אצלינו אין פרווה

בכל בית יהודי בשנת השבע תחום המטבח לא כבכל שנה, לצד פח השמיטה הניצב בפינת המטבח, ישנו מרחב אפשרויות נרחב לקיים את דיני השמיטה כהלכותיה בהישג יד, כשמדובר במטבח כמו של הישיבה ללא ספק הסיפור מורכב יותר, רצינו לשמוע על ההתמודדות בשמירה על קדושת שביעית במטבח הישיבה. 

ר' נפתלי: ברוב או כמעט בכל הישיבות והמוסדות בתחילת שנת שמיטה השאיפה התיאורטית היא שכל הירקות והפירות יהיו יבול חו"ל, ולא יזדקקו לבעיות של הפסד פירות שביעית ושמירה על קדושת השביעית. המציאות בשטח היא, שברוב המוסדות הגדולים אחרי שבועות ספורים מתחילת שמיטה, מתחילים להשתמש ביבול נכרי. הסיבה לכך היא בעיקר בגלל המחיר, פירות וירקות חו"ל עולים בממוצע של פי שלוש עד ארבע ויותר ממחיר של יבול נכרי, במוסדות שמדובר בהם על אלפי מנות ביום, זה כמעט ובלתי אפשרי. סיבה נוספת, היא מורכבות השינוע והמחסורים שנוצרים כל הזמן. כך הנוהג בכל המקומות, כפי שידוע לי, וכפי שאני שומע מכל הספקים הגדולים. 

יש חיסרון בלהביא יבול נכרי לתלמידים? 

על פניו, להביא יבול נכרי לתלמידים זה לא מורכב מידי, נדרשת מודעות לשמירה על קדושת הפירות, וזהו. אלא מאי, שיש בכך שלוש בעיות גדולות, ראשית, פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית הכנתם יותר מורכבת ומוגבלת שכן אי אפשר לבשל ולהכין באופן רגיל. שנית, עובדים גויים אסור להם לאכול פרות הקדושים בקדושת שביעית, במטבח שיש עובדים גויים זו בעיה, וזה דבר שקשה לעמוד עליו. 

הבעיה הגדולה יותר, היא העובדה שישנם תלמידים שאינם נוהגים קדושת שביעית בנכרי, ואם יש שנוהגים בקדושת שביעית ויש שלא, נהיה בלאגן, ומלבד זאת, אם אתה – כהנהלת ישיבה – חפץ לעמוד על כך שתשמר קדושת שביעית בהם, זו בעיה גדולה, כיון שיש שלא נוהגים ואחרי כל ארוחה להתחיל לחפש במה יש פירות קדושים ובמה אין, זו משימה גדולה ומורכבת. בשורה תחתונה, רוב המוסדות משתמשים בנכרי.  

אצלינו בישיבה, לפני שנת השמיטה, קרא לי ראש הישיבה שליט"א, ואמר, אצלינו בישיבה אין פרווה, או שיש קדושת שביעית בכל חומרת הדין, או שאין קדושת שביעית, אצלינו לא יהיה מצב שבו יש שינהגו ויש שלא,  כי עלול לצאת מכך זלזול בהלכות שביעית, ולכן צריך להביא או יבול חו"ל, או אוצר בית דין שזה ודאי בקדושת שביעית. וכך היה ב"ה כל השנה, או פירות מקדושת שביעית של אוצר בית דין, או שאנחנו מביאים מחו"ל. 

מדובר הרי על כמויות ענק, הספקים היו מוכנים לכך? 

מהיכרותי עם השוק חשבתי שזה לא ריאלי, מהיכרותי עם ראש הישיבה שליט"א ידעתי שזה מה שיהיה… 

וזה מה שאכן היה.

הספקים בתחילה גיחכו עלינו, אחד הספקים הגדולים בארץ שעובד עם רוב הישיבות והמוסדות בציבור שלנו,  אמר לי, נדבר עוד חודש נראה אם תרצו חו"ל, אך עם הזמן הם הבינו שאנחנו רציניים, חלקם הפסיקו לעבוד איתנו השנה כי לא היה להם את האפשרויות ברמה המעשית, בשנה זו הוספנו לעבוד עם שלושה ספקים נוספים שמתמחים בענין, עימם אני עובד במקביל, וזאת משום שיש חוסרים רבים כל הזמן, יש צורך להיות מבוטח שאם אחד לא יצליח להביא, או שסחורה נתקעת בנמל, נביא מהספק השני. 

הבאת סחורה מחו"ל, זה דבר מורכב מאוד, לא רק בשל העלויות אלא גם בשל החוסרים ובעיות שינוע, למעשה, רוב הירקות קיבלנו מיבוא מטורקיה.  

אמרת מקודם, שהבאתם או יבול חו"ל או אוצר בית דין, איך התמודדתם מבחינה מעשית עם פירות אוצר בית דין הקדושים בקדושת שביעית?  

בכל האוכל המוכן לא השתמשנו אלא ביבול חו"ל, רק הפירות היו מאוצר בי"ד, פירות שלמים, אותם אנחנו מקבלים כל יום, מארגון שנת השבע דרך משנת יוסף מחקלאים שומרי השביעית, פירות אלו נמצאים בבר מיוחד של פירות שביעית, לצידם יש פחי שמיטה, בהם מכניסים הבחורים את השאריות, בבר זה, עובדי המטבח הגויים לא נוגעים כלל, הם יודעים שאסור להם לגעת. 

אם הגויים, עובדי המטבח והניקיון לא נוגעים בבר השמיטה, אז למעשה האחריות על שמירת קדושת הפירות מוטלת על הבחורים? 

אכן. זה באחריות הבחורים. כאשר בסיום האוכל מניחים את השאריות בפח השמיטה, ולא זו בלבד אלא מהדרים שכל סוג וסוג יהיה בשקית נפרדת בפח, ובכל יום בנפרד, בכדי שלא ייגרם הפסד לפרי אחד המתקלקל מהר על ידי פרי אחר שמתקלקל פחות מהר.  

אני חייב לומר, לראות את האחריות הזאת שיש לבחורים כבר שנה, וגם הלאה עוד תקופה לא מבוטלת, זה ממש קידוש השם. אתה רואה את הרצינות ואת כובד הראש והאחריות בה לוקחים הבחורים את הענין, ומהדרים ומדקדקים. אני אישית רואה פה אצל הבחורים בהתעניינות הגדולה שלהם בכל ההלכות ובכל ההידורים והפרטים 'יראת שמים' שנדיר לראות, והופתעתי לראות את יראת השמים הגדולה שיש בישיבה שניכרת ובולטת.  

פסי ייצור מיוחדים 

אז יש את בר פירות השביעית הנפרד הנמצא באחריות הבחורים, אבל כן ישנם דברים שהמטבח מספק, ט"ו בשבט למשל, מיץ ענבים לקידוש שנצרך בכל שבת ושבת, האם זה גם אוצר בי"ד?  

לגבי ט"ו בשבט, בשנה שעברה הפירות עוד לא היו שביעית, אבל בט"ו בשבט השנה זה באמת נוגע למעשה, בכל שנה הישיבה הרי נותנת לבחורים סעודת ט"ו בשבט עם פירות כיד המלך, השנה אי"ה נשתדל להביא הכל מחו"ל, בצד יהיה בר של פירות שלימים אוצר בית דין, עליהם יש לשמור בקדושת שביעית. 

ולגבי מיץ ענבים בשבתות, נערכנו מבעוד מועד וב"ה יש לנו מיץ ענבים קדימה לכל השנה הבאה מיבול שישית, בכדי שלא להיכנס לשאלה של אחר הביעור. 

כמו כן לקראת החלוקה של ערב פסח השנה, כידוע שהישיבה נותנת בחלוקה של אברכי הישיבה והרבנים בין היתר מיץ ענבים ויינות, מדובר על בערך שישים אלף ליטר יין ומיץ ענבים, אנחנו רואים עדיפות מרובה להביא מחו"ל, בכדי לא להיכנס לשאלות של אחר הביעור, וכן לא להיכנס לשאלות במקרה שהיין נשפך וכדו' – מדובר הרי על אלפי משפחות ברוכות ילדים בלעה"ר וזה דבר שמצוי כל יום. אי לכך נערכים כרגע מגעים על אפשרויות לפס ייצור מיוחד בהכשר רבני הישיבה שליט"א במפעל כשר באחת ממדינות אירופה, ומובן מאליו שההיערכות לכך היא כפולה ומכופלת, אבל הישיבה רואה בכך חשיבות גדולה.   

העלית את ההתמודדות עם ענין הביעור, מעניין לדעת כמה אתם צריכים להיערך לזה, אם בכלל? 

מה שרלוונטי למטבח, היות וכמו שאמרתי הבאנו השנה הכל מחו"ל, נותר להיערך בתחום השימורים, שעכשיו מתחילים להיות מיבולי שנת השמיטה, להבנתנו בעז"ה ניתן יהיה להשיג את כל המוצרים גם מיבול חו"ל, על כן אין צורך בהיערכות מוקדמת לזה. לעומת זאת, בעקבות שמועה שהגיעה אלינו מספקים, שעלולות להיווצר בהמשך השנה שאלות על הקטשופ, שיהיה רק מהיתר מכירה, הזמנו כבר כעת שמונים אלף יחידות קטשופ שישית, כדי שלא לקחת סיכון על אף שכרגע לא נראה שיהיו בעיות.    

השינוע מחו"ל יותר מורכב כמו שציינת, האם  במהלך השנה נתקלתם במחסור?  

אין ספק שמדובר במורכבות גדולה מאוד, אבל ברוך ה' לא הורגש בישיבה מחסור. בערב פסח כמויות גדולות מאוד של ירקות נתקעו בנמל, וכשהסחורה השתחררה כבר היה חול המועד, ומטבע הדברים בחול המועד הביקוש לזה ירד מאוד, עד שהתחילו ללמוד בישיבות כבר לא נשארו הירקות ראויים לאכילה, וזה גרם באותה תקופה למחסור גדול ולזינוק במחירים, שאלנו שוב את הראש ישיבה שליט"א האם להמשיך להקפיד על יבול חו"ל או שלאור הנסיבות שנוצרו אפשר להסתפק בנכרי, והורה לנו באופן חד משמעי להמשיך להביא מחו"ל בלבד, כדי שלא ייגרם סרך של חילול או של זלזול בשביעית. 

באיזה הפרש מחירים מדובר? 

בממוצע, יבול חו"ל הוא בערך פי שלוש מיבול נכרי. לדוגמא, קילו פלפל נכרי עולה 2.60, יבול חו"ל לעומתו עולה כמעט 8.00.   

חוץ מהירקות שהם בודאי מצרך בסיסי בארוחות ובסעודות, זה נוגע גם לבסיס האוכל עצמו? 

בוודאי. בניגוד לתפיסה הרווחת, גזר ותפוחי אדמה כמשל, רובם תוצרת הארץ, מתוצרת גידולי משפחת שרון, והשנה הזמנו הכל יבול חו"ל. קח לדוגמא, צולנ'ט, בכל שישי שבת אנחנו מכינים צולנ'ט יש לליל שישי, לליל שבת ולשבת בבוקר, ונצרך לזה כמות ענקית של תפוחי אדמה, וכן הלאה בכל ארוחה ישנם מוצרים רבים בבסיס של הארוחה שלא רצינו להשתמש בנכרי והבאנו מחו"ל.     

אתה אומר, שיבול חו"ל זה הפרש עלויות של פי שלוש בערך לקילו, על אלו היקפים של צריכה מדובר במטבח כמו של הישיבה? 

אנחנו מכינים כל יום לישיבה, אלף מאה חמישים מנות, כפול שלוש ארוחות, ועוד ארוחה קלה לבחורים שעמלים עד מאוחר בלילה, תעשה חשבון לבד על כמה מדובר…

זה ביום יום, אך בודאי שיש תקופות שהמספרים עולים, כמו חודש תשרי, כאשר בראש השנה אנחנו מכינים אלף ארבע מאות מנות לשני הימים, כי זה כולל את משפחות הרבנים והבוגרים שבאים להתפלל בישיבה והם נמצאים בקריית הישיבה, בנוסף, סעודות ערב יום כיפור אנחנו מכינים בערך אלף חמש מאות מנות, במוצאי יום כיפור יש מסיבת סיום, לשמחת תורה, אנחנו מכינים אלף שש מאות מנות. וכמו שאתם יודעים, כל סעודה בישיבה, זה כסעודת שלמה בשעתו… בנוסף לזה יש את שמחת בית השואבה. אני יכול להגיד לך על קצה המזלג, שבתקופת החגים לבד נגמר כאן משטח שלם של דגי סלמון.  

טוב, זה אני מניח שלא היה בטעלז… 

אם כבר הזכרת את טעלז, תשמע דבר מעניין, בטעלז נהגו בראש השנה, כאשר המנהג בכלל ישראל הוא לעשות סימן שנהיה לראש ולא לזנב, נהגו שהסימן הוא על כל הבשר שאוכלים בראש השנה שיהיה בשר ראש, לסימן 'שנהיה לראש ולא לזנב', וכך נוהגים בישיבה, ומדובר במאות קילו של בקר. 

דוגמא נוספת לתקופה עמוסה, זה עכשיו בחנוכה. כדי שלא יהיה ביטול תורה בכוללים, האברכים של הישיבה נשארים ללמוד אחרי סדר א' עד הדלקת נרות. ואחרי מנחה, מהמטבח פה אנחנו שולחים לכוללים שלנו בכל הארץ ארוחת צהרים מבושלת, בניכוי הימים שלא לומדים בכולל בחנוכה כמו יום שישי ושבת וכדו', תגיע לבערך תוספת של שתיים עשרה אלף מנות בחנוכה. בנוסף, חנוכה זה תקופת החזרות המכונה בישיבה תקופת ה'מסכתא', שבת קודם לחנוכה מתחיל לימוד החזרה, וזו שבת מיוחדת עם אוכל מיוחד, וכמובן שיש מסיבת חנוכה, וגם למסיבות חנוכה בישיבות הקטנות אנחנו שולחים מהמטבח פה את הסעודה וכל זה בנוסף לארוחות היום יום, ב"ה.