כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

מזמור שיר חנוכת הבית

ניסן תשע"ג - ניסן תשפ"ג: במלאת עשור למעמד האדיר של חנוכת הבית להיכל התורה המרכזי בעיר מודיעין עילית של הישיבה הקד', שבנו לסיפורי המופת שליוו את הקמת היכל הישיבה הקד' והעלנו רשמי הוד מהמעמד הגדול שנחתם בדפי קורות עולם התורה בדורנו

כל מי שבא בשערי עיר התורה מודיעין עילית יבחין מיד בהיכל הישיבה הקד' המתנוסס ברמה בכניסה לעיר. דומה כי אין מתאים יותר כאשר נכנסים לעיר שכולה תורה וחכמיה, מלעבור דרך מפתן של תורה, תורה בגדולתה ובטהרתה, מגדלור של תורה שאורו מתנוסס למרחקים וקול התורה יום ולילה לא ישבות בו, כשחשובי תלמידי החכמים שבעיר נמנים על שורות לומדיו. זכתה מודיעין עילית שישכון בה אחד ממבצרי התורה הגדולים ביותר בארץ ישראל, היכל התורה שהוקם על ידי הישיבה הקד'. 

בניסן נתעטרו ישראל בעשר עטרות, וגם בחודש ניסן לפני עשר שנים נתעטר עולם התורה ונתעטרה העיר מודיעין עילית באחד מבתי המדרש הגדולים והחשובים בארץ הקודש. לרגל עשור למעמד חנוכת הבית של הישיבה הקד', שבנו לימים שקדמו להקמת היכל הישיבה ולסייעתא דשמיא המיוחדת שנראתה בחוש בבניין הבית.  

היה זה לפני כעשרים שנה, עם פתיחת הכולל על ידי הישיבה הקד' בעיר התורה מודיעין עילית, שכן הכולל בבית המדרש שיח יצחק, מבתי המדרש הגדולים בעיר, בתוך שנים ספורות בסייעתא דשמיא עצומה הפך להיות הכולל להיכל הכולל המרכזי בעיר, כשטובי בני העלייה מתקבצים ובאים בו ותחת הנהגתם של מרנן ורבנן ראשי הכולל שליט"א הפך להיות הכולל הגדול והחשוב בעיר ואחד מהיכלי התורה החשובים בארץ ישראל, כשרבים וטובים מבני התורה בעיר מתדפקים על דלתותיו. 

דא עקא, שכתלי בית המדרש צרו מלהכיל את מאות האברכים, בית המדרש היה מלא מפה לפה, עזרת הנשים וכל האכסדראות היו עמוסים במאות ת"ח השוקדים על תלמודם, ובכל פינה ופינה נוספו ספסלים וכיסאות נוספים, חזקות היו על כל מקום ומקום, והגיעו הדברים עד כדי כך, שבלית ברירה הונחו כיסאות וספסלים על בימת ארון הקודש ומדרגותיו ועל בימת ספר התורה, כדי להוסיף מקומות לימוד לאברכים. מספר תקופות לא מבוטל נאלצה הנהלת הישיבה הקד' לסרב לקבל אברכים נוספים מחוסר מקום למרות הביקוש העצום, ופתרון לא נראה באופק, וכנגד כל זאת קול התורה נשמע בעוז וברמה. 

בסמוך לכניסה לעיר מודיעין עילית שכנה אדמת טרשים, אשר ראש העירייה הרב יעקב גוטרמן שיחי' הבין כי בשל המיקום הייחודי היא נועדה להיות בית ה' בית שמגדלין בו תורה ויראה כיאה לעיר של עמלי תורה בטהרה, משמים נתגלגל הרעיון וייזכר לטובה הרב גוטרמן שיחי' שבא בדברים עם רבינו ראש הישיבה שליט"א והנהלת הישיבה הקד' בהצעה ובבקשה להעמיד את הישיבה הקד' ובית מדרשה כמזוזה בפתחה של העיר. אולם לא נודע איך ייפול הדבר.  

אחת הכניסות לבניין הכולל שע"י הישיבה הקד' ע"ש הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה

סוכות תשע"ב

ערב חג הסוכות תשע"ב. שעות לפני כניסת יום טוב, כשישראל טרודים במצוות ועסוקים בהכנות אחרונות לכניסת המועד ובכל בתי ישראל הסוכה על תילה כבר עומדת, נוי המצווה ונוי הסוכה מפארים את בתי ישראל הזוכים להיכנס לצילא דמהימנותא, ברחוב רשב"ם בבני ברק השעון כאילו עמד מלכת. 

אחד מנדיבי הישיבה שיחי' ובני משפחתו שהגיעו לחוג את החג בארץ הקודש השתוקקו לעלות לפני החג לקבל את ברכת קודשו של רבינו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, למרות השעה הדחוקה נענו הם על ידי בני הבית כי לשם החזקת התורה ייעשה הכל, וכך בשעות ערבו של יום טוב עלו בני המשפחה לביתו של רבינו הקדוש זיע"א ברחוב רשב"ם. לאחר שנתברכו בחביבות רבה בקודש פנימה, קיבלה הרבנית בת שבע ע"ה את בני המשפחה בחיבה יתירה, והרעיפה עליהם במשך שעה ארוכה מאוד ברכות ותפילות, אולם בכך הרבנית ע"ה לא ראתה די, וצירפה את בנות המשפחה להכין עימה את צרכי החג במטבחה הצנוע, כשבכל אותה שעה היא מרעיפה עליהן טללי תחיה, תשבחות ודברי חיזוק על חשיבות לימוד התורה והחזקת התורה, למרות שבאי הבית ניסו לרמוז לרבנית כי אין עתה זמן, הרבנית בשלה המשיכה. סמוך לכניסת החג נפרדו בנות המשפחה מהרבנית כשהן נקשרות בעבותות של אהבה וחיבה, והרבנית אף נותנת להם ממאכלי החג.      

ימים ספורים אחר כך, בעיצומה של שבת חול המועד סוכות, בפתע פתאום עלתה הרבנית הצדקנית ע"ה לשמי מרום לתדהמת כל בית ישראל, אולם משפחה אחת חשה שהיא קיבלה צוואה, צוואה לדורות, צוואה סמוך להסתלקות. צוואה להבין מה היא תורה, מה החשיבות של לומדי תורה ומה החשיבות של החזקת תורה. היה ברור שמן השמים שמו בפיה של הרבנית את דבריה, ולהם היה ברור שהם צריכים לעשות לעילוי נשמתה, את מה שהיא כל כך רצתה כל חייה. 

מיד לאחר ההלוויה עלה רבינו ראש הישיבה שליט"א לביתו של מרן זצוק"ל יחד עם המרא דאתרא דמודיעין עילית הגר"מ קסלר שליט"א והרב יעקב גוטרמן שליט"א ראש העירייה, כשעל הקו נמצא הנדיב בשיחה מעבר לים, את הכולל מרן זצוק"ל הכיר כבר, ומרן זצוק"ל ביקש מהנדיב שיהיה העילוי נשמה בהקמת בית המדרש, בית המדרש שיכונה "היכל בית שבע" ויהיה בית המדרש מהגדולים בעולם לעילוי נשמתה ולנחת רוח. מרן זצוק"ל הזיל דמעות וברך את התורם בהתרגשות שיזכה להצלחה גדולה ולבנים וחתנים צדיקים, כשמרן זצוק"ל מפטיר בדמע שבוודאי מן השמים הרבנית מוסיפה לסייע בהחזקת תורה ובצדקה. בסיום הדברים אמר מרן זצוק"ל שאי"ה ויהיה בכוחו הוא יבוא לבית המדרש. 

ליותר מזה לא היה צריך, למרות סכומי העתק שדרושים היו לבניית הישיבה, לא היה להם ספק, כי בוודאי זו צוואת הרבנית ע"ה, וכמו שאמר מרן זצוק"ל שבוודאי זה יעשה נחת רוח לרבנית. ימים ספורים לאחר מכן וכבר רעיון ההקמה החל קורם עור וגידים. 

הנדיב הגיע מחו"ל, ורבינו ראש הישיבה שליט"א הגיע עימו לאדמת הטרשים, ואמר לו כאן אתה תבנה בית גדול, בית גדול לה' ולתורתו, בית על שמה ולעילוי נשמתה של הרבנית הצדקנית ע"ה. ההחלטה נפלה ומשם הכל היסטוריה. 

למרות הסייעתא דשמיא המיוחדת שנתגלתה אז, ועם תחילת העבודות המאומצות במתחם, כשכבר יסודות הבניין הגדול נראים לעין ובית ה' החל להבנות, לא אמר השטן נואש ונעמד בדרכה של תורה, מנסה בכל כוחו למנוע, לחבל ולהפריע. כרעם ביום בהיר התקבלה בהנהלת הישיבה ההודעה בעיצומה של ההתקדמות בבנייה, כי הבג"ץ, בית המשפט העליון, קיבל עתירה בנוגע לחוקיות השטח ורוצה לעצור את הבנייה.  

טובי עורכי הדין במדינה גויסו בסכומי עתק על ידי צרי עין ועמותות השמאל לעצור את הבנייה בטענות ותואנות שונות, הבנייה בשטח זה אינה חוקית וכי השטח בבעלות פלסטינית הוא. מעשה שטן שלא יכול לראות את הבניין האדיר שנבנה לה' ולתורתו היה נראה שהצליח. במונחי דרך הטבע המצב לא היה פשוט בלשון המעטה, ורבים כבר ראו את גניזתה של התוכנית.  

אבל התורה לא שתקה. באורח פלאי, זכתה הישיבה בשטח, כשהטענה הגאונית אותה העלתה הישיבה הקד' כי על פי  חוקותיהם, בכל מקום ובכל עיר יש שטח השייך לפיקוד העורף וביד הרשויות להפקיע זאת מיד בעליו, מכיוון ששטח זה אכן עמד בכל הדרישות הן משום גודלו והן משום מקומו, טענה הישיבה כי בידי המועצה להפקיע זאת מיד הבעלים, כביכול, הקיים לשיטתם. שטן בעל כורחו ענה אמן, וכמליצה היו אומרים כי על מקום תורה זה גם הרחוקים ביותר מודים שתורה מגנא

קריאת שם לבנין בבית מרן שר התורה זצ"ל

ריבון העולמים, עזרנו להשיב את התורה למעונה

"זו הפעם השלישית בה ספרי התורה יוצאים מן ההיכל, בפעם הראשונה היה זה בעת השריפה בישיבת טעלז והושבו הם, בפעם השניה היה זה במלחמת העולם הראשונה והושבו הם. עתה ספרי התורה יוצאים מן הארון שוב בשלישית, זעקתינו שטוחה לפניך: ריבון העולמים כשם שעזרתנו עד עתה להחזיר את ספרי התורה לארון כן תעזרנו בפעם הזאת להשיב את התורה למעונה". 

כך זעק הגאון רבי אליהו מאיר בלוך זצ"ל יחד עם בני הישיבה אחר תפילת שחרית, בעת שהוציא את ספרי התורה מישיבת טעלז בליטא, לאחר שבניין הישיבה נכבש על ידי הרוסים במלחמת העולם השנייה, כשנה קודם עקידת ישיבת טעלז על קידוש ה'. 

ספרי התורה לא הושבו להיכל הישיבה בטעלז אמנם, אך ישיבת טעלז ותורתה זכו לתקומה ואכן תפילתו של מרן הגאון רבי אליהו מאיר בלוך זצ"ל התקבלה כאשר שנים ספורות אחר כך כאשר ניצל בנס מופלא, הקים את ישיבת טעלז בעיר קליבלנד בארה"ב יחד עם גיסו שניצל אף הוא בנס, מרן הגאון רבי חיים מרדכי קאץ זצ"ל. 

אולם לימים עשרות שנים אחרי המלחמה, דלתותיה של הישיבה הושבו, ונקבעו בפתח ארון הקודש בהיכלה של הישיבה הקד' במודיעין עילית, שהוקמה בארץ הקודש על שמה ומכוחה של ישיבת טעלז כידוע, וחזרה תורתה של ישיבת טעלז למעונה.  

היה זה, שנתיים לפני פטירתו של מרן הגר"א גורדון זצ"ל, פרצה שריפה שכילתה את בניין הישיבה בטעלז, במסירות נפש בשארית כוחותיו מרן הגר"א זצ"ל עמד וקומם את בניינה ובנה מחדש את היכל הישיבה, והיה כבוד הבית האחרון גדול מן הראשון.  

עם השלמת בניית בניין הישיבה נצטברו חובות עתק מבנייתו, וראש הישיבה דטעלז, מרן הגאון רבי אליעזר זצ"ל הפליג מעבר לים לעיר לונדון על מנת לעורר את נדיבי העם לסייע ולעמוד לימין הישיבה. לאחר הגיעו לשם נפטר ראש הישיבה בעיר לונדון בד' אדר תר"ע.   

בניין הישיבה העתיק ניצב עד היום, בן קומה אחת ומסביבו גדר גבוהה, בחצירו בנוי 'בית הרב' בו היו מתגוררים משפחת ראש הישיבה והמרא דאתרא. במבואה להיכל הישיבה ישנם שני חדרים, האחד היה 'אוצר הספרים' ובשני היה חדר שיעורים. ובעת שהותה של משלחת ראשי הישיבה ומנהליה לקראת היארצייט של המהרי"ל בלוך זצ"ל, כשהגיעו לשפוך שיח על ציונו הקדוש על הישיבה ותלמידיה, הגיעו ראשי הישיבה לבניין העתיק של ישיבת טעלז שעדיין עומד בחורבנו. בכניסה לישיבה, הם גילו את דלתות בניין הישיבה העתיקות, נעולות במנעול בריח, וכל הנסיונות שנעשו לאתר את מפתח בניין הישיבה עלו בתוהו.

בעצה אחת עם נכדי מייסד ובונה הישיבה מרן הגר"א גורדון זצ"ל הוחלט להציל את דלתות היכל הישיבה ולגאלן, היה זה בזמן הקמת היכל הישיבה במודיעין עילית, ורבותינו שליט"א החליטו שאין מתאים יותר מלקובען בארון הקודש של בניין הישיבה הקד' בארץ הקודש

וכך, בלילה חורפי ומושלג הגיעו שליחים מיוחדים מארץ הקודש לעיירה בליטא ליטול את שער הישיבה בתחינה ובתפילה שיהא השער הזה לפתח ארון הקודש, עד בוא הגואל. השלטונות המקומיים אמנם הערימו קשיים מרובים על העברת שערי הישיבה, אולם בחסדי שמים בהשגחה מופלאה בדרך לא דרך הצליחו השליחים להעביר את הדלתות ולגאלן. 

משם הועברו הדלתות לעיירה מוגילב שבבלארוס, שם שהו הדלתות בקהילה היהודית במוגילב כחצי שנה, ומשם הועברו למוסקבה ומשם הגיעו שערי ההיכל לארץ ישראל, להיקבע בתבנית ההיכל של ישיבת עטרת שלמה במודיעין עילית.

תקופה לאחר הגעתם לארץ ישראל, היטלטלו הדלתות שוב לארץ העמים אך הפעם היה זה כבר לשם גאולתן. היה זה במהלך הקמת בניין הישיבה במודיעין עילית, ובמפעל מיוחד בויאטנם נבנה באותה העת ברוב הדר ארון הקודש להיכל הישיבה. רבינו ראש הישיבה שליט"א החליט לעטור עטרה לראש ארון הקודש של היכל הישיבה בדמות דלתות הארון. הדלתות נשלחו למפעל בויאנטם,  שם צופו הדלתות בזהב ושובצו בארון הקודש.   

אגב, בעת בניית ארון הקודש התרחש נס פלאי במפעל בויאטנם, היה זה עם השלמתו של  ארון הקודש במפעל, שריפת ענק פרצה במפעל שכילתה שטח עצום מהמפעל וכמויות ענק של ריהוט וציוד מתקדם, אולם כאשר הגיעה האש לאיזור בו היה ארון הקודש ודלתות הישיבה דטעלז, נעצרו בפתאומיות הלהבות והאש כבתה. 

דומה כי מסירות נפשו של מרן רבי אליעזר מטעלז על בניינה של הישיבה היא שעמדה לדלתותיה שזכו להינצל ולהיקבע בהיכל משכן התורה עד בוא הגואל, וכאותו מעשה המובא בחז"ל על דלתותיו של ניקנור בבית המקדש. "אמרו כשהיה ניקנור מביאו מאלכסנדריא שבמצרים עמד עליהם נחשול שבים לטובען נטלו אחד מהם והטילוהו לים ובקשו להטיל את השני, ולא הניחם ניקנור אמר להם אם אתם מטילין את השני הטילוני עימו, היה מצטער ובא עד שהגיע לנמל של יפו כיון שהגיע לנמלה של יפו היה מבעבע ועולה מתחת הספינה וי"א חיה שבים בלעתו וכיון שהגיע ניקנור לחופה של יפו פלטתו, ועליהם הכתוב אומר קורות בתינו ארזים" (תוספתא יומא פ"ב).   

