הציפייה להקמת ישיבה בעיר

עם ריבוי המשפחות והגידול בקהילות בני התורה בעיר והגדילה הטבעית של מחזור התלמידים בכיתות ח' משנה לשנה, הורגש הצורך הרב שהפך לחיוני ממש, לייסוד ישיבה בתוככי העיר עצמה ולבניית מקום תורה שיהיה מקום לגדול ולצמוח להיות גדולים בתורה כבני עלייה מובהקים, בלא להיזקק לשולחנם של אחרים. וכמו שכבר הורו חכמי וזקני ישראל זיע"א שבגיל הישיבה קטנה ראוי הוא שיהיה התלמיד בישיבה סמוכה לביתו, ובפרט כשהדבר היה כרוך בטלטולי דרכים רבים, בביטול תורה וביטול שעות רבות על זמן הנסיעות, וכבר אמרו חז"ל שכל הדרכים בחזקת סכנה.     

במשך מספר שנים 'עלו וירדו' הדיבורים בענין בקרב רבני העיר ופרנסי הקהילות, אולם טרם הגיעה השעה ועוד לא בשלה העת, ומסיבות שונות לא הוקמה עדין ישיבה כזו שתתאים ברמתה לבני העלייה המצוינים בעיר, ועל כן למרות הרצון הרב לא הגיע הרצון לכלל מעשה.   

אלא, שעם התרבותם של משפחות בני התורה האברכים בעיר, לצד התרבות תלמידי כיתות ח' מהמשפחות הצעירות בעיר בלעה"ר, התעצמה והתגברה הדרישה מצד הציבור בצורך הרב, לצד הימצאות האפשרות המעשית לייסד ישיבה מקומית למצוינים מבני העיר. 

על אף הדרישה הרבה שהגיעה מהציבור, בלב הרבנים ופרנסי הציבור קינן החשש, מכיוון שכדי להקים ישיבה כראוי אליה ירצו ללכת העידית שבעידית ולבחור בה מתוך הישיבות אליהם הורגלו ליסוע בערים הסמוכות, ברור הדבר כי רק אם תיחשב הישיבה להיושבות ראשונה במלכות התורה ותהא בעלת שם טוב להצלחה בעז"ה, ירצו העידית שבעידית להגיע אליה, מטעמים אלו רבו ההתלבטויות והספיקות בדרך, כשביני וביני שוב נדחו הדברים, עלו וירדו כלעומת שבאו. 

ההחלטה נפלה 

היה זה לפני אחת עשרה שנים, שנת תשע"ג, כשקבוצת אברכים חשובים ומופלגים גמרו אומר שהגיע הזמן לייסד ולהקים ישיבה שתהיה בע"ה למגדלור של תורה ויראה ותהא בית למבקשי ה' בני עלייה, ראוי לציין לטובה את הרה"ג ר' אשר גרוס שליט"א מראשי החבורה בכולל בעיר ביתר שיזם ופעל גדולות ונצורות בענין. 

לשם כך ובברכת רבני הקהילות פנתה משלחות מרבני העיר פרנסי הקהל ונציגי האברכים לרבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א על מנת שיאות להקים ישיבה בעיר, בחינוכה וברוחה של ישיבת 'עטרת שלמה', שכבר פקיע שמה בכל עולם התורה בהצלחתה הגדולה בכלל הישיבות ברחבי הארץ, בבית שמש, ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, ואופקים, שנודעו בהעמדת תלמידים בני עליה, בדרכה ובחינוכה לאות ולמופת, ונודעו בסייעתא דשמיא המופלאה שליותם מראשיתם, כשהדבר ברור לכולם שאם אכן תיאות הישיבה הקד' להקים את הישיבה החדשה בעיר הרי שבעז"ה תצליח הישיבה להיות אבן שואבת לבני עליה ומבקשי ה'. 

ומשהועלו הדברים בפני רבינו ראש הישיבה שליט"א, שזה אך כעשור קודם לכן עמד וטרח להקים בעיר כולל אברכים מצוינים להרביץ תורה ולהעמיד ולהרבות התורה בעיר, ועתה שוב מגיעה ובאה הבקשה להרבצת בעיר להוסיף ולהרבות בתלמידים הגונים, לרומם קרנה של תורה בעיר, נבחנו הדברים ונידונו הצדדים ונתוני המקום, ונמצא כי אכן ההיתכנות להקמת מקום תורה גדול לה' ולתורתו ולהצלחת הישיבה בעז"ה מרובה מאוד, ובס"ד יהווה הדבר לריבוי תורה מופלא ולהשפעה עצומה על כל שיעור הקומה הרוחני של העיר. 

לאחר מכן עלה רבינו ראש הישיבה שליט"א לבית בחזון איש 5, והעלה את הדברים בפני רבינו הגדול מרן רשכבה"ג מייסד ואבי הישיבה הגראי"ל שטיינמן זיע"א שעודד ותמך ביוזמת הקמת הישיבה שתהיה בע"ה ישיבה לבני עליה ומקום תורה שיאיר על כל העיר, ולאחר מכן רבינו מרן זיע"א בירך וחיזק את רבינו רה"י שליט"א, כשהוא משלחו להקים את הישיבה בעיר, ברוח ובהמשך לשאר הישיבות של עטרת שלמה, אותם ייסד ונתן עצמו עליהם.  

ומשהורה זקן, החלה הישיבה הקד' בתכנון ובהיערכות להקמתה מהמסד ועד הטפחות, כשרבינו ראש הישיבה שליט"א עומד על כך שבחירת התלמידים תהיה קפדנית ביותר באיכותם של התלמידים שיהיו בני עלי' מצוינים מבקשי תורה ועלייה.