כתבות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

לבקר בהיכלו. מסע חיזוק מיוחד

מסע חיזוק מיוחד של מורינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א בהיכלי התורה של הישיבה הקד' בעיר בית שמש

חיזוק רב וקורת רוח מרובה נרשמה בהיכלי התורה של הישיבה הקד' עם הגעתו של מורינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א למסע מיוחד לחזק ולרומם את קרן התורה בכולל האברכים ובתלמודי התורה שעל ידי הישיבה הקד' בעיר בית שמש.
מורינו ראש הישיבה שליט"א נעתר לבקשה לבוא ולחזק את רבנן ותלמידהון בהיכלי התורה בבית שמש לקראת המשך זמן החורף הבעל"ט ולרגל השלמת מבצע מיוחד שהתקיים בתלמוד תורה שע"י הישיבה הקד' מיזם 'מה נאים דרכיו' לחיזוק דרבון ועידוד התלמידים לעבודת המידות ולוויתור.
עם תחילת זמן החורף הגיע מורינו ראש הישיבה שליט"א לביקור החיזוק שנפתח בתלמוד תורה של הישיבה הקד' ברמה א'. ילדי תלמוד תורה עטרת-שלמה ברמה א' התאספו לבושי חג ברחבת חצר התלמוד תורה ובהתרגשות גדולה קיבלו מאות הילדים כשבראשם מנהלי התלמוד תורה, המחנכים והמלמדים שליט"א את פני מורינו ראש הישיבה שליט"א.

מורינו ראש הישיבה שליט"א פתח את משאו בדברים נרגשים: אנחנו נמצאים ב'בית שמגדלין בו תורה ותפילה' התלמוד תורה הזה הוא בית גדול, כי בית גדול זה ברוחניות ובחשיבות של לימוד התורה, מקטנות ועד בגרות – מגדלין כאן תורה ותפילה. זה בית שמחנכים בו לתורה כראוי ולתפילה כראוי, ומוסרים נפש על החינוך שיהיה באופן הטוב והמעולה ביותר, אשריכם שאתם זוכים ללמוד ולהתחנך בבית הגדול והקדוש הזה.
לאחר מכן הרחיב מורינו ראש הישיבה שליט"א במשאו בדברי חיזוק ובין דבריו אמר: "תכלית העולם הוא ללמוד תורה ולשם כך נבראו כל העולמות וכלל ישראל נבראו רק ללימוד התורה, התורה זה הדבר הכי חשוב שיש, יהי רצון שתזכו להמשיך ולעמול בתורה, בגמרא, במשניות ובחומש. כל ילד צריך לדעת שהוא בוחר להתעסק בדבר הכי חשוב בעולם ובלימודו הוא הכי חשוב בעולם".
"אבל זאת צריך לדעת" הוסיף והטעים ראש הישיבה באוזני התלמידים, "כי לא ביום אחד נהיים תלמידי חכמים, כל יום לומדים עוד פרק ועוד פרק וכל יום יש את הלימוד שלו, את הפסוק של היום, את המשנה של היום ואת הגמרא של היום, ואם לומדים טוב כל יום, אחרי זה הופכים להיות תלמיד חכם, חשוב במיוחד להשתדל מאוד ללמוד ברור, בבהירות ומה שלומדים יהיה ברור, כי אם לומדים בלא הבנה ברורה ואם לא מבינים טוב כל כך, אזי הלימוד נהיה בכבידות, וזה מפריע מאוד לחשק ולרצון בלימוד

עוד הוסיף מורינו ראש הישיבה שליט"א בדבריו: "יש עוד נקודה, רבי חיים מוואלזי'ן אמר שכל האדם לא נברא אלא לעזור לשני, להועיל לאחריני, העולם נבנה בחסד, עולם חסד ייבנה. ואם עוזרים לשני כמו שצריך אז הקב"ה עוזר, ונותן סייעתא דשמיא. וכך קונים את התורה, כי לא מספיק רק ללמוד, אלא יש גם קניינים לתורה, והתורה נקנית במידות טובות".
"הגמ' אומרת שקידוש ה' זה אדם שלומד תורה ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות ועליו נאמר 'ישראל אשר בך אתפאר' מידות טובות זה הנוי והיופי של כלל ישראל ומי שלומד תורה עם מידות טובות הוא תורה מפוארה – בכלי מפואר".
"המבצע המיוחד הזה של 'ראו מה נאים דרכיו', הרי זה ממש ישראל אשר בך יתפאר. זה תורה עם מידות טובות המשלימים אחד את השני. ה' יעזור שתעלו מעלה מעלה ותהיו תלמידי חכמים ותזכו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד, ותגדלו במידות טובות, תעלו ותצליחו".
ראש הישיבה שליט"א סיים בברכה, "הקב"ה יתן כוח ועוז לכבוד המנהל הרב הגאון שליט"א ועימו המלמדים החשובים המוסרים נפשם להעמיד עמלי תורה, להעמיד את הדור הבא של כלל ישראל, הקב"ה ישלח להם כוח להמשיך הלאה להעמיד את הבית הגדול והקדוש הזה ויצליחו בכל".
עם סיום הדברים הנרגשים עברו מאות ילדי התלמוד תורה לברכה, כשמורינו ראש הישיבה שליט"א מברכם אחד לאחד במאור פנים.

לאחר מכן התכנסו תלמידי כיתות ח' להיבחן על תלמודם אצל ראש הישיבה שליט"א, במשך שעה ארוכה נבחנו התלמידים על פרק 'האשה נקנית' במסכת קידושין, כשבסיום המבחן מורינו ראש הישיבה שליט"א הביע את התפעלותו בפני המלמדים שליט"א מההבנה הבהירה ומהיקף הידיעות שהוכיחו התלמידים בידיעת הפרק על בוריו, ובירך בחום רב את התלמידים שימשיכו כך ויעלו מעלה מעלה.
משם המשיך מורינו ראש הישיבה שליט"א לתלמוד תורה עטרת שלמה ברמה ג', שם בחן את כל תלמידי התלמוד תורה במשך שעה ארוכה במבחן פומבי על תלמודם, בסיום המבחן בירך בחום רב את התלמידים היקרים שיגדלו לתלמידי חכמים גדולים.
מורינו ראש הישיבה שליט"א הביע את התפעלותו מההצלחה המופלאה של התלמוד תורה, שנפתח אך לפני שנים ספורות ומאז נמנה בסייעתא דשמיא בשורה הראשונה ממש של תלמודי התורה בעיר, כששמו ושמעו יוצא לפניו לשם ולתהילה ועל תלמידיו נמנים סלתה ושמנה של בני הקהילה התורנית בעיר.

חוץ מתורה הכל זה הבל – אין בו ממש
לאחר מכן הגיע מורינו ראש הישיבה שליט"א להיכל התורה בכולל שע"י הישיבה הקד' ברמה ג' שם מסר שיעור בסוגיות שבמסכת חולין.
בתחילת הדברים נשא דברי חיזוק בפני האברכים על חשיבות עמלה של תורה ועל הזכייה המופלאה של יושבי האוהלים הספונים כל חייהם באוהלה של תורה בעמל.
בין הדברים הזכיר "כתב רש"י בתחילת התורה בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית. זה התכלית של בריאת העולם. כתוב בפסוק 'הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש' כל העולם זה הבל, מה פירוש הבל? הבל זה האדים, זה נראה כביכול משהו, אבל באמת אין מאדים שום דבר, אי אפשר אפילו למשש את זה, אין לזה שום קיום. כל הבריאה כולה נדמה שיש בזה משהו, אבל זה הבל! אין בזה אפילו ממשות ואין לזה קיום. ועל זה אמרו חז"ל בעמלו של עולם אין יתרון אבל לעמלה של תורה יש יתרון".
"כי התורה זה למעלה מן השמש! כל עמל ועמל בתורה הוא יותר מכל העולם הזה, כי רק הוא יש לו קיום ויתרון. אשרינו שאנו זוכים לעמול בתורה ביגיעה ובעמל, כאשר כל יגיעה בהבנה זה תכלית הכל. אשריכם תלמידי חכמים שזוכים לקיים את העולם ולהיות תכלית ונזר הבריאה כולה, כמה אושר אמיתי יש לנו".

הקמת התלמוד תורה החדש ברמה ד'
בסיום הביקור נועדו עם מורינו ראש הישיבה שליט"א רבני וראשי הקהילות שליט"א יחד עם מנהלי התלמודי תורה של הישיבה הקד', שהעלו בפניו את הביקוש הגדול והצורך העז שנוצר לפתיחת תלמוד תורה של הישיבה ברמה ד' המתאכלסת בתקופה זו, לאחר ההצלחה הגדולה ומסורת החינוך המפוארת של תלמודי התורה של הישיבה הקד' הפרוסים בכל רחבי הארץ. מורינו ראש הישיבה שליט"א חיזק את ידיהם ובירך את מנהלי התלמוד תורה בהצלחה גדולה עד מאוד, ושיזכו להעמיד ולחנך את הדור הבא של תלמידי החכמים של כלל ישראל מתוך הצלחה גדולה בכל.
ראש הישיבה שליט"א הוסיף, כי ביודעו ומכירו את ההשקעה העצומה של המנהלים והמחנכים שליט"א וההצלחה הגדולה של התלמודי תורה של הישיבה הקד' המחנכים דורות לתורה ויראת שמים, הרי שבודאי ובודאי יצליחו מאוד כל התלמידים הן בתלמודי תורה ברמה א' וג' והן בתלמוד תורה החדש ברמה ד' שיצליח מאוד בע"ה.

כתבות נוספות

ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו
ימא טבא לרבנן

בחדר האוכל של הישיבה הקד' בקריית הישיבה התקיים מעמד סיום לימוד סדר זרעים ותחילת לימוד סדר מועד, ע"י מאות מתלמידי הישיבה הקד' נ"י, סדר זרעים נלמד על ידי מאות התלמידים במסגרת לימוד העמוד היומי במשניות, במטרה לנצל את הזמן בהוספת ידיעות בש"ס בעיתות הפנאי. במרכז המעמד נשא דברי ברכה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א, המעמד התקיים מתוך שמחה לגומרה של תורה לכבוד התורה ועמליה.  

ימא טבא לרבנן

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר