לי במשפט. מבקש אני שבפעם הבאה שראש הישיבה שליט"א נמצא אצל רבינו הקדוש, ישאל אותו מה לעשות". 

שח מורינו ראש הישיבה שליט"א: "אמרתי לו 'במחילה, אבל אין כאן שאלה, יש כאן ענין של פדיון שבויים שאתה צריך לדאוג לעצמך ולעשות את ההשתדלות עם עורכי דין'. אבל הוא ביקש בכל זאת שאשאל את מרן. בפעם הבאה שהייתי בבית הגדול שעיני ישראל נשואות אליו שאלתי את מרן, ורבינו נענה: 'שייתן את הכסף ויפטר את העו"ד, וד' יהיה העורך דין שלו', וכך הוא עשה.

אחרי כמה חודשים הוא התקשר לשאול מה כן לעשות, השאלה הועברה לביתו של רבינו, ורבינו הקדוש השיב להגיד לו בזה הלשון: 'שלא יעשה כלום. לא יהיה משפט'. 

מועד המשפט התקרב, והיות שהוא פיטר את עורך הדין שלו, הסנגוריה הציבורית הצמידה לו עורך דין ציבורי. אבל הוא, באמונת חכמים גדולה לא הסכים לשתף פעולה עם עורך הדין, כי הרי הרב אמר שלא יעשה שום דבר. התובע הכללי של אנגליה התקשר אליו ואמר לו, 'תקשיב, אותי לא מעניין מה הרב שלך אמר לך או לא אמר לך, אבל כדאי שתדע שזה לא יעזור לך. יהיה משפט. והעובדה שאתה לא מדבר עם הסנגוריה הציבורית תעמוד לחובתך, זה לא יעזור לך'. 

לא הועיל. הגיע יום שריפת חמץ, והיהודי לוקח את כל מסמכי ההגנה שלו, וזרק אותם לשריפת חמץ. אמונת חכמים שלמה ותמימה.  אדהכי והכי, המשפט נדחה בשנה והוא כבר ראה בזה את תחילת הישועה. 

אביו של היהודי הנ"ל שהיה שותף אף הוא בעסק, נתבע גם הוא במשפט. והוא פנה להגאון רבי אברהם גורביץ שליט"א מגייסטהד, שידבר על לב בנו לקחת עורך דין ושלא יכניס עצמו לסכנה. הרב גורביץ אמר לו שהוא רוצה לדעת מה רבינו הקדוש אמר בדיוק. כשהראו לרבי אברהם את התיעוד בו נראה כיצד נשאלה השאלה ומרן אומר 'לא יהיה משפט', הוא אמר לאבא: 'אם אתה שואל אותי, תפטר גם אתה את עורך הדין שלך. רבי חיים אמר שלא יהיה משפט. חבל על הכסף'.    

שלושה ימים לפני המשפט, הוא התקשר אליי וסיפר לי שהתובע הכללי של לונדון התקשר אליו ושאל אותו איפה הרב שלו… לכאורה הכל נראה היה לאחר מעשה ולאחר ייאוש. 

יום לפני המשפט שוב נשלחה שאלה לביתו של מרן, האם ללכת לבית המשפט? מרן השיב: 'שילך, הוא יכול ללכת'. מגיע יום המשפט, היהודי הנ"ל נוסע מביתו בלונדון לגייסטהד שם התקיים המשפט, ובבית המשפט השופט נכנס, והתובע המקומי שהתעסק בתיק נעמד להגיש את התביעה מטעם המדינה. אלא שלמרבה הפלא הוא פותח בדבריו ואומר: 'ישמע נא כבוד השופט, לפני כחצי שעה קיבלתי מכתב בענין התיק, ומחמתו אני לא מאמין בתביעה הזאת, אני סבור שאין בה אמת. אי לכך אני מצטער מאוד, אך אני, באופן אישי, לא מוכן לתבוע בתיק הזה'.

התביעה התקוממה לנוכח דברי התובע, ואמרה לו שהוא לא סנגור ושהוא צריך לעשות את עבודתו, והוא השיב להם: 'אני יודע שבזבזתם על המשפט הזה שני מליון פאונד, אבל אני לא יכול לתבוע במשהו שאני לא מאמין, תביאו תובע אחר'. 

הדיון נסגר. השופט קורא ליהודי הנ"ל, ואומר לו 'המשפט שלך התחיל טוב… אבל המשפט לא מתבטל. מחר יש לי דיון בענין אחר, אך התובע הראשי יהיה פה, אתה צריך להתייצב מחר ונדון מתי יהיה המשפט'. 

ויהי למחרת… התובע הראשי הגיע לבית המשפט ובנוכחות השופט והנאשמים הוא אמר כך: אני שלושים ושלוש שנים במקצוע, מעולם לא היה לי דבר כזה. אני מבטל את המשפט, אבל בתנאי אחד – שאני ייפגש עם הרב'. ואגב, הרב באמת השיב, שבשביל פדיון שבויים הוא מוכן לפגוש את הגוי. 

סופו של דבר: לא היה משפט! בדיוק כמו שאמר רבי חיים. הוא לא זוכה במשפט בלי עורך דין, אלא לא היה משפט, לא התקיים משפט כלל. רצון יראיו יעשה".