כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

המזוזה אשר לפני ארון ה'

זה השער אשר לפני השם: כשמלאכת בניית ארון הקודש של הישיבה הקד' בקרית הישיבה הולכת ומושלמת ברוב הוד והדר, שב הרב מ. קצבורג לפולמוס 'מזוזת הקשת' שהתעורר סביב קשת ארון הקודש אשר בהיכל הכולל שע"י הישיה"ק במודיעין עילית | עם לימוד הלכות מזוזה בזמן חורף בחבורה שבראשות ראש הכולל הגר"א ברוורמן שליט"א, שב עלה והתעורר הפולמוס ההלכתי הגדוש בצדדים שונים וצדדים יחודיים ולא מצויים | הדברים נערכו מתוך תשובה ערוכה עמוקה וארוכה בעומקה של סוגייא זו מהגאון ר' יעקב ישראל יונגרמן שליט"א, מחשובי חו"ר הכולל שע"י הישיבה הק' במודיעין עילית | כדמות הקשת בתוך הארון

'והיו מלכים אומנייך' – בשעה שנכתבות ונקראות שורות אלו, עמלים אומנים רבים הפזורים על פני כמה מדינות ברחבי תבל – על מלאכת השלמת ארון הקודש המפואר בעולם, אשר עתיד להתנוסס כבוד והוד בהיכל הישיבה הקדושה אשר בקרית הישיבה. 

ארון הקודש אמור בעז"ה להגיע לשלימותו ובניינו לקראת חודש אלול הבעל"ט, ימים בהם מתעוררת הבקשה של כלל ישראל 'ובכן תן כבוד השם לעמך', דומה, כי בכך ניתן לראות מעין קיום פורתא של 'כבוד לעמך', וכאשר שם שמים מתקדש באומות בעת אשר אפילו גויי הארצות עומדים ומשתאים בתימהון עד היכן מגעת דבקותם של ישראל בהשם ובתורתו, ונכונותם להקדיש לכבוד השם את כל מלוא עולם, לפאר ולרומם את בית השם והיכל תורתו.

כפי אשר הורחב בכתבה הייעודית בגליון הקודם שעוררה הדים רבים בעולם היהודי כולו, בניית ארון הקודש הייחודי שכמוהו לא היה מעולם ולא עלה בקצה דמיונו של איש ליצור דבר בדומה לזה, עוררה בעיות טכניות ומעשיות מורכבות, ואתגרה ומאתגרת את טובי האומנים העוסקים במלאכה למצוא פתרונות יצירתיים וחדשניים שייושמו לראשונה כאן, בארון הקודש המיוחד אשר אין כמוהו בכדי לסמל את האמירה שכל עולם וחללו מוקדש לתורה ולומדיה.

ארון הקודש בכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית

בעמדינו בצילו של היכל, שבנו לארון קודש היסטורי נוסף המתנוסס בהיכלי התורה של הישיבה הקד', שעורר בשעתו שיח הלכתי נרחב, גדוש בצדדים מרתקים אליבא דהלכתא, אשר מישך שייך אף על ארון הקודש החדש שבנייתו מושלמת בחודשים הקרובים בע"ה בהיכל הישיבה הקד' ברוב הוד והדר.

כנודע לכל, מאבני החן שבכתרה של עטרת שלמה, הוא היכל התורה הגדול – הכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר מודיעין עילית, היכל תורה שוקק חיים, יום וליל לא ישבות, המהווה מגדלור לעיר התורה והיראה, ובית למאות עמלי תורה מובחרים תלמידי חכמים ובני עלייה.  

תורה מפוארה בכלי מפואר, הכולל זוכה לשכון פאר במבנה רב רושם, שנבנה ברוב פאר והדר כראוי למאן מלכי רבנן. בקדמת ההיכל מתנשא ומתנוסס לתפארה ארון הקודש, אשר נודע שמו למרחקים, עמודי בהט ושש מצופים זהב לכבודה של תורה, ודלתותיו המה אותם הדלתות של היכל התורה – הישיבה הקדושה בטעלז בליטא, אוד מוצל מאש, שהובאו אל הארץ בדרך ניסית על ידי רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א מתוך היכל הישיבה כשהוא נותר שער הישיבה ומקום התורה הקדוש מיום סגירת הישיבה בשנות העברה והזעם, ועד קביעתם בפתח ארון הקודש בהיכל הכולל שע"י הישיבה הקד'.

 

רחבת הארון והקשת. מרן רה"י הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל בשיחה בהיכל הכולל

העלו מרגניתא טבא 

זה לא מכבר בתוך הכולל הוקמה חבורה מיוחדת של תלמידי חכמים, מוותיקי וחשובי חכמי הכולל שליט"א, אשר מילאו כרסם בש"ס ופוסקים, וכבר סיימו את כל מחזור י"ב השנים כפי אשר נקבע ע"י אבי הישיבה מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, עבור חו"ר הכולל.  ובאופן ייחודי קבעו המה חבורה לעצמם בתוככי היכל הכולל, העומדת בראשות הגאון רבי אליעזר ברוורמן שליט"א להקיף ולהרחיב עוד חלקים בש"ס.

הלימוד בחבורת תלמידי חכמים מופלגים זו, הינו יחודי ביותר, שכן זוכים חשובי הת"ח בחבורה לעסוק בסוגיות רבות מכל חלקי הש"ס, בעומק הסברות ובפלפולא דאורייתא בעומקן של הסוגיות, אף שאינם מחלקי הש"ס שנלמדים באופן רגיל בהיכלי התורה, וזוכים האברכים להעמיד בהירות והיקף ולרדת לעומקן של הסוגיות בעיון גדול, ולהעמדת הסוגיות בסגנון הרייד הישיבתי, נוסף על כך זוכים אף האברכים בחבורה בחפצם להקיף את כל הנושא כולו אף לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ואך זה לא מכבר זכו לסיים ולהקיף העניינים החמורים של הלכות מזוזה, על כל פרטיה ודקדוקיה. 

כאשר אך זה לא מכבר נדרשו ללון בעומקה של סוגיה זו והעלו מרגניתא טבא בידייהו. אחד העניינים שהתעוררו תוך כדי הלימוד, הוא עניין הנוגע ממש להיכל מבנה הכולל. 

וזה הנידון, לפני ארון הקודש מתנשאת לתפארה קשת מיוחדת, שמהווה מעין שער לרחבה הבנויה לתלפיות לפני ארון הקודש. כבר בעת בנייתה היו שעוררו שיש לדון האם פתח זה חייב הוא במזוזה, הפולמוס סביב העניין התעורר ביתר שאת בזמן החורף האחרון, עת בני החבורה המיוחדת עסקו בהלכות המזוזה, וירדו לעומק הסוגיה בנידון המיוחד, אזי התבררו והתלבנו צדדים רבים וצדדי צדדים נוספים ומרתקים. 

לקראת עריכת הכתבה ליקטנו וערכנו בקיצור אמרים את הדברים מתוך תשובה ארוכה ערוכה ועמוקה שכתב הרב הגאון רבי יעקב ישראל יונגרמן שליט"א מחשובי חכמי ורבני הכולל שע"י הישיבה הקד' בה הוא מאריך ומעמיד את סוגיא זו וסוגיות נוספות בהלכות מזוזה, במשנה ברורה וסדורה מנומקת באר היטב, ליקטנו סנסנים מתוך התשובה שכתב הרב הגאון שליט"א והעמדנו את עיקרי הנידונים בקצרה ממש ובשפה השווה לכל, אותם העלנו על גבי הכתב, כששאלות ונידונים רבים כרוכים בסוגיית "קשת הארון" דהיכל התורה שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית.

השער הראשון: האם בית המדרש בכלל חייב במזוזה?

לפני כל, עלינו בכלל לדון ולברר האם מבנה המשמש לבית המדרש חייב בכלל במזוזה. שהרי בתורה הקדושה מופיע חיוב מזוזה 'על מזוזות ביתך', ומכאן למדו חז"ל שלא כל בית חייב במזוזה, אלא רק בית המשמש למגורים. לגבי חיוב בית המדרש במזוזה, נחלקו בכך תנאים בברייתא, והדבר נידון בכמה וכמה סוגיות.

נחלקו הראשונים למסקנת הדברים להלכה – האם אכן בית המדרש פטור ממזוזה. ובשולחן ערוך פסק שאף שייתכן שמעיקר הדין בית המדרש פטור ממזוזה, עדיין יש לחוש לדעת המחמירים, ועל כן יש לקבוע מזוזה לחומרא, בלי ברכה.

לאור הדברים הללו, שאמורים לגבי שער בית המדרש, לכאורה היה צריך לקבוע מזוזה בשער ארון הקודש בלי ברכה. אך כאן עוררו הלומדים נידון נוסף ומרתק, בדבר אופי השימוש של הבית המחייב במזוזה.

רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל בשיחה בהיכל הכולל

השער השני: האם המקום נדרש להיות בשימוש תדיר?

אלא שכל האמור לעיל, בדבר חיוב מזוזה, הוא רק לגבי בית המדרש המשמש ללימוד. אבל בבית הכנסת, המשמש אך ורק לתפילה, מעיקר הדין אין כל חיוב לקבוע בפתחו מזוזה. ובטעם הדבר ביאר הש"ך, שבית המדרש משמש תדיר לתלמידים השוהים בו את עיקר יומם, וממילא נחשב כמו בית עבורם. מה שאין כן בית הכנסת ששימושו מועט רק לתפילה, ועל כן אין לו דין בית ואינו חייב במזוזה.

לאור זאת, יש עלינו לדון מחדש בדבר רחבת ארון הקודש, שהיא אינה עומדת בהגדרה זו שמשמשת את הלומדים באופן תדיר, ובזה היא דומה יותר לבית הכנסת, ואם כן, לכאורה אינה חייבת מזוזה בפתחה. זו הייתה סיבה אחת שהסיקו בני החבורה, לפטור הלכה למעשה את המקום ממזוזה.

השער השלישי: בית האוצר

אבל כאן עלתה סברה וטענה חדשה, לומר שהמקום ושימושו קובעים חשיבות לעצמם. וזאת על פי המבואר בשולחן ערוך, ש'בית האוצר', היינו מחסן שנועד לאגור יין או תבואה וכדומה, חייב במזוזה. ואם כן, רצו לומר שאף מקום זה 'בית האוצר' ייקרא – כיוון שהוא משמש את ארון הקודש, אשר מכיל בקרבו את ספרי התורה, כי עומדים שם להוציא ספרי תורה. 

אבל העירו על השוואה זו, משום שכאן גם לו נניח את חשיבות העניין שמאחסן ספרי תורה, סוף סוף הרי אינו אלא שימוש של בית הכנסת, שכבר נתבאר לדינא שפטור במזוזה, ורק שימוש בדומה לשימוש של בית המדרש חייב במזוזה. ועל כן אין מקום לחייב מצד 'בית האוצר'.

הכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית

השער הרביעי: האם בכלל יש ארבע על ארבע אמות?

נימוק נוסף ומשמעותי לא פחות טענו הלומדים, שבשטח זה אין את השיעור הנדרש לחייב במזוזה. אחר מדידה יסודית נמצא שלמרות השטח הנרחב, עדיין אין בו ארבע על ארבע אמות רבועות, כשיעור הנדרש לחייב חדר במזוזה. ורק על פי החישוב יש בו ארבע על ארבע במצטבר, אך לא ארבע על ארבע מרובעות במקום אחד.

והאמת שזהו נידון גדול המצוי בבתים להם חדרים קטנים, או צרים, שבמצטבר ניתן למדוד בהם ארבע אמות, אך לא ארבע על ארבע רבועות. ובעניין זה מצינו מחלוקת נרחבת ברבותינו הראשונים, כאשר המסקנה להלכה נחלקת לשלש דעות. א. לקבוע בברכה. ב. לקבוע בלא ברכה. ג. דעת החזו"א – שפטור מכל וכל ממזוזה. ולהלכה למעשה לדעת המ"ב קובעים מזוזה בלי ברכה, ולדעת החזו"א פטורים ממזוזה.

אשר על כן נמנו וגמרו בני החבורה, להעלות למסקנא דדינא לפטור את שער רחבת ארון הקודש מקביעת מזוזה, משני טעמים הללו, ראשית שאינו משמש תדיר את ציבור הלומדים, ורק בדרך ארעי כאשר מוציאים ספר תורה או בשעת ברכת הכהנים. ומלבד זאת, אין בו ד' אמות על ד' אמות רבועות, ולפי דעת  החזו"א נפטר ממזוזה במקרה כזה.

אכן ראש הכולל שליט"א דן לפי דעת ה"חמודי דניאל" דבית הראוי לתשמישו חייב במזוזה אף בפחות מד' אמות ואפי' לפי החולקים על דעת החמודי דניאל כאן נעשה בכוונה קטן ולא מחוסר ברירה שאין מקום, ובזה י"ל דלכו"ע חייב. 

השער החמישי: לקבוע מזוזה בשמאל!

אך כאן הגיע ראש הכולל, הגאון רבי אליעזר ברוורמן שליט"א, בטענה חדתי,  הן אמנם, שיש להסכים למסקנת הלומדים שאכן יש לפטור את המקום הן מצד גדלו והן מצד שימושו, שאינו עומד לשימוש תדיר. אך עדיין, יש מקום לדון לחייב. מדוע?

דבר מצוי הוא בבתי מגורים שיש מרפסת או חדר קטן, שגודלו וייעודו אינו מחייב מזוזה. אך במקרים רבים נוכל עדיין לראות מזוזה המתנוססת על המשקוף, אך בשינוי קל – אם בדרך כלל קיימא לן שהמזוזה נקבעת בימין הנכנס לחדר, כאן היא תיקבע לשמאלו.

וכאן הבן שואל, ממה נפשך, אם המקום אכן חייב במזוזה, תיקבע כתקנה, בימין הנכנס, ואם פטור – אין צורך לקבעה, ומהיכן מצאו פשרה זו, לקבוע את המזוזה בפתח החדר הקטן – משמאל הנכנס.

תשובתו של דבר היא, שאכן, החדר מצד עצמו אינו מחייב מזוזה, אך אל לנו לשכוח, שכאשר נצא מהחדר הקטן, פנינו יהיו מועדות אל הבית פנימה, וחידש הרעק"א דאם כן יש לראות את הפתח כפתח הבית, ולכן המזוזה צריכה להיקבע בימין הנכנס אל הבית, שהיא בשמאל הנכנס אל החדר הפטור.

ואם כך, טען ראש הכולל, אתם הועלתם בטענותיכם לפטור ממזוזה בימין הנכנס אל רחבת ארון הקודש, אך עדיין עליכם לחייב במזוזה בצד שמאל, בימין הנכנס מן הרחבה אל עבר היכל בית המדרש. אך טען ע"ז הגר"א שליט"א, דלדעת החזון איש באופן שהחדר הקטן מקום חשוב כגון ביהכ"ס אין לחייב במזוזה ממנו לחדר הגדול ולפי"ז גם כאן יש לפטור. 

 

השער השישי: האם בכלל נקרא 'פתח'?

אחר הדברים האלה, לא ויתרו הלומדים, ועמדו בטענתם לפטור את הפתח במזוזה, מסיבה חדשה: בגמ' במנחות מבואר, ששער שכל תפקידו הוא להחזיק את התקרה, אינו נקרא פתח המחייב במזוזה. ולפי זה רצו לטעון כאן, שהשער נבנה בעיקר לנוי, ולא נועד לשמש כפתח כניסה ויציאה, ועל כן יש לפטרו ממזוזה.

ואמנם יש שרצו לחלק ולומר שלא ברור הדבר שפתח שמשמש אך ורק לנוי, יש לפטרו לגמרי ממזוזה. ושונה הדבר מהנידון בגמרא, שמדבר על פתח שייעודו רק טכני-הנדסי, להחזיק את התקרה, ואילו פתח לנוי כוונת הבונים אותו היה שייראה כפתח. 

אך ראש הכולל הגר"א ברוורמן שליט"א, השיב, והכיצד יכולים אתם לטעון שפתח זה אינו נעשה אלא לנוי, והלא הוא משמש כשער כניסה לרחבת ארון הקודש, שמיועדת ומיוחדת לשימושים שונים מאשר השימוש של שאר היכל הכולל, למסירת שיעורים, לברכת כהנים ולהוצאת ספר תורה, ואם כן יש לחייב את המקום במזוזה ככל פתח.

השער השביעי: פתח בלא דלת

עוד אבן נגף עמדה לרועץ בדרך לחייב את הפתח במזוזה, וזאת כיון שבצורת פתח זו אין ולא תהיה מציאות, לקבוע בה דלת. ודעת הרמב"ם היא שפתח בלא דלת פטור ממזוזה. ואמנם בפשטות לא נתבאר בגמ' מקור ברור לדין זה, אך זכינו שהנשר הגדול בעצמו ביאר ופירש את כוונתו ונימוקו. בשו"ת פאר הדור, כתב הרמב"ם, שטעם הדבר הוא מפני שכתוב בפסוק 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך', ולכאורה המילה 'ובשעריך' היא אריכות ללא צורך, אלא על כרחך שדווקא פתח שיש בו שער – דלת, הוא זה שחייב במזוזה.

אמנם, דעת רוב הראשונים אינה כך, ולהלכה למעשה נפסק שבמקרה כזה יש לקבוע בלא ברכה.

וראש הכולל הגר"א ברוורמן שליט"א דן דגם להסוברים דפתח בלי דלת חייב במזוזה מ"מ צריך "ראוי לדלת" כדמוכח בכמה דוכתי ובצורת הפתח בהיכל הכולל שעשויה לנוי אינה ראויה לדלת ויתכן דלכו"ע פטורה ממזוזה.

רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א בשיעור כללי בהיכל הכולל, נראית רחבת הארון וצורת הפתח עליה נסוב הנידון

השער השמיני: משקוף העשוי ככיפה

עוד נקודה ייחודית בפתח שלפני ארון הקודש – והיא היותו עשוי מעוגל כקשת וככיפה. נידון זה מובא בגמרא בכמה מקומות, ומסקנת הסוגיות הם שבמשקוף מעוגל, אם ברגליו יש עשרה טפחים ישרות, הרי הוא חייב במזוזה. ולכאורה לפי זה, גם השער דנן חייב במזוזה.

דא עקא, שכתב הריטב"א, שכל דברי הגמרא לחייב במזוזה אמורים דווקא בשער שמלבד רגליו הישרות, יש לו בראשו גם שורת אבנים ישרה, ורק ההתעגלות מתחת השורה הישרה. אך שער שהוא עגול כולו – פטור ממזוזה.

ובדעת הרמב"ם הסתפקו האם מסכים עם הריטב"א או שמא חולק עליו, ויש מן האחרונים שנקטו ודייקו מלשונו שהוא מסכים עם הריטב"א. אך בחזו"א נקט בפשטות שהרמב"ם חולק ומחייב גם בכזה מקרה במזוזה.

בעת נעילת שער: דינו של חדר הקודש בארון הקודש החדש שנבנה בקרית הישיבה

לסיום, בארון הקודש ההיסטורי שהולך ונבנה בהיכל הישיבה בעז"ה, אחד מיני הדברים הרבים שנתייחד בהם, הוא בכך שספרי התורה ממוקמים בתוכו של חדר מיוחד "חדר הקודש" אשר ניצב בתוך היכל ארון הקודש. וכאן, כאשר יש צורת חדר ממש, עלתה ביתר שאת השאלה – האם המקום חייב במזוזה.

אכן יש לדון בזה לפטור מכמה וכמה טעמים, ובעז"ה לקראת הקמת ארון הקודש בישיבה הקד' נרחיב הדברים. אל תקרי בנייך אלא בונייך – מכל האומנים הרבים שעמלו על בניית ארון הקודש המפואר, איש מהם לא ייזכר לדורות על חלקו במלאכת הקודש, כל אחד מהם עשה את חלקו ועמלו, וקיבל כדי שכרו, ואולם  דווקא אלו הספונים באהלה של תורה כל ימיהם, שמם ועמלם ייחרט באותיות של זהב – אשר על פיהם ייחתך ויישק כל דבר, תוכרע ותיקבע דבר השם זו הלכה, לדורי דורות.

חלופת מכתבים בענין מאמר זה

מכתב מהרב הגאון ר' שלמה עובדי' קוסובר שליט"א מח"ס עבודת שלמה הל' מזוזה ושא"ס

לכבוד חכמי ורבני הישיבה הקד' שליט"א. קראתי את ח' השערים בדבר המזוזה בארון הקודש שבהיכל הישיבה במודיעין עילית שנכתבו בבהירות הסוגיות ואבוא להעיר על סדר השערים. 

א) פשוט הדבר שאין לחייב את ארון הקודש מדין ביהכנ"ס או ביהמ"ד שהרי אינו עשוי לדירת אדם ורק שייך לחייב מדין בית האוצר, ואמנם הנידון כאן הוא על הכניסה לחלל הסמוך לארון קודש ואין לו שום שייכות לארון קודש כי הרי יש מחיצות נפרדות לארון קודש ולכן אולי אפשר לדון את המקום הזה כבית שער לארון קודש, ומכיון שארון הקודש פטור ממזוזה מטעם שאין נכנסים לתוכו וגם הדלתות שלו גבוהות הרי שגם אין לחייב את המקום מדין בית שער. 

ב) אין לחלק את המקומות בתוך ביהמ"ד ולקבוע שאותו מקום הסמוך לארון הקודש דינו כביהכנ"ס כי צריך לדון את הכל כמקום אחד ואדרבה אם נחלק את המקומות יצא שברכת הכהנים היא ברשות אחרת ואין לברך במקום אחר ובע"כ שאפי' שיש צוה"פ לא שייך לחלק את המקומות כי אין רוצים בחלוקה הזו וממילא אין כאן מקום למזוזה ואין כאן קריאת שם ביהכנ"ס. 

ג) טענת בית האוצר נכונה בארון קודש כיון שזה תשמיש אדם ולצורכו ואין נפק"מ אם זה לצורך תפילה, ובית האוצר של מקום פטור כגון חצר באופן שפטורה ממזוזה, פשוט שבית האוצר לתשמישי החצר חייב במזוזה, אבל כאן אין הנידון שייך כלל לבית האוצר כי אי"ז פתח של הארון קודש ולארון קודש יש פתח נפרד. 

ד) בענין ד"א על ד"א בבית האוצר דעת החמודי דניאל שאי"צ דע"ד כי חזי' למילתיה ויש חולקים ובודאי כשיש כדי לרבע יש לחוש לדעתו. 

ה) טענת ראה"כ הגאון שליט"א שצריך לקבוע את המזוזה לכיוון הביהמ"ד וכפי המבואר ברע"א נכונה באם היה למקום הזה שם חדר אבל כיון שמחובר הכל לביהמ"ד והכל א' כמש"נ אין כאן חדר קטן היוצא לחדר גדול. 

ו) הנה גם להצד בכלל לחייב מזוזה צריך לברר היכן לקבוע את המזוזה והרי משני צידי המזוזות יש גדר וממילא שם אין בכלל פתח וא"כ צריך לקבוע המזוזה במקום הכניסה ושם הרי צריך לבדוק אם יש שם מזוזה מספיק גבוהה ואם אי"ז פתחי שמאי ועוד כמה נידונים בצוה"פ. 

ז) אכן אם הי' דלת חולקת ודאי שהיה נחשב לחדר בפנ"ע והיה צריך לדונו אם חייב במזוזה. 

בברכה מרובה לעמלי התורה 

תשובה מהרב הגאון ר' יעקב ישראל יונגרמן שליט"א

כבוד הגאון שליט"א

א) אמנם יש מחיצות לארון הקודש, סוף סוף הרחבה שלפני ארון הקודש נועדה בעיקר לעמוד שם ולהוציא או להכניס ס"ת, ונמצא דצוה"פ של הרחבה יש לדונה כפתח בית האוצר כי משמש לבית האוצר. (או כבית שער של בית האוצר, ודלתות גבוהות לא מצינו שגורם שאין בית שער). 

ב) א. לגבי ברכת כהנים, יתכן דכיון שרואים אלו את אלו מועיל. ב. לגבי מה שבע"כ אפי' שיש צוה"פ כיון שאין צורך לא מחלק, בחזו"א או"ח סו"ס קי"א כתב דצורת הפתח לנוי חייב במזוזה, והובא במזוזת ביתך למרן הגרח"ק רפ"ז שעה"צ ד'. 

ג) נתבאר בהערה ראשונה. 

ד) לדעת החזו"א לא חוששים לשי' החמודי דניאל וכן לחזו"א גם לרבע פטור. 

ה) אם צוה"פ לנוי נחשב צוה"פ מדוע לא יהיה חייב במזוזה? 

ו) הגדר סותמת משהו קטן מצוה"פ ונשאר צוה"פ שאינה פתחי שמאי. 

תשובה להנ"ל מהרב הגאון ר' שלמה עובדי' קוסובר שליט"א

אחזור להבהיר מש"כ, הנה ארון הקודש עצמו אינו חייב במזוזה כי הוא לא חדר ולא בית האוצר אלא ארון, ועל ארון אין חייבים, וזה מב' טעמים הא' שלא נכנסים לשם וזה לא חדר, והב' שהדלתות לא מגיעות לרצפה שיש לדון גם בחדר אם זה נחשב פתח או חלון שאינו חייב במזוזה. ונמצא שהבית שער הוא בית שער למקום שאין בו חיוב מזוזה וכבר האריך הגר"ח שבכה"ג אין חיוב מזוזה. ואין לומר שהארון והרחבה נחשבים חדר א' ויש כאן בית האוצר עם ארון כיון שזה מופרד לגמרי.

עוד דבר שנקט הגר"ח זצ"ל לפשוט בת' דעת נוטה שצוה"פ המחלקת חדר אחד שאין צורך בחלוקה הזו ולא נועדה לחלק אינה נחשבת צורת הפתח לחייב במזוזה ומכיון שאין ענין לחלק ואדרבה עדיף שיהיו רשות אחת אין מקום לחייב בזה במזוזה. 

וצוה"פ לנוי זה צו"ה של הכניסה והנידון אם זה כמו לאוקמי או לא, אבל מי שעושה צו"ה סתם באמצע החדר לנוי ואין לו שום ענין בחלוקה לא חייב הגר"ח במזוזה כה"ג. 

תשובה מהרב הגאון ר' יעקב ישראל יונגרמן שליט"א

לכבוד הגאון שליט"א

יסוד הנידון אינו כלפי ארון הקודש עצמו דארון הקודש עצמו אינו "חדר" אלא "ארון", כל הנידון בצוה"פ שלפני ארון הקודש שממנה מגיעים לרחבה שלפני ארון הקודש, הרחבה מוגבהת ונועדה בעיקר לעמוד ולהוציא את הס"ת ולהכניסם, נמצא דהרחבה והארון שימוש אחד להם, ויש לדון את הרחבה כחלק משימושי הארון ויהיה לה דין בית האוצר (אמנם הארון לא בית האוצר, מ"מ הרחבה הטפילה לארון נכנסים בה, ויש לה דין בית האוצר). 

ומה ששאלתם שכאן אין ענין לחלוק מקום לעצמו ואי"ז צורת הפתח החייב במזוזה האמת שכת"ר שליט"א צודק, וראה"כ שליט"א הבין שמכיון שלרחבה יש שימושים מיוחדים להוציא ס"ת או ברכת כהנים או הגדת שיעורים וכדו' ואינו אותו שימוש כשאר ביהמ"ד שמא צורה"פ נועדה גם לחלוק לזה מקום ורק שעשוי' גם לנוי.    

בתודה על דבריו הנפלאים 

יעקב ישראל יונגרמן 

כתבות נוספות

כתב ידו יותר ממאה עדים
כתב ידו יותר ממאה עדים
כתב ידו יותר ממאה עדים
לא פסקה ישיבה | פרק ג'
לא פסקה ישיבה | פרק ג'
לא פסקה ישיבה | פרק ג'
דע מה שתשיב
דע מה שתשיב
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר