כתבות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת

מן המיצר: בצל המלחמה הנוראה הפוקדת את ארץ הקודש מורגשים חיזוק עצום והתעוררות בתורה ובתפילה בהיכלי התורה של הישיבה הקד' בכל אתר ואתר | בישיבה הקד' - קריית הישיבה שבו בני הישיבה נ"י לספסל תלמודם מיד לאחר שמחת תורה להוסיף זכות התורה להצלת כלל ישראל | דברי חיזוק על חובתנו בעת הזאת מפי רבותינו ראשי הישיבה שליט"א | תורה הקדושה התחנני בבקשה

קשה השעה לישראל. מיום שמחת תורה, מהטבח הנורא והמחריד כל לב שהתחולל בדרום ארץ הקודש ועד עתה, נתון כלל ישראל בארצנו הקדושה במלחמה קשה ונוראה, ובסכנה עצומה לכל יושבי הארץ. כשכלל יושבי הארץ נתונים בצרה ובשביה, בני התורה האמונים על דברי הנביא ישעיה הראויים להיעשות בשעה זו, לך עמי בא בחדריך – אלו חדרי תורה, זועקים ומתחננים אל ה' שיחוס וירחם ויסור חרון אפו מעל שארית פליטת עמו.  

יומיים אחרי שמחת תורה, הקדימו ושבו מאות תלמידי הישיבה הקד' נ"י לחבוש את ספסלי הישיבה, כשבעקבות המצב הקשה הכריעו מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א על ביטולם של ימי בין הזמנים להרבות תורה בישראל. ומאז ועד עתה חיזוק עצום והתעוררות רבתי נרשמת בכל היכלי התורה של הישיבה הקדושה בכל אתר ואתר יחד עם כל בית ישראל, בידיעה כי ריבוי תורה, תפילה זכויות ומעשים טובים הם הכח היחיד בעולם שיכול להציל את ישראל – כי בשלי הסער הגדול הזה, מאמינים בני מאמינים אנו כי ניצחון עם ישראל תלוי ב'שניים אוחזין בטלית'. 

במהלך כל התקופה מעוררים רבותינו שליט"א בכל היכלי התורה של הישיבה הקד', שחלילה וחס להרפות ידים בעת הקשה הזאת, כי אדרבה הכל תלוי בנו ורק בנו, כי בעסקנו בתורה ובהתחזקותנו בעסק התורה, בהתמדתה ובעיונה, ובריבוי זכויות בתפילה וזעקה לה' מעומק לב, תלוי הכל. 

עם פתיחת הזמן בישיבה הקדושה עוררו רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בהיכל הישיבה הקדושה בפתיחת סדר א', על חובתנו בעת הזאת, ועל תפקידם של עמלי התורה בשעה זו.   

מה שיש לנו הוא רק כח התורה וכח התפילה 

במשא תחילת הזמן פתח רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א בדבריו:" לכלל ישראל יש שני כוחות, כח התורה וכח התפילה, הסוד הזה נמסר מיצחק אבינו ליעקב אבינו, כמו שאמר לו 'הקול קול יעקב והידים ידי עשיו', ודרשו חז"ל 'כל זמן שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין ידי עשיו שולטות', הרי שע"י התורה, ורק על ידה, אין ידי עשיו שולטות, זה אנו יכולים לעשות, וזה אנו חייבים לעשות. גלות ישמעאל שאנו שרויים כעת בתוכה כלולה בגלות עשיו, כמו שאומרים בסליחות 'כלה שעיר וחותנו, וכך כתוב ברבי חיים ויטאל". 

לך עמי בא בחדריך – רוץ לחדרי תורה

"כתוב בנביא בישעיה 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם', אומר רש"י 'תשובה זו השיבהו לנביא, לך עמי בא בחדריך בבתי כנסיות ובבתי מדרשות', בתורה יש בחינה של 'חדרים' שאפשר לסגור את דלתותם ולהיות מוצפן בתוכם עד יעבור זעם. מבואר שמלבד זכות התורה שהיא הזכות הגדולה ביותר, וכמו שכתוב בגמ' בסוטה שתורה מגנא ומצלא, עוד יש בזה בחינת 'חדר', שהוא מוקף מחיצות מכל צדדיו, ושם הוא מוגן ומוסתר וצפון".

