Articles

Search by author
Search by author
Search by topic
Search by topic
Search by date

כבוד התורה: הכנסת ס"ת וסיום הש"ס בישיבת עטרת שלמה בקרית הישיבה לע"נ תלמיד הישיבה

בהתרגשות ובשמחה של מצווה הוכנס להיכל ישיבת עטרת שלמה בקריית הישיבה בראשון לציון ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת תלמיד הישיבה הבה"ח שלמה גרשוני זצ"ל ביום השנה לפטירתו, כשמעמד הכנסת הס"ת מתקיים בשילוב סיום הש"ס בבלי בעיון שנלמד ע"י בני הישיבה נ"י במשך השנה לע"נ.  

המעמד החל בסיום כתיבת האותיות בביתו של ידיד הישיבה  הרב בוכריס בשכונת נחלת יהודה בראשל"צ הסמוכה לקריית הישיבה, שם סיימו את כתיבת האותיות ראשי ורבני הישיבה שליט"א ועימם בני משפחת גרשוני אביו שליט"א, סביו הגר"צ ובר שליט"א, ובני המשפ'. יצויין, כי ימים ספורים קודם המעמד התקיימה כתיבת אותיות בישיבה הקד' למאות רבות מבני הישיבה שיחי'.

עם סיום הכתיבה החלה שירה נרגשת במקום במשך שעה ארוכה לכבוד התורה ולסיום ספר התורה, כשבמקביל לכך, למעלה מאלף מבני הישיבה הקד' החלו צועדים מקריית הישיבה ללוות את ספר התורה, גם משאר רחבי הארץ הגיעו אוטובוסים רבים ובהם מאות מבוגרי הישיבה וידידיה שבאו לשמוח בשמחת התורה ובשמחת הישיבה מכל רחבי הארץ. כשכבר שעות קודם לכן, המשטרה חוסמת את הכבישים והרחובות הסמוכים לקראת התהלוכה.

משם יצאה התהלוכה בשירה ובריקודים ברחובות העיר לעבר היכל הישיבה, כשהצמתים המרכזים בעיר נסגרו לתנועה והשירה האדירה נשמעה למרחקים, כשרבים מתושבי העיר והשכונות הסמוכות מצטרפים למעגלי השמחה לכבוד התורה, וגדול המעמד לכבוד התורה ולקידוש ד'.

עם סיום הכנסת ספר התורה לארון הקודש בהיכל הישיבה ואמירת פרקי התהילים התקיימה סעודת המצוה ברוב הוד והדר לכבודה של תורה באולמי האוכל של הישיבה, בראשותם של ראשי ורבני הישיבה שליט"א ובהשתתפות למעלה מאלף תלמידי הישיבה נ"י ועימם מאות מבוגרי הישיבה הקד' ידידיה ובני המשפ'.

במרכז המעמד התקיים סיום הש"ס שנלמד ע"י בני החבורה לע"נ הבה"ח שלמה זצ"ל, ולאחמ"כ התקיים גם סיום ש"ס משניות שנלמד לע"נ, לאחר מכן התקיים מעמד סיום מסכת קידושין שנלמדה ע"י תלמידי הישיבה בסדרי חזרות המכונים בישיבה 'סדרי העתיקתא' בהם חוזרים התלמידים בשעות הפנאי על המסכת שלמדו בשנה שעברה, לאחר אמירת הקדיש התקיימו ריקודים במשך שעה ארוכה לכבוד התורה.

במרכז המעמד נשא דברים נרגשים ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א שעמד בהתרגשות מרובה על זכרו ומעלתו של תלמיד הישיבה זצ"ל שכל ימיו היה שואף באופן מיוחד להוסיף לעלות ולהתעלות בלא ויתורים, וכן הוסיף כי לנו יש ללמוד ולקבל לעילוי נשמתו להוסיף עוד ועוד בעיון התורה ובידיעת התורה ובעבודת ד' וכמו שאמרו חז"ל על בצלאל שלפי שמסר נפשו על בניית ארון הברית יותר משאר חכמי ישראל זכה ונקראת על שמו.

סביו הגאון רבי צבי וובר שליט"א, עמד בדבריו על קדושת הספר תורה שכל אותיותיה אש ואף שאיננו רואים זאת, הרי באמת זה כך, ואף בכל לימוד תורה שאנו לומדים הרי זה מוסיף ומבעיר את אש התורה בנו, וכן העלה את זכר הנכד זצ"ל שכל ימיו היה שקוע בתורה ודבוק בה, והודה לראשי הישיבה שליט"א על מסירותם להעמיד בני עלייה תלמידי חכמים מובהקים בכלל ועל התמסרותם לגידולו ועלייתו של הנכד.

לקראת סיום המעמד נשא דברי נעילה הגאון רבי משה נחשוני שליט"א מרבני העיר ראשל"צ שאמר בדבריו יש לי הזדמנות כעת להודות לראש הישיבה שליט"א שהביא לנו כאן לעיר למעלה מאלף ספרי תורה. יש כאן בעיר אלפי בעלי תשובה, ואין ספק בכלל שהאוויר בעיר התמלא בקדושה מאז שהגיע לכאן המקום תורה החשוב והנפלא הזה, וברור שזה משפיע קדושה טהרה ותורה על כל העיר, שיהודי יושב ולומד זה משפיע, אשרי חלקכם ואשרינו שזכינו לכך.

המעמד ננעל בשמחתה של תורה ומתוך חיזוק וקבלות לזכרו ולע"נ של בן החבורה הבה"ח שלמה גרשוני זצ"ל. המעמד שהחל בסיום סדר ב' הסתיים טרם תחילת סדר שלישי, כשמיד עם סיום המעמד החל הסדר בהיכל הישיבה הקד'.

לסרטון ולגלרית התמונות

כתבות נוספות

עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ
עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ
עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר