בנוסח על הניסים "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וצריך להבין למה חילקו הדברים לשניים, הרי ב"להעבירם מחוקי רצונך" נכלל גם "להשכיחם תורתך" הרי לימוד התורה הוא מכלל התרי"ג מצוות.
אך נראה ששונאי ישראל ידעו שאי אפשר להעביר את בני ישראל מחוקי רצונך דהיינו המצות כל זמן שילמדו תורה מפני שהמאור שבה מחזירם למוטב, ואין להם עצה אחרת רק אם מתחילה ישכיחום תורתך ע"י ביטול לימוד התורה בכלל ישראל, ואז ח"ו יוכלו להעביר את כלל ישראל מקיום המצות.
ואנו רואים זאת בעליל שבמקומות שלא היו ישיבות ולימוד התורה נעשה רעפארם (רפורמים) ובני ישראל נעשו חופשיים ובמקומות שיש ישיבות ולימוד התורה, שם יש קיום המצוות.
ועיקר המלחמה היה נגד תורה שבע"פ, כי עיקר אור התורה משיגים רק ע"י תורה שבע"פ שע"י העסק בה מבינים סודות התורה, וזהו דיוק הלשון של "וזדים ביד עוסקי תורתך" לא "לומדי תורתך" רק עוסקי תורתך שזהו תורה שבעל פה, וכמבואר בט"ז או"ח סי' מ"ז שבברכת התורה אומרים לעסוק בדברי תורה, דהיינו עסק התורה להתייגע והתעמק ולטרוח בה וזהו תורה שבעל פה.