וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם (י"ב נ"א)
בפרשת ראה (ט"ז א) כתיב "הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה" ופירש שם רש"י לפי שנתן להם רשות לצאת בלילה, ולכאורה מ"מ ל"ש לומר הוציאך לילה, שהרי היציאה היתה ביום.
וי"ל דישנן ב' יציאות, יציאה מעבדות לחירות, שהיו קנויים לפרעה מדינא ע"י גזירת ועבדום, וטעונים מעשה שחרור להפקיע מהם שם עבד, וזה היה בלילה משעה שאמר פרעה "קומו צאו מתוך עמי" שיש בזה חלות דין יציאה לחירות. (וכמש"כ בילקוט שמעוני כאן "א"ל ומבקש אתה לכלות את המכה הזו ממך אמור הרי אתם ברשותכם, הרי אתם עבדיו של הקב"ה, התחיל פרעה צווח לשעבר הייתם עבדי, אבל עכשיו הרי אתם בני חורין הרי אתם ברשותכם" וכו').
ויש יציאה שניה שנעשתה ביום והיא היציאה מארץ מצרים, ולפיכך שינה הכתוב לכתוב כאן בעצם היום הזה הוציא וגו' "מארץ מצרים" דאילו היציאה "ממצרים" דהיינו מעבדות, כבר נעשתה בלילה.
(מרן הגר"א אוזבנד זצ"ל)
