כתבות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

מעמד נשגב בהכנסת ספר תורה וחנוכת ארון הקודש להיכל הישיבה לצעירים שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית

בשמחת התורה, בהתרגשות רבה ובכבודה של תורה ועמליה הוכנס ספר תורה שנכתב בהידור רב ועצום להיכל הישיבה לצעירים שע"י הישיבה הקד' ישיבת עטרת יוסף שלום במודיעין עילית, ונחנך ארון הקודש, לזכות ולע"נ הר"ר יוסף מאייער זצ"ל ע"י משפ' הרוממה שיחי' להיכל הישיבה לצעירים שע"י הישיבה הקד' שנבנה אך זה לא מכבר גם הוא לזכות ולעילוי נשמת האי גברא יקירא איש החסד הר"ר יוסף מאייער זצ"ל.

לקראת המעמד הגדול והקדוש למדו התלמידים בימים שקדמו למעמד הגדול בסדרי לימוד ברציפות ובתענית דיבור, כסגולה רוחנית והכנה דרבה לקראת המעמד הגדול, כשבמקביל לכך מושלמת בניית ארון הקודש המפואר שנבנה לע"נ הרב ר' יוסף זצ"ל לפאר ולרומם את בית אלוקינו.

כמו כן, עמלו בני הישיבה על כתיבת מערכות של חידו"ת, במסכתא הנלמדת מסכת בבא קמא, אשר יצאו לאור עולם לכבוד המעמד, בחוברת 'כתר העטרה', כלולה בהדרה ומעוטרת בחידושי תורה מאת רבני הישיבה שליט"א ובני שיעור ג'.

סיום כתיבת הס"ת התקיים במעמד כתיבת האותיות בביתו של הגאון רבי דוד פרוז שליט"א ר"מ בישיבה ומבוגרי הישיבה הקד' – קריית הישיבה, שם כתבו ראשי ורבני הישיבה שליט"א אות בס"ת יחד עם רבני העיר מודיעין עילית שליט"א ובני המשפחה שיחי', כשעימם מאות תלמידי הישיבה נ"י ששרים לגמרה של תורה.

לפני המעמד כתבו אות בס"ת מרן הגר"ד לנדו שליט"א, מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א, מרן הגרמ"צ ברגמן שליט"א, מרן הגרמ"ה הירש שליט"א, הגאון הגדול רבי שרגא שטיינמן שליט"א, הגאון הצדיק רבי דוד אבוחצירה שליט"א, הגאון הגדול רבי יצחק שאול קנייבסקי שליט"א, ורבותינו ראשי הישיבה הגאונים הגדולים רבי חיים פינשטיין שליט"א, רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א, ורבי שלום בער סורוצקין שליט"א.

משם יצאה התהלוכה בקול רינה ובהמון חוגג בריקודים לכבוד התורה, בראשות ראשי ורבני הישיבה שליט"א ובהשתתפות מאות בני הישיבה נ"י, כשלפניהם מהלכים תלמידי ת"ת עטרת שלמה במודיעין עילית, ולפידים בידיהם לכבודה של תורה, ואליהם מצטרפים מאות מתושבי השכונות בעיר לשמוח בשמחת התורה.

עם הגיע התהלוכה להיכל הישיבה התקיימה שירה עצומה וריקודים במשך זמן רב ומתוך שמחה ותפילה שתהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניו הוכנס הספר תורה לארון הקודש החדש, כשהתורה שבכתב שנכתבה בהידור נכנסת להיכל התורה שבעל פה.

לאחר תפילת מעריב התכנסו בני הישיבה נ"י לסעודת מצוה לכבוד התורה, בראשות רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א ורבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א, ועימם רבני הישיבה שליט"א.

רבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א, עמד במשא המרכזי על ענין השמחה הגדולה בשלימות, המביאה לידי ביטוי שלמות ייחודית, של הכנסת ס"ת המשולבת בחנוכת ארון הקודש המפואר, הבאים כהשלמה לבנין היכל בית המדרש, אשר כולם כאחד הוקדשו לזכרון עולם של האי גברא רבא ויקירא, איש אשר רוח בו, ה"ה הרב יוסף זצ"ל.

ראש הישיבה שליט"א הביא עוד את דברי רבנו סעדיה גאון, כי יש שני 'ארון הקודש', ספר תורה מונח בארון הקודש, אשר הוא כלוחות הברית הנתונות בארון, ובית המדרש אף הוא 'ארון הקודש' אשר בו משכן התורה שבעל פה, ובו עמלים בני הישיבה בעומק העיון בעמלה של תורה.

"והנה כאן מלבד עצם השלימות של הספר תורה וארון הקודש והיכל בית המדרש, הרי יש כאן שלימות מופלאה נדירה ומיוחדת הלא היא, קדושת ספר תורה שהוא תורה שבכתב, שהוכנס לקדושת תורה שבעל פה, להיכל בית המדרש שהוא ארון הקודש של תורה שבעל פה, בו שוכנים ספרי תורה שבעל פה, כפשוטו, הלא זה שלימות מופלאה ומיוחדת"

ראש הישיבה שליט"א הוסיף עוד והזכיר את על דמותו של רבי יוסף מאייר זצ"ל, שלצד רוב מעלותיו וזכויותיו, הרי שהתייחד במידת 'טוב עין', שהיה רואה הטוב שבכל אדם ובכל מעשה, וכך זכה להיות אדם מבורך בכל הברכות, ועליו נאמר 'טוב עין הוא יבורך'. וזכה הר"ר יוסף, שחתנו שליט"א ומשפחתו בצנעה ובהסתר ובעילום שם מנציחים את שמו כראוי, ובודאי זכות התורה עומדת להם לכל הברכות האמורות בתורה למחזיקי התורה ולמעמידי התורה.

לאחר מכן נשא דברים מיוחדים רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א שהרחיב בדברי רוממות ושגב בגודל המעמד של הכנסת ספר תורה לארון, כשהוסיף ובירך את כל התלמידים שיזכו לגדול בתורה ולהיות תלמידי חכמים באמת דבוקים בתורה הקדושים ועושים נחת רוח ליוצרם, וכן בירך את התורם שליט"א וכל משפחתו הרוממה שיחי' על הזכות העצומה שנשאם ליבם לעמוד לימין התורה, להחזיק בעצם החיים ולהיות תומכיה מאושר.

ראש הישיבה שליט"א הוסיף וביאר כי כל ספר תורה שנכתב ומוכנס להיכל הקודש, הרי הוא כהמשך ישיר למעמד הר סיני, וקיום מחודש של לוחות הברית המונחים בארון. ולבד מזאת יש לכל אחד מישראל את חלקו בתורה, ועל ידי לימוד התורה באחדות ובדיבוק חברים זוכים לשלמות של תורה שבכתב עם תורה שבע"פ.

עוד נשאו דברים במעמד ראשי הישיבה הגאון רבי דוד קסלר שליט"א, הגאון רבי אליעזר דוד וסרמן שליט"א, והגאון רבי זאב יעקובזון שליט"א, ומשגיח הישיבה הגרא"י דומב שליט"א.

לגלריית התמונות

כתבות נוספות

ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו
ימא טבא לרבנן

בחדר האוכל של הישיבה הקד' בקריית הישיבה התקיים מעמד סיום לימוד סדר זרעים ותחילת לימוד סדר מועד, ע"י מאות מתלמידי הישיבה הקד' נ"י, סדר זרעים נלמד על ידי מאות התלמידים במסגרת לימוד העמוד היומי במשניות, במטרה לנצל את הזמן בהוספת ידיעות בש"ס בעיתות הפנאי. במרכז המעמד נשא דברי ברכה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א, המעמד התקיים מתוך שמחה לגומרה של תורה לכבוד התורה ועמליה.  

ימא טבא לרבנן

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר