דורות של תמכין דאורייתא
מי שנטל על עצמו את עול החזקת הישיבה הקד' בבני ברק ישיבת 'עטרת יוסף' מאז הקמתה, הוא ידיד הישיבה הנגיד הרב ר' אליעזר לאטץ הי"ו, בן למשפחת ידידי הישיבה הי"ו משכבר הימים, ובנו של ידיד הישיבה הנגיד הרב משולם לאטץ הי"ו שתרם את בניין הישיבה הראשון, בניין ישיבת אור אליעזר.
את ההחלטה לקחת על עצמו את עול החזקת הישיבה נטל על עצמו ר' אלי עוד קודם הקמת הישיבה, החלטה שהתקבלה על גרם המדרגות בביתו של מרן שר התורה זיע"א ברחוב רשב"ם 23. ביקשנו לשמוע ממנו גופא דעובדא היכי הוי, ור' אלי בהתרגשות גדולה שב לרגעי היסוד, ונעתר בשמחה לסבר את אוזנינו באחורי הקלעים מעולמם של מחזיקי התורה.
אנחנו משוחחים כשהוא נמצא מעבר לים, אבל אי אפשר שלא לחוש את ההתרגשות העמוקה בקולו מגודל הזכות שנפלה בחלקו, הוא יודע ומאמין באמונה שלמה כי לזכות החזקת בני הישיבה נזקפת כל הברכה השורה בביתו וכל הצלחתו בעסקים, ובתמיכתו בישיבה הוא רואה את העסקה הטובה ביותר שעשה אי פעם, ברית עם התורה הקדושה.
ההסכם ברחוב רשב"ם 23
מתי החלטתם לקחת על עצמכם את עול החזקת הישיבה בבני ברק?
זה סיפור מעניין. לפני חמש עשרה איך נוצר הקשר בין משפחת לאטץ עם ישיבת עטרת שלמה?
לאבא שלי שיחי' יש דירה ברחוב הקבלן בהר נוף, לפני כעשרים וחמש שנים התגורר ראש הישיבה שליט"א בשכונת הר נוף ומשם הם הכירו, ראש הישיבה שליט"א היה אז עדיין אברך צעיר, אבל הוא היה מספר לאבא שלי שהוא הולך להקים ישיבות ומוסדות, הוא סיפר לאבא שלי שהוא מקים ישיבה קטנה בבית שמש ואבא שלי מאוד התחבר לזה, ותרם לו את הבניין לישיבה, ולכן הישיבה נקראת 'אור אליעזר' על שם סבי, הרב אליעזר לאטץ, שעל שמו אני קרוי. במשך השנים אבי עזר ועוזר לישיבה הרבה ב"ה, וממש לאחרונה אף הגענו לישיבה בראשון לציון לבקר.
ומתי התחיל הקשר שלך עם הישיבה?
כל השנים אנחנו במשפחה בקשר. ראש הישיבה שליט"א כבר הכיר אותי בתור בחור, היינו בידידות ובמשך השנים לקחתי על עצמי ב"ה את עול החזקת הישיבה בבני ברק, וגם ב"ה אני זוכה לעזור לישיבה בעוד דברים, את המגשים של פירות ט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל בישיבה הגדולה בכל שנה אני משתדל לתת, ובעוד דברים ב"ה.
על שם מי נקראה הישיבה בבני ברק, ישיבת "עטרת יוסף"?
הישיבה בבני ברק נקראת "עטרת יוסף" על שם הסבא שלנו הגאון רבי יוסף זינגר זצ"ל, הוא היה תלמיד חכם וגם היה רב שכונת מערב מנהטן, הוא היה מכונה ה"פוילזנער רוב". והוא נפטר לפני בערך שש עשרה שנים, לפני הקמת הישיבה בבני ברק אנחנו ביקשנו מראש הישיבה שליט"א שיקראו לישיבה על שמו לעילוי נשמתו.
שנים בערך נולדו לי תאומים ב"ה, (אחד מהם קרוי יוסף ע"ש הסבא), ולפני בערך שתיים עשרה שנים הגענו לארץ ישראל לעשות חלאקה לילדים, וראש הישיבה שליט"א לקח אותי לגדולי הדור שיברכו את הילדים ויעשו להם חלאקה.
היינו אצל מרן רבי חיים זצ"ל ואצל מרן רבי אהרון לייב זצ"ל ועוד גדולי תורה, ואחרי שמרן רבי חיים זצ"ל בירך וירדנו במדרגות ביקשתי מראש הישיבה שליט"א שיקח אותי גם למרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל, והוא השיב לי שהוא לא יכול עכשיו לעלות לביתו של מרן רבי מיכל יהודה, שאלתי למה? אז הוא אומר לי, "מרן רבי אהרון לייב זצ"ל הורה לי לפתוח ישיבה קטנה בבני ברק, הישיבה שאנחנו פותחים בע"ה הולכת להיות הישיבה הטובה בבני ברק, ומכיון שמרן רבי מיכל יהודה הוא ראש ישיבת פונבי'ז לצעירים, אמנם נכון שמרן רבי מיכל יהודה עצמו כמובן מעודד ותומך בזה, אבל יש שם מבני הבית שלא ניחא להם בזה כל כך, ויש לי מאלו בני הבית קצת אי נעימות עכשיו, שכן זה כבר התפרסם שאני פותח ישיבה קטנה".
אני צחקתי, אמרתי, איך ישיבה חדשה שתיפתח יכולה להיות הישיבה המצוינת בבני ברק? בני ברק זה מקום מלא בישיבות של עשרות שנים, וראש הישיבה שליט"א אומר לי, אם מרן רבי אהרון לייב זצ"ל אמר שזו תהיה הישיבה המצוינת ביותר בבני ברק, אז זה מה שיהיה, אין פה שני צדדים.
אמרתי לו מיד, בוא נעשה עסק, אם באמת זו תהיה ישיבה כל כך טובה, אני לוקח על עצמי להחזיק את הישיבה! אחרי תקופה כבר הבנתי שהוא צדק… ואז עשינו הסכם על הישיבה.
כל פעם שאני בארץ אני מגיע לראות את הישיבה
וב"ה מאז אני זוכה להחזיק את הישיבה בבני ברק, ויש לי קשר עם כל ישיבות עטרת שלמה, אבל קשר מאוד מאוד מיוחד עם הישיבה בב"ב בפרט, כל פעם שאני נמצא בארץ אני מגיע לרחוב חגי לראות את הישיבה, לראות איך לומדים שם, כאשר רק מתקרבים לבניין שומעים למרחוק את הקול של הלימוד בחוזקה. אני מגיע לשם, אפילו שהם לא יודעים מי אני, ומסתכל על התלמידים וזה נותן לי חיזוק גדול שיש לנו כזאת זכות ב"ה. וב"ה שיש לי את הזכות להחזיק ישיבה כל כך טובה ומצוינת בבני ברק, שלומדים שם כל כך חזק ויוצאים משם תלמידי חכמים, כמו שהבטיח מרן רבי אהרון לייב זצ"ל שיהיה, וכך הווה.
אחרי תקופה מרן רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל נפטר, אז עשינו הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו לישיבה. מהבית שלו ברחוב וילקומירר לישיבה שהייתה ברחוב מהרש"ל. אני זוכר, שלפני הכנסת ספר התורה הישיבה אמרה למשטרה שיגיעו לתהלוכה אלפיים איש, בסוף הגיעו כמעט עשרת אלפים, וקיבלנו על זה קנס…
לא כל אחד זוכה להחזיק ישיבה טובה כל כך בכמות ובאיכות…
זו זכות עצומה בשבילי. ואני יכול לומר שבזכות החזקת הישיבה הזו אני רואה סייעתא דשמיא גדולה בעסקים. הכל בזכות החזקת התורה של הישיבה. הייתי כמה פעמים אצל גדולי הדור זצ"ל תמיד הם מאוד חיזקו אותי שאני אדע שהדבר הכי חשוב שאפשר לעשות עם הכסף זה לתת לתורה. זו העסקה הכי טובה שיש. אבל, אני גם רואה זאת בחוש איך שיש סייעתא דשמיא בזכות זה.
אני מחויב לכם
אתה יכול לספר לנו סיפור אישי על סייעתא דשמיא שראית בחוש בזכות החזקת ישיבת 'עטרת שלמה'?
תמיד רואים. אבל אני יכול לספר לכם, שלפני כמה וכמה שנים היתה לי תקופה של משבר פיננסי ממשי, והגיעו הדברים עד כדי כך שלא יכולתי לתת את ההתחייבות החודשית שלי בהסכם עם הישיבה, לא היתה לי שום אפשרות לתת את ההתחייבות, האפשרות היחידה הייתה פשוט לקחת הלוואה בשביל לשלם את ההתחייבות. ראש הישיבה שליט"א לקח אותי לגדולי הדור, והם אמרו לי, שאם אני אעשה כך, ואני אקח הלוואה בשביל לא להפסיק את ההתחייבות לישיבה, ואני אמשיך את העסק עם הישיבה, אני אראה ישועות גדולות.
אני זוכר איך שראש הישיבה שליט"א אמר לי ליד גדולי הדור, שאם יהיה לי ביטחון גמור בכך שמה שאני לוקח הלוואה לישיבה זה כמו שאני משלם משלי, וכך אני רואה את זה וממשיך עם זה, אז בוודאי שיהיה בזכות זה ישועות גדולות כמו שגדולי ישראל מבטיחים. וזה החזיק אותי במצב הזה, ושכנע אותי, ולקחתי באותה תקופה הלוואה בשביל לא להפסיק עם ההתחייבות לישיבה, וב"ה הכל הסתדר ומאז אני רואה הצלחה גדולה מאוד ואני בטוח במאה אחוז שזה בזכות זה.
ר' אלי מבקש לסיים, אם יורשה לי להגיד משהו לבחורים, אומר רק את זה – תמשיכו ללמוד תורה ועוד תורה! וגם לעשות גמילות חסדים. ובשביל שאתם תוכלו ללמוד ולעשות את הדבר הכי חשוב בעולם שזה לימוד התורה, אני מחויב לכם להחזיק אתכם.
בביתי ובחומותי יד ושם * לדמותו של הגאון רבי יוסף זינגר זצ"ל – הרבי מפילזנ'ו על שמו נקראה הישיבה בבני ברק "עטרת יוסף"
הגאון רבי יוסף זינגר זצ"ל (1915 – 2006), היה יליד פילצנו, בפולין, ודור שמיני לצאצאי הגאון רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעש"ט מייסד החסידות. אביו של הרב זינגר, הרב דוד זינגר, כיהן כרב מפילצנו בשנים 1898 עד 1914, בדיוק כסבו ואבי סבו לפניו.
רבי יוסף זינגר זצ"ל נמלט מרדיפות הנאצים והקומוניסטים ב-1939, והיגר ללואר איסט סייד בניו יורק. למחייתו הוא עבד בליטוש יהלומים, וכעובד של המועצה היהודית המאוחדת של האיסט סייד היה משמש בהתנדבות כסנגור למען הקשישים העניים של השכונה.
רבי יוסף זצ"ל מונה למנהיג הרוחני של בית הכנסת ברחוב סטנטון ב-1964 וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2002, ללא שכר. כן היה נקרא רב שכונת מערב מנהטן. הוא הנהיג את קהילתו באהבה והילך כנגד רוחו של כל אחד ואחד בנעימות מיוחדת, ועל זה אמרו "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". כן היה אחראי על כשרות המקוואות בלואר איסט סייד ניו יורק. רבי יוסף זצ"ל היה תלמיד חכם גדול ועובד ה' עצום, כשהוא מחזיק בדרכי עבודת ה' כפי שקיבל מאבותיו והנחילם באמריקה. האדמו"ר מסטמאר זצ"ל התבטא פעם, "מי שרוצה לראות דרך עבודת ה' של הבעל שם טוב יסתכל על ר' יוסף זינגר". כמו כן היו לרבי יוסף קשרי הלכה מרובים עם מרן הגר"מ פינשטיין זצ"ל, וכן עם האדמורי"ם לבית סטמאר, צאנז ובאבוב זצ"ל, וכן היה בקשר איתן עם הגר"ח הלפרין זצ"ל.