"הנפש החיים מביא מה'תנא דבי אליהו', על הפסוק 'הביאני המלך חדריו' כשם שיש להקב"ה חדרי חדרים כך לכל תלמיד חכם יש חדרי חדרים בתורתו. ומהם החדרי חדרים שיש לכל עמל בתורה? החדרי חדרים זה עוד קושיא ועוד תירוץ ועוד סברא ושיטות הראשונים ודברי האחרונים, והחידושים שהוא בעצמו מחדש מסברא, לשם ניתן לברוח, ועל זה אמר הכתוב לך עמי בא בחדריך".

מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מפגעי עלמא

"כתוב בזוהר הקדוש 'כמה חביבין אינון מילין דאורייתא, כמה חביבין אינון דמשתדלי באורייתא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מפגעי עלמא, נטיר הוא לעילא, נטיר הוא לתתא, ולא עוד אלא דכפיית לכל פגיעי דעלמא ואחית לון לעומקי דתהומא רבא', כתוב כאן שמי שמשתדל בתורה, הוא נטיר לעילא, נטיר לתתא, והוא לא דחיל מפגעי עלמא". 

"לכן אנו שזוכים בחסדי שמים להיות מיושבי ביהמ"ד ושקועים בעמלה של תורה, ולכל אחד מהיושבים יש חדרי חדרים בתורתו, כל חד לפי דרגתו, עוד סוגיא עוד תוס' עוד עמקות, הסברות שהוא אומר כל זה הוא בניית החדרים בתורתו, וכשעוסק ועמל בתורה הוא נכנס לחדרים, זהו השמירה היותר מעולה, נטיר הוא לעילא, נטיר הוא לתתא, לו ולכל יושבי הארץ, ומהנה לכל העולם. נברח ונצפין את עצמנו בחדרי תורה, נתחיל את הזמן בסייעתא דשמיא בהצלחה, נסיח דעת מהמון ים לגליו, נשקיע עצמנו בעומק הבנת הסוגיות, בשיטות הראשונים ובדברי האחרונים, לישא וליתן במלחמתה של תורה, ובזה נזכה להיות נטיר לעילא נטיר לתתא ול'נשאתי לכל המקום בעבורם', להשפיע אור וברכה בכל העולמות, ועל ידי זה תהיה ישועה וברכה לכל כלל ישראל". 

החובה לצער עצמו על הציבור על הצרה הגדולה

רבינו ראש הישיבה הגר"ח שליט"א הוסיף עוד דברי התעוררות בבכיה: "כל אחד חייב להצטער על כל נפש מישראל שנאבד, ולישא בעול עם הציבור, ק"ו בן בנו של ק"ו על כל כך הרבה רבים רח"ל מאחינו בני ישראל שנהרגו באכזריות נוראה, ועל כל האלפים שנפצעו רח"ל ומתייסרים ביסורים נוראים, לא להתנהג במידת אכזריות, אני תמה על קהות החושים איך נפש יהודי יכול לקבל שמועות אלו על מאות ואלפים הרוגים ופצועים ושבויים בשויון נפש, איך זה יכול להיות, ליבי ליבי על חלליהם מעי מעי על חלליהם". 

"כתוב בגמ' בתענית בזמן שהציבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי, אלא יצער אדם עם הציבור, וכל המצער עצמו עם הציבור, זוכה ורואה בנחמת ציבור. צריך להתפלל בכל כח, אין כוונתי להאריך במשך זמן התפלה, אלא שהתפילה תהיה תפילה אמיתית, לשפוך שיח ותחנונים מעומק הלב שיהיה שמירה והצלה על כל יושבי ארה"ק ועל אחינו הנתונים בצרה ובשביה".  

אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב 

בשיחה הקבועה במוצאי שבת בראשית, נשא דברים רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א, ראש הישיבה שליט"א פתח בדבריו: "ידוע לכל דברי הרמב"ם בהלכות תענית, שכשיש צרה ח"ו, ואדם תולה זאת במקרה הוא נענש ע"ז, הרמב"ם אומר שזו ממידת אכזריות". 

"הדבר צריך להיות ברור אצלינו, כי לא ערוד ממית אלא חטא ממית. אין דבר שקורה בעולם הזה שהוא לא תוצאה או של מצווה או של עבירה. אין יסורים בלא חטא ואין מיתה בלא עוון. אנו אומרים פעמיים בכל יום, אם שמוע תשמעו אל מצוותי יהיה טוב, ואם יפתה לבבכם חלילה יהיה חרון אף ה'. וכמה וכמה פרשיות תוכחה נאמרו בתורה, אזהרה אחר אזהרה, חוזרים על זה וחוזרים על זה – כדי שזה יושרש אצלינו. עלינו להאמין בבירור שהצרות הם רק תוצאה של חטא והישועה תבוא רק על ידי זכויות ותשובה, רק על ידי שמוע תשמעו". 

"כתוב בפסוק 'שובה ישראל… כי כשלת בעוונך' מפרש רבינו יונה בשער ב' כי כשלת בעוונך – כי באו עליך צרות ומכשולים מחמת עוונך. ומה התשובה של עם ישראל שם? כתוב שם בפסוק, 'אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב'. זו התשובה שהנביא דורש מאיתנו, לא לסמוך על אשור ולא על סוס". 

"אנו יודעים איך מנצחים במלחמה. אנו יודעים איך חזקיהו המלך ניהל מלחמה עם סנחריב שחיילותיו ייבשו את הירדן, מסתמא חיל כזה לא היה מעולם, כתוב הרי שסנחריב אמר שמספיק שכל החיל כל אחד יזרוק אבן אחת על ירושלים, בשביל לנצחה". 

"ואיך חזקיהו לחם בו? אומרים חז"ל (סנהדרין צ"ד ב') חובל עול מפני שמנו, חובל עולו של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובתי מדרשיות, כך הוא ניצח. כשמתנהגים כמו שצריך אז הקב"ה מסדר הכל, ובלילה אחד לא נשאר חייל אחד מכל צבא סנחריב. על דוד המלך שניהל מלחמות אומרים חז"ל גיבור חיל ואיש מלחמה – במלחמתה של תורה". 

דיבר איתנו אדוני הארץ

רבינו ראש הישיבה שליט"א הוסיף: "אחרי נפילת מגדלי התאומים שהיה על ידי מספר קטן של מרצחים והפילו שני מגדלים והרגו אלפי אנשים, שמעתי אז מאדם גדול, שאמר דבר נכון, שכדאי לחזור עליו, אנשים שואלים איך היה להם סייעתא דשמיא שלא כדרך הטבע, הרי היו הם כמה אנשים בודדים והצליחו להרוג כל כך הרבה אנשים כמעט בלי כלי מלחמה. אז הוא אמר, הקב"ה לא עזר להם, הקב"ה שלח אותם… אנחנו אומרים בתפילה זכה בראת בי וכו' 'ואני השתמשתי לעבירות, ובראתי מחבלים ונגעי בני אדם'. 

"בשמחת תורה הם הגיעו ופעלו והצליחו שלא כדרך הטבע, הרי בדרך הטבע יש מדינה ויש צבא ויש שמירה כזו וטכנולגיה כזו וכו', והם הצליחו נגד כל זה שלא כנגד  הטבע ממש, כל השמירות והטכנולוגיות היה בטל ומבוטל. הרי בשמחת תורה שהיו שמועות, אף אחד לא האמין לזה, כי זה לא שייך בדרך הטבע. אבל התשובה היא שהם הצליחו כי שלחו אותם. הם נשלחו".

"צריך לזכור ולחיות את זה, יש לקב"ה מטרה בכל זה, בכל פצצה הוא שולח לנו תזכורת, 'דיבר איתנו אדוני הארץ', הוא שולח לנו תזכורת שיש סכנה ויש צרה. והוא אומר לנו שובה! שובה ישראל, הוא מדבר איתנו".

החיזוק שנוצר מכך הוא הוא רצון ה'

רבינו ראש הישיבה שליט"א אמר עוד: "מטבע הדברים, הרי לולי המצב הזה, הימים האלו היו חסרים תורה, הקב"ה עשה כדי שיראו מלפניו, ויצא מזה חיזוק. הרי מה שקורה פה מתחילת הזמן, זה ממש אשריכם תלמידי חכמים, אשרינו שאנו יושבים כאן בבית המדרש ולומדים כולם כל כך חזק, הרי זה מה שהקב"ה אומר חזו חזו, הקב"ה אומר זה מה שרציתי! והחיזוק הזה הוא ב"ה לא רק כאן אלא בכל ארץ ישראל, ובכל העולם כולו".

"אנחנו יכולים לומר לקב"ה, 'ה' שמעתי שמעך'. צריך לדעת שמה שקורה פה זה מה שהקב"ה רוצה. שלומדים ולומדים בכזאת התמדה, ועוסקים בכזאת התמדה, ולא עוסקים במה שלא צריך, הרי פה ב"ה מנותקים לגמרי מכל הדברים והשמועות ממה שקורה 'שם' והרי ההתעניינות בזה היא ממש היפך מה שצריך להיות, זו סתירה לאמונה ובטחון. וכאן זה שמנו של חזקיהו שדולק, ובזה ניצח חזקיהו את כל חילו של סנחריב".

המטרה בכל זה הוא וידעו כי אתה שמך ה'

"אנחנו צריכים לשמוח שאנחנו הולכים בכיוון שהקב"ה רוצה. ואנחנו יודעים שהוא מדבר איתנו. דברי תורה צריכים חיזוק. לזכור שכל עשה טוב, כל לימוד של תוס', כל תוספת לימוד של חמש דקות, זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו. וכל שכן שמרובים עושים זאת,  ישיבה שלימה שכולם עוסקים בתורה". 

"הרי כשייפתחו עינינו נראה כמה נפשות הצלנו, כמה טובה וכמה רפואה הורדנו לעולם על ידי הלימוד בבית המדרש, כמה הצלה הורדנו לעולם". 

"הקב"ה יעזרנו, אלוקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט קל כי הנה אויבך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, ממשיך דוד ומתפלל, עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון, למה? מה המסקנא מכל מה שיהיה להם, מה ייצא מזה? וידעו כי אתה שמך ה' עליון על כל הארץ! זה מה שהקב"ה רוצה, זו המטרה, ואת זה אנחנו צריכים להכריז שאנחנו יודעים כי אתה שמך ה'! אם אנחנו נדע את זה ונראה את זה לקב"ה שאנחנו אוהבים את הקב"ה ואנחנו שונאים את משנאיו, אז ממילא אנחנו יכולים לבקש, וידעו כי אתה שמך ה' עליון על כל הארץ".

כל האפשרות של הניצחון בישראל הוא רק בקול יעקב

רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א נשא דברי חיזוק במעמד תחילת הזמן, ראש הישיבה שליט"א פתח בדבריו: "כולנו יודעים מה שאחז"ל שבשעה שהקול קול יעקב נשמע בבתי מדרשיות אין הידים ידי עשיו שולטות, בפשטות הדברים הוא עונש, שכאשר כלל ישראל אינו עושה רצון אבינו בשמים עשיו שולט ואז קיים לו הברכה של על חרבך תחיה. אבל יכול להיות שהפשט בזה הוא עמוק יותר, והכוונה הוא שבאמת עשיו קיבל ברכה שהוא זה שינצח בדרכי המלחמה של שדה קרב ושאר תכסיסי מלחמה ובאמת יעקב לא קיבל ברכה על זה והוא לא יכול לנצח בזה, אבל לעומת זאת יעקב קיבל ברכה שבאופן אחר של מלחמה, בטכסיס אחר הוא יכול לנצח את עשיו, ושדה המלחמה הזה הוא קול קול יעקב, ששם יעקב ינצח". 

"ידועה השאלה מה השבח שאומרים בעל הניסים בחנוכה שמסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים, ובשלמא גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים מובן, אבל רשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים מה הרבותא והרי יתכן גם בדרך הטבע שהם אלו שינצחו. ויתכן שהפשט הוא, כי במלחמה בדרך הטבע לצדיקים ולטהורים אין אפשרות לנצח, כי לעשיו ניתן הניצחון שם וליעקב לא ניתן שם ניצחון, ועל כן אנו מודים לקב"ה שבתכסיסי מלחמה רגילים יכלו הטהורים והצדיקים לנצח, אף שבדרך הטבע במלחמה רגילה לא ניתן להם היכולת לנצח".

"זקני מרן הגאון רבי ברוך סורוצקין זצ"ל אמר פעם דבר מבהיל, מצינו שחזקיהו בשעת המלחמה תלה חרב בבית המדרש ואמר שכל היוצא מבית המדרש יידקר בחרב, ולכאורה הדבר צריך ביאור מהיכי תיתי שיהיה על זה חיוב מיתה, והוא אמר בזה דבר מבהיל, כי אין הכי נמי ובאמת אין על זה חיוב מיתה, אבל כיון שקיי"ל שהבורח מערכי המלחמה הורגים אותו, וכיון שכוח המלחמה של ישראל הוא בעסק התורה בבית המדרש הרי שמי שלא עוסק בבית מדרש הרי הוא בורח מערכי המלחמה ועל כן יידקר בחרב. וזה פחד לשמוע זאת, אבל זו האמת".       

המלחמה כעת היא בבית המדרש – הכל תלוי בנו

רבינו ראש הישיבה שליט"א הוסיף: "אחי ורעי, המלחמה כעת היא בבית מדרש, נפשות כלל ישראל תלויים בידי עסק התורה שלנו, כל ריבוי בלימוד התורה הוא ניצחון במלחמה וכל רפיון ח"ו הוא להיפך. היסח הדעת מתורה בשעת מלחמה הוא משפיע על הניצחון במלחמה. וכל מה שקורה שם הוא דמיון, כי המלחמה היא בבית מדרש, אנחנו עורכי המלחמה, והאחריות היא עלינו".  

"אם אנחנו מתעניינים במה שקורה שם, אנחנו ח"ו משייכים את עצמינו לשדה הקרב של עשיו ששם עשיו מנצח. אין לנו עסק בעניני המלחמה, בעניני נצחונות מדומים, אבל האמת היא שאנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר ובזה אנו נוצחים. והרי הקב"ה הוכיח כמה אין כוחי ועוצם ידי, והכל הוא רק משמירת ה' על ישראל וברגע שאין שמירה מהקב"ה ל"ע הראנו הקב"ה כמה שוא שקד שומר".  

"הקב"ה הראה לנו בדרך קשה עד כמה רק הוא שומר עלינו, ומה יכול לקרות אם הוא לא שומר עלינו ה' ישמור ויציל, והקב"ה רוצה לראות ולשמוע את קול יעקב, ועלינו מוטלת החובה להשמיע בעולם את הקול יעקב, אנו מנהלים את המלחמה, ועל ידי כל שקיעות בתורה וכל תוספת חיזוק וכל תוספת תפילה, בזה תבוא הישועה על עם ישראל, ויהיה 'המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד'". 

פתיחת זמן חורף

כתבות נוספות

ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו
ימא טבא לרבנן

בחדר האוכל של הישיבה הקד' בקריית הישיבה התקיים מעמד סיום לימוד סדר זרעים ותחילת לימוד סדר מועד, ע"י מאות מתלמידי הישיבה הקד' נ"י, סדר זרעים נלמד על ידי מאות התלמידים במסגרת לימוד העמוד היומי במשניות, במטרה לנצל את הזמן בהוספת ידיעות בש"ס בעיתות הפנאי. במרכז המעמד נשא דברי ברכה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א, המעמד התקיים מתוך שמחה לגומרה של תורה לכבוד התורה ועמליה.  

ימא טבא לרבנן

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר