חודש אב תשפ"ג. שמונים ושתיים שנים אחרי עקידת ישיבת טעלז על קידוש השם הי"ד, ושמונים ושלוש שנים אחרי הפקעת בניין הישיבה דטעלז. במעמד מרגש ומרטיט השיב השלטון הליטאי את בנין ישיבת טעלז דליטא לידי הנהלת הישיבה הקד'.
בראשות רבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א ועימו יחדיו עשרות מנכדי ראשי ישיבת טעלז לדורותיה זיע"א, הושבה התורה למעונה, ושב קול התורה להישמע בעוז בהיכלה השומם של הישיבה הקדושה דטעלז. לקראת הקמת ישיבה במקום בע"ה – לראשונה בכל היכלי התורה החרבים בליטא מאז המלחמה הנוראה.
המסע המיוחד להשבת התורה להיכל הישיבה דטעלז התקיים בבין הזמנים דחודש אב, תחת השם "להשיב עטרה". במסע המיוחד השתתפו עשרות מנכדי ראשי הישיבה דטעלז שהגיעו מארה"ק ומחו"ל, בראשותו של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א. במשך למעלה משבוע ימים עמלו התלמידים על התורה בהיכלה של טעלז, כשהם משמיעים בין כתלי הבניין הוויות דאביי ורבא – יום ולילה.
דומה היה לכל הנמצאים, כי קורות הבניין עמדו הכן שמונים ושתיים שנה בציפייה דרוכה לרגע הזה, ההרגשה העזה שליוותה את כל הלומדים בהיכלה של טעלז, היתה בבחינת 'מקום שעמלו בו אבותי בתורה', 'מקום שהתפללו אבותי'. כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא.
במשך עשרות שנים היה בניין הישיבה בטעלז, מקום התורה הגדול המרכזי והחשוב בליטא, בעולם התורה שטרם המלחמה. גאוני קמאי מסרו שם את התורה לכלל ישראל, תורה הממשיכה להימסר עד היום הזה ממש. מקום בו עמלו ויגעו עד כלות כוחות הגוף גדולי האומה, מקום בו נתגדלו קדושי עליון, והנחילוה הלאה לדורות הבאים, בעולם התורה שאחרי המלחמה, לדורותינו אנו.
שמונים ושתיים שנה על תילו בשממונו
ערו ערו עד היסוד בה. בנייני הישיבות הקדושות דליטא, ברובם לא שרדו, מבני נצח של העם היהודי נותרו בליבותיו לנצח אך לא בעציהם ובאבניהם. חלקם לדאבון לב הוסב למעונות לגויי הסביבה. שונה מהם היה גורל בניין הישיבה הקדושה דטעלז שזכה להישאר ולעמוד על תילו בכל השנים האלו, בשממונו ובחורבנו ריק ועזוב, כממתין לגאולתו.
בשנים האחרונות החליטו השלטונות המקומיים בסיוע האיחוד האירופאי לשחזר מחדש את בניין הישיבה, ובמקביל לכך, התנהלו מגעים להשבת בניין הישיבה לידי נכדי מייסדי וראשי הישיבה זיע"א.
ואכן בס"ד במהלך חודשי הקיץ הגיעו הדברים לידי גמר, כששלטונות המקום החליטו להשיב את בניין הישיבה לידי ישיבת עטרת שלמה, לקראת הקמת ישיבה ומקום תורה במקום בע"ה בקרוב. לקראת סיכום הדברים הגיע בסוף הקיץ ראש עיריית טעלז לביקור בקריית הישיבה.
האבן הזאת דומה להר סיני – הכניסה לישיבת טעלז
'אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. נשמעה השירה שוב ושוב ברחובות הסמוכים לבניין הישיבה בטעלז, עם הגיעם של התלמידים משתתפי מסע "להשיב עטרה" לעיירה עליה אמרו כי 'שדותיה של טעלז מדיפים ריח של קצות החושן'.
בתהלוכת כבוד, רוקדים התלמידים בעוז כשבראשם רבינו ראש הישיבה שליט"א אוחז בספר התורה בידו לקראת הכנסתו להיכל הישיבה.
בניין הישיבה קושט והואר, שלטי כבוד הוכנו לקראת השבת הישיבה. על חזית בניין הישיבה שב ונתלה השלט המיתולגי שהתנוסס על בניין הישיבה בשנות קיומה, עליו רשום באותיות קידוש לבנה 'ישיבה'.
עם הגיעם סמוך לבניין הישיבה נשא רבינו ראש הישיבה שליט"א דברים נרגשים בגודל המעמד, על המקום הזה הספוג בתורה ממש, על קדושת ומעלת המקום תורה עצמו שנתקדש מעמל התורה שהיה כאן. וכמו שאמרו חז"ל האבן הזאת, של רבי אליעזר, דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה ללוחות הברית, שבהם נמסרה התורה לישראל. מהמקום הזה יצאה התורה לכלל ישראל, המקום הזה הוא מקום מסירת התורה, ואלו שישבו עליו הרי היו מוסרי התורה.
רבינו ראש הישיבה שליט"א הוסיף בדמע "ידוע, שכשנסגר בניין הישיבה, שנה קודם שעקדום על קדושת ה', אמר דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצ"ל כי זו הפעם השלישית שהוא מוציא את ספרי התורה מההיכל, בפעם הראשונה בשריפה שהיתה פה, וזכה להשיב אותם להיכלם, בפעם השניה במלחמת העולם הראשונה, וגם אז זכה שישובו, ועתה הפעם השלישית ויהי רצון כשם שעזרתני להשיב ב' פעמים כן תעזרני להשיב בפעם השלישית. והיום הזה אנו זוכים ב"ה לקיים את ההשבה הזו, שהתורה תחזור למעונה".
ראש הישיבה שליט"א המשיך ותיאר את השתלשלות קידוש השם שהיה כאן בעיר טעלז ע"י גדולי טעלז בני הישיבה ויהודי העיר שמסרו נפשם על קדושת ה' יתברך ונעקדו יחד על שמו, וסיים "הקיום הזה של השבת התורה כאן לישיבה, שזו הפעם הראשונה שמחזירים תורה לישיבות בליטא, ומקימים מחדש את מה שרצחו בשואה הי"ד, הוא הניצחון הגדול ביותר שלנו על הנאצים ימ"ש, הוא קיום של נקמת דם עבדיו. ובע"ה בקרוב יהיה 'נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך'".
ברוך מציב גבול אלמנה
בשירה אדירה ונרגשת נכנסו התלמידים להיכל הישיבה, ובמשך שעה ארוכה שרו שירי הודי' להקב"ה 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', והודו לבורא כל עולמים על הזכות הגדולה להשיב תורה ולהוסיף תורה למקום קדוש זה.
רטט חלף בהיכל כשראש הישיבה שליט"א ברך בלא שם ומלכות את ברכת 'ברוך מציב גבול אלמנה' שנתקנה על הרואה בתי ישראל שנחרבו בעת ישובם, וכן ברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
מעמד מרומם במיוחד היה בעת קביעת המזוזות בבניין הישיבה בכל פתחיו, בפתח הבניין האחורי, משם נכנסים לבניין הישיבה, (במקום בו היו דלתות הבניין הקבועות כיום בכולל של הישיבה במודיעין עילית) קבע רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א מזוזה, ולאחר מכן בפתח הבניין הפנימי קבע מזוזה הרה"ח ר' שמעון לוינגר שליט"א. התלמידים שרו ורקדו לשמחה של מצווה.
בסיום מעמד הכניסה לישיבה, החלו הבחורים ללמוד בסדר לימוד, ולאחריו התפללו הבחורים תפילת מנחה בהיכל הישיבה, משל היה זה דבר יום ביומו.
לאחר מכן הלכו התלמידים לציונו של מרן ראש הישיבה רבי יוסף לייב בלוך זצ"ל – בעל ה'שיעורי דעת', הקבור בבית החיים היהודי דטעלז, ליד קבר רעייתו הרבנית ע"ה. שם שפכו הבחורים צקון שיח במשך שעה ארוכה והרבו בתפילה ובתחנונים, בהמשך אמרו הבחורים פרקי תהילים לע"נ כל יהודי טעלז הטמונים בבית החיים. כשמשם שבו התלמידים להיכל הישיבה.
מאז, ובמשך כשבוע ימים התקיימו בהיכל הישיבה המחודש סדרי לימוד ותפילות כמימים ימימה, כשהתלמידים רוכנים על תלמודם, ועוסקים בסוגיא שנבחרה לתקופת הלימוד בישיבת טעלז, סוגיית 'ברוך מציב גבול אלמנה' ובעניני שאר ברכות הראייה, שבמסכת ברכות. בשבת קודש נמסר שיעור כללי מרבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א, כמסורת ישיבת טעלז, שבה היו השיעורים כלליים נמסרים בשבת קודש.
לצד זאת, נשכרה סמוך לבניין הישיבה פנימייה בעבור תלמידי הישיבה, וכן חדר אוכל שכונה על ידי התלמידים 'קראצמ'ע' הוכשר לטובת התלמידים, נוסף על כלי האוכל וכל כלי המטבח שנקנו במיוחד בעבור המסע הנדיר.
במאמר המוסגר, יש לציין כי מאמצים גדולים הושקעו בארגון האוכל ושינועו ממקומות שונים בחו"ל בכשרות המהודרת ביותר, כמו כן הביאה הישיבה משגיח כשרות שהכשיר את המקום ושהה במקום בכל התקופה.
גם ל'לוח שנה' מיוחד דאגה הישיבה לתלמידים ובו כל זמני ההלכה שביום לפי אופק העיר טעלז. ראוי לציון, כי זמני השקיעה בעיר טעלז מאוחרים מאוד, שקיעת החמה, לדוגמא, במהלך התקופה הזו, היתה שם בערך בשעה 9:30 בערב.
התהודה הרבה בקרב גויי ליטא
במהלך שבוע מסע "להשיב עטרה" עת שבו של תלמידי טעלז לישיבה, נרשמה התעניינות רבה מאוד בכל מדינת ליטא, שכן לראשונה בהיסטוריה מאז השואה, עתיד לשוב ולקום לתפארה מקום תורה ותקומה יהודית במדינה.
במהלך המסע הגיעו צוותי תקשורת רבים לישיבה, כן הגיע שר התרבות הליטאי לראות מקרוב את הישיבה, כשהוא מביע התעניינות מרובה ומביע ציפייה לשובה של יהדות ליטא למדינה. גם ראש העיר וחברי מועצת העיר הגיעו לישיבה להתרשם מקרוב.
עם היוודע דבר הטבח הנורא בארה"ק שהתרחש בשמחת תורה הגיע ראש ממשלת ליטא לביקור הזדהות עם העם היהודי בבניין ישיבת טעלז.
מה נורא המקום הזה
במשך שבוע שלם נשמע קול התורה בעוז וברמה בין כותלי הבניין בו עמלו ונתייגעו רבנן, ובו גדלו וצמחו גדולי עולם שהאירו שמי עולמינו לכל הדור הזה, מרנא 'הקובץ שיעורים' ומרנא 'רבי נפתלי'. רבותינו ראשי הישיבות 'הפונביזע'ר רב' 'רבי מוטל פוגרמנסקי' 'רבי חצקל אברמסקי' 'רבי אליעזר יהודה פינקל'. מקימי עולה של תורה באמריקה – ראשי הישיבה דקליבלנד, והרשימה עוד ארוכה.
באותו המקום, בינות לאותם העמודים, בהם עמדו כל גדולי טעלז ומסרו את התורה לדורות הבאים, כאן עמדו רבי אליעזר טעלזער, ורבי יוסף לייב, ורבי אברהם יצחק, והשערי יושר, ורבי חיים טעלזער. רבי זלמן, ואחיו רבי אליהו מאיר ורבי חיים מרדכי. הלא אין לתאר ואין לשער, עד כמה נתקדש המקום הזה קודש קודשים, בתורתם, בקדושתם, ביגיעתם על התורה, ועל הרבצתה. במסירות נפשם למען כבוד שמים. 'מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים'…
בביתו של רבי אברהם יצחק הי"ד ובמה שנשאר מטעלז היהודית
במהלך המסע הגיעו תלמידי הישיבה למקומות רבים שנותרו מטעלז היהודית, כשמלבד בניין הישיבה, עוד נותרו על עומדם בנין 'כולל הרבנים' שעמד בראשות מרן הגרח"מ קטץ זצ"ל, וניצב סמוך לבניין הישיבה, עומד על תילו כיום עזיבתו. גם 'המקווה' המקומי ששימש את אלפי היהודים שהתגוררו בעיירה עדיין עומד על עומדו, מחובר לנביעת מים חיים.
התרגשות גדולה שררה כאשר הגיעו התלמידים ל'בית הרב' ביתו של מרן הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד השוכן בסמיכות לבניין הישיבה, שעדיין על עומדו הוא, בפתח הבית במשקוף עוד ניכר המקום בו הייתה קבועה המזוזה בפתח ביתו של ראש הישיבה הנערץ.
שיעורים ותורה ומסירת התורה ללא גבול היו בבית הקדוש הזה. ומהבית הזה הובל רבי אברהם יצחק הי"ד ליער ריין בעקידת יהודי טעלז שם עמד בראש כל יהודי טעלז ביום הנמהר כ' תמוז בעקידה, וקידש את שם ה', כשזעקת 'שמע ישראל' של רבי אברהם יצחק הדהדה וקידשה שם ה' בעולמו, על יחוד ה' יתברך.
בתוך הבית התלמידים החלו בשירה נרגשת ובתפילה שנזכה בקרוב לראות בגאולת עמינו ובנקמת דם עבדיו.
בספרייה הלאומית
בסיום המסע הגיעו התלמידים לעיר הליטאית קובנה, שם בבית החיים היהודי, התפללו על ציונו של מרן הגאון רבי חיים רבינוביץ זצ"ל המכונה בפי כל 'רבי חיים טעלזער' שהיה מראשי הישיבה דטעלז עשרות בשנים. כן התפללו בבית החיים על ציון מרן רבי יצחק אלחנן סקפטור זצ"ל ועל ציון הדבר אברהם זצ"ל.
בסיום המסע הגיעו התלמידים נ"י לביקור מיוחד בספרייה הלאומית של ליטא, בעיר וילנא, שם פתחה בפניהם הנהלת הספרייה את אוצרותיה ממה שנותר מהעיר טעלז ומהישיבה. בין היתר חשפה הספרייה מסמכים מרתקים מחייה של הישיבה, אישורים לתלמידים שהתקבלו לישיבה, יומני תלמידים, ורשימות שונות מהנהלת הישיבה, וכן מספר מחברות של חידושי תורה מהתלמידים.
התרגשות מרובה אחזה את הכל בראותם מחברת נדירה של חידושי התורה שכתב ראש הישיבה מרן רבי אברהם יצחק הי"ד, הנמצאת בידי הספרייה הלאומית. מחברת זו היא אחת מתוך עשרות המחברות של חידו"ת בכת"י הגרא"י שחלקן נאבדו וחלקן נמצאות בידי צאצאיו, ויצאו לאור במשך השנים. המחברת הנדירה מלאה מזן אל זן בחידושי תורה מאירים ובשיעורים שכתב בכת"י.
לאחר מכן העתירו התלמידים על ציונו של מרנא מאור עינינו הגר"א מוילנא זכותו תגן עלינו.
הושבה העטרה
עם עזיבת תלמידי הישיבה את בניין הישיבה בטעלז ננעל ונחתם מסע "להשיב עטרה" בחיזוק רב בהתרוממות וברושם עצום, ובתפילה שנזכה לראות בקרוב בהשבת התורה למקום בו עמלו גדוליה, ועד ביאת הגואל עוד יישמע בה בעוז קול תורה ותפילה, כשחותם היסטורי ראשוני זה יהווה תחילתו של פרק נוסף וחוליית זהב בשרשרת מסירת התורה מדור דור, שתשמע עד ביאת הגואל בקרוב.
אני מאמין בקבר האחים ביער ריין
רגעים מרטיטים ונעלים היו עת הגיעו התלמידים ל'קבר אחים' ביער ריין הסמוך לעיר טעלז, שם נקברו בקבורת אחים למעלה משבעת אלפים יהודים שנעקדו עקדה"ש ע"י הנאצים הארורים ימ"ש ביום כ' תמוז תש"א. ובראשם מרן ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יצחק הי"ד ועימו רבני הישיבה, אחיו המשגיח דטעלז הגאון רבי זלמן הי"ד, גיסו ראש המכינה לתלמידים הצעירים הגאון רבי אבנר אקוליאנסקי הי"ד, ר"מ הישיבה הגאון רבי עזריאל רבינוביץ הי"ד, ורבים רבים מבני הישיבה, ועימם אלפי יהודי העיר טעלז.
אין היריעה מספקת בכדי להעלות את התיאור המצמרר על גבורת נפשם של יהודי טעלז באותם הימים עד הרגע המר ונמהר ביום כ' תמוז. כשעוד מספר ימים קודם ליום כ' תמוז נלקחו כל יהודי טעלז הגברים ליער הזה, יער ריין הסמוך לעיר טעלז. ומתוך מסירות וקבלת עול מלכות שמים בקדושה ובטהרה נעקדו המה על קידוש ה' כאן, ובעת שהארורים דרכו את נשקם, זעקתו האחרונה של רבי אברהם יצחק הי"ד פילחה את כל היער – שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.
בלילה הקודם לכן, בעת ששהה רבי אברהם יצחק הי"ד בצריפי המחנה ביער ריין, למד רבי אברהם יצחק את הלכות קידוש ה' ברמב"ם. ובבוקר קודם צאתם של קדושי טעלז לעבר המקום הזה בראשותו של רבי אברהם יצחק הי"ד ושאר רבני הישיבה הי"ד, נטל רבי אברהם יצחק הי"ד את ידיו וקידש את עצמו בסילודין באמירת הווידוי.
ובאותה העת בה גווילין נשרפו באש הרשע, אותיות פרחו באוויר, וקדושת נפשם, עוז רוחם, ותעצומות ליבם נותרו לעד, כי את אבוקת התורה שהאירו לא יוכלו לכבות כל מים ואש שבעולם. ועל מסירות נפשם על קידוש השם, לא יכלה לה אותה תפלצת מנאצת דביר אולם ובית קודשי הקדשים.
ובמקום הזה, מקום בו אדמתו הארורה היוותה מזבח לקדושת ה' בעולמו ולעקידה נוראה למען שמו, אמרו במשך שעה ארוכה התלמידים פרקי תהילים וסליחות על קבר האחים, כשדמעות מבצבצות מכל עין וההרגש הנורא של 'עקודים עליך וטבוחים על יחודך'.
ואותו השיר אותו שרו מספר מתלמידי הישיבה כנגד המרצחים הארורים באותם הימים עת הבינו כבר כולם לאן מובלים המה, אותה השירה שחתרה תחת כסא הכבוד, נשמעה כאן עתה שוב ושוב, עשרות שנים אחר כך, בהתרגשות עצומה ברגש טהור ועמוק, "אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו".
לאחר מכן הוסיפו התלמידים לשיר ביער ריין, במשך שעה ארוכה, באותו היער שאדמתו הארורה ספוגה בדם היהודים הקדושים והטהורים הי"ד שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, שירי רגש חיזוק והתעוררות לביאת המשיח ולגאולת עמינו וישועתנו בקרוב.
ובאותם הרגעים נדמה היה כי אף אותו יער, ואותם עצים ועשבים, מצטרפים הם בחרש לשירה והתפילה לראות בנקמת דם עבדיו השפוך.
