שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה (ישעיה ס"ו י'). מפשטות לשון הכתוב משמע שהנביא מבשר את אוהבי ירושלים והמתאבלים על חורבנה כי יזכו לראות בבניינה ולשמוח בה.
אבל חושבני שאין זו בשורת העתיד אלא דרישה בהווה, כי דוקא זה האוהב את ירושלים ומתאבל על חורבנה הוא יכול לשמוח בה גם בשעת חורבנה. כי לכאורה למה יתאבל וישומם עליה, האם אין ערים אחרות הבנויות על תילן, הלא רק מפני שיודע להעריך את חשיבותה וגודל ערכה של עיר הקודש ואת כוחה הרב להשפיע אור וחיים. אם כה רב כוחה אזי אין חורבנה לעולם, כוח החיים אשר בה יעודדה ויקימנה לשוב ולהיבנות בנין עדי עד ולכן כל היודע יותר להתאבל עליה יכול גם כן לשמוח גם עתה בשמחתה ולחזות בעיני רוחו את בנינה.
(מרן הגרא"מ בלוך זצ"ל)
