"אני אקח את זה!"

פרק מיוחד בתולדותיה של הישיבה נרשם לפני כחמש שנים. רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, אבי הישיבה ומייסדה, שכל ימיו נשא את הישיבה בידיו ממש כנשוא האומן את היונק, נחלש. מאידך, צרכי הישיבה מרובים, הישיבה הקד' על אלפי תלמידיה רבניה ואברכיה מחויבת היא בנשיאתו שעה-שעה של אב אומן, בשאלות והתלבטויות שמתעוררות כל העת ודורשות הכרעה מידית, הן בהנהלת הישיבה והן אצל תלמידי הישיבה, ועל אחת כמה וכמה: 'משא הישיבה' באופן הפשוט ביותר. 

לאחר סילוקו של רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל אבי הישיבה ומייסדה, נשבר מטה עוזה. הרגשת היתמות העצומה שררה על כל תלמידי ובני הישיבה, והתבטאה אף במובן החומרי ממש. מורינו ראש הישיבה שליט"א עלה למעונו של רבינו הקדוש לשאול, ולבקש עצה וברכה, כמה יגיעות יגע וטרח רבינו ראש הישיבה מרן הגראי"ל זצוק"ל להעמדת הישיבה, ועתה אנה אנו באים.  

תשובתו של שר התורה רבינו הקדוש זיע"א הייתה בזה הלשון: "אני אקח את זה". 

מקורביו ובני ביתו שנכחו בחדר הופתעו מהתשובה, ואמרו לרבינו: "הרב צריך לדעת שבגלל שלישיבה יש כל כך הרבה מקומות תורה שצריך להחזיק אותם, וממילא יש הרבה שאלות וצריך תשובה והכרעה על כל דבר. שנית, צריך בשביל הנדיבים גם לעשות דברים מאוד מיוחדים, כמו שהיה עושה רבי אהרון לייב".  

ומרן רבינו הקדוש זיע"א נענה ואמר: "בסדר". 

ומיני אז זכתה הישיבה, ורבינו הקדוש זיע"א נשאה. על כל שאלה ושאלה שהתעוררה זכתה הישיבה לתשובה והכרעה. וגם מאז נעתר רבינו הקדוש זיע"א לכל אשר היה צורך להעמדת הישיבה, ואף בדברים שחרגו ממנהגו ממש, הוא שלח מכתבים רבים בהם ביקש מנדיבי העם להחזיק את הישיבה – להחזיק את התורה ולומדיה, גם תשורות רבות משולחן גבוה העניק מרן לתורמי ונדיבי הישיבה, שנענו לבקשתו להחזקת הישיבה, ורובי הדברים הם בלא יודעין. 

בכמה הזדמנויות הוא אף אמר כמה פעמים לנדיבים, כי לתת צדקה לכולל אחד של הישיבה זה כמו לתת להרבה כוללים. 

לבני 'ישיבתינו'

גם מעת שנשא על עצמו את נשיאות הישיבה, עלתה על שולחנו כל שאלה ושאלה בענייני הישיבה ותלמידיה, וזכינו להכרעות ברורות.  

תקופה קצרה לאחר מכן, התקיימה בביתו הקדוש ברחוב רשב"ם אסיפת רבותינו ראשי הישיבה והכוללים שליט"א לרגל פתיחת הזמן ולכינוס הודאה להשי"ת על 'העמדת הקבוצות', היה זה אחרי שכמה נדיבי עם נטלו על עצמם בברכתו של רבינו הקדוש זיע"א את עול החזקת קבוצות גדולות של אברכי הישיבה, בכוללים של הישיבה הקד'. 

כידוע, בכל תחילת זמן היה ראש ואבי הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל כותב מכתב לתלמידי הישיבה לחזק ידיהם, ולאחר פטירתו, עת נטל רבינו הקדוש על עצמו את נשיאות הישיבה, כתב רבינו מכתב חיזוק נדיר לתלמידי הישיבה בו רשם מילים ספורות אך כה עוצמתיות: "לבני ישיבתינו הקדושה עטרת שלמה שיחיו בלומדכם מסכת ב"ק תזכו להתעלות בתורה הקדושה ללמוד ולדעת את כל התורה הקדושה". 

בחשיכתה של תקופת מגיפת הקורונה זכינו לקבל בכל עת את הוראותיו הברורות של רבינו הקדוש זיע"א וגם של יבדלחט"א מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א, בעניני פתיחת והנהגת הישיבות הכוללים ותלמודי התורה של הישיבה בימים אלו. הוראתו הייתה כי בכל מצב לעשות כל מאמץ וכל טצדקי שלא תבטל תורה מישראל ולו ליום אחד, חלילה. 

בנים חביבים

לא רק רבותינו ראש הישיבה שליט"א והנהלת הישיבה זכו בחיבה מיוחדת זו, ובנשיאת הקודש אשר נשאנו. ידעו כל תלמידי הישיבה, כי באומרם אליו בעת בקשתם את ברכתו ש'תלמידי הישיבה' הם, הרי יזכו לקבל ברכה מיוחדת ומאור פנים מיוחד השמור להם, ויעידו על כך רבים.

לא זו בלבד. הלב נזכר, היד רושמת והעין דומעת, עת עולים לנגד עינינו אותות חיבת הקודש המופלאים, בנשיאת האומן של רבינו הקדוש זיע"א, כפי שראו עינינו ועיני כל. 

אשרי עין ראתה, עת הגיע רבינו הקדוש זיע"א לפני כשבע שנים לחנוכת הבית של היכל הישיבה יחד עם הכנסת שבעה ספרי תורה לע"נ שבעת רועי ישיבת טעלז זצוק"ל, בהיכל ארנה שבעיר חולון. רבינו הקדוש מרן זיע"א ישב שעה ארוכה לכבודה של התורה ועמליה, שמח עימנו שעה ארוכה ובירך את כל תלמידי הישיבה.  

אשרי עין ראתה שמחת קהלנו, בבואו של רבינו הקדוש זיע"א באורח נדיר לקריית הישיבה בחג הסוכות לשמוח עימנו בשמחת החג ובשמחת בית השואבה. 

כזכור בשבט תשע"ט, יצאה הנהלת הישיבה במגבית חירום להחזקת הישיבה הקד'. שעמדה בנשיאותו של רבינו הקדוש זיע"א שלשם כך נרתם במלוא כוחו. 

כינוס פתיחת המגבית התקיים בביתו בהשתתפות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א, באותה עת רבינו הקדוש זיע"א כתב מכתב נדיר על החובה ליטול חלק בהעמדת והחזקת הישיבה והדגיש את בקשתו להחזיק בידם, רבינו הקדוש זיע"א חרט באותיות רצופות אהבה, כי הצלת הישיבה היא הצלת עולם התורה, וסיים את המכתב בקריאה הנרגשת והמפורסמת שעוררה את העולם היהודי כולו – "כי בנפשי הדבר". 

גם ביום המגבית רבינו התפלל להצלחתה, ואכן בסייעתא דשמיא, בזכותו של אותו צדיק שמסר נפשו על זה, היה רווח והצלחה גדולה מאוד. אף ביום המגבית, עלו למעונו של רבינו הקדוש זיע"א כמה נדיבים על מנת ליתן לו במו ידיו את תרומתם להחזקת  הישיבה הקד' כשהוא מברכם בחום רב.  

עוד ביום ל"ג בעומר, האחרון. זכינו והגיע רבינו הקדוש זיע"א להשתתף במשך שעה ארוכה עם כל ילדי התלמודי תורה של הישיבה הקד' שעל הבל פיהם העולם עומד שעלו ובאו לראות באור פני מלך מכל רחבי הארץ, במעמד אדיר של הדלקה לע"נ התנא האלוקי רשב"י זיע"א ולרגל תחילת לימוד הלכות שביעית בתלמודי תורה של הישיבה. 

אי אפשר שלא לחתום בזכרון אפיית 'מצות קודש', אותם אפה רבינו הקדוש זיע"א ושלח לתומכי ונגידי הישיבה במאפייה מיוחדת שהוקמה בביתו, במו ידיו בשנה שעברה, ואף השנה, פחות מג' שבועות קודם הסתלקותו.  

מיום הקמתה וביתר שאת בשנים האחרונות זכינו ונתעטרנו במלוא הדרת תפארתו, ונשא רבינו הקדוש זיע"א את משא הישיבה ברוחניות ובגשמיות, פעל טרח ויגע יגיעות רבות על העמדתה על תילה. 

אבל יחיד עשו לך אלפי תלמידי ובני הישיבה, רבניה וחכמיה, שעל ברכיו גדלנו ונשאנו על גביו.  

מיאנה להתנחם…