כתבות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

ברוך מציב גבול אלמנה

82 שנה אחרי עקידת תלמידי ישיבת טעלז הי"ד, ראש ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין שליט"א גאל את בניין ישיבת טעלז בליטא לקראת הקמת ישיבה במקום

במעמד מרגש ומרטיט הושב בנין ישיבת טעלז בליטא לידי ראש ישיבת עטרת שלמה הגרש"ב סורוצקין שליט"א נכדם של ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל, לאחר שמונים ושתיים שנה בהם עמד הבניין על תילו בשממונו.

ישיבת טעלז המפורסמת הייתה הישיבה החשובה ביותר בליטא במאה הקודמת לאחר סגירת ישיבת וואלזי'ן, הישיבה נוסדה לפני למעלה ממאה ושישים שנה על ידי הגאון רבי אליעזר גורדון זצוק"ל המכונה בחיבה ר' לייזער טעלזער ואחריו כיהן כראש הישיבה חתנו הגרי"ל בלוך זצוק"ל, ולאחר מכן בנו הגרא"י בלוך הי"ד שנעקד עקדה"ש יחד עם בני הישיבה בכ' תמוז תש"א.

בישיבה המפורסמת כיהנו עוד הגר"ש שקופ זצוק"ל בעל השערי יושר והגר"ח רבינוביץ זצוק"ל המכונה ר' חיים טעלזער, בישיבה למדו רוב גדולי ליטא בדור שלפני השואה, ביניהם הגר"א וסרמן הי"ד, הגר"נ טרופ זצוק"ל, הגרי"ש כהנמן זצוק"ל, הגר"י אברמסקי זצוק"ל, הגר"מ פוגרמנסקי זצוק"ל, הגרא"י פינקל זצוק"ל ועוד ועוד מגדולי ליטא, הישיבה בטעלז העמידה את יסודות דרך הלימוד הישיבתית, וביססה את צורת הישיבה, עד היום הזה.

בשנות המלחמה הנוראה נכחדה הישיבה עקדה"ש בעיר טעלז בכ' תמוז תש"א, ופליטי הישיבה שניצלו הקימו את הישיבה מחדש בארה"ב, ביניהם היו הגרא"מ בלוך זצוק"ל, הגרח"מ קטץ זצוק"ל, ואחריהם הגר"ב סורוצקין זצוק"ל, הגר"מ גיפטר זצוק"ל והגר"א אוזבנד זצוק"ל.

כאמור, שמונים ושתיים שנה אחרי, השיבה מדינת ליטא את בניין הישיבה שנותר על תילו לידי נכדם של מייסדי וראשי הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א ראש ישיבת 'עטרת שלמה', הנחשבת לממשיכת ישיבת טעלז, במהלך חודש אב הגיע הגרש"ב סורוצקין שליט"א לגאול את בניין הישיבה בטעלז יחד עם נכדי ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל, לקראת הקמת מקום תורה במקום, בבחינת 'ישיבה על קברם'.

במסע מיוחד 'להשיב עטרה' הגיע ראש הישיבה שליט"א עם עשרות מנכדי ראשי ישיבת טעלז לדורותיה לגאול את בניין הישיבה, התלמידים שהו בבניין הישיבה כשבועיים ימים וקיימו סדרי ישיבה בהיכל הישיבה המיתולגי.

במעמד הכניסה לישיבה אמר ראש הישיבה שליט"א בדמעות: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, אנו עומדים כאן בפעם הראשונה שהתורה שבה למקום הקדוש הזה, המקום המוקדש הזה בו למדו תורה כל גדולי עולם וזכתה לצאת מפה תורה לכל כלל ישראל, על זה מצינו בחז"ל האבן הזאת דומה להר סיני והיושב עליה דומה ללוחות הברית".

"כשנסגרה הישיבה בכה וביקש הגאון ר' אליהו מאיר בלוך זצוק"ל שתשוב לכאן התורה שוב, עד היום שועלים הילכו בו, ואנחנו זוכים עכשיו לקיים את ההשבה, אני חושב שזה הקיום המוחשי ביותר ששייך בעולם – של נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך".

"בד' אמות אלו ישבו ולמדו גדולי ישראל, בכל מקום בו אנו דורכים כאן, עמדו קדושי עליון ולמדו ועסקו בתורה בדביקות בקב"ה, וגם כאן קידשו הם את קדושת ה' יתברך שנהרגו עקדה"ש, אין מילים לתאר יותר את ההרגשה."

עם כניסת התלמידים לישיבה וספר תורה בידיהם בירכו התלמידים את הברכה 'ברוך מציב גבול אלמנה', ובשירה נרגשת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו' קבע ראש הישיבה שליט"א מזוזות בכל פתחי בניין הישיבה.

במהלך ימי המסע, התקיימו בכל הימים סדרי לימוד בהיכל הישיבה המחודש, כשראש הישיבה שליט"א מוסר מידי יום שיעור יומי, בשבת קודש מסר ראש הישיבה שליט"א שיעור כללי בהיכל הישיבה, כפי שהיו מוסרים ראשי ישיבת טלז לדורותיה ביום השבת.

המסע נחתם בתפילה על הכלל והפרט בציונו של ראש הישיבה הגרי"ל בלוך זצוק"ל, בציונו של הגר"ח טעלזער זצוק"ל בבית הקברות בקובנה , וב'קבר האחים' בו נקברו ראשי ותלמידי הישיבה הי"ד.

רושם ותהודה עצומה נרשם למסע במדינת ליטא בפרט, ובמדינות אירופה בכלל, במהלך ימי המסע הגיעו לבניין הישיבה שר התיירות ושר התרבות של מדינת ליטא, משלחת חברי פרלמנט, ראש עיריית טעלז וחברי המועצה, וכן ראשי המוזיאון הלאומי בליטא ועוד ועוד , לרגל המאורע ההיסטורי הגיעו גם ראשי המוזיאון הלאומי בוילנה  להציג בפני התלמידים את המחברות  וכתבי היד של כל ראשי ישיבת טעלז זצוק"ל שחלקם לא הודפסו מעולם  .

בהנהלת ישיבת עטרת שלמה מציינים ומביעים הכרת טובה מרובה לעסקן הרה"ח ר' שמעון לוינגר הי"ו יוזם השבת בניין הישיבה ומפיק מסע הקודש 'להשיב עטרה', על ההפקה והניהול המוצלח ועל זכותו והתמסרותו העצומה להשבת בניין הישיבה הקד'.

כתבות נוספות

ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
ארון הקודש החדש בישיבת עטרת יוסף שלום מודיעין עילית
אשרינו מה טוב חלקינו
אשרינו מה טוב חלקינו

כבר דייקנו פעם בלשון הרמב"ם לענין ברכת ההודאה דהגומל לחייבים טובות, בחיובא דד' החייבים להודות, דמבואר בדברי הרמב"ם שם דההודאה היא רק בהולכי מדברות שהגיעו למקום יישוב ביורדי ימים שעלו מן הים או בחולה שנתרפא מחוליו, והיינו דמבואר בזה שהמושג של ברכת 'הודאה' הוא רק בסיום הנס, בעלו מן הים וכדומה, אבל באמצע המהלך אין ברכה על מה שניצל עד עתה, אף שגם זה הוא בכלל נס כל רגע ורגע. וכמדומני שבעת שרואים את התלמידי חכמים שיושבים כאן שקועים באוהלה של תורה באמת, יודעים ללמוד כראוי ודבוקים בתורה, זה זמן ההודאה וחיוב ההודאה מיום ראשית הישיבה ועד עתה. 

בהיותי בחודש אב בישיבה בטעלז בליטא, לחדש את קול התורה בבניין הישיבה הקדושה דליטא שפסק במלחמה האיומה בעקידת בני הישיבה וראשיה הי"ד, וכפי הידוע בסגירת הישיבה בעת שהגרמנים כבשו את ליטא דודי זקני הגאון רבי אליהו מאיר זצוק"ל הוציא את הספרי תורה מהארון והתפלל אז בקול בוכים ואמר, כשם שעזרנו הקב"ה להשיב את הישיבה ואת ספרי התורה להיכל פעמיים, פעם אחת אחר השריפה שהיה בישיבה ופעם אחת אחר מלחמת העולם הראשונה, כן יעזרנו ה' בפעם השלישית. וב"ה בחודש אב זכינו שהושב הבניין של הישיבה הקדושה דטעלז לישיבה הקד' בס"ד, וזכינו להיות שם, להשיב ספר תורה לארון, ולהתחיל בהקמת הישיבה החדשה שתוקם שם בע"ה. 

בכניסתנו להיכל הישיבה בפעם הראשונה שרנו את השיר "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו", וזה מתפילת לעולם יהא אדם שקודם אמירת הקורבנות, והתבוננתי בזה, שלכאורה יש לעמוד על ג' הלשונות שחילקו כאן, לשון 'חלקנו' לשון 'גורלנו' ולשון 'ירושתנו', ובחילוק הלשון מבואר לכאורה שכ"א הוא ענין בפני עצמו, וצ"ב.  

והנה מצינו ברמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל, שביאר שם הא דנאמר פרשת מתנו"כ ולויה משום שאין לכהן וללוי חלק ונחלה עימך, וביאר שם כי 'חלק' הוא ביזת המלחמה שאין לכהן חלק בזה, ו'נחלה' הוא נחלת כל שבט ומשפחה בארץ, ותרוויהו אין להם לשבט הכהנים, וכ"כ פירש רש"י שם בפרשה. 

ובאמת יש חילוק במהות הענינים שבין המושג נחלה לבין המושג חלק, דהנה 'נחלה' הוא דבר מוגדר ומוגבל שכל אחד מקבל לפי מה שמגיעו, כל משפחה וכל שבט לפי מניינם, כל אחד לפי חלקו. לעומת זאת 'חלק' שהוא ביזת המלחמה, הוא שלל המלחמה, ענינו הוא כלל לא לפי מה שמגיעו, ואין הדבר מוגדר כלל, אלא כל אחד לפי מה שמשיג ואין בזה גבול. [והענין הזה של החלק, שהוא ללא גבול וללא מידה, הוא באמת המושג של חלק ישראל בקב"ה, כמו שמצינו אצל היוונים שאמרו כתבו לכם אין לנו חלק באלוקי ישראל, כי הענין הזה של החלק של עם ישראל בה' הוא ללא גבול והוא מעל דך הטבע וזה ענין ההנהגה הניסית שיש לכלל ישראל]. וזה ביאור אשרינו מה טוב 'חלקנו'. זה האשרנו – שיש לנו הנהגה מיוחדת להשיג ללא גבול, לקבל ללא מידה וללא גבול. 

אמנם גם בחלק עצמו יש מושג של 'גורלנו', שכל אחד בתוך החלק יש לו גורל המיוחד לו שהוא עצמו. גם בשלל, גם בביזה, כל אחד יכול לקבל חלק כמו כולם, אבל אפשר גם להגיע ולקבוע לעצמו גורל מיוחד, כמו שכתב הרמב"ם שבביזת המלחמה נוטל המלך מחצה מהביזה ובשאר חולקים ישראל, והיינו שגם בתוך השפע הזה של השלל יש מושג של גורלנו, שגם בתוך החלק, בתוך השפע, אנחנו יכולים לקבוע בעצמינו לעצמינו את הגורל המיוחד שלנו ועל ידו להוסיף ולזכות. 

  

איך יוכל אדם להגיע לידי כך? על ידי שאיפה, וזהו 'מה יפה ירושתנו' כשמסתכלים על הירושה שלנו, על האבות הגדולים שלנו, על הדורות הקודמים, על יופי מעשיהם ודרגתם, על המושגים הגדולים שאפשר לקבל, על ידי זה אנחנו מקבלים שאיפות, שאיתם אנחנו יכולים לקבוע לעצמינו את גורלנו, את כמה שאנחנו נקבל, כל אחד ואחד, כיון שזה תלוי בנו ובמעשינו. ובתוך השפע הגדול והמיוחד שיש לישראל שהוא הנהגה ניסית שלא לפי מה שמגיע, גם שם בידינו נוכל לקבוע לעצמינו את ה'גורל' שלנו, גורלו של כל אחד בתוך השלל, בתוך השפע הגדול, וזאת אפשר לזכות על ידי שאיפות ורצון אמיתי ועשיית כל שבידינו להגיע לידי כך, וכשאנו רואים את ירושת אבותינו את מעשיהם את גדלותם, על ידי זה נדע לשאוף ולזכות לקבוע את גורלינו, בחלקינו. ועל ג' הענינים האלה אנו מודים לקב"ה שאשרינו בכך. 

ב"ה אנחנו כעת במעמד מיוחד שההרגשה בו היא מתפרצת 'אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'. כאן ממש אנו רואים איך הקב"ה בס"ד זיכה אותנו בשפע מיוחד, בסייעתא דשמיא מיוחדת, והגיענו לזמן הזה. הקב"ה זיכה אותנו 'בחלק' מיוחד בתורתו, באהבת תורה, ביגיעת התורה, בידיעת התורה, ביראת שמים, ובעבודת ד' מתוך שמחה. וב"ה זיכנו ה' גם ב'מה יפה ירושתנו' לראות ולקבל שאיפות ולקבל תורה מרבותינו ראשי הישיבה שליט"א, ועל ידי זה כל אחד ואחד יכול לזכות להוסיף ולקבוע לעצמו את גורלו.      

כמדומני שמיום הקמת הישיבה ועד היום הזה, אנו רואים עין בעין את החלק שהקב"ה השפיע עלינו, שתצליח הישיבה באופן שלא כדרך הטבע ממש, וכשרואים את תלמידי החכמים הבני עלייה שיושבים כאן הרי ההודאה היא שלימה. אולם אין זה סוף ההודאה, אלא רק תחילת ההודאה בעזרתו ית' ובאהבתו, וכפי שאמרנו פעם בעת הרחבת הישיבה הקד' כי מתפללים אנו 'כי זה הגדול קטן יהיה' בע"ה, ויעזרנו השי"ת שכה יתן ה' וכה יוסיף.   

אשרינו מה טוב חלקינו
בצל כנפיך תסתירנו
בצל כנפיך תסתירנו

בכולל שע"י הישיבה הקד' בעיר אופקים בו עמלים בתורה ללא הפסק, עמלי התורה חכמי ורבני הכולל שליט"א, ומוסיפים בחיזוק רב ועצום בעסק התורה הקדושה, למרות המלחמה הקשה המתנהלת בדרום והאזעקות והנפילות הרבות בעיר, ולאור כך שעפ"י הוראות משרד החינוך תלמודי התורה סגורים, החליטה הנהלת הישיבה הן בשביל להקל על האברכים, והן בשביל להוסיף ולהרבות בקול יעקב, על הקמת ת"ת בעיר באופן ארעי, התלמידים מתכנסים בבתי המלמדים שיחי', בבתים בהם יש ממ"ד, וכל שכבת גיל מקיימת כיתה לעצמה בבית המלמד.   

בצל כנפיך תסתירנו
ימא טבא לרבנן

בחדר האוכל של הישיבה הקד' בקריית הישיבה התקיים מעמד סיום לימוד סדר זרעים ותחילת לימוד סדר מועד, ע"י מאות מתלמידי הישיבה הקד' נ"י, סדר זרעים נלמד על ידי מאות התלמידים במסגרת לימוד העמוד היומי במשניות, במטרה לנצל את הזמן בהוספת ידיעות בש"ס בעיתות הפנאי. במרכז המעמד נשא דברי ברכה רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א, המעמד התקיים מתוך שמחה לגומרה של תורה לכבוד התורה ועמליה.  

ימא טבא לרבנן

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר