לא היציבות של קיום מורה על נצחיות, אלא דוקא כוח הקימה משפל המדרגה והחזרה לתחיה. אומות העולם מונין לחמה, לעולם היא מאירה בשמים. אבל ישראל מונין ללבנה, היא הולכת וכהה כל חודש וחודש ודוקא בשקעה לגמרי זהו זמן היולדה, שהיא מתחדשת להאיר.
בתשעה באב, יום המר והנמהר יום החורבן, בוכים אנו ומתענים אבל מועד הוא ואין בו נפילת אפים כי קרא עלי מועד לשבור בחורי, כי דוקא כוח הקימה מחורבן זהו כוח ישראל ובתשעה באב נולד משיח, כלומר כוח התחיה המשיחית בא לידי גילוי דוקא בזמן חורבן אומתינו (ירושלמי ברכות ב').
(מרן הגרא"מ בלוך זצ"ל)