רבבות בשמחה של תורה באוהל הענק שנבנה במיוחד למעמד

ראש חודש ניסן תשע"ג

שנה וחצי אחר ערב חג הסוכות תשע"ב, זכתה הישיבה לברך על המוגמר, ובמעמד כבוד התורה שכמותו לא ראתה מודיעין עילית מעודה, חגגה הישיבה את חנוכת הבית לכבודה של תורה ועמליה, בחנוכת היכל התורה האדיר והבניין העצום ורב הממדים שהוקם ברוב פאר והדר לכבוד התורה, יחד עם הכנסת שני ספרי תורה. העיר מודיעין עילית עצרה מלכת, ציריה נחסמו ודרכיה הושבתו וכל תושביה יצאו לשמוח בשמחת התורה. 

בראשות כל גדולי וזקני הדור התאספו אלפי אברכי הכוללים שע"י הישיבה הקד', תלמידי הישיבות לצעירים ותלמידי הת"תים של הישיבה הקד' מכל רחבי הארץ ועימם רבבות בני התורה מתושבי העיר ומחוצה לה שהתאספו לחוג את חגה של התורה לרקוד ולפזז לכבודה, כשלאחר הכנסת הספרי תורה להיכל הישיבה עלו הרבבות לאוהלי הענק שהוקמו לכבוד המעמד. 

אמת מה נהדר היה המראה עת לשולחן הכבוד עלה מייסד הישיבה רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל שממרום גילו טרח והגיע לשמוח בשמחת ריבוי התורה בעולם בבניית ישיבתו ובשמחת בניו – תלמידי הישיבה, בחרדת קודש ובהתרגשות עצומה האזין קהל הרבבות לדברי אלוקים חיים למשא קודשו של מרן זצוק"ל בו עמד בדבריו על חשיבות ריבוי תורה ולומדיה בעולם, תוך שהוא ראה לנכון במעמד זה לדבר בענייני הגזירות שריחפו על עולם התורה, וכי דווקא מעמד זה הוא ההוכחה לקיום ולריבוי התורה לנצח בעם ישראל. [ראה מסגרת]. 

בהורמנא דמרן זצוק"ל נשא דברים נרגשים רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א שעמד בדבריו על מהות הקמת המשכן ובנייתו בכלל ישראל, לכל זכורים דבריו על חשיבות המעמד שנחרט לדורות, בהם הביא מה שמבואר בחז"ל שכלל ישראל נזקקו לקמיע, שהוא יברכך ה' וישמרך וכו', משום שניתנה להם התורה בסיני בפומבי שכל העולם כולו שמע וחרד, ונשאלת השאלה אם צריך שמירה לכך מדוע מעיקרא ניתנה התורה בפומבי, ומבואר כי תורה נתינתה היא בפומבי, וכבוד התורה שהוא קידוש ה' הוא צריך להיות בפומבי, כדי לקדש את שם ה' בעולם, ולא שייך שיהיה נתינת תורה לישראל בלא שיהיה במעמד של קידוש ה' לעיני כל בשר.  

עיני רבים הזילו דמעות התרגשות במעמד האדיר, למראה ההוד כי גם בדורנו התורה ממשיכה להתרבות וחיילותיה בעולם ימשיכו להתעצם. עם נעילת המעמד בשעת לילה מאוחרת נחקק בליבות כל משתתפיו הרושם העז כי התורה תמשיך ותוסיף ותתרבה, עד לקיום הבטחת הנצח ומלאה הארץ דעה את ה'. 

שולחן הכבוד במעמד

והבית בהיבנותו 

זכתה הישיבה הקד' שבניין הישיבה בעיר מודיעין עילית ניצב לתל תלפיות לכל בני התורה בעיר, כשקול לומדי התורה בני הכולל המרכזי בעיר שע"י הישיבה הקד' לא פוסק מהיכלה, הכולל המונה כשמונה מאות אברכים תלמידי חכמים, עומד בראשות רבותינו הגאונים רבי ישעיהו הלברשטט שליט"א, רבי שלמה קופמן שליט"א, רבי אליעזר ברוורמן שליט"א, רבי איסר זלמן שוורצמן שליט"א, רבי יצחק קרייסמן שליט"א, ורבי יחיאל פלק שליט"א, וראש החבורה הרה"ג ר' שמשון פריינד שליט"א. 

היכל הישיבה קם ונהיה לבית המדרש המרכזי בעיר כשמלבד חכמי ורבני הכולל שליט"א רבים הקובעים בו את מקום תפילתם ואת מקום תלמודם בסדר שלישי או בימי בין הזמנים כשבית המדרש עמוס מפה לפה וכן בשבתות ובימים טובים. 

בימים נוראים מתפללים בהיכל הישיבה למעלה מאלף ומאתיים מתפללים, ואי אפשר שלא לציין את נהירת אלפי תושבי העיר בראש השנה סמוך לשקיעת החמה לתפילת תשליך באגם הדגים שהוקם בחצר הישיבה ע"י אחד מהנדיבים כנאה לפלטרין של מלך.  

בימי שישי מתקיים בכולל 'סדר שישי' על ידי קהילת בוגרי הישיבה הקד' המתגוררים בעיר ומתאספים בכולל בימי שישי, כשבכך ממשיכים בוגרי הישיבה את חשיבות החיזוק הנדרש בערבי שבתות כפי שהיה באמנה איתם בישיבה הקד' בצילם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א, שכידוע מיום הקמת הישיבה שמו דגש מיוחד בענין. 

בשבתות ובימים טובים מתפללים בהיכל הכולל בוגרי הישיבה שיחי' החפצים להמשיך את עלייתם מימי הישיבה הקד' בצוותא חדא, על פי מנהגי הישיבה הנהוגים מקדמת דנא.   

נתקיים בבניין הישיבה הקד' התפילה 'וישמעו רחוקים ויבואו' כשמכל העולם כולו בני ברית ואף שאינם בני ברית, מגיעים לראות את היכל הישיבה האדיר העומד על תילו, לראות את בית המדרש הנכבד, מקדש מעט, פלטרין של הקב"ה בעולמו אותו זכתה הישיבה הקד' לבנות כבית שמגדלין בו תורה ותפילה, בניין היכל התורה לתפארה הינו מהידועים והמפורסמים בעולם היהודי כולו בכך שקול התורה לא פוסק בו ביום ובליל.

ארון הקודש ובו משובצות דלתות ישיבת טלז

אין לשער את השמחה בבניית מקום קדוש ללמוד תורה 

משאו של רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל במעמד 

מורי ורבותי!

שמחה גדולה בזה שיש מקום להרבות תורה, בונים מקום קדוש כדי ללמוד תורה, אין לשער איזה שמחה שיש. 

מצד שני אנחנו מאד מודאגים, תושבי הארץ, לדאבוננו יש כאלה שרוצים לעשות חוקים להצר את רגלינו, לא רק שלא נוכל לגדול, רק ח"ו למעט תורה מישראל, יש ח"ו הרבה אנשים שלא מבינים את זה, אבל יש בראשי השלטון דברים גדולים, מה שכל הזמן מוציאים עוד דבר ועוד דבר, הכל חוקים על תורה ועל לומדי התורה.

ועל זה אנו מאד צריכים רחמים רבים שהקב"ה יעזור שנמצא חן בעיני השלטון, ולא ח"ו יעשו כל מיני צרות, לעשות חילוק בין איש כזה לאיש כזה, איש כזה יש דין כזה ואיש כזה יש דין כזה, דבר שלא נמצא היום במדינות, היה פעם אולי מה שקוראים … אבל היום רוצים לעשות חוקים לא טובים, זה רע! לעשות רע לכלל ישראל, ללומדי תורה, בעיקר ללומדי תורה.

ואנחנו מבקשים רחמים שהקב"ה יעזור ויתן בלב כל אלה שלא יעשו שום רע. ונזכה כולנו להרבות תורה, ולהוסיף תורה, להגדיל תורה ולהאדירה.

הקב"ה יעזור שנזכה לזה בזכות המצווה הגדולה שמתרבים לומדי תורה, מה שירבו לומדי תורה זה זכות התורה, וזכות התורה יעמוד שלא חלילה וחס יעשו גזירות להרחיק אותנו מתורה. הקב"ה יעזור עי"ז נזכה לזה, ונזכה ממילא ג"כ לישועה הגדולה, לגאולה הקרובה במהרה בימינו אמן סלה.

רבינו מרן רה"י זצוק"ל

כתבות נוספות

איש לרעהו יעזורו
איש לרעהו יעזורו
איש לרעהו יעזורו
עשירי קודש
עשירי קודש
ושבו בנים לגבולם
ושבו בנים לגבולם
ושבו בנים לגבולם
הרוצה להחכים ידרים
הרוצה להחכים ידרים
הרוצה להחכים ידרים

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר