כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

מבואו ועד צאתו

סיכום שבת עשירי קודש - שבת יתרו תשפ"ד | מצאת האוטובוסים מקריית הישיבה לשבת שכולה עלייה, ועד רגעי הרון והרוממות במלווה המלכה | רשימות אחד התלמידים

פרשת יתרו 

כבר תקופה ארוכה קודם ל"שבת עשירי קודש" ניכרה בישיבה פעילות הכנה רבה, לבד מהמערך הלוגיסטי האדיר שבשורת המעשה כלל שיירת משאיות עמוסות לעייפה בכל טוב הארץ שיצאו כבר ביום חמישי מאזור המטבח שבקרית הישיבה לכיוון כפר הנופש המיועד.

9:00 ערש"ק עשירי קודש

והנה הגיע היום המיוחל – ערש"ק פרשת יתרו. כבר בשעות הבוקר המוקדמות צי גדול של אוטובוסים חנה ברחבת הישיבה.

מיד לאחר התפילה וארוחת בוקר, החלו בני "חבורת עשירי קודש" אורזים מזוודותיהם ובשעה 9:30 החלו האוטובוסים לצאת לכיוון כפר נופש היוקרתי השוכן על חוף ים המלח. 

שלט קטן בשולי מדרון הכביש ציין "כאן גובה פני הים", אכן מתחילים לרדת מתחת למפלס גובה פני הים… אמנם ירידה, אך לצורך עליה.

האוטובוסים התקדמו במורד הדיונות ואז הופיע שלט גדול "כפר נופש – צפון ים המלח". מיד בהגיע הבחורים למתחם קידמו את פניהם שלטי־ענק עליהם נכתב: "ברך ה' חילו"; "וְקִדַּשְׁתָּנוּ"; "ברוכים הבאים בשם ה'"; "קביעין כן תהוון בהנהו חבורתא".

10:45 ויחנו בקצה המדבר

בני החבורה החלו בפריקת המזוודות וקבלת המפתחות לסוויטות כשברקע מתנגן במתחם כולו פזמון "חבורת עשירי קודש" אותו שר בעל המנגן שיעל'ה רוט בשיר הושמע הסלוגן של שבת זו: "ממלכת כהנים וגוי קדוש… חילו. חלקו. נחלתו".

ברחבת הקבלה המרכזית נתלו ארבעה פלקטים גדולים צמודים זה לזה שנשאו את דברי הרמב"ם המפורסמים בסוף הל' שמיטה ויובל וז"ל הרמב"ם: 'ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובבזתה עם אחיו, מפני שהבדל לעבד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'. לפיכך הבדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן. אלא הם חיל השם שנאמר 'ברך ה' חילו'. והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר 'אני חלקך ונחלתך'. ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו על החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים. הרי דוד עליו השלום אומר 'ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי' עכ"ל הרמב"ם.

חיל ה' חלקו ונחלתו!

למען האמת, כבר ימים קודם לשבת פרשת יתרו נתלו בישיבה מודעות שונות בענין השבת, בראש כל מודעה שכזו התנוסס לתפארה ה'לוגו' המיוחד שם נכתב:

"ממלכת כהנים וגוי קדוש

שבת עשירי קודש יתרו תשפ"ד

חילו. חלקו. נחלתו"

אך רובם ככולם לא הבינו את משמעות הדברים, ואלה, התבארו הדק היטב במשאו של רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א במוצ"ש.

מיד אחר הכניסה וקבלת הפנים החגיגית פנו הבחורים לעבר שלטי המידע והמפות שפרטו את שיבוץ הסוויטות.

בתוך כל סוויטה מצאו הבחורים מיטות מוצעות ואף הונחו בקפדנות בקבוקי שתיה מתוקה ומארזי תפזורת של פיצוחים, ממתקים, שוקולדים ומאפים שונים בצירוף דף מפורט של סדרי השבת, לשבת קודש, וטבלה מפורטת של 'זמני ההלכה להיום' לפי איזור ים המלח.

מיד לאחר ההתארגנות ופריקת המזוודות בסוויטות המפוארות, יצאו בני החבורה למתחם הגדול של כפר הנופש, למנוחה ושלווה, על חופו של ים המלח, באיזור כפרי הררי ושליו, עם פעילויות מיוחדות שהוכנו לבחורים, לצד כיבוד רב, שהוכן לכבוד עמלי התורה.   

מדהים היה לראות את החשיבה המדוקדקת של הנהלת הישיבה וכל האחראים להצלחת השבת, על כל פרט ופרט בארגון השבת וכפי שהתבטא רבינו רה"י שליט"א בדבריו במוצ"ש בשבח מסירותם העצומה של הרה"ג ר' מיכאל סטפנסקי שליט"א, והרב ר' יונתן פוקסמן שליט"א, והרה"ח ר' נפתלי מסלו שליט"א, שממש קנו שביתה שם, בארגון המוצלח והמורכב בשימת לב על כל פרט ופרט, שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר. 

12:30

לאחמ"כ פנו בני החבורה לתפילת מנחה שהתקיימה במתחם מקורה אשר הותאם במיוחד לתפילות, שם מצאו ארגזים מלאים בסידורים ובחומשים שהוכנו והודפסו במיוחד לשבת זו, וכמובן שעל כל הסידורים הוטבע סלוגן השבת. גם דפי מראי מקומות לסוגיא אותה ילמדו בשבת כבר עמדו הכן. 

12:50

לאחר תפילת מנחה, התקיימה סעודת 'טועמיה' שכללה מגוון סוגי בשרים, טשולנט, עוגות ושאר מילי דשבתא בניצוחו של מנהל המטבח הרה"ח נפתלי מסלו הי"ו המיוחד בהתמסרותו ובדאגתו לבני התורה.

13:30

או אז נפנו בני החבורה לרדת לחוף ים המלח לרחוץ ולהנות מסגולותיהם הנפלאות של מי הים והבוץ שסביבו. מרנין לב היה לראות מאות בחורי חמד יושבים על שפת הים בפניא דמעלי שבתא ונהנים משלוות הנפש הקסומה השוררת במקום.

במשך כל אותו הזמן ניתן היה להבחין בעובדי המקום שהתרוצצו ברחבי המתחם עסוקים בנטרול המערכות האלקטרוניות הבעייתיות לשימוש בשבת, ובסידורים לוגיסטיים אחרונים.

וכמובן, לא ניתן היה שלא לראות את הרב ר' מיכאל סטפנסקי שליט"א יחד עם מורינו הגר"י וינפלד שליט"א עמלים בכל שטח המתחם על השלמת גידורו כהלכה כדי שיוכלו לטלטל במקום, יודעי דבר מספרים כי כבר במהלך השבוע הגיע הגר"י וינפלד שליט"א להכנת העירוב כהלכתו בשלימות הדקדוק, וביום שישי שוב עברו על העירוב סביב כל המתחם להכשירו לכתחילה שבלכתחילה.

ערכה לכל חדר, סידור, כיבוד קל, וזמני היום לפי אופק ים המלח

17:00 היכל מענגיה

שבת קודש כבר פורסת כנפיה.

קבלת השבת התקיימה ברוב עם בהיכל ה'עונג שבת'. 

בשירה מרוממת וברגשות גואים שרים מאות בני החבורה את המזמור "ידיד נפש" כשסביב לבימה מתאספים עשרות מבני החבורה מחכים לחזן הנודע והחביב ביותר… או אז נכנס הרב ר' שמואל גריינמן הי"ו והחל את 'קבלת שבת' בקולות וברקים, כמעט ולא היה מקום לזוז, שכן מחמת ההתרוממות וגבהות הרוח ששרתה שם, לא נמצא בחור שהיה מוכן לפספס זאת.. והשירה בוקעת למרחוק. 

בסיום שירת פיוט ה'לכה דודי' בנעימה מיוחדת, החל ר' שמואל מזמר את המנגינה המוכרת "שבת קודש, שבת שבת קודש, שבת קודש, שבת קודש…", ולעומתו בני החבורה החלו שרים כנגדו "שבת קודש – עשירי קודש, שבת קודש – עשירי קודש. שבת קודש, שבת שבת קודש – חילו חלקו נחלתו", שירה שהפכה בין רגע לשירה סוערת שסחפה את כולם ממש למחול במקומם (כמבואר בהלכה), התחושות היו מיוחדות מאוד ומופלאות.

17:45 היכל התפילה

מיד לאחר קבלת שבת עברו בני החבורה להיכל התפילה שהוכן במיוחד בו נתלה שלט אדיר מימדים עליו הודפסה ההדמיה של ארון הקודש האגדי שנבנה בימים אלו ממש. שם שמעו התלמידים דרשה חוצבת להבות מפי מגיד המישרים הרב הגאון ר' אהרון נשרי שליט"א, בדרשתו דיבר הרב נשרי על משמעות ה'וישמע יתרו', שלא רק שמע אלא 'שמע ובא' ועורר כי בזמנים כמו שבתות מנוחה ניתן לבוא חשבון, להשתנות ולהתעלות. כן הפליג במעלת בני "חבורת עשירי קודש" שזנחו את "האויב הגדול ביותר של צמיחת תלמידי החכמים" הרחק מתחומי הישיה"ק ובכך זוכים להתעלות גדולה במדרגות התוה"ק וסיכם כי בחור הזוכה לכך הרי הוא גורר ולא נגרר, שולט ולא נשלט. לאחמ"כ נשא דברי חיזוק על גודל מעלת לימוד תורה בימי שישי ושבת.

18:45 סעודת שבת, אולם האוכל  

לאחר תפילת מעריב פנו בני החבורה לסעוד את סעודת ליל שבת בהיכל חדר האוכל המפואר שפנה לכיוון הים, שם נערכו שולחנות ברוב פאר והדר, ומפיות וזמירות שבת מפוארים עליהם הודפס סלוגן השבת ודיוקנו של ארון הקודש, מיד בכניסת בני החבורה החלה שירת 'שלום עליכם' ברוב עם, כשבמהלך כל הסעודה התחושות היו מרוממות ביותר והשירה בקעה ועלתה לכבוד השבת ולכבוד התורה. במהלך הסעודה עשרות מלצרים עמדו היכון לשירות הבחורים, כשהסעודה כולה היתה בהשקעה עצומה ברבורים ושליו דגים, וכל מיני מטעמים, לכבודם של בני העליה. 

בהמשך הסעודה הגיע רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א יחד עם המשגיחים שליט"א ושר יחד עם בני החבורה זמירות שבת, כשאליו מצטרף ר' שמואל גריינמן שאף ניצח על שירת הבחורים.

22:30 עונג שבת 

בשעה לילה מאוחרת, אחר סדר לימוד מיוחד בסוגיות החמורות בפרק 'איזהו נשך' אשר נלמדו בסדרי 'שישי שבת' בישיה"ק מתוך החוברת המיוחדת שהודפסה ע"י הישיה"ק ללימוד פרק זה, התקבצו מאות בחורים לעונג שבת. כשהרב ר' שמואל גריינמן מנצח על השירה, ה'עונג שבת' התקיים בהיכל "מענגיה" ושרו בו עד השעות הקטנות של הלילה שירי דביקות וכיסופים. 

 

 

זמירות שבת

10:00 סיום תפילת שחרית

מיד לאחר תפילת שחרית אשר בקריאת התורה קראו את הפסוק "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", פצחו בני החבורה בפזמון "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. שבת קודש, שבת שבת קודש, עשירי קודש – חילו חלקו נחלתו", השמחה היתה ניתנת למישוש.

סעודת יום שבת: 

מיד לאחמ"כ התקיימה סעודת שבת מפוארת מתובלת במגוון סוגי דגים משובחים, כשעל השירה מנצח בגאון ר' שמואל גריינמן. לאחמ"כ הגיע מגיד המישרים הרב הגאון ר' אהרון נשרי שליט"א ונשא מדברותיו בענין לימוד התורה ב'ברען' וגנות העצלות בעבודת השי"ת.

אמת מה נהדר היה המחזה מרנין הלב במהלך כל השבת כולה, לפניה ולאחריה, בדרכים ובקרן זוית, לראות רבים רבים מבני החבורה יושבים אוחזים בידיהם בגמרא או בקובץ מפרשים ועוד כהנה שהביאו עימם מהישיבה, גם בכל פינה נשמע קול הטעמים או אלו שקוראים שמו"ת עם חומש ה'מקראות גדולות' המיוחד שהודפס לשבת, זאת לבד מבית המדרש שהיה גדוש תדיר ברבים מבני החבורה.

12:30

לפני תפילת מנחה התקיים בבית המדרש שיעור חומש מיוחד מרבינו רה"י הגרש"ב שליט"א בעניני הפרשה וכן  עובדות נדירות ומרתקות ששמע מפי מורו ורבו מרנא הגרמ"ד סולובייצ'יק זיע"א.

לאחר קריאת התורה במנחה מסר מורינו הגר"י וינפלד שליט"א כמה הלכות נחוצות בענין העירוב שהוקם במקום במיוחד, ולאחר התפילה מסר שיעור קצר על יסודות דיני עירוב וארבע רשויות הנוגעים ואף הרחיב על הלוגיסטיקה העצומה שנדרשה לשם הכשרת העירוב בביקורו המוקדם במקום יחד עם הרב ר' מיכאל סטפנסקי שליט"א שכללה העמדת אוטובוסים בזוויות שונות ואף שינויים של ממש בכל המתחם.  

13:30: סעודה שלישית 

לאחמ"כ התקיימה סעודה שלישית, בסעודה נשא מדברותיו הרב הגאון ר' אהרון נשרי שליט"א בענין שאמרו חז"ל 'דרך ארץ קדמה לתורה' ובענין מדות טובות.

'סידור הישיבה' שהוענק בשבת

המבדיל בין קודש לחול

כשעה קלה לאחר צאת השבת התכנסו כל בני החבורה להבדלה וזיץ מיוחד עם ר' שמואל גריינמן מיד לאחר הבדלה, שם שוררו בני החבורה במשך שעה ארוכה שירי רגש וריקודים סוערים.

לאחמ"כ פנו הבחורים לסעודת מלווה מלכה בניהולו של ר' נפתלי מסלו שליט"א ונהנו  מסעודה בשפע כיד המלך.

במרכז המעמד נשמע משאו של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א שדיבר בהתרגשות עצומה על זכותם ומהותם של המתבדלים לעמוד לפני ה' לשרתו (ראה מסגרת). כשבסיום הדברים נשמעה שירה אדירה שממשיכה להתנגן בפיות כולם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, חילו חלקו ונחלתו, ממלכת כהנים וגוי קדוש". 

היכל התפילה

משא שבת עשירי קודש 

מרבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א

שנמסר במעמד המרכזי במוצאי שבת

פותחים בכבוד האכסנייה

פותחים בכבוד האכסנייה, ראשית הוא שבחכם, אתם גיבורי החיל, שלמדתם להתרומם ולהתעלות מעל הכלל, להיות פשוטו כמשמעו חילו חלקו ונחלתו, ואולי דווקא עתה כשיוצאים מהשגרה אנו מתבוננים יותר בגודל המעלה של כל אחד ואחד מכם, ואף שלא רואים עתה כ"כ את המעלה הזו, אבל בעוד שנים, אף לא רבות, יראו על כל אחד שזכה להיות חילו חלקו ונחלתו, כמה התרומם הוא. 

בפרשה שלנו מצווה משה לומר לישראל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלו הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" וזה היה הציווי למשה שכך הוא ידבר אליהם, לדרוש מעיקרא את הרוממות יותר מכולם, להיות אחרת מכולם מרוממים מכולם, וב"ה זכינו שבישיבה בכל תחום הן בעמקות התורה הן בעיונה הן בידיעת התורה הן בעמלה בנקיות, אין אנו מסתפקים, דורשים אנו עוד ועוד ועוד, זה הוא רצון ה' וזה הנחת רוח שלו. 

ראוי להעלות גם זכר הטוב ולהודות לאלו שראויים להכרת הטוב תמידית ובפרט על השבת הנפלאה הזו, הרב ר' נפתלי מסלו שיחי' שבכל ימות השנה רואים את ליבו מלא אהבה לעמלי התורה ולבני התורה, בכל השנה כולה אנו רואים במסירות העצומה שלו יותר מהמסירות את האהבת תורה שלו, כפשוטו. כן ראוי וצריך להודות למנהל הישיבה הרב ר' יונתן פוקסמן שליט"א על מסירות הנפש שלו בכל ימות השנה בדאגה לכל צורכי הישיבה והתלמידים ובפרט על השבת הזו שחלקו עצום מנשוא בזה, וגם צריך להודות להרה"ג ר' מיכאל סטפנסקי שליט"א שקנה שביתה במקום זה, ועמל וטרח על כל פרטיה ודקדוקיה של השבת הנפלאה הזו וראוי לתת לו הודאה על השבת הזו ועל כל הדאגה והעמל בכל השנה כולה, וגם הרה"ח שמעון לוינגר שליט"א שזכה לסייע בגאולת הישיבה בטעלז שיזם ופעל רבות לשבת הנפלאה הזו והוא עמד על הרעיון הזה, על כולם ראוי הודאה גדולה ועצומה. 

חילו חלקו ונחלתו של הקב"ה

ידוע לכולנו דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל על שבט לוי שלא זכה בנחלת ארץ ישראל ולא בביזת המלחמה, ויש ללמוד הרבה את דבריו, ונעמוד על כמה נקודות. 

ראשית דברי הרמב"ם הם על כך שאין בן לוי זוכה בנחלה בארץ ולא בביזת המלחמה, ומדוע? וכי יש איסור שיהיה לכהן ולוי קרקע? והלא לא שמענו בשום מקום שתלמיד חכם פחיתות הוא לו להחזיק קרקע או לקחת ביזת המלחמה, ואלא ביאור הדבר הוא, כי אליבא דאמת אין שום חיסרון בהחזקת קרקע או בביזת מלחמה כשלעצמו, אבל שבט לוי שהובדלו לעמוד ולשרת את ה' והרי ה' הוא נחלתו, הרי הם חיל ה', אם הוא מחזיק 'עם אחיו' בנחלה הרי חסר לו בחיל ה', אם הוא עם אחיו ומחזיק בכוח גופו, הרי חסר לו בהבדלה לחיל ה', כי מי שהוא בחיל ה', הוא מרומם מהכל, הוא מובדל מהכל. 

מוסיף הרמב"ם "ולא רק שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מישראל אשר נשאו ליבו והבינו מדעו" – ורואים אנו כי אין מספיק לכך נשיאות לב אלא צריך גם הבנת מדעו, צריך גם בינה והתבוננות בשביל להשיג עומק הענין. וממשיך, "לעמוד לפני ה' לשרתו ופרק מעל צוארו עול חשבונות הרבים אשר ביקשו בני אדם" – אין המדובר בחשבונות שאינם ראויים, אלא מדובר בחשבונות המותרים, חשבונות לכתחילה, אבל עדין, מי שהוא חיל ה' הוא מרומם מזה, הוא אינו כמותם, הוא נחלת ה' בלבד, ותו לא.

ממשיך הרמב"ם "הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים" – כתוב כאן הבטחה נפלאה, שמספיק לו ה' דבר המספיק לו לעבודתו, הקב"ה דואג לו בשונה מכל הדאגה לכל העולם כולו, וכמו כ"ד מתנות כהונה לכהנים, הקב"ה דואג לו בשונה מההנהגה הכללית, יש לו הנהגה מיוחדת ונפלאה, יותר מאחרים אף שגם אחרים – כולם אהובים כולם ברורים. 

חיל ה', חלק ה' ונחלת ה', הם המרוממים והמובדלים מכל העם, הם אלו שהתבדלו ופרשו מכל העולם להיות חלק ה', אף דברים שאינם אסורים כלל, אף דברים שלאחרים הם לכתחילה, אך לאלו שהם חיל ה', אלו שהם קודש הקדשים, הרי הם מובדלים מכל חשבונות הרבים האחרים, מכל החיבורים להוויות העולם, ולהם הדבר הזה הוא חיסרון. ומנגד, כמה עצומה היא כל תוספת היבדלות מהעולם וכל תוספת ניתוק, כמה השקעה יותר בלימוד היא, הרי תוספת הבחירה הנפלאה הזו, שאתם זכיתם לה, היא להיות בזכיה שבודדים בעולם זכו לה, להיות לגיונו של מלך, להיות חילו של ה', ולקבל הבטחה מהקב"ה – "ה' הוא נחלתו". להיות בשייכות מיוחדת לקב"ה יותר מכל העולם כולו, ואף יותר משאר אחיו. כמה גבוהה היא הדרגה הזו.

ב"ה, כולם אהובים כולם ברורים, אבל אתם זכיתם להיות גם גיבורים, גיבורי החיל, זכיתם להיות בדרגה אחרת מרוממת ונעלה יותר, ובעז"ה אתם בוודאי תגדלו לתלמידי חכמים בדרגה מיוחדת, יש לי תשוקה ורצון אחד, שתגדלו תלמידי חכמים! ואלו ששייכים לחלקו חילו ונחלתו הם יזכו בוודאי להיות תלמידי חכמים, ואשרינו שזכינו לכם. ראוי לכם להיות ויגבה לבו בדרכי ה', ראוי לכם לשמוח על חלקכם העצום. 

הקב"ה מקשיב לאסיפת החיזוק הזו

ברצוני להוסיף, כתוב בפסוק "אז נדברו יראי ה' ויקשב ה' וישמע". כתוב כאן דבר נפלא, שכאשר יראי ה' נדברו, כשהם נאספים ונדברים ליראת ה' הרי הקב"ה שומעם בזמן הזה, והרי בפסוק הזה יש כאן הבטחה שהקב"ה מביט על הקיבוץ הזה שמתאספים לרוממות המיוחדת הזו של קירבת ה' ועמל התורה בבחינת חילו חלקו ונחלתו, הרי זה זמן מיוחד שהקב"ה שומע. וכתוב כאן לא רק שהקב"ה שומע אלא הקב"ה "ויקשב" וזה בודאי דבר נשגב עד מאוד. ברגעים הגדולים האלה תבקשו מהקב"ה את קרבתו תבקשו מהקב"ה, בודאי זו שעת רצון מסוגלת, בזכות הנדברו הנפלא הזה. 

על מה ראוי לבקש? שמעתי פעם מת"ח אחד שאמר בפני מרן שר התורה זצ"ל והייתה נהרה על פניו, כתוב בעת שנפקדה רחל קראתו יוסף על שם שיוסף ה' לי בן אחר, והדבר לכאורה מתמיה, הלא כל כך הרבה שנים והמתנה וציפייה היו לרחל עד שקיבלה את המתנה הזו, והלא ראוי היה שתאמר על זה הודאה ושבח ושירה, ואילו רחל בשעה הזו מבקשת עוד, הלא זה דבר תמוה שנתן לו חבירו מתנה, והוא משיבו שיתן לו עוד.

אלא הוא אמר, מדוע רחל רצתה ילד? היא רצתה ילד כדי להשתעשע איתו? בודאי שלא, היא רצתה בנים כדי להקים את כלל ישראל, היא רצתה כדי להקים את שבטי קה. כתוב כאן איך מודים לקב"ה על רוחניות? בכך שמבקשים עוד, שאנחנו רוצים עוד. 

אינני יודע כמה פעמים היה המצב הנפלא הזה של "נדברו" יראי ה', שנדברו לדבר כה נעלה וכה נשגב, למעמד שכולו אומר אנו נחלתך ואתה חלקינו, והבקשה עכשיו שלנו היא על רוחניות, על עוד עמל התורה, על עוד זכיות בתורה, על גדלות בתורה, ועל כל מה שאנו צריכים – והקב"ה מקשיב ושומע, ויש לו נחת רוח.     

 

את הים ואת כל אשר בם וינח, הבחורים שואפים אויר צח בחוף הים

כתבות נוספות

כתב ידו יותר ממאה עדים
כתב ידו יותר ממאה עדים
כתב ידו יותר ממאה עדים
לא פסקה ישיבה | פרק ג'
לא פסקה ישיבה | פרק ג'
לא פסקה ישיבה | פרק ג'
המזוזה אשר לפני ארון ה'
המזוזה אשר לפני ארון ה'
המזוזה אשר לפני ארון ה'
דע מה שתשיב
דע מה שתשיב

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר