כתב הרמב"ן ולכך עשה שלמה חנוכת הבית דכתיב ויחנכו את בית האלוקים וכל העם וכן אנשי כנסת הגדולה עשו חנוכה וכו' וכן לימות המשיח וכו' והיא חנוכה למזבח במילואים. ע"כ. והנה הרמב"ן כ' דכל עניני חנוכה אלה הם מגדרי קרבנות חנוכה של הנשיאים, וצל"ע שהרי בפשוטו נראה שהם מגדרי קרבנות המילואים שקדמו לקרבנות הנשיאים, וכדברי הגמ' במנחות מ"ה, אלא שכוונת הרמב"ן שכמו שראינו שהמילואים נהגו לדורות, כן יש לנו לומר שחנוכת המשכן נוהגת לדורות. אבל זה לא יתכן, דהרי המילואים היו בציווי מפורש ולכן נהגו לדורות אבל חנוכת הנשיאים שהיתה בנדבה בלא ציווי מנ"ל דהיא חובה לדורות?
ובהכרח שהרמב"ן למד הדברים מלישנא דהכתוב ויחנכו את בית האלוקים וכו' חנכת בית אלקא, הרי שנהגה גם חנוכת הבית לבד מילואי המזבח, אבל הרי ביחזקאל איירי במזבח, אלא שביחזקאל כתוב עוד וחטאת את המקדש, וע"ז כ' הרמב"ן בסה"מ וע"ז הוא שדרשו שהם מלואים והם המלואים על המקדש ואח"כ הביא שם קרא דיחזקאל דאיירי במילואי המזבח. אבל דבריו כאן בפירושו בלתי מבוררים וצ"ע.
ועי' דברי הרמב"ם בסופ"ב ממעשה הקרבנות הט"ו שמדבריו נראה שחנוכת הנשיאים היתה מכלל דין המילואים, ולא דין נפרד לעצמו של חנוכת המזבח. ויל"ע שלא הזכיר קרבנות שלמה, אלא שהרמב"ם בא לפרש ענין הקרבנות שיש בהן משום הוראת שעה ע"פ הנביא אבל בקרבנות שהקריב שלמה אין לנו זכר שהי' בהם משום דבר חידוש שהיה טעון הוראת הנביא, כגון הבאה בשבת או חידוש אחר. אלא שיש לעי' שהרי בנדבת הנשיאים לא הקריב משה עד ששמע ציווי השם לקבל הנדבה, אלא שהרמב"ן לא איירי בענין זה כלל, עייש"ה.
ועי' במגילת תענית פ"ט, ומה ראו לעשות חנוכה ח' ימים והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעת ימים שנאמר ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגו'. ואומר ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו וגו' ובשביעי הקריב אפרים. ומשמע דהקרבנות הנשיאים הם מכלל המילואים של הכהנים. (ויל"ע במה דמסיק ובשביעי הקריב אפרים, שהרי הנשיאים נמשכה הקרבתם שנים עשר יום, שהוא לאחר כלות ימי החנוכה של שבעת הימים).
והן מפרש בקרא: "נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח" הרי שלא הייתה רק חנוכת המזבח ולא חנוכת הבית בנוסף על חנוכת המזבח. ואשר לפי"ז צ"ע גם בדבריו של הרמב"ן בסה"מ, וצ"ע. ונראה בביאור דבריו שיש דין חינוך המזבח המתחנך בתמיד של שחר, ויש דין חנוכת הבית שגם זה יש לו שם חנוכת הבית, אלא שבא לשם חנוכת הבית, וזהו שכתב הרמב"ן שמצינו שנהג לדורות ענין ריבוי קרבנות בחנוכת הבית, לבד דין חנוכת המזבח שבתמיד של שחר.
אבל עדין לא נתברר לנו מנא לן לומר שזה נלמד מנדבת הנשיאים ולא מעיקר הדין המילואים של הכהנים, וכמבו' בדברי הרמב"ם. אלא שמכיון שלא נתקבלה נדבתם עד שנצטווה משה מפי ה' האיך הקריבו קרבנות בימי שלמה וכו' שלא נצטוו עליהם ואלה הקרבנות לא היו מילואי קרבנות כהנים, ובזה כתב הרמב"ן שהוא נלמד מקרבנות הנשיאים. אבל מה שהביא בפירושו קרא דיחזקאל דלא איירי בקרבנות העם ולא בקרבן נשיא צ"ע.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)