מאמרים

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

הבה"ח שלמה גרשוני זצ"ל

משוך נועם יראתך לעם מבקשי רצונך

רשימה נפלאה שרשם בן העלייה הבה"ח שלמה גרשוני זצ"ל בצורה הנכונה לניצול ימי השישי ושבת קודש כראוי יהיו הדברים לעילוי נשמתו

 

השבת, כידוע, היא פסגת ימי השבוע והחשובה שבהם, עובדה זו מופיעה במקורותינו פעמים אינספור. השבת נקראת "תחילה למקראי קודש" ועניין מקרא קודש ביאר הרמב"ן (ויקרא כג, ג) שהוא התאספות לעבודת השי"ת, כלומר שמטרתה של השבת היא שנעבוד בה את הקב"ה. וודאי האופן היותר נכון לבן תורה לעבוד את הקב"ה הוא ע"י ת"ת, וגם ידוע גודל מעלת לימוד התורה בשבת שהוא אלף פעמים יותר מבימות החול כדאי' בבא"ח (שנה שניה ריש פר' שמות), וכן איתא בזוה"ק (פר' שלח דף קע"ד ע"א) "זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין", ועי' שם עולם שער שמירת השבת פ"ה שהאריך בעניין זה, ומ"מ פשיטא דגם בתפילות ובסעודות אנו עובדים את הקב"ה שציוונו בהם.

והמצב כיום בעולם הישיבות הוא שאין סדרים קבועים כ"כ לימי שישי ושבת, ורוב הזמן נתון לבחורים לעשות וללמוד בו כטוב בעיניהם, וכך נוצר זמן רב שאפשר לנצלו כראוי ללימוד תורה ולעבוהשי"ת באופן היותר טוב, ואפשר חלילה לאבדו בדברי הבל ורעות רוח. 

יש לפעול בב' חלקים: א. שכל ענייני השבת כולל סעודות, שינה, לימוד ותפילה יהיו מצד השבת ולא לצד השבת. וזאת ע"י הנהגות מיוחדות שיבליטו את השבת כשונה משאר ימות השבוע וכדלקמן. ב. להיכנס לשבת אחרי הפסקה לזמן מסוים מכל עסקי החולין, כדי שיהיה כלשונו של הרמב"ם "מייחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך".

נפרט את סדר השבת המומלץ על מנת לקיים עניינים אלו, הצעתי סדר זה כי הוא היה נראה לי היותר מתאים לנהוג בישיה"ק ולדרך הבחורים, אך ודאי שכל מקום לפי מנהגו וכל בחור לפי דרכו ואי"צ לעשות דווקא כמו שהוצע כאן, אלא כ"א ינהג באופן שישיג על ידו את העניינים הנ"ל. (אך יש לציין שדברים רבים נכתבו עפי"ד הפוסקים כמבואר למעיין.)

  • לסיים את כל ההכנות לשבת (כולל דברים שאין בהם חילול שבת), טלפונים, מקווה, הצעת המיטה, סילוק המוקצה וכו' לפחות שעה לפני זמן הד"נ. 
  • ללמוד "סדר קבלת שבת" עד רבע שעה לפני תחילת קב"ש ללא כתיבה.
  • רבע שעה לפני קב"ש ללבוש כו"ח, לקבל שבת, להסיר מליבו כל ענייני החולין, ולקרוא שיה"ש במתינות ובנעימה, וראוי שלא להפסיק בדיבור ואפי' בד"ת – יסושוה"ע. (מלבד העניין הגדול בזה, יעויי"ש ביסושוה"ע, מניסיוני אחרי קריאת שיה"ש בנחת נכנסים לשבת באופן נעלה ומרומם הרבה יותר מאשר אחרי לימוד דברים אחרים, אמנם ודאי שמי שאינו מרגיש כך וירגיש ההתעלות באופ"א יכול לנהוג באופן אחר ולא נכתב אלא כהמלצה בלבד.)
  • קב"ש בנעימה כדרך הישיבה.
  • אחר קב"ש ללמוד בדבר קל שלא יטרידנו בתפילת ערבית (כמו שנפסק להלכה לגבי כל תפילה – שו"ע או"ח סי' צ"ג ס"ג), ראוי ללמוד הלכות שבת, (עי' ילקו"ש ריש ויקהל, ועי' במשנ"ב סי' ר"צ סק"ו שהביאו לגבי לימוד הל' שבת אחר סעודת שחרית) טוב ללמוד עם חליפה (התועלת בזה נגלה לעושים כן להיכנס לשבת באופן מכובד) וח"ו לא לאבד זמן זה בפטפוטי סרק וכדו'.
  • תפילת ערבית, אחר התפילה מומלץ לגשת לרבנים כמנהג, (דלתות חדר האוכל בלא"ה נעולות.)
  • סעודת שב"ק, יישבו כל אותם שנדרשו לעניין זה יחד, ע"מ שיוכלו לנהוג בסעודה כחפצם. קודם הקידוש שרים "שלום עליכם" כמנהג בכל תפוצות ישראל, (ואמנם "מנהג הישיבה" לשיר רק פ"א כל קטע, אך נ"ל שהנוהג לשיר ג"פ יש לו על מי לסמוך.) בסעודה מדברים ד"ת ופיטטיא דאורייתא, ושרים זמירות שבת זמן מה…, אחר הסעודה טוב שיזמנו ויברכו כולם או עכ"פ רובם יחד, על מנת שלא תיווצר תחושה שהסעודה היא ישיבת כמה יחידים זה לצד זה לאכול, אלא התאספות מיוחדת לשם סעודת שבת.
  • אחרי הסעודה ללכת מייד לביהמ"ד ללמוד, מנהג הישיבה לאכול מיני מגדנות ליד ביהמ"ד קודם הלימוד, ולזה ישנה תועלת הן מצד עונג שבת והן מצד שעי"ז משלים מאה ברכות (עי' שו"ע סי' ר"צ ס"א ובמשנ"ב סק"א).
  • הלימוד יהיה באופן שאינו רגיל בו בששת ימי המעשה, (כגון: ללמוד עם מהרש"א על הסדר, ללמוד עם רי"ף ורא"ש, ללמוד פעמיים גמ' רש"י ולאחריהם פ"א גפ"ת – סדר זה מומלץ ע"י מרן הגרי"ג אדלשטיין (שליט"א) זצ"ל, וכדו'.) בלימוד זה כדרך שליבו חפץ ישנה תועלת משום עונג שבת ואולי גם משום כבוד שבת (בדומה ל"לא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול"-שבת קיג:) ועוד שכ"כ המשנ"ב סי' ר"צ סק"ג דמצווה לחדש חידו"ת בשבת, ואם אינו יודע לחדש עכ"פ ילמד דברים חדשים שלא למד עד הנה. (ומלבד זאת, הפסקה של יום אחד בסוף כל שבוע משטף הלימודים תרענן את הראש ותסייע בעז"ה להמשיך בשבוע הבא ביתר שאת וביתר עוז בלימודים הסדירים.)
  • אחר הלימוד ללכת מייד לישון בלי להתעכב, והחכם עיניו בראשו ללכת לישון מוקדם כדי שיהא לו כוח לעבודת יום השבת, ועוד דמשום עונג שבת יש להרבות בשינה – ראה לקמן בסמוך. (וכן עי' ספר לב חיים לר"ח פאלאג'י ח"ב סי' ק"פ.)
  • תפילת שחרית ומוסף, (יש להנעים בזמירות – רמ"א סי' רפ"א ס"א, ועי' במשנ"ב סק"ד) וסעודה כאתמול.
  • אחר הסעודה ללכת ללמוד (עי' שו"ע סי' ר"צ ס"ב ובמשנ"ב סק"ה ועיי"ש בהג"ה) וטוב ללמוד ב'שביתת דיבור' בלי להפסיק בדברי חולין כלל, (ונראה לי טוב ללמוד בעיון, ועי' שו"ת תורה לשמה או"ח שאלה ק"י, ואמנם ל' השו"ע בסי' ר"צ ס"ב "קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה" אך יעויי"ש במשנ"ב סק"ו דמשמע דלאו דווקא ואפשר גם הלכות שבת, וא"כ לכאו' ה"ה דברים אחרים, ומ"מ ודאי ראוי לקרות בנביאים וללמוד הלכות שבת, וא"כ יכול לקבוע בזמן הזה את הלימודים האלו) ואם רגיל לישון בצהרים בימות החול יישן גם בשב"ק. (עי' רמ"א סי' ר"צ ס"א, ועיי"ש במשנ"ב סק"ג, ועי' טור דמשמע שיישן ואח"כ ילמד אך ייתכן דכוונתו לאו דווקא)
  • לפני תחילת הסדר מנהג הישיבה לאכול מגדנות ליד ביהמ"ד ויש בזה תועלת כנ"ל בליל שבת.
  • תפילת מנחה וסעודה שלישית, טוב לא להאריך בשירה יותר מדי.
  • אחר סעודה שלישית ללמוד מוסר (עי' משנ"ב סי' רצ"ב סק"ט), וטוב שיהא זה בספר אחר מהרגילות בשאר ימות השבוע, (כגון אם דרכו כל השבוע בלימוד מס"י ילמד אז חובה"ל וכדו',) והתועלת בזה כנ"ל בלימוד ליל שב"ק, ועוד מועיל להרחבת האופקים ביהדות ואכמ"ל.
  • (שיחה), תפילת ערבית, הבדלה, (קידוש לבנה).
  • יש הנוהגים לשתות קפה לאחר הבדלה, ומנהג טוב הוא ד"חמין במוצאי שבת מלוגמא" (שבת קיט:).
  • מייד לאחר הבדלה, (בלי לעבור קודם לכן בחדר) ללמוד כשעה או יותר "סדר מלווה מלכה". ("ילכו מחיל אל חיל", והחזו"א היה מזהיר על הלימוד בזמן זה לסימן טוב (דינים והנהגות ח"ב פ"ט אות ל"א), וכדי שלא ליפול מרוממות השבת היישר אל עסקי החולין. אמנם לכתוב ד"ת (ע"י הכנה של כלי הכתיבה באזור ביהמ"ד מער"ש) נ"ל שאין בזה הפסד)  וכל המוסיף בלימוד זה ודאי יוסיפו לו ברכה מן השמים.
  • מעיקר הדין טוב לאכול סעודת מלווה מלכה סמוך ליציאת שבת (משנ"ב סי' ש' סק"ב), אך מנהג הישיבה שלא לאכול מלווה מלכה עד אחר כמה שעות, וכ' המשנ"ב דמי שאינו תאב לאכול מייד ביציאת השבת עכ"פ לא יעסוק במלאכת קבע קודם סעודת מלווה מלכה. ומנהג הישיבה באכילת לחם חם ומרק חם, ודין אכילת פת הובא במשנ"ב סי' ש' סק"א, ומקור פת חמה ומרק חם משבת קיט: "חמין במוצאי שבת מלוגמא, פת חמה במוצאי שבת מלוגמא", וכן נהג הגר"א לאכול פת חמה למלווה מלכה (תומע"ר אות קמ"ח סקל"ט).
  • טוב לרחוץ במוצש"ק בחמין כדאי' בשבת קיט: חמין במוצאי שבת מלוגמא, ופירש"י לשתות ולרחוץ. ואולי טוב יותר שיהיה קודם חצות כמו סעודת מלווה מלכה, עי' משנ"ב סי' ש' סק"ב ובשע"ת שם סק"א.
  • טוב לישון מוקדם במוצ"ש כדי שיהיה כוח לעבודת הבורא בששת ימי המעשה הבעל"ט.

ויה"ר שירצה הקב"ה במנוחתנו, וינחילנו באהבה וברצון שבת קדשו, אכי"ר.

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר