אם נבקש להניח את האצבע על ליבה הפועם של ישיבת 'עטרת שלמה', המקום אליו מתאחדים כל הרגעים הקטנים והגדולים, והיו למדורת אש להבה – אין ספק כי אחד מהרגעים האלו זו תקופת ה'מסכתות', או כפי שהיא מכונה בישיבות הקטנות: ה'כללית'. מי שהיה שם, לעולם לא ישכח, ומי שעדיין שם, מייחל שהתקופה הזו לא תיגמר, הרגעים הגדולים בהם הוא חבוק ודבוק בעולמה של תורה, זמן הקצירה והאסיף.
אפשר לומר שאחת המהפכות הגדולות שחוללה 'עטרת שלמה', היא בחזון להעמיד לגיון של תלמידי חכמים שרוב חילם מלבד בפלפולה של תורה ובעומק הבנתה, גם בהיקף הידיעות ובשליטה במכמני הש"ס. לצאת מהישיבה עם ידיעה ברורה של 'נשים נזיקין' גפ"ת, אף שבלבבות רבים שאיפה זו בגדר חלום רחוק היא שמורה ליחידי סגולה, בישיבה הקד' זוהי התכנית הבסיסית לכל אחד מבני הישיבה, זהו המסלול שכולם צועדים בו.
הרבה עשו כן ולא עלתה בידם. דורינו נתברך בשפע של תכניות, מבחנים וחזרות, מסוגים שונים ומגוונים, אך ישנו מקום אחד שהצליח בכך בס"ד, ועודנו מצליח בעז"ה. לגיונות של בני עלייה שזוכים להתחנך על ברכיה של 'עטרת שלמה', כאשר הכל רואים את הפירות. הישיה"ק חרתה על דגלה את החזון להוות בית היוצר לבני עלייה מופלגים בכל מידה נכונה, בעלי סברא והבנה ישרה, ובנוסף לכך גם בהיקף הידיעות ובידיעת 'נשים נזיקין'.
מהו הסוד הגדול? כיצד היא הדרך לגשת ללב של הלומדים, לגרום להם לעמול על תלמודם שעות נוספות, לשנן, להתחדד ולהיבחן על אלפי דפים, כאשר כל זאת מתוך שמחה וסיפוק וחדוותא עילאה?
לקראת 'ימי המסכתות', או כפי שהם מכונים בישיבות הקטנות 'כללית', ימי החזרות הנערכים כמידי שנה בימי החנוכה, בחודש אדר ובשלהי דקייטא בחודש אב, יצאנו למסע בניסיון לחשוף את אחד הסודות השמורים ביותר בישיבה הקדושה.
תקופת הקציר
זר לא יבין, אך ננסה להעביר מעט מהניחוח המשכר ומהאויר המחשמל. של תקופה נאדרה בקודש, תקופת קנין נצח בתורה הקדושה, כור ההיתוך לצורבי הישיבה הקדושה המפארים את כותל המזרח של עולם התורה כולו.
'מסכתעס' – מילה אחת המקפלת בחובה כל כך הרבה – עולמות של אור שקשה להינתק מהם, ובוגרי הישיבה עוד שנים רבות נזכרים בהם בערגה. הימים הנחמדים, מעין עולם הבא, בהם יושבים ומונים את האוצר שעליו עמלו בכל ימות ה'זמן'. והלב מתרונן למראה עשרות דפי גמרא שנכבשו, נכנסו לאוצר המשומר, ונמנים בסקירה אחת.
יודעי דבר מצביעים על כך ש'עטרת שלמה' חוללה מהפך בתפיסה המקובלת כאילו לא שייך בדורינו להנחיל לבחורים ידיעה מקפת במסכתות הש"ס. אלפי אלפי בוגרי הישיבה יעידו, על ריבי רבבות דפי גמרא על כרעיהם וקרביהם שמונחים בקופסה.
זכור ימות עולם
ימי החזרות – כימי ישיבת עטרת שלמה. ותקופה זו היא אבן יסוד בממלכת התורה. כחלק מחזונו של רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א, בהקמת הישיבה הקדושה, עשרות שנים אחורה, כאב ליבו לראות במקומות רבים, תקופות שלמות הולכות לאבדון מחמת הרפיון המצוי אצל חלק מהלומדים, כמו ימי שישי ושבת, וימי סוף הזמן. מורינו רה"י שליט"א בכשרונו הידוע להפוך כל אבן מאסו הבונים – לראש פינה, זכה לשים ימים אלו כעטרה לראש, שאליהם מכוונים כל ימי ה'זמן' כולם.
ובעוד ישנם מקומות רבים שזמנים אלו מוכרים כזמנים מוּעדים הצריכים חיזוק, בישיבה הקדושה אדרבא – אלו הימים הנחמדים אליהם נושאים עיניהם כל בני הישיבה, אימתי יבוא לידי ואקיימנו.
ובהינתן האות, בהגיע סוף הזמן שהוא תחילת זמן החזרות, מסתערים הכל על המטרה, לכבוש את כל המסכתא מרישא ועד גמירא, כאשר החכמים עינם בראשם, ומבעוד מועד נהירים להם כל שבילי המסכתא כולה, וכבר השלימו חק לימודה זה מכבר, בסדרים המיוחדים שהעמידה הישיבה בימי שישי ושבת ובשעות בין הסדרים, כאשר לא נותר להם אלא לקצור את פרי עמלם שזרעו ויגעו כל העת.
ובזה הזמן, כל היכל בית המדרש אש להבה, עד אשר כל הרואה אומר ברקאי. הביאני המלך חדריו. בית היין, אשר כל הנכנס משתכר מריחו ומבקש לטעום ממנו, בבחינת יין המשומר לעתיד לבוא.
תלמודו בידו
כל מי שזכה לחוות את אווירת החזרות בישיבה, יזכר בערגה בימים מרוממים אלו. הרה"ג ר' אברהם שליט"א, מחשובי האברכים בכולל בירושלים ובוגר ישיבת "אור אליעזר", מספר, "אין לי איך לתאר את ההסתערות בתקופת החזרות על דפי הגמרא שהשחירו בתחילת הזמן. זר לא יבין את ההרגשה המגיעה קודם תחילת תקופה זו. זה פשוט לא יאומן, בחורים חיכו לסוף הזמן. חיכו רק בשביל לקנות שוב את הזמן מחדש. זו היתה התחושה!"
הוא ממשיך לתאר, "היינו קובעים חברותות מיוחדות ל'כללית', יש כאלה שקבעו גם כמה חברותות לפי הסדרים. יושבים ולומדים בסדרים, ביניהם וגם אחרי סדר ג'. זה תענוג שדבר לא ידמה לו, זה להגיע לסוף פרק, לסוף מסכת, להגיד הדרן עלך ולהתכוון לזה ברצינות. אתה חוזר הביתה בסוף הזמן, וחש יותר מתמיד את שאמרו חז"ל, 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו'".
יומא טבא לרבנן
רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א נוהג לכנות תקופה זו כ'יום טוב', ואכן התחושה באויר היא של 'יומא טבא אריכתא', לרבנן ולתלמידיהון. מסופר כי בשנתה הראשונה של הישיבה הגדולה, בשבת ה'מסכתות' הראשונה, נכנס אחד מרבני הישיבה שליט"א בליל שבת להיכל הישיבה בשעות המאוחרות של הלילה, ובפליאה התבטא כי תחושת ליל שבועות ניכרת באוויר.
הרוח הפועמת בבית המדרש אכן היא יומא טבא לכל צורבא מרבנן, ימי עליה, זמן שמחה, זמן קצירה. אוירת היום טוב פושטת בכל קרית הישיבה, מבית המדרש ועד לחדרי הפנימייה, וגם חדר האוכל תורם את חלקו. לכבודם של חובשי ספסלי בית המדרש בימים אלו, מוגשים בו מגדנות ומיני מתיקה. סעודות השבת של תקופת החזרות מלאות כסעודת יום טוב מטעמים, שליו ודגים כיד המלך. אות הערכה לבני הישיבה בתקופה הגדולה הזו.
סדרי החזרות
ג' פעמים בשנה, נערכת 'תקופת המסכתות'. החזרה הראשונה מתקיימת בימי החנוכה, חזרה על כל אשר נלמד בזמן אלול וחודשי החורף הראשונים. ניצחון הרוח על החומר מהדהד בין כותלי בית המדרש. אור התורה מפיץ את קרניו אל העולם כולו, מפרסם נס עושי המצווה, מוסיף והולך. משפיע על כל תלמיד את ניצוצות גבורת המעטים, אלה שהחזיקו את עם ישראל.
החזרה השניה מתקיימת בסופו של זמן חורף, בה ילמדו וגם יבחנו הבחורים על הנלמד משיאו של זמן חורף ועד לסופו. בשבת זכור יחלו הבחורים את תקופת חזרות זו, שבת שכולה מוקדשת לתחילת החזרות. בישיבה גם יינתנו מלגות מיוחדות לעמלי התורה שישקדו על התורה בעמל בשבת זו.
לאחר מכן, יתחילו סדרי החזרות הקבועים ביום צום תענית אסתר. אין בחור או בוגר הישיב"ג שלא מכיר את המושג "ליל תענית אסתר", לילה שכולו תורה. תורה מכרזת על לילה זה, בחורי הישיבה משכימים קודם אשמורת, שולחנות חדר האוכל כבר ערוכים עבורם, מחכים הם וכמהים לשוחרי התורה. כיאה ללגיונו של מלך, נושאי דגל ההתמדה בימים אלה.
מיד לאחר מכן, עוד קודם עלות השחר, עת עלטה שוררת בחללו של עולם, וכל יושבי תבל נמים את שנתם, בית המדרש שבקרית הישיבה מפיץ אור הגנוז לצדיקים, וקולותיהם של המוני בחורי הישיבה חותך את הדממה. בית המדרש מלא וגדוש בחדוות התורה, אין מקום פנוי מתלמיד השוקד על תלמודו, כולם מכריזים שתורת השם היא סם חייהם.
למחרת תימשך החזרה ג"כ בסדרים שנקבעו עוד מקדמת דנא ע"י רבותינו מצוקי תבל דבטלז, לקדם את פני היום בו קיבלו ישראל את התורה באהבה. סדר מיוחד קודם כניסתו של יום הפורים, וגם תכף לאחר קריאת המגילה נקבע סדר מיוחד בן כמה שעות, בו ימשיכו הבחורים את סדר לימודם בתורת השם, שבאהבתה ישגו תמיד. כך, עד לסוף הזמן ממש, לא תמוש התורה ואף במעט מלומדי הישיבה.
החזרה האחרונה היא בסוף זמן קיץ. שוב ניתן לראות את אלו שלא מוותרים על זמני הרפיון, אלא להיפך, מרוממים ומעלים את הימים המיוחדים הללו לקניית עשרות דפי הגמרא שנלמדו לאורך זמן זה.
כחוט השני השזור בין כל ימים אלה, אהבת תורה אמיתית שקיימת וחדורה בעצמותיהם של בחורי הישיבה, והיא זו שנותנת עוז ותעצומות לעמוד באתגרי השעה ולחזור, חזור ושנן, את דברי תורתינו הקדושה. חדורי שליחות להיות ממובילי ביהמ"ד של כלל ישראל, בימי סוף זמן, בזמני חולשה דמפגרי בהם רבנן. להוביל ולהיות בקודקודו של עולם התורה ועולמם של בני התורה.
מעמדי הסיומים
ההוקרה לשוקדי התורה ועמליה, באה לשיאה במעמד נעילת הזמן, בו מסיימים הבחורים את המסכת הנלמדת בישיבה באותה שנה. מאות בחורי הישיבה ששקדו על כל אות במסכת, על כל סברא, על הווא-אמינא ונפקא-מינא, גם אגדתא משנה וברייתא, המוני בני עלייה שסיימו את כל המסכת מכרך לכרך, שבירכו ברטט בתחילת הזמן את ה'יהי רצון' של תחילת הלימוד, וכעת מברכים על היציאה, על המוגמר ועומדים לסיים את המסכת ברוב פאר והדר.
מעמד כבוד התורה מתקיים בישיבה, לכבוד גמרה של תורה, כאשר אחד מן המובחרים שמבני החבורה יסיים את המסכת בשם כל בני הישיבה. לאחר מכן תערך סעודה של מצווה לכבודם של בני התורה, תלמידי הישיבה שרכשו עוד נדבך נכבד בתורתנו הקדושה. ומי שיראה את הבעת האושר הנסוכה על פני מאן מלכי רבנן בשעה זו, ישית אל ליבו כי אין תענוג שבעולם שישווה לסיפוק הכרוך בקניית המסכת, בעיון ובבקיאות מקיפה, בשינון ובבחינה עד שתהיה בבחינת כמונח בקופסא.
קובעים מקום לעצמם מבחני ה'עתיקתא', שרבים זוכים לשנן ולחזור אף על המסכתות הקודמות שלמדו במסגרת הישיבה. מבחן מיוחד נערך עבור אותם צורבים צעירים, המסולאים בפז ולהוקרה מיוחדת זוכים משולחן גבוה, מעבר למה שניתן על המבחנים הרגילים.
השישי שבת
קובע מקום לעצמו בסדר החזרה הוא החומר הנלמד בימים המקודשים של "שישי שבת" שבמשך הזמן. סדרים אשר כבר ידוע ומפורסם זאת לכל, כי הם גולת הכותרת של כל השבוע כולו. וכמו שכבר סוקר בהרחבה מעל גבי במה זו.
ימים אלו, ממתיקים רבותינו שליט"א, בהם ייבחנו מי הם שוחרי התורה, אשר להוטים לדעת סודה, וממתינים לעת הפנאי והמנוחה – ומטים שכמם לקבל עליהם עול תורה באהבה. בימי שישי ושבת קודש ישנו הספק מיוחד להשלמת המסכתא, בית המדרש גדוש מפה לפה, חברותות מיוחדות נקבעות, ו'משיבים' תלמידי חכמים גדולים ממונים ייעודים להספק השישי ושבת, אווירה מיוחדת מאפיינת את הסדרים המיוחדים הללו.
וכמובן שבעת הקצירה, מבחני החזרות, מקום של כבוד נתבצר לחלקי המסכתא שנלמדו אז, ויהיו שאלות על סוגיות אלו. בחורים שיעמדו בכור המבחן וישיבו נכונה אף על הסוגיות שנלמדו במסגרת ימי שישי ושבת, יזכו לתמורה נוספת מעבר למה שיקבלו על המבחן בכללותו.
המבחנים
שיאה של התקופה הוא עת הקציר, המבחן המיוחד שנערך בסגנון אמריקאי, כולל בתוכו מאה שאלות יסודיות ומקיף את המסכתא כולה. על כל עמוד בגמ', מופיעה שאלה ממצה ומסכמת את הגפ"ת, שאלה שבלא ידיעה ברורה ומובהקת אין אפשרות לענות עליה.
במשך שעות ארוכות, רוכנים עמלי התורה, וקוצרים את פירות עמלם. זהו מחזה נדיר לראות כיצד ההיכל מלא מפה לפה במאות הצורבים, אך שקט מוחלט שורר בחלל.
כולם מתוך דממה וריכוז, חורטים עלי גליון את התשובות אשר דולים ממעמקי זכרונם, מריצים ממעמקי הזיכרון עוד סוגיה, ועוד מהלך של תוספות, בכדי להגיע לתשובה המדוייקת ביותר. רק קולות חריטת העטים על הדפים מפרים את הדממה. פה ושם יישמעו גם קולות מהוסים של הרבנים והמשיבים, העומדים הכן לרשות הבחורים, לסייע בפתרון כל בעיה שמתעוררת במהלך הבחינה.
כל בחור שסיים את המבחן יניחו בתיבה המיועדת לכך, כאשר מיד לאחר מכן יעברו כל המבחנים לצוות בודקים מיוחד. וכשניתן האות, מסתיימת רשמית שעת הבחינה, ואחרוני המשיבים מגישים את דף התשובות לבדיקה. כל מבחן נבדק בקפידה, ותוך דקות ספורות כבר יידע כל נבחן את ציונו.
למרות ההיקף הרב של השאלות, תהליך הבדיקה מתבצע במהירות מפתיעה, הודות לפטנט מיוחד שנהגה לצורך ייעול התהליך: כל מספר תשובה במבחן האמריקאי, מסומן במשבצת ייעודית בדף התשובות. וכעת לא נותר לבודק אלא להניח דף שקף מיוחד, שבו הושחרו התשובות הנכונות, וכך בקלות הוא יכול לבדוק כמה תשובות אכן מולאו בצורה נכונה.
צוות הבודקים יוצא נפעם מתוצאות הבחינה, בה ניכרת ידיעתם הפלאית ושליטתם המדהימה של תלמידי הישיבה בדפי הגמרא. את חלק מהמבחנים יבדקו הרבנים שליט"א, ואת חלקו האחר צוות בודקים מיוחד.
הרה"ג ר' א. שליט"א, אחד מבודקי המבחנים מגלה לנו טפח ומשתף מאחורי הקלעים: "זה לא יאומן, בחורים מגלים שליטה אבסולוטית בכל המסכת כפשוטו. אפשר לראות בחורים שאני יודע מידיעה אישית שלא חשו בטוב במהלך הזמן, מקבלים ציונים שנושקים לשלוש ספרות, רואים איך שה'כללית' מרימה אותם. מי שלא טעם מזה לא יבין, אני עובר על מאות מבחנים, אני מתפלא כל פעם מחדש, יושבים פה תלמידי חכמים אמיתיים. זה חלישות הדעת לראות כל פעם את ההישגים שבחורים יכולים להשיג בתקופה זו".
קנין תורה
ניתן לומר שה'פירותיהם בעולם הזה' – זה הסיפוק העצום שיש לבחור אחרי שהוא זוכה לעמוד בכור המבחן. אך רבינו ראש הישיבה שליט"א אינו מוותר על ההזדמנות להוקיר ולייקר את עמלם הרב של הצורבים הצעירים שיגעו ועמלו וראו ברכה מרובה בעמלם.
מיד לאחר הסיום, מתקיים מעמד חלוקת מתנות-ההערכה, בהוקרה ליושבים ראשונה במלכות. אין מתאים ואין סמלי יותר מהתשורה שתוענק לכל בחור שיצליח במבחן, בחור שהוכיח שתורתו אומנותו, כך יאה לו לקבל מתנה יקרת ערך, גם כספית אך בעיקר רוחנית.
סטים יוקרתיים של ספרי היסוד בתורת ה'. החל ממקראות גדולות של תורה, נביאים וכתובים, משניות מהודרות, ש"ס בבלי, ירושלמי, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, רמב"ם, טור, משנ"ב, ועוד עוד. והכל כמובן בהוצאות המובחרות ביותר, כגון עוז והדר, פרנקל, מוסד הרב קוק, דרשו וכו'. כל הספרים הללו הם המהדורות המתקדמות ביותר ועם הוספות מיוחדות עבורם של תלמידי ישיבות 'עטרת שלמה' כמצויין ע"ג הספרים עצמם. ככל שהבחור יקבל ציון גבוה יותר במבחן כך תהיה תשורתו, כאשר יקבל את כל כרכי הבבלי, במבחן הבא יחל בקבלת כרכי הירושלמי, וכן הלאה.
מחזה מפעים הוא לראות את הבחורים נושאים בגאווה את הסטים הכבדים שקיבלו זה עתה. הזורעים בדמעה – כעת מוחים אגלי זיעה מכובד המשא. יודעים הם ששירת התורה שהיא מנת חלקם, תמשיך לפעפע בהם, להתרונן בחייהם. ארון הספרים שלהם כבר גדוש וימשיך להתמלאות בכל חלקי התורה"ק מספרים שקיבלו ועוד יקבלו בעז"ה.
יודעים הם שדפי הכרכים החדשים שקיבלו זה עתה, שדפי המסכת המאירים שיצאו זה לא מזמן מהדפוס, עוד ישחירו, או בעצם יתנוצצו מחדש, יקבלו את האור האמיתי. ערבות התורה חדורה בכל בחור שהוגה עליה, שעמל עליה יום ולילה כפשוטו, וגם ניכרת עליו, על כל הליכותיו, על סגנון דיבורו וכל אישיותו.
מושגים שיש שמשייכים אותם לעולם הישיבות הישן, זה שעבר ואיננו – חוזרים וניכרים כאן, בין כתלי הישיבה הקד', כדבר שבשגרה. בני חורין הם העוסקים בתורה, המשועבדים לתורה. בניה של 'עטרת שלמה' מתחנכים על כך, זורעים וקוצרים, אמנם בעמל וביזע אך עם סיפוק השמור לאוהבי התורה ושוקדיה, ואכן יש שכר לפעולתם – התורה קנויה בליבם. מסיימים הם את הישיבה עם סדרי 'נשים נזיקין' השגורים על לשונם, ידיעת התורה והבנתה ניכרת על בחורי הישיבה. עליהם אמר נעים זמירות ישראל, "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו".
הסוד הגדול
עם השנים, כמו בתחומים רבים נוספים, זכתה הישיבה להיות מודל ודוגמא, ובמקומות תורה רבים וחשובים נבנו מסגרות דומות לשינון ולחזרה, בדומה למה שנהוג בישיבה הק'.
אך דומה כי עדיין איש לא הצליח לחשוף את הסוד, כיצד ניתן להעמיד לגיון אדיר וגדול כל כך של בחורים, ולגרום להם כאיש אחד בלב אחד להתלכד ולהסתער על המטרה, ולכבוש אותה בכל פעם מחדש.
ניתן להתבשם ולהתרשם מאהבת התורה ולומדיה שהישיבה משרה, אפשר להנות לזיווה וליאות לאורה, אך הסוד הגדול של ישיבת 'עטרת שלמה', זהו האמון הבלתי מסוייג שמורינו ראש הישיבה שליט"א נותן בכל אחד ואחד, כאשר כל בחור מרגיש שכל הישיבה נפתחה בשבילו ובעבורו, וכי כל רבני הישיבה שליט"א מאמינים ביכולותיו ויעשו הכל להצלחתו.
ואם ייתן איש את כל הון ביתו באותה אהבת תורה נשגבה – בוז יבוזו לו.
