כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

הושבה העטרה

יריעה מיוחדת: ראש הישיבה זעק לא לכבודי עשיתי! והלהבות נעצרו | עשרות שנים אחר כך על הלהבות שדעכו מקדושת ארון הקודש | וגם: על השתלשלות גאולת דלתות ההיכל, כך נגאלו שערי ההיכל | ותגלית מפתיעה: כך סייע ראש ישיבת טעלז בתש"י להקמת הישיבה הגדולה בתשע"ד

היכל הישיבה הקד' בליטא שנחרב בשנות הזעם הוקם בשנת תרנ"ד, היה זה היכל מרשים ומפואר ורחב ידים. היכל שקול התורה לא פסק ממנו יום ולילה. 

בשנת תרס"ח פרצה השריפה הגדולה בטעלז שכילתה את היכל ה' ובערוב ימיו של מרן ראש הישיבה, בשארית כוחותיו הקים מרן הגר"א גורדון את בנין הישיבה מחדש, והיה הבית האחרון גדול מן הראשון. 

בנין הישיבה ניצב עד היום, בן קומה אחת מסביבו גדר גבוהה ובחצרו נבנה בית ראש הישיבה והרב, בכניסה לבנין הישיבה היה מצד האחד חדר שיעורים ומצד שני אוצר הספרים בו היו חמשת אלפים ספרים, ממול הכניסה היה ההיכל הגדול ההדור והמרווח בו למדו כל תלמידי הישיבה יחד.

לא לכבודי עשיתי

אגב, מספר שנים קודם לכן פרצה שריפה נוספת בעיירה, אולם היכל הישיבה ניצול בנס, וכך היה המעשה, כפי שסיפר מורינו ראש הישיבה הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט"א, תחת אחד השיחים:

ביקרתי פעם בדרום אפריקה, ופגשתי שם יהודי קשיש בן למעלה מתשעים בן העיירה דטעלז, והוא אמר לי כך: אינני שומר תורה ומצוות אבל שבת איני מסוגל לחלל בגלל הסבא שלך. הייתי בן שש כשאירע הסיפור אבל אני רואה אותו למול עיני כאילו התרחש אתמול.   

בליל שבת פרצה שריפה, הישיבה שכנה קרוב לסוף הרחוב בו פרצה השריפה, בינתיים מיהרו היהודים להוציא מהבתים את מה שמותר להוציא והשריפה הלכה והתלקחה, כשהיא מתקרבת בצעדי ענק לכיוון הישיבה הקדושה. 

הסבא שלך רבי לייזער טעלזר יצא מבניין הישיבה לרחוב, והרים את ידיו כלפי שמיא ואמר בהאי לישנא: "טאטע! טאטע! דו קענסט דאס מיר נישט טאן. דו ווייסט דאך אז האלץ וואס איך האב געטאן וועגן בוייען די ישיבה האב איך נישט געמיינט מיין כבוד – נאר דיין כבוד! "טאטע! טאטע! דו קענסט דאס מיר נישט טאן!" (אבא! אבא! אתה לא יכול לעשות לי את זה, הלוא ידוע לך שכל מה שפעלתי בקשר לבניית הישיבה לא נעשה למען כבודי אלא למען כבודך. אבא! אבא! אתה לא יכול לעשות לי את זה). 

איך שהגיעו הלהבות על מפתנה של הישיבה רוח פתאומית הגיע מהכיוון הנגדי! כל הרחוב נשרף ורק הישיבה ניצלה, האם אהיה מסוגל לחלל שבת?. 

חזית בנין הישיבה הישן בליטא לאחר החידוש

שועלים ילכו בו

בשנים האחרונות יד זדים באה באדמת הקודש בבניין הישיבה הקד' ושלטונות המקום החלו בהקמת "מרכז אירועים" ו"מוזיאון" לזכר הישיבה והעיר שקודם המלחמה בהשקעות עתק, כאשר פשוט הדבר כי הוא היפך ממש רצונם ושאיפתם הק' של ראשיה ושל בוניה ותורמיה. והתפילה היא קמיה שמיא כי יסכל עצתם לחילול הקודש, ובמהרה נראה בחידוש ימים קדמוניות בב"א. 

אולם לדלתות הישיבה הייתה הגאולה, וכך היה המעשה.  

לפני כעשור בעת שהות משלחת רו"מ הישיבה הקד' שליט"א לשפוך שיח על ציונו של מרנא המהרי"ל זצ"ל ביומא דהילולא ז' חשוון, עלו הם לאדמת הקודש להיכלה הקדוש של הישיבה דליטא "מה נורא המקום אין זה כי אם בית אלוקים" שבעוה"ר עומד בחורבנו ובשיממונו, שועלים הילכו בו. 

במשך שנים קיננה שאיפה בליבות צאצאי מייסדי וראשי הישיבה זי"ע לגאול את הקודש אלא שמטעמים שונים לא הסתייע הדבר, אולם באותו מעמד מרומם נראה היה כי הוכשרה השעה.

וכך בלילה מושלג וחורפי שליחים מיוחדים מטעם הישיבה הקד' הגיעו לגאול את אבני הקודש, ונטלו את דלתותיה של הישיבה להעטירם בראש, בתפילה ותחינה שיהיה 'שער' הישיבה דליטא לשער הישיבה לארון הקודש כרצון ראשיה ומייסדיה. עד בוא הגואל.

השלטונות המקומיים הערימו קשיים מרובים על העברת שערי הישיבה הקד', אולם בסייעתא דשמיא מופלאה הצליחו משלחי אבני הקודש לגואלם.   

מטעלז נסעו שערי ההיכל למוגילב שבבלארוס שם שהו השערים בקהילה היהודית במוגילב במשך כחצי שנה, משם הועברו למוסקבה ומשם הגיעו לארץ ישראל, למשכן התורה של הישיבה הקד' דארץ ישראל.

בהמשך נתגלגלו הדלתות למפעל מיוחד במזרח הרחוק, שם נבנה הארון הקודש המפואר של היכל הישיבה במודיעין עילית, ובמרכזו חודשו צופו בזהב טהור והוצבו שערי ההיכל שנקבעו לדלתות ארון הקודש, ימים לפני חנוכת הבית של היכל הישיבה במודיעין עילית, ניסן תשע"ג. 

אגב, סיפור מרתק אירע במפעל בו נבנה ארון הקודש של הישיבה כאשר פרצה שם שריפה שכילתה שטחי ריהוט עצום של המפעל אולם כאשר הגיעו הלהבות לארון הקודש נעצרו הם בפתאמיות. לתקן עולם במלכות שקי!

שנים אחר כך אף נגאלו דלתות 'בית הרב' דלתות ביתו של מרן הגה"ק רבי אברהם יצחק בלוך זצ"ל שנקבעו בפתחי היכל הישיבה הקד'. 

דלתות בנין הישיבה

עדות מפתיעה: כך סייע ראש הישיבה דקליבלנד בהקמת הישיבה הגדולה בשדי חמד

מגילויי ההשגחה המיוחדים שנראו לעין כל בהקמת הישיבה הקד' היה גלגול ההשגחה הפרטית המיוחדת של 'קריית הישיבה', שמחד גיסא מהווה קרייה שלימה לה' לבדו מנותקת ומובדלת – בחינת 'והיה כל מבקש ה' ייצא אל מחוץ למחנה' ומאידך גיסא לא מעבר לים הוא, אדרבה במרכז ארץ הקודש משכן כבודה, ובד בבד במרכז ולב ארץ ישראל קיימת הקרייה המובדלת משאון העיר ומיוחדת לה' ולתורתו. 

גלגלה ההשגחה העליונה את הקמת קריית הישיבה ע"י אגודת צא"י שבימי קום המדינה הקימה את המקום להרבות תורה בישראל, כאשר יושב מרום כבר מאז הועידו לקדשו לקדושת אוהל מועד, ומיני אז כבר הוכן לעת תונח בה הישיבה הקד'.   

את העובדה הבאה סיפר הרב שלמה לורנץ זצ"ל מראשי צא"י, בה הוא מגולל את הפרט המפליא הבא, וכך סיפר: 

בשנים תש"י תשי"א אגודת ישראל החליטה להקים את כפר הנוער 'שדי חמד' להצלת ילדי העולים שהגיעו לארץ ישראל. לצורך המגבית לרכישת ולהקמת כפר הנוער בשדי חמד נסעתי לקליבלנד לערוך מגבית, ושם התארחתי בביתו של ראש הישיבה הגאון רבי אליהו מאיר בלוך זצ"ל. 

ראש הישיבה יצא מגדרו כדי לסייע לי במטרתי, מידי ערב הלך איתי לבעלי הבתים בעיר לבקשם שיתרמו לצורך הענין, אולם לאחר מספר ימים הבחנתי כי אנשי העיר אינם רואים בעין יפה את הזדהותו של ראש הישיבה עם אגודת ישראל ומפעליה, העיר היתה מעוז של המזרחי והזדהותו של ראש הישיבה הייתה לצנינים בעיניהם. 

פניתי לרבי אליהו מאיר, ביקשתי ממנו שיפסיק להתלוות אלי ואמרתי לו, אתם הרי בונים את הישיבה ומוטל עליכם לדאוג לה, לוויתכם אלי לסייעני יכולה להזיק לישיבה, נמצא יוצא שכרו בהפסד המרובה לטובת ישיבת טעלז. 

ראש הישיבה דחה את הטענות מכל וכל, ואמר לי אספר לך סיפור, באחת התקופות נקלעה הישיבה למשבר כלכלי חמור והישיבה הייתה בסכנה קיומית, והצלחת המגבית לשם כך היתה תלויה בהבהרה שיוציא אבי המהרי"ל על דבר שפורסם בשמו נגד אחד מרבני המזרחי על אף שהוא לא אמרו, אבא לא היה מוכן מכיון שהוא הסכים עם הביקורת על אותו הרב ואמר לי אז, "אינני יודע מה נגזר עלי בשמים שיהיה תפקידי להיות ראש ישיבה או סנדלר, אם נגזר עלי להיות ראש ישיבה בטוחני שמחמתי לא תיפגע הישיבה מזה. ואם לאו מוכן אני להיות סנדלר, ובלבד שלא אתכחש לאמת".

אני משתדל להמשיך בדרכו של אבי, ואף אני מוכן לוותר על הישיבה בשביל שלא להתכחש לאמת. והאמת היא שכולנו צריכים לתמוך במפעולתיה של אגודת ישראל ולסייע בעדה מבלי לחשוש מהתוצאות הכספיות שייגרמו מכך.

וכך עד עזיבתי את קליבלנד, ראש הישיבה עמד לצידי והמשיך לסייע בעדי במגבית להקמת שדי חמד ולהשתדל בעדה. 

ואגב במאמר המוסגר סיפר פעם הרב משה שרר ממנהיגי אגו"י בארה"ב: היה זה ביום קיץ לוהט, בניו יורק היו למעלה ממאה מעלות, ולמשרדי האגודה הגיע מרן הגאון רבי ברוך סורוצקין זצ"ל שטוף זיעה ומעולף למחצה, היה זה בין הזמנים בישיבה וראש הישיבה במקום לצאת למנוחה, החליט להגיע לניו יורק באותם ימים חמים כדי לסייע בגיוס כספים להקמת החינוך העצמאי, הוא הסביר לנו – 'יש לי בסך הכל כמה ימים, בעוד שבוע ראש חודש אלול ואני חוזר לישיבה, יש לי מספר ימים פנויים איפוא, זו הזדמנות בשבילי 'לחטוף' ולסייע בגיוס כספים למען החינוך העצמאי'.           

קרית הישיבה בראשון לציון

כתבות נוספות

איש לרעהו יעזורו
איש לרעהו יעזורו
איש לרעהו יעזורו
עשירי קודש
עשירי קודש
ושבו בנים לגבולם
ושבו בנים לגבולם
ושבו בנים לגבולם
הרוצה להחכים ידרים
הרוצה להחכים ידרים
הרוצה להחכים ידרים

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר