כתבות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

מעמד רב רושם בייסוד התלמוד תורה שע"י ישיבת עטרת שלמה בשכונת פסגת זאב בירושלים

מעמד הייסוד התקיים בראשות רבני השכונה הגאון רבי צבי ובר שליט"א והגאון רבי ישראל יצחק זילברמן שליט"א וראש ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין שליט"א ובהשתתפות קרוב למאה מאברכי השכונה * קורת רוח מרובה בכלל שכונות צפון העיר בהרחבת גבולות התורה

חיזוק רב נרשם בקהילות בני התורה בשכונות צפון העיר ירושלים בייסוד תלמוד תורה שע"י ישיבת "עטרת שלמה" בשכונת פסגת זאב בעיר, שבסייעתא דשמיא זוכה עתה להקמת בית חינוך לתורה וליראה במרכזה של השכונה, שיהי כמסורת התלמודי תורה של ישיבת עטרת שלמה תל תלפיות ומגדלור לחינוך ילדי ישראל.

כידוע, בשנים האחרונות חווה השכונה מהפך תורני עצום עם הצטרפותן של מאות משפחות בני תורה המגיעים להתגורר בשכונה וייסודן של קהילות בני התורה, כשבשל כך נוצר צורך עז בהקמת תלמוד תורה לחינוך ילדי משפחות האברכים בני העלייה בדרך המסורה מרבותינו.

לשם כך רבני השכונה וגבאי הקהילות פנו להנהלת ישיבת עטרת שלמה שכבר פקיע שמה בהקמת התלמודי תורה בכל הארץ הנודעים לשם ולתהילה שייאותו לפתוח ת"ת בשכונה, ואכן בס"ד הנהלת הישיבה נעתרה ולקראת תחילת השנה הבאה ייפתח הת"ת, כשהת"ת פותח את שעריו לכל התלמידים משכונת פסגת זאב והסביבה.

התלמוד תורה יוקם אי"ה במרכז השכונה וכעת הרישום לשנה הבאה בעיצומו, החל מגילאי הפעוטון ועד כיתה ג' שייפתחו בע"ה בראש חודש אלול הבעל"ט.

במעמד נרגש התאספו במוצאי שבת פרשת וישלח קרוב למאה מאברכי השכונה למעמד הייסוד, שהתקיים בראשות ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א ר"י עטרת שלמה, ורבני שכונת נווה יעקב ופסגת זאב הגאון רבי צבי ובר שליט"א, והגאון רבי ישראל יצחק זילברמן שליט"א.

הגאון רבי צבי ובר שליט"א עמד בדבריו על החיזוק הרב והעצום שיהיה בעז"ה לרוממות קרן התורה בכל השכונה ובפרט לבני התורה בשכונה ועל ההשפעה העצומה שתהיה מכך על חיזוק צביון השכונה והאיזור כולו לתורה וליראת ד' טהורה, ובעז"ה יהיה זה לנחת רוח לפני ה'.

הגאון רבי ישראל יצחק זילברמן שליט"א נשא דברי ברכה נרגשים במעמד וציין את המעלות העצומות שנתברכה בהם ישיבת עטרת שלמה כן הוסיף כי בהיות ויש מקומות תורה אחרים חשובים הרי שהוא מבקש שלא יהיה זה על חשבון המקומות האחרים. ובעז"ה יהיה זה בעזרת ה' לחיזוק רב לכל תושבי השכונה ויהיה המקום תורה הזה שנוסד על טהרת הקודש בית שמגדלין בו תורה ויראה ויתחנכו בו צעירי הצאן ויגדלו לגדולי ישראל  ובע"ה יאיר זה המקום לכל האיזור כולו.

את המשא המרכזי נשא ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א שאמר בפתח דבריו על חששו של הגרי"י שליט"א כי בודאי יהיה הקמת הת"ת לתוספת חיזוק ויהיה השתדלות בעז"ה שלא יהיה על חשבונם של המקומות תורה האחרים החשובים.

עוד הרחיב ראש הישיבה שליט"א בדבריו בדרכי ועניני חינוך הבנים שהוא יסוד כלל ישראל וכן הביא בדבריו את הוראותיו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל לתלמודי תורה של ישיבת עטרת שלמה שבנפשו היה הדבר להקמת מקום תורה לחינוך ילדי ישראל ביראת שמים טהורה מתוך שמחת חיים.

ראש הישיבה שליט"א הוסיף עוד בדבריו כי בע"ה יהיה המקום הזה גדול מאוד לה' ולאור תורתו ובע"ה ראשית ותחילה הוא לתלמודי תורה של הישיבה הקד' בעיר ירושלים. כן הוסיף עוד, כי התלמוד תורה הזה יהיה בע"ה חלק בלתי נפרד מכלל הת"ת של הישיבה הקד' שהרי הם כתלמוד תורה אחד ממש.

ראש הישיבה שליט"א סיים את דבריו בתפילה שיהיה זה השעה שעת רחמים ורצון ומריבוי התורה וחינוך בניה כרצונו יתברך בע"ה יושפע ישועה רווחה והצלה לכלל ישראל בקרוב ממש, ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

נציג האברכים הרה"ג ר' יוסף גליק שליט"א הביע בשם כלל אברכי השכונה את ההודאה עצומה לישיבת עטרת שלמה שנעתרה להקים את התלמוד תורה, וציין בדבריו את המעלות המרובות הנודעים בתלמודי התורה של ישיבת עטרת שלמה שנוסדו שלא תשתכח תורה מישראל, וכבר נודע ופקיע הצלחתם החינוכית  בכל רחבי הארץ, כן ציין את המסירות והדאגה העצומה של הישיבה בכל היכלותיה לכל תלמיד ותלמיד להצלחתו ולעלייתו.

המעמד ננעל בקורת רוח עצומה ובתחושת רוממות מיוחדת וחיזוק עצום שיהיה בע"ה בהקמת הת"ת ובפריחת אור התורה בשכונה. בהנהלת הישיבה מציינים כי בעקבות הביקוש העצום יש להקדים ולהזדרז ברישום מוקדם ככל הניתן.

כתבות נוספות

ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו
ימא טבא לרבנן

בחדר האוכל של הישיבה הקד' בקריית הישיבה התקיים מעמד סיום לימוד סדר זרעים ותחילת לימוד סדר מועד, ע"י מאות מתלמידי הישיבה הקד' נ"י, סדר זרעים נלמד על ידי מאות התלמידים במסגרת לימוד העמוד היומי במשניות, במטרה לנצל את הזמן בהוספת ידיעות בש"ס בעיתות הפנאי. במרכז המעמד נשא דברי ברכה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א, המעמד התקיים מתוך שמחה לגומרה של תורה לכבוד התורה ועמליה.  

ימא טבא לרבנן

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר