בברכת המזון של חג הסוכות אנו מתפללים 'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת', ומקור הדבר הוא ע"פ מה דכתיב בעמוס (ט, יא) 'ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת' וצ"ב מ"ט מתפללים על הקמת סוכת דוד הנופלת דווקא בחג הסוכות.
והנה בילקוט תהילים עו עה"פ ויהי בשלם סוכו ובמהרא"י בקרא שם בעמוס פי' דקרא על קאי על בנין בית המקדש שנקרא סוכה כדכתיב בתהילים ויהי בשלם סוכו, וכ"ה בתרגום ובילקוט שם, אולם בת"י המובא שם בפירש"י שם פי' סוכת דוד דהכונה הוא למלכות בית דוד, ובין אם נפרש דהכונה היא למלכות בית דוד ובין אם נפרש קרא לענין בית המקדש אכתי צ"ב מ"ש דמתפללים ע"ז בחג הסוכות (והנה במדרש תלפיות מבואר דמלחמת גוג ומגוג תהיה בהושענא רבה, וכן משמע בזכריה י"ד יעו"ש), וצ"ב.
והנראה לומר בזה, דהנה הרמב"ם בפ"ח מהל' לולב הי"ב כתב אע"פ שכל המועדות מצוה לשמוח בהן בחג הסוכות היתה במקדש יום שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלוקיכם וגו', ומבואר מדברי הרמב"ם דילפינן מקרא דושמחתם לפני ה' מצות שמחה יתירה בבית המקדש דהוא שמחת בית השואבה וכמו שפי' שם הרמב"ם, ודינו להתקיים בבית המקדש שנאמר לפני ה', ובספרי פרשת ראה דרשינן נאמר כאן שמחת ונאמר להלן בפ' תבוא וזבחת שלמים וגו' והנה השמחה האמורה שם הוא בהקרבת שלמי שמחה, אולם השמחה האמורה כאן גבי סוכות מבואר בתו"כ ובגמ' קאי על שמחת נטילת לולב במקדש, וכבר ביארנו דחלוקים הם ביסודם מצות נטילה בגבולין ממצות נטילת לולב במקדש, דאילו מצות נטילת לולב בגבולין היא מצות נטילה גרידא אולם מצות נטילה במקדש עיקרה הוי מצות שמחה (וכדאיתא בירושלמי דחד דינא להו עם מצות שמחה דאכילת שלמים) לשמוח לפני ה' במקדש עם הד' מינים. ולפי"ז דבחג הסוכות ישנה מצות שמחה יתירה דקיומה הוא רק בבית המקדש וכמו שכתבנו, על כן מתפללים בסוכות על בנין בית המקדש, דרק אז נוכל לקיים בו מצות החג בשמחה יתירה, ודו"ק.
ועוד יש לומר, דהנה במדרש רבה בפרשת אמור פ' ל', ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני פורע לכם הראשון זה עשיו הרשע וכו' ובונה לכם ראשון זה בית המקדש וכו' ומביא לכם ראשון זה המשיח וכו' יעו"ש. והנה בפסחים ה' ע"א, תנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלושה ראשון, זכו לשלושה ראשון, להכרית זרעו של עשיו לבנין בית המקדש ולשמו של משיח, ופירש"י דבשכר ג', היינו שביתת הרגל בפסח שביתת הרגל בחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלושה ראשון. ובמהרש"א שם כתב בזכות שביתת הרגל בחג זכו לבנין בית המקדש ובזכות נטילת לולב זכו לשמו של משיח, ויעו"ש דפי' דקאי על נטילת לולב במקדש דכתיב ביה ושמחתם לפני ה' יעו"ש. (ועי' בזוהר פ' פנחס בזכות אתרוג נזכה להקמת סוכת דוד), כלומר דבזכות נטילת לולב נזכה להחזרת מלכות בית דוד ולשמו של משיח, דעל ידי זה שנתקיים ושמחתם לפני ה' הקב"ה יביא לנו משיח דשמו מנחם יעו"ש, ולפי"ז מבואר היטב מה דמתפללים בחג הסוכות על בנין בית המקדש ועל חזרת מלכות בית דוד, דהרי בזכות קיום מצות החג הוא דנזכה לשני דברים אלו, בנין בית המקדש ומלכות בית דוד.
והנה במדרש רבה סוף פרשת וישב איתא מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה, הקב"ה, שנאמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד, שיהיו כל העולם באגודה אחת שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו בשכם אחד'. והנראה הביאור בזה על פי מה דכתיב בזכריה "הנה יום בא לה' וגו' ואספתי כל הגויים אל ירושלים למלחמה ויצא ה' ונלחם בגויים ההם וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא ה' אחד ושמו אחד והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים ועלו מידי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבקות ולחוג את חג הסוכות", וברד"ק ובמצודות פירשו דהגוים יבואו בחג הסוכות להשתחוות למלך ה' לפי שבאותו זמן תהיה המלחמה ויראו נפלאות הבורא יתברך ויבואו מידי שנה בשנה לזיכרון אותו היום, וזהו הביאור בדברי המ"ר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת דאז יקים את בית המקדש שיוכלו כולם לעבדו שכם אחד בהשתחואה ובהקרבת קורבנות לה', וזהו השייכות בין בנין בית המקדש לחג הסוכות, וכמש"נ.
(נחלת בנימין)
