בהגדה, ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה – אני ולא מלאך, והכיתי- אני ולא שרף, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים – אני ולא השליח וגו'. מקשים בזה דהרי גם ביציאת מצרים כתיב "המשחית", וביאור הדברים ש"אני ולא מלאך" היינו השגה, שתמיד עומדים אנו תחת חשכת עוורון החומר, ומיחסים אנו את הנעשה לכוחות הטבע שיסד והעמיד ומעמיד הוא יתברך. ובליל פסח – 'אני ולא מלאך' הגיעו ישראל להשגה מעל הטבע להכיר ולראות בטבע את אדון הטבע אדון הכל.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
