כתבות מצולמות

חיפוש כותב
חיפוש כותב
חיפוש נושא
חיפוש נושא
חיפוש תאריך
חיפוש לפי תגיות

ברוך מציב גבול אלמנה

תורה מחזרת אחר אכסניה שלה * שמונים ושתיים שנה אחרי חורבנה המר של הישיבה הקדושה בטעלז ביום כ' תמוז תש"א, ואחר שמונים ושלוש שנות שממה מיום סגירת בנין הישיבה בכ"ד תמוז ת"ש, תושב העטרה לישיבה ותחדש ימיה * הרימו נס על העמים

הזעקה שלא שבה ריקם

 

זעקתו של מרן ראש הישיבה רבי אליהו מאיר בלוך זצוק"ל שברה את הלבבות: 'ריבון העולמים! כשם שעזרתנו בפעמים הקודמות להחזיר את הספרים כן תזכני להחזיר את התורה למעונה בשלישית!'. הוא אמנם לא זכה להשיב אותם, אך התורה חיזרה אחר אכסניה שלה, ולאחר שלש דורות, שמונים ושתיים שנים בדיוק יחלפו, מיום ליום, עד שישובו הספרים בע"ה.

היה זה לאחר כיבוש בנין הישיבה בטעלז בליטא על ידי הרוסים ימ"ש בשנת ת"ש, שנה קודם חורבנה של טעלז, עם פלישת ברית המועצות לליטא, בכ"ד תמוז שנת ת"ש, הורו השלטונות הסובייטים לעזוב את היכל הישיבה שכן הם דורשים את בניין הישיבה לשם הקמת בית חולים, ומשנודעה הגזירה הייתה כל העיר תאניה ואניה. 

ריהוט הישיבה, ספרי הקודש, הבימה, הספסלים והסטנדרים שכונו 'עמודי הלימוד', הועברו ל'מכינה' לשם התכוונו בני הישיבה לעבור, בהוראתו של מרן ראש הישיבה הגרא"י, בלית ברירה. בלילה למדו בחורי הישיבה בהיכל הישיבה ב'משמר' כדי להיפרד מהישיבה מתוך דבר הלכה, בבוקר התפללו. אותו היום יום קריאת התורה היה, העולה האחרון לתורה היה ר' יעקב דוד מייזל – תלמיד ותיק בישיבה. לאחר התפילה נעמדו הכל לאמירת תהילים, ובהגיע עת הפרידה, שבע בבוקר אפס אפס, החלו בוכים. 

לאחר התפילה, מרן ראש הישיבה הגאון רבי אליהו מאיר בלוך זצוק"ל ניגש לארון הקודש להוציא את ספרי התורה, ובפתיחתו הוא זעק בקול: "רבונו של עולם, זו לי הפעם השלישית שנפל בגורלי להוציא את ספרי התורה מן הישיבה, פעם, בעת השריפה הגדולה בטעלז, פעם, בעת מלחמת העולם הראשונה, וכעת בפעם השלישית. ריבון העולמים! כשם שעזרתנו בפעמים הקודמות להחזיר את הספרים כן תזכני להחזיר את התורה למעונה בשלישית".    

כאמור, מרן הגאון רבי אליהו מאיר בלוך זצוק"ל לא זכה להחזיר את התורה למעונה בשלישית, אבל הוא זכה להקים את ישיבת טעלז מחדש, כאוד מוצל מאש כשכל בני משפחתו נותרים בגיא צלמוות, הוא זכה להינצל יחד עם גיסו מרן הגאון רבי חיים מרדכי קאץ זצוק"ל, ויחד הם הקימו את ישיבת טעלז בקליבלנד.  

השיבה השלישית

גם בארץ ישראל, עשרות שנים אחר כך, לפני עשרים ושמונה שנים, זכתה ישיבת טעלז לעדנה בארץ חמדת אבות, ישיבת "עטרת שלמה" הוקמה מכוחה ועל שמה של ישיבת טעלז, נוסדה בארץ ישראל כשהיכלי התורה של הישיבה ממלאים את כל הארץ כולה, מקריית הישיבה צפונה ונגבה, בכל אתר ואתר, יתד היא שלא תמוט, ומכוחה של טעלז שנחרבה בוקע ונשמע בשלישית קול התורה וחכמיה שלא פוסק.   

אולם, בכל הזמן הזה, עיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה, העיר שהייתה לירושלים דליטא, עמדה בחורבנה עזובה ושוממה, העיר שהייתה ספוגה באהבת תורה ללא מיצרים, עיר שכל שעל ושעל בה זכה לשמוע את קול תורתם של בני הישיבה בטעלז מדברים בלימוד, 'ריידען אין לערנען' – כמו שהיו אומרים בטעלז. העיר עליה אמר הגדול ממינסק כי 'שדותיה של טעלז מריחים קצות החושן' – שועלים הילכו בה.  

מרוחה ומכוחה של טעלז וגדוליה קמו בארץ ישראל ובחוצה לארץ בתי מדרשות קדושים, היכלי תורה שמהם משקים לכל העדרים בכל רחבי ארץ ישראל, מצעירי הצאן ועד ישישי שער, כחזונם המקודש של מייסדי וראשי ישיבת טעלז גאוני קמאי להרים קרנה של תורה בעולם, תורתה של טעלז שבה להתבדר בי מדרשא. אולם בניין הישיבה, הבניין הקדוש בו למדו גדולי וקדושי עליון עשרות שנים, ומשם יצאה תורה לישראל, נותר בכל הזמן הזה בשממונו. 

השנה, שמונים ושלוש שנה אחרי שעזבו את בניין הישיבה ושמונים ושתיים שנים אחרי יום העקידה, במהלך תמוז תשפ"ג, בחודש בו נעקדה על קידוש השם ישיבת טעלז, ובחודש בו שנה קודם לעקידה נסגרה הישיבה, תשיב בע"ה הישיבה הקד' – ישיבת 'עטרת שלמה' את הפרוכת להיכל הישיבה הקדושה בטעלז. יושבו ספרי התורה להיכל הישיבה. ישובו גם ישובו הספסלים והסטנדרים, וקול התורה ישוב להישמע בהיכל שנבנה בתמצית דמיו של מרן הגאון רבי לייזער טעלזע'ר זצוק"ל מייסד ומחולל ישיבת טעלז. קול התורה יהדהד וישמע, כי קוימה הבקשה. תהיה זאת מצבה חיה, גל עד נצח לזכרונם של קדושי טעלז, וישיבה על קברם. 

בית הכנסת הגדול בטלז שם שהתה הישיבה בריש ימיה
העיר שהייתה ספוגה באהבת תורה ללא מיצרים, עיר שכל שעל ושעל בה זכה לשמוע את קול תורתם של בני הישיבה בטעלז מדברים בלימוד, 'ריידען אין לערנען' – כמו שהיו אומרים בטעלז. העיר עליה אמר הגדול ממינסק כי 'שדותיה של טעלז מריחים קצות החושן' – שועלים הילכו בה.

קדוש אף בחורבנו

בניין הישיבה בעיר טעלז בליטא, נותר עומד על תילו עזוב וריק למעלה שמונים שנה באורח נדיר, הבנין הינו מבנייני הישיבות הבודדים בליטא שנותרו כשהיו ממש, רק עזובים ושוממים מבלי יושב. לדאבוננו ברוב היכלי הישיבות שישבו בכותל המזרח באירופה, באו פריצים וחיללוה, וטימאו את היכלי הקודש לבלי הכר, או שניתצו ערו ערו עד היסוד. בניינה של ישיבת טעלז נותר בשיממונו, יד ההשגחה הובילה לכך שכל כלי יוצר לא יצלח עליו, כאילו המתין לבניו כי ישובו.

בניין זה, יסודתו בהררי קדם. בראשיתה, ישיבת טעלז היתה בבית הכנסת הגדול של העיירה בטעלז. עד שמרן הגר"א גורדון זצוק"ל בנה ברוב הדר את בניין הישיבה, הגדול, והנדיר ביותר בזמנו, בשנת תרנ"ד, וכפי שמתארים זאת כותבי אותה עת היה זה 'בנין מרווח ונאה משובץ בזגוגיות ושמשות לרוב'.   

ההיכל נבנה בהשקעה עצומה וחריגה לאותם הימים. הישיבה כולה שכנה במבנה אחד, ההיכל במרכז רחב והדור, ומצידיו חדר שיעורים ואוצר הספרים. לחדרי השיעורים היו צריכים לרדת למעין קומת מרתף, שם התקיימו השיעורים במשמרות ולא בו זמנית. הבנייה הייתה מושקעת ומפוארת לאותם ימים, בהמשך אף הותקנה תאורת לוקס בבניין הישיבה בנדבