כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

הרוצה להחכים ידרים

תשע"א – תשפ"ד: שתיים עשרה שנים להקמת ישיבת "תורת ישראל" באופקים, הישיבה הקד' לצעירים בדרומה של ארץ ישראל | הישיבה שהוקמה בעיר נתיבות וזכתה להיות לתל תלפיות של תורה וחינוך לבני העלייה בכל יישובי הנגב | ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה

ראש חודש אלול תשע"א. באותו ראש חודש, לפני שתיים עשרה שנים, נפתחו ע"י רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א שתי ישיבות לצעירים, האחת בעיר בני ברק – ישיבת "עטרת יוסף", והשניה בדרום – ישיבת "תורת ישראל". שתיהן נפתחו בהוראתו ובבקשתו של אבי הישיבה רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל זיע"א, מרן זיע"א ראה בהקמת שתי הישיבות חשיבות עצומה, בראייתו הרחוקה חזה את הצלחתן הגדולה בס"ד, וידוע ידע את חשיבותן המרובה לעולם התורה בכלל, ולתורת ארץ ישראל בפרט. 

בשורות אלו התחקנו אחר מסע ייסודה, הקמתה והצלחתה של הישיבה בדרום, ישיבת "תורת ישראל" שע"י הישיבה הקד', שזכתה להיות מקום תורה נפלא לכלל תלמידי ישובי הנגב וערי הדרום, בית חינוך שמגדלין בו בני עלייה מצוינים לתפארה. 

השורות הבאות נכתבו קודם יום שמחת תורה בו פרצה המלחמה בדרום ע"י רוצחים בני עוולה ימ"ש כשבתוך החושך הנורא נראתה על הישיבה הקד' באופקים – שמירה עליונה שמירתה של התורה, (ראה הרחבה בכתבה נפרדת). 

בנין הישיבה בנתיבות

ייסוד הישיבה 

כחלק מההתפתחות התורנית הגדולה והמבורכת בקהילות הקודש של בני התורה בדרום ובנגב, בהן הקהילות התורניות החשובות באופקים, בתפרח בנתיבות, בירוחם ועוד, נרשמה במשך עשרים וחמש השנים האחרונות ויותר הצטרפות מרשימה מאוד במספרים גדלים והולכים של משפחות בני תורה חשובות כ"י, ובס"ד זכו הקהילות הקדושות בדרום להתרחבות גדולה ולעדנה עצומה. 

ברם, לצד זאת מציאות מורכבת עמדה בפני הקהילות התורניות, בהגיע גיל שליחת התלמידים לישיבה, כשבשטח נוצר והורגש צורך עצום להקמת ישיבה לתלמידים מצוינים שיתחנכו ויתעלו לבני עלייה מופלגים, מקום תורה שעוד טרם היה קיים בכל קהילות הקודש בנגב ובדרום ארץ ישראל.  

מציאות הדברים, עד לאותה התקופה היתה, שמשפחות רבות (בפרט אלו שמקורן מערי המרכז כירושלים ובני ברק וכדו') שלחו את בניהן המצוינים ללמוד בישיבות המפורסמות שבמרכז הארץ. כשהם לומדים הרחק מעיני הוריהם, ובמקומות רבים אף ללא פנימייה מסודרת אלא בשינה אצל בני משפחותיהם וכדו', וכך למדו תלמידים בני עלייה, כשבפני ההורים לא עמדו אפשרויות אחרות, מלבד אופציה זו למרות מגרעותיה וחסרונותיה, כפי שמקובל מרבותינו זיע"א שבשנות צעירותו של תלמיד מן הראוי הוא שילמד בישיבה סמוכה לביתו תחת השגחת הוריו, אולם זו היתה ברירת המחדל שעמדה בפניהם.    

מעט הישיבות לצעירים שכן היו קיימות בדרום, היו בתוך הישובים כישיבות לבני הקהילה, ישיבות קטנות, הן בכמות והן באיכות. עקב הקושי שבמימון ובארגון הסעות מערים נוספות היו הישיבות ייעודיות לתלמידי כל עיר ויישוב בלבד, ומציאות הדברים הייתה שבישיבות המקומיות למדו מספר תלמידים קטן מאוד, כשלצד זאת התלמידים המצוינים נוסעים ללמוד בישיבות בערי המרכז. דבר שהקשה מאוד על הצלחת הישיבות והתלמידים, ועל ניהולן הרוחני של הישיבות. 

המצוקה, ההכרעה, וההוראה

שוב ושוב מצוקה זו הועלתה ע"י האברכים הרבים בפני רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, כשמצוקתם בפיהם העלו ופרסו בפניו את הקושי והחשש הממשי לביסוס והתפתחות הקהילות החשובות בערי הנגב, כשהם מבקשים עצה ותושיה לפתרון הבעיה, לפתיחת ישיבה קטנה לתלמידים מצוינים ובני עלייה, למלא את הצורך בעלייתם של התלמידים ולמנוע את החשש מפני עזיבה רבתי בהגיע גיל הבנים במשפחות הצעירות לעלות לישיבה.  

לבקשתם זו של ההורים הרבים אף הצטרפו הגאון רבי יעקב פרידמן שליט"א ראש ישיבת תושיה – תפרח, הגאון רבי ישראל בונים שרייבר שליט"א רב קהילת בני התורה בעיר אשדוד, הגאון רבי דוב ספטימוס שליט"א מקהילת תפרח, ועימם עוד רבנים חשובים נוספים, שגם הם עלו למעונו של מרן ראש הישיבה זצוק"ל בבקשה ובתחינה לפתיחת ישיבה קטנה למצוינים בישובי הנגב, ולפתרון הבעיה. 

מרן ראש הישיבה זצוק"ל שמע את הדברים, ליבן ובירר את הסוגיה לכל פרטיה, ולאחר שעה ארוכה מרן זצוק"ל נענה להורים, כי לדעתו היחיד שיכול להקים ישיבה למצוינים שתוכל להצליח בע"ה, הוא תלמידו, רבינו ראש הישיבה רבי שלום בער שליט"א. 

בנין הישיבה באופקים

מרן ראש הישיבה זצוק"ל שולח את תלמידו הנאמן 

מרן ראש הישיבה זצוק"ל זימן לביתו את תלמידו הנאמן רבינו ראש הישיבה שליט"א אל הקודש פנימה, והורה לו, בנוסף על פתיחת הישיבה בבני ברק, לפתוח עבור בני ישובי הדרום ישיבה קטנה למצוינים, רבינו ראש הישיבה שליט"א ניסה להסביר שבדרך הטבע כמעט לא שייך במציאות לפתוח שתי ישיבות באותה שנה, והקמת הישיבה בבני ברק – עליה הורה מרן ראש הישיבה זצוק"ל, אך זה לא מכבר, בעיצומה. אולי נחכה לזה עד שנה הבאה, נטען. אולם מרן זצוק"ל מיאן לדחות, והשיב בנחרצות: "שם בדרום יש צורך דחוף מיידי, לא שייך להתעכב עם זה, חובה לפתוח את זה עתה. תפתח את הישיבה בדרום, ויהיה הצלחה גדולה בעזרת ה'". 

הבשורה מהחדר בחזון איש 5 פשטה במהירות בכל יישובי הנגב, כשהשמחה והתקווה מרובה, כי זה היום קיוו לו, להקמת ישיבה ומקום תורה לבני עלייה מצוינים מכל ערי הדרום. בראייתו הארוכה ראה מרן זיע"א כי הדרך הנכונה לכך, הוא על ידי השליחות שהטיל על מורינו ראש הישיבה שליט"א, להקמת מקום שמגדלין בו תורה ותפילה, מקום חינוך וגדילה לתלמידים המצוינים שיגדלו בע"ה לשם לתהילה ולתפארת בכלל ישראל. 

הוראות מרן זיע"א בהקמת הישיבה

רבינו מרן ראש הישיבה זיע"א, לא הסתפק בכך אלא אף העמיד את צורת הישיבה והורה האיך תראה הישיבה. הוראתו הברורה בייסוד הישיבה הייתה, כי עניני הקבלה לישיבה ותנאי הקבלה, יהיו רק לפי נתוני התלמידים ורמתם הרוחנית, ללא כל שיקולי צרכי ועניני הקהילות וכדומה. בכך סבר מרן ראש הישיבה זיע"א, ניתן יהיה להבטיח את שגשוגה והצלחתה של הישיבה בע"ה. 

כמו כן הורה מרן זיע"א, לחבר את כל ישובי הנגב לכרך אחד, כשבכך יוכלו לקבץ קיבוץ גדול ואיכותי של בני עליה מובחרים, אשר רמתם אי"ה לא תהיה פחותה מהישיבות הטובות ביותר בערי המרכז, דבר שימנע את הצורך לשלוח את התלמידים המצוינים לאזור המרכז, ובכך יוכלו ללמוד עם המעלה הגדולה בלימוד הבנים סמוכים על שולחן אביהם, תחת עינם הפקוחה של הוריהם, עם האוירה החמימה של הבית הנצרכת והחשובה, וכמובן במיעוט וצמצום הניסיונות הרבים הנגרמים בנסיעות בתח"צ.

ראוי לציין, כי קיבוצם של תלמידים  מערי הנגב לכרך אחד, מהעיר אשדוד ועד לירוחם, הוא לא דבר של מה בכך, העלויות הרבות והניהול של המערך הגדול הזה, לא יכלו לצאת לדרך ללא ליבו הרחב ודאגתו התמידית להעמדת כל צורכי התלמידים הרוחניים והגשמיים של רבינו ראש הישיבה שליט"א.  

מרן זיע"א הוסיף והדריך, כי אף שלשם כך יהיה צורך בפנימייה לצורכי התלמידים שמגוריהם פרוסים מאשדוד ועד ישובי נחל שורק, מכל מקום הורה מרן זיע"א כי הפנימייה תהיה במתכונת חצי פנימייתית בלבד, באופן בו לא יעברו יותר משתי לילות בהם הבחור לא ישן בביתו. מרן זיע"א הורה, שהתלמידים מהישובים הקרובים לישיבה, ייסעו יום יום הביתה, והתלמידים מהישובים הרחוקים, ייסעו באחד מהערבים וישובו לתפילת שחרית. 

מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל בשיחה בהיכל הישיבה

ח' אדר תשע"א

רבים תהו ופקפקו ביכולת המציאותית להקמת ישיבה ומקום תורה שיקבץ את התלמידים המצוינים שבערי הדרום. אולם בסייעתא דשמיא עצומה הפלא קם וגם נהיה, קרם עור וגידים, וביום ח' באדר תשע"א, נאספו הורי התלמידים ומנהלי הת"ת באיזור, באולם בית הכנסת בית מהרי"ץ בנתיבות, לכינוס היסוד והפתיחה של ישיבת 'עטרת שלמה' בדרומה של ארץ הקודש, בהתרגשות עצומה.  

סופר אז כי אחד מרבני קהילות הקודש בדרום אמר לרבינו ראש הישיבה שליט"א כי אף שבהקמת הישיבות בבית שמש ירושלים ובני ברק הצליחה מאוד הישיבה, מכל מקום בדרום אין לכך סיכוי, רבינו ראש הישיבה שליט"א נענה כי כאשר הוא שומע זאת הרי הוא נזכר כי בכל המקומות בהם פתח ישיבה, שמע דברים מעין אלו, ובכל מקום שמע דשאני הכא משאר מקומות, ואדרבה אות וסימן הוא כי כפי שהיה ה' עמנו אז, כך יהיה גם הפעם בע"ה. 

באסיפת היסוד, השתתפו רבינו ראש הישיבה שליט"א, כשלצידו ראש הישיבה הגאון רבי אברהם דב סגל שליט"א, והמשגיח הגאון רבי יעקב איצקוביץ שליט"א, ועימם הורי התלמידים. בתחילת המעמד ניגש הגאון רבי דב ספטימוס שיט"א כנציג הורי התלמידים בקריאת פרקי תהילים להצלחת הישיבה.

לעת הפתיחה, בהתייעצות עם ראש ישיבת תושיה – תפרח הגאון רבי יעקב פרידמן שליט"א הוחלט לקבוע את משכן הישיבה הזמני בעיר נתיבות, אשר הייתה המיקום הטוב ביותר שקירב בין כל חלקי אזור הדרום, מירוחם מדרום עד אשדוד מהקצה השני. 

ר"ח אלול תשע"א

ואכן בסייעתא דשמיא עצומה בראש חודש אלול תשע"א הפלא קם, נוסדה וגם הוקמה הישיבה על תילה, ונפתח השיעור הראשון שמנה עשרים ושמונה תלמידים נ"י, בני עלייה מהמיוחדים שבבני ישובי הנגב. בראשות הישיבה העמיד רבינו ראש הישיבה שליט"א את הגאון רבי דב סגל שליט"א, ועימו את הגאון רבי מרדכי מאיר קרמר שליט"א, למשגיח הישיבה את הגאון רבי יעקב איצקוביץ שליט"א ושאר צוות הישיבה הגאונים שליט"א. 

בוגרי הישיבה עימם שוחחנו, מציינים בערגה את אחת המעלות הגדולות והמיוחדות של הישיבה, והיא, הקשר המיוחד וההתמסרות המופלאה של ראש הישיבה שליט"א ועימו כל רבני הישיבה לתלמידים, דבר שמתבטא בכל צורת הישיבה, בצורת הלימוד והחינוך, ובדאגה לכל צורכיהם של התלמידים. כן מציינים התלמידים ברגש רב, את הצלחתה של הישיבה הקד', בדרישתה הבלתי מתפשרת לרמה הגבוהה ברוממות מיוחדת ובכל דרכי ההנהגה, ובפרט בדרכי הלימוד ורמת הלימוד, תוך השקעה בהבנת הלימוד ובידיעת הלימוד, באופן שלמרות מרחקה הגיאוגרפי של הישיבה הרי שהיא לא יורדת ברמתה הגבוהה מהישיבות הטובות ביותר בארץ הקודש בס"ד.  

ב"ה שמה ושמעה של הישיבה הקדושה נישא בפי כל, ותלמידים רבים מכל יישובי הדרום מתדפקים על שערי דלתותיה, להתקבל בה כתלמידים מן המניין. 

כיום, בס"ד בתחילת שנת השלוש עשרה לפתיחתה, מונה הישיבה 105 תלמידים מופלגים כ"י העולים ומתעלים בסולם העולה בית ה'. כשבוגרי הישיבה, מפארים את כותלי היכלי התורה בכל אתר ואתר. 

רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א בפתיחת הישיבה

גדול עומד על גביהם

זכתה הישיבה באופקים, כמו שאר הישיבות של עטרת שלמה, להיות בבבת עינו של מרן ראש הישיבה זיע"א – מייסדה ואביה, אשר דאג להצלחתה תמיד באופן מיוחד, ובכל עת היה מעורב ומעורה בכל הפרטים בניהול הישיבה, כשהוא מכריע ומאיר הדרך, ואומר להם גדל. אולם מלבד כך, רבינו מרן ראש הישיבה זיע"א ראה בהצלחת הישיבה את הצלחת היישוב התורני בכל קהילות הקודש של בני התורה בכל הדרום כולו. 

למרות זקנותו וחולשתו, טרח מרן ראש הישיבה זיע"א בשנותיה הראשונות להגיע עד הישיבה בנתיבות, למסור בהיכל ישיבה שיחת חיזוק בפני התלמידים לחזקם ולרוממם, ובסיומה בירך בחמימות מרובה את התלמידים שיזכו להיות תלמידי חכמים. 

לאחר סילוקו של רבינו מרן ראש הישיבה זיע"א קיבלו התלמידים על עצמם לימוד ש"ס לעילוי נשמתו הטהורה, כשבסיום השנה קיימה הישיבה מעמד סיום הש"ס שנלמד ע"י תלמידי הישיבה לע"נ אבי הישיבה ומייסדה, במרכז המעמד הוקרא מכתב חיזוק והוקרה לתלמידי הישיבה עליו חתמו לכבוד בני הישיבה, רבינו מרן שר התורה זיע"א מרן רה"י הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל, ויבדלחט"א מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א.  

מגנא ומצלא

בתקופת מבצע עופרת יצוקה, הורה מרן ראש הישיבה זיע"א לתלמידי הישיבה לבוא וללמוד בבני ברק. בתוך ימים ספורים עברו תלמידי הישיבה מהעיר נתיבות ללמוד בבני ברק, במבנה 'מוסד לבנות הרב הלפרין' בסמוך לבניין ישיבת עטרת יוסף – הישיבה לצעירים ברחוב מהרש"ל בבני ברק. כשהנהלת הישיבה מצליחה בתוך שעות ספורות לארגן היכל לימוד, חדר אוכל ופנימייה לתלמידים. בני הישיבה זכו בעמל וביגיעה נדירים לעלות ולהתעלות באותה התקופה באופן מיוחד. 

מרן זיע"א דרש כמה וכמה פעמים בשלומם של תלמידי הישיבה, הלומדים עתה בבני ברק, לשלומם ברוחניות ובגשמיות. לקראת חודש אב, עת החלה תקופת החזרות – 'הכללית' מרן ראש הישיבה זיע"א הודיע כי הוא רוצה לבחון את התלמידים על 'הכללית'. בסיום ימי החזרה עלו התלמידים למעונו של מרן זיע"א ברחוב חזון איש 5 ונבחנו על חוק לימודם, בסיום המבחן מרן זיע"א נשא דברי חיזוק בפני התלמידים ובירכם.  

במאמר המוסגר, הוראה מעניינת הורה מרן זיע"א באותה תקופה, מבצע עופרת יצוקה הסתיים בתחילת אלול, טרם תחילת הזמן מרן זיע"א נשאל האם להתחיל את זמן אלול בבני ברק, והוראתו של מרן זיע"א הייתה שמכיון שהמבצע לקראת סיומו הרי שכדאי להמתין עם תחילת הזמן מעט, בכדי שיוכלו להתחיל את הזמן בצורה מסודרת, שבכך יש הצלחה לכל השנה כולה. 

רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל בביקור חיזוק בישיבה

תקופת הקורונה

תקופת הקורונה תיזכר בקורות ימיה של הישיבה הקד', כתקופה נפלאה ומיוחדת בהתמסרות ללימוד. זכתה הישיבה בהשתדלויות מרובות, שלא פסקה הישיבה אפילו יום אחד מלימודה. כשבתקופות רבות למדו בני הישיבה הצעירים במתכונת הקפסולות במשך שבועות רצופים ללא יציאה מהקפסולה, ומידי יום מועברים לתלמידים צורכיהם מביתם בהסעה מיוחדת.  

ההוראה של מרן שר התורה זיע"א: לקיים את ליל שבועות כרגיל

במהלך חג השבועות יום מתן תורה, באותה שנה, אויבי ישראל מעזה שוב שיגרו טילים על ישובי הדרום, כשבנתיבות נפלו טילים סמוך ונראה ממש לישיבה, וככל שהתקרב יום מתן תורה, החלו הספיקות והקושי מתעצמים, איך לנהוג בליל היום הקדוש לישראל חג מתן תורתינו באהבה. סמוך ונראה לחג, עלו רבני הישיבה שליט"א למעונו של רבנו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זיע"א ששמע בקשב רב את הספיקות וההתלבטויות הן בשל מיקום הישיבה והן בשל גיל התלמידים והן בשל חוסר מיגון מתאים לכל התלמידים וכו', ולאחר מכן השיבם באופן ברור, כי תורה מגנא ומצלא ובע"ה לא יאונה כל רע לעוסקים בתורה ויקיימו סדר ליל שבועות כרגיל.  

בערב יום טוב סמוך לחג, התקשר נכדו של מרן שר התורה לרבינו ראש הישיבה שליט"א ושח לו כי דיברו עם מרן שוב מענין הישיבה בנתיבות, ומרן אמר שיכולים למסור לתלמידים בשמו כי תורה מגנא ומצלא, ובליל שבועות אף אם יהיה ח"ו אזעקה שהתלמידים לא יפסיקו מלימודם וימשיכו לעסוק בתורה, וה' יעזור. ובכל אותו החג אע"פ שמחוץ תשכל חרב, כפשוטו, רקטות וטילים רבים נפלו בעיר, אבל בהיכל הישיבה התלמידים מקבלים את התורה בעוז ובתעצומות, כהוראתו של מרן שר התורה זיע"א. 

עוד בליל החג טרם תפילת מעריב נשא בהיכל הישיבה שיחה הגאון רבי צבי יהודה גרשנוביץ זצ"ל ר"י שכר שכיר, ובאמצע השיחה החלה אזעקה, אולם חזקה עליהם פקודתו של מרן שר התורה זיע"א להמשיך ולא להפסיק, וכך המשיכו התלמידים בכל שעות היום טוב, בשעות הסדרים בהם עסקו התלמידים בעסק התורה, לא הפסיקו לרגע ממש, למרות קולות האזעקות והטילים שנשמעו מחוץ לישיבה. וכך למרות החששות, עבר חג השבועות בשטייגען עצום ובהתעלות מופלאה, ובס"ד לא אונה כל רע. תלמידי הישיבה מספרים, כי לעד יזכרו את אותו ליל שבועות מופלא ברציפות התורה באופן מיוחד ונעלה.  

חנוכה תשפ"א - קורונה

מנתיבות לאופקים

בשנת תשפ"א, עקב ריבוי התלמידים בס"ד, בניין הישיבה בנתיבות כבר נעשה צר מלהכיל, ונוצר צורך במציאת מבנה רחב ידים אשר יהיה מקום ראוי ויאה ללומדי התורה תלמידי הישיבה. במהלך קיץ תשפ"א נמצא מקום מתאים לבניין הישיבה בעיר אופקים סמוך לקהילות הקודש של בני התורה המתרחבות בס"ד בעיר. ואכן בס"ד בראש חודש אלול תשפ"א התחילה הישיבה הקד' את הזמן בהיכלה החדש, לאחר שבמהלך חודשי הקיץ עבר שיפוץ אינטנסיבי והתאמה לצורכי התלמידים ולבניית בנין הישיבה ברוב פאר והדר.

הרוצה להחכים – ידרים 

בסייעתא דשמיא עצומה מיומה הראשון זכתה הישיבה הקדושה להוות מקום תורה נפלא ומיוחד להעמיד תלמידים וקנתה לה שם של כבוד לתהילה ולתפארת, כמקום שעולים בו ומתעלים בו בתוי"ש, תחת שבטם של ראשי ורבני הישיבה שליט"א המסורים לתלמידים עד מאוד ביחס אישי ובדאגה לכל צורכיהם הן ברוחניות והן בגשמיות, ועם השנים גידולי הישיבה המפוארים והמובחרים מפארים את היכלי התורה בכל אתר. כה יתן ה' וכה יוסיף. 

כרצונו של מרן ראש הישיבה זיע"א, זכתה הישיבה להוות מקום תורה מופלא ובית חינוך וישיבה לכל תלמידי הדרום, מרכז גדול לה' ולתורתו המאיר לכל הדרום כולו בגיל החינוך בתחילת שנות הנערות, מקום עלייה שמתגדלים בו תלמידים לשם ולתפארת. ואכן ניתן לומר, כי כראייתו הרחוקה של רבינו מרן ראש הישיבה זיע"א, בוטל לחלוטין הנוהג שבו התלמידים המצוינים הולכים ללמוד בערי המרכז, ובסייעתא דשמיא מוצאים הם את מקום עלייתם במקום תורה המופלא של הישיבה הקד'. ועדנה ופריחה הייתה למשפחות בני קהילות הקודש של בני התורה בדרום הארץ ובערי הנגב. 

היכל הישיבה בבני ברק בעת המלחמה

כתבות נוספות

ספר הזכרונות לתלמידי המכינה דטעלז
ספר הזכרונות לתלמידי המכינה דטעלז
ספר הזכרונות לתלמידי המכינה דטעלז
למען ידעו דורותיכם
למען ידעו דורותיכם
למען ידעו דורותיכם
התנאה לפניו במצוות
התנאה לפניו במצוות
התנאה לפניו במצוות
השביעין חביבים
השביעין חביבים
השביעין חביבים

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר