כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

עטרת יוסף- לכתך אחרי במדבר

תשנ"ה - תשפ"ג 12 שנים להקמת הישיבה הקד' לצעירים בעיר התורה בני ברק ישיבת "עטרת יוסף" * לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו

תשע"א

באחד הימים  כשעלה רבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א, אל הקודש פנימה ברחוב חזון איש 5, סיפר רבינו ראש הישיבה שליט"א לרשכבה"ג רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצוקללה"ה על בקשות רבות שהגיעו מכמה ערים לפתוח בהן ישיבה לצעירים מצוינים שתיתן את המענה למשפחות בני העלייה, לאור ההצלחה הגדולה בס"ד בפתיחת הישיבות בירושלים ובבית שמש. מרן זצוק"ל שתק, ואז השיב, בני ברק זקוקה לישיבה! מרן זיע"א הוסיף וביקש, ר' שלום בער תפתח בבני ברק!

הוראתו של מרן זיע"א הייתה מפתיעה, שכן בני ברק עיר מלאה חכמים וסופרים התברכה בישיבות רבות, בחלקן אף כיהן מרן ראש הישיבה זצוק"ל בראשותן, ישיבות מבוססות בעלות וותק של עשרות שנים, וכבר הוחזקו הדברים כך שנים רבות, כשאיש אינו מערער על בכורתן. אולם מרן זיע"א בעין קודשו, הרגיש והבין את הצורך של משפחות רבות מסלתה ושמנה של עיר התורה בישיבה חדשה. 

חזקה עליו הוראתו של מרן, ורבינו ראש הישיבה שליט"א החל בהקמת הישיבה החדשה, בהדרכתו של מרן זיע"א שראה בהקמת הישיבה צורך קיומי לעיר ממש, דחף ועודד ועשה כל שביכולתו להצלחת הישיבה. רבינו ראש הישיבה שליט"א שוחח עם הורי תלמידים בני עלייה מצוינים בעיר, ובישר בפניהם את בשורת הקמת הישיבה, כשהוא מדגיש בפניהם את חזון הקמת הישיבה החדשה שתהווה מקום תורה ובית חינוך מן המעלה הראשונה ברמת הלימוד הגבוהה לצד יראת שמים ושמחת חיים.   

בתוך חודשים ספורים בס"ד נוסדה הישיבה החדשה, הרעיון קרם עור וגידים, ועל אף המושכל הראשון כי בני ברק כעיר התורה הוותיקה ורגילה בישיבותיה בהיכלותיה ובמוסדותיה הקיימים, התקבצותם של קבוצת בני עלייה ממשפחות האברכים החשובות בעיר הוכיחה את הצורך הגדול בהקמת הישיבה החדשה, ולימים, בהצלחתה הגדולה של הישיבה, התברר גם התברר עד כמה צדקה הוראתו של מרן זיע"א. 

 

קיץ תשע"א

השאיפה קרמה עור וגידים, לצד קיבוצם של טובי בני עלייה שהגיעו לשנתה הראשונה של הישיבה בהבנה ובהכרה כי מייסדים הם מקום תורה עצום שיהיה אבן יסוד משם ישקו כל העדרים, ותל תלפיות ממנו תצא תורה. 

רבינו מרן ראש הישיבה זצוק"ל, שבכל אותה תקופה התעניין בהקמת הישיבה ובהצלחת הרישום, ואף פעל רבות בעניין כשהוא רואה חשיבות עצומה בהקמת הישיבה, וכך היה עונה לרבים השואלים במעונו. כמו כן רבינו מרן זצוק"ל הוא שהחליט על הצוות שימונה, שמות טובי תלמידי החכמים שבעיר בני ברק עלו על שולחנו, ולאחר ההכרעות שקיבל ממרן זיע"א בעניין, נדבר רבינו ראש הישיבה שליט"א עם גדולי תלמידי החכמים בעיר שידם רב להם בהרבצת תורה והעמדת תלמידים ובדרכי החינוך, וצוות הישיבה התגבש. 

רבינו ראש הישיבה שליט"א העמיד בראשות הישיבה את רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א, שהרביץ תורה בישיבת קריית מלך בעיר, ועימו ראש הישיבה הגאון רבי עוזיאל שרייבר שליט"א. 

עוד מינה רבינו ראש הישיבה שליט"א את הגאון רבי נפתלי רוט שליט"א שנודע בהבנתו החינוכית ובגישתו הייחודית בגידול ובחינוך תלמידים, שיכהן כמשגיח הישיבה וכר"מ אחה"צ. לימים עם פתיחת הישיבה לצעירים שע"י הישיבה הקד' באלעד עבר הגר"נ שליט"א לכהן כמשגיח הישיבה באלעד. מי שעוד מונה לכהן בצוות הישיבה היה הרה"ג ר' ירמיהו הורליק שליט"א שסייע רבות בהקמת הישיבה. 

עם גיבוש צוות גדולי תלמידי החכמים שימונו לכהן פאר בישיבה החדשה, לצידו של רבינו ראש הישיבה שליט"א, זימנם מרן ראש הישיבה זצוק"ל למעונו לקראת פתיחת הישיבה ובמהלך האסיפה הביע את קורת רוחו המרובה מהצלחת הרישום ומהקמת הישיבה, וכן נשא בפני צוות הישיבה דברי הדרכה והכוונה. 

 

כאמור, הצלחתה הגדולה של פתיחת הישיבה הייתה בסייעתא דשמיא עצומה וכנגד דרך הטבע, שכן רבות בשנים הוחזקו הדברים על מסלולם, וחדש אין. אולם כל זה לא עמד לרועץ בהקמת הישיבה, אדרבה, הביקוש הגדול הוכיח עד כמה היה זה נחוץ ומתבקש, ודבר הקמת הישיבה החדשה הפך לשיחת היום בכל מקומות התורה בעיר. ואגב, במהלך השנים לאחר שראו את ההצלחה הגדולה של הישיבה כבר משנותיה הראשונות, הוקמו ישיבות חדשות נוספות בעיר, אולם מעלותיה וייחודיותה של הישיבה הקד' נשמרות גם נשמרות. 

אלול תשע"א

והגיענו לזמן הזה. זמן אלול נפתח בשעטו"מ בר"ח אלול תשע"א, בהיכל הישיבה ברחוב מהרש"ל. שם חכרה הישיבה מבנה זמני, ובו היכל לישיבה חדרי שיעורים וחדר אוכל, נפתח השיעור הראשון עם כ30 תלמידים, כשאת שיעור הבוקר מוסר ראש הישיבה הגאון רבי עוזיאל שרייבר שליט"א ואחה"צ המשגיח הגאון רבי נפתלי רוט שליט"א. הישיבה נקראה 'עטרת יוסף' על שם הנגיד רבי יוסף זינגר זצ"ל  

עם פתיחת הישיבה בראש חודש אלול, הגיע נשיא הישיבה מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זיע"א לביקור נדיר בהיכל הישיבה, ולמרות הקושי בעליית שתי קומות ברגל ללא מעלית, ביקש מרן זיע"א לעלות להיכל הישיבה ולראות את הישיבה ואת התלמידים. 

מרן שר התורה זיע"א הביע קורת רוח מרובה מהקמת הישיבה החדשה והצלחתה, וברך שתזכה הישיבה לגדול ויזכו תלמידיה להיות ת"ח גדולים, במהלך הביקור נכנס מרן שר התורה זיע"א לחדר האוכל שם דן בהלכות מזוזה בפתח, וכשרבינו ראש הישיבה שליט"א ביקשו לקבוע את המזוזה, השיב מרן זיע"א: המצוה היא על הבעל הבית, פה אתה הבעל הבית, זה המצוה שלך! 

כמו כן הגיע רבינו מרן ראש הישיבה זצוק"ל לפתוח את זמן חורף, מרן זיע"א נשא בפני התלמידים שיעור פתיחה, ולאחר מכן עברו כל התלמידים לברכה אצל מרן שהתעניין לשמותיהם וברכם באופן אישי. 

יצוין כי יחסו של מרן זיע"א לתלמידי הישיבה היה כתלמידיו ממש, וכבנים יחידים, בכל שבת ושבת היו תלמידי הישיבה עולים למעונו לאמירת גוט שבע'ס, ומרן זיע"א היה מקבלם בחביבות יתירה מתעניין בשלומם ובעלייתם הרוחנית. 

 

ביקור מרן שרן התורה זיע"א

חורף תשע"ב

עם פתיחת הרישום לישיבות קטנות בעיר, נודע לתהילה שמה של הישיבה החדשה והצלחתה המרובה, ולאור הביקוש העצום הודיע רבינו ראש הישיבה שליט"א לאחר התייעצות עם מרן ראש הישיבה זצוק"ל, על פתיחת שני שיעורים לשנה הבאה, ובכך הוכפל מספר תלמידי השיעור הנכנס. 

מי שמונה אז לכהן כר"מ היה מורינו הגאון ר' אליעזר לוי שליט"א שהתגורר בבית שמש וכיהן בישיבת אור אליעזר, לימים, עם הקמת הישיבה, נתמנה הגר"א שליט"א לכהן פאר בישיבה הקד' בקריית הישיבה. כמו כן נתמנו לכהן כרמי"ם בישיבה באותה שנה, הגאון רבי ישעיהו כהן שליט"א והגאון רבי ראובן רייכמן שליט"א.   

עם התרחבות הישיבה נאלצה הישיבה בשל חוסר המקום, להרחיב את היכל בית המדרש בכדי לתת מקום ברווח למאות תלמידי הישיבה, לשם כך שכרה הישיבה מקומות נוספים לחדרי שיעורים וחדר אוכל בסמיכות להיכל הישיבה, ברחוב סמטת מנשה. בנוסף לכך, בתקופה אחרת שכרה הישיבה חדרי שיעורים בבניין חסידות שטפנשט, ממול לבניין הישיבה וכך הפך כל אזור הישיבה להיות אבוקה של תורה המאירה מהיכל הישיבה.

במהלך החורף בשנתה הראשונה של הישיבה, תרם נגיד הישיבה הרב אליעזר שמחה לאטץ שליט"א ספר תורה והכניסו לישיבה הקד' לע"נ הטהורה של מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל אשר הלך לבית עולמו בקיץ הקודם. במעמד נרגש ורב רושם התקיימה תהלוכת הכנסת ספר התורה ברחובה של עיר, מביתו של מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל ברחוב וילקומירר, להיכל הישיבה ברחוב מהרש"ל. במהלך התהלוכה השתתף מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל, שהצטרף לחוגגים מביתו, המעמד הגדול התקיים בהשתתפותם של מרנן גדולי ישראל שטרחו והגיעו לכבוד התורה ולכבוד הישיבה הקדושה, ראשיה ותלמידיה, בראשם רבינו מרן ראש הישיבה זצוק"ל שנשא דברים נרגשים בסעודת המצווה באולמי וגשל בעיר. 

ביקור מרן רה"י זיע"א

אלול תשע"ג

עם פתיחת הישיבה הגדולה בקריית הישיבה, נתמנה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א לכהן פאר בראשות הישיבה הקד', ובישיבה לצעירים בבני ברק נתמנה לכהן בראשות הישיבה הגאון רבי יצחק דוד קפלן שליט"א, לצד ראש הישיבה הגאון רבי עוזיאל שרייבר שליט"א. 

יצוין כי מעת לעת מוסר רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א שיעורים בישיבה הקד' בסוגיות הנלמדות וכן שיעורי חומש, כמו כן מידי ערב יום כיפור מוסר רבינו ראש הישיבה הגר"ח שליט"א שיחת חיזוק קבועה בישיבה. בערב חג השבועות ובערב ראש השנה מוסר רבינו ראש הישיבה הגרח"מ שליט"א שיחת חיזוק קבועה בישיבה.  

מרן רה"י זיע"א בסעודת המצוה

מזמור שיר חנוכת הבית 

עם השנים, בשל הגידול העצום בס"ד בתלמידים בני עלייה מופלגים החובשים את ספסלי הישיבה, ולאור הביקוש הרב להתקבל לישיבה, היו הדוחק והצפיפות מנת חלקם של מאות התלמידים, באשר מתחילה שכרה הישיבה מבנה שהתאים לכמאה בחורים בלבד, ובמהירות רבה ב"ה היה צר המקום מהכיל והתרבו ספסלי בית המדרש בסייעתא דשמיא. למרות הצפיפות והדוחק, עלו בני הישיבה ונתעלו בעלייה עצומה, כשהם שוקדים על תלמודם בהתמדה גדולה, ומקבלים תורה מפי חכמי התורה, בשמחת חיים מיוחדת בדיבוק חברים ובאווירה נפלאה. 

לאור זאת, החלה הנהלת הישיבה לחפש ולאתר מקום מתאים ומרווח לישיבה באזור מרכז העיר, מקום שיוכל לאכלס את תלמידי הישיבה ברווחות וברחבות. לאחר חיפושים רבים נמצא בס"ד המקום המתאים ברחוב חגי במרכז העיר שם עמד בניין רב ממדים של חסידות קאליב, והישיבה החלה במו"מ לרכישת הבניין. היה זה נדיב הישיבה הרב גמליאל קזרי שיחי' שלקח על עצמו את עול בניית בניין הישיבה החדש. 

בתוך תקופה קצרה, כדי שהבניין יהיה מוכן לקראת תחילת הזמן בראש חודש אלול, שופץ בניין הישיבה ושוכלל במהירות שיא ברוב פאר והדר לכבוד התורה ועמליה, כשלצד היכל הישיבה המרווח וההדור נבנו בבניין חדר אוכל וחדרי שיעורים מרווחים. 

עם הזכייה לברך על המוגמר בהשלמת הבניין, התקיים בשעה טובה בחודש אב תשע"ד, מעמד הכנסת שני ספרי תורה לישיבה וחנוכת הבית להיכל הישיבה החדש ברחוב חגי, בראשות גדולי ישראל ורבותינו ראשי הישיבה שליט"א, כשהכנסת ספר התורה יוצאת מהיכל הישיבה הישן ברחוב מהרש"ל ועוברת משם לחנוכת ההיכל החדש והבניין ברחוב חגי בעיר. 

בתהלוכת ענק ברחובה של עיר בהשתתפות אלפים עברה הישיבה להיכלה החדש, כשצירי העיר המרכזיים נחסמו לתנועה. התרגשות עצומה עברה בקהל למראה רבינו מרן ראש הישיבה זצוק"ל שטרח ויצא מביתו ללוות את ספר התורה ואת תלמידי הישיבה על אף חולשתו, כשהוא חובק בידיו הקדושות את ספר התורה.    

בסיום מעמד חנוכת היכל הישיבה התקיימה סעודת המצווה באולם ווגשל בעיר, בהשתתפות גדולי ישראל שליט"א ורבותינו ראשי הישיבה הגדולה שליט"א, ראשי ורבני הישיבה בבני ברק, וראשי הישיבות והכוללים שע"י הישיבה הקד' שליט"א בכל אתר ואתר, המעמד הגדול התקיים בהשתתפותם של כלל תלמידי הישיבה הקד' על כל היכלותיה. עם סיום חנוכת הבית נחנכה הישיבה בלימוד תורה במשמרות רצופות.

בניין הישיבה ברחוב חגי

ברינה יקצורו 

זכתה הישיבה הקדושה לסייעתא דשמיא עצומה, בהשקעתם ובמסירותם הרבה של ראשי ורבני הישיבה שליט"א, להיות אבן שואבת לתלמידים מופלגים בני עלייה מכל רחבי העיר, כשהישיבה מתייחדת ברמתה הלימודית הגבוהה בהתמדה מרובה, כשקול התורה לא פוסק מהיכלה בשקידה וביגיעה, כל זאת מתוך עלייה ביראת שמים מיוחדת, בפרומקיי'ט ובשמחת חיים.  

ועל כל זאת עומדת ההשגחה בישיבה, תחת עינם של ראשי ורבני הישיבה שליט"א כשרבני הישיבה שליט"א משקיעים רבות בקשר מיוחד שבין רב לתלמיד. כמו כן נמסרים וועדים קבועים, בשיעור ג' ע"י ראש הישיבה הגרי"ד קפלן שליט"א, בשיעור ב' מהגאון רבי שמואל גינזבורג שליט"א, ובשיעור א' מהגאון רבי אליהו ברנשטיין שליט"א, זאת לצד השיחות והוועדים שמוסר המשגיח הגאון רבי מרדכי פיש שליט"א. 

פירותיה המופלאים והמתוקים של הישיבה נודעו לתהילה ולתפארת בהיכלי התורה בכל אתר, ופקיע שם הישיבה באופן מיוחד ונפלא ממש. אחד מבוגרי הישיבה עימו שוחחנו, מציין בגעגוע את הברע'ן והלהט התמידי בבית המדרש, את השקיעות הנפלאה של התלמידים בסוגיות, ואת ההשקעה המיוחדת בידיעת ובהבנת כל פרט ופרט בסוגיא בהתמדה ובשקידה. 

כשגדולים עומדים על גביהם, ראש הישיבה הגר"ע שרייבר שליט"א ועימו כל רבני הישיבה שליט"א, העומדים על קודקודם ואומרים גדל, ומתחילת גיל הנערות זוכים לקבל עליהם עול תורה ולצמוח ולגדול תלמידי חכמים, תלמידים מקשיבים ומקבלים, שעולים ומתעלים בבית היוצר, בית שמגדלין בו תורה ותפילה. 

ואי אפשר לחתום, מוסיפים בוגרי הישיבה, ללא הזכרת תקופת 'הכללית' המיוחדת, בה הפכה תקופת סוף הזמן לזמן עלייה מיוחד, עם השקעה עצומה בקצירת עמל כל הזמן כולו בשינון כל המסכת, ונתינת שאיפות וכלים לידיעת הש"ס כולו. כך גם לימוד סדר ה'עתיקתא' הנפלא שנקבע בישיבה, בו התלמידים חוזרים ומשננים הדק היטב בכל שנה את המסכת שנלמדה בשנה הקודמת, ובכך זוכים לקנות את המסכתות לקניין עולם חרוט וחקוק על ליבם. להבין ולהשכיל ללמוד וללמד.  

כתבות נוספות

כבוד התורה
כבוד התורה
לא פסקה ישיבה | פרק ב'
לא פסקה ישיבה | פרק ב'
לא פסקה ישיבה | פרק ב'
שבת אחים גם יחד
שבת אחים גם יחד
תנו כבוד לתורה
תנו כבוד לתורה

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר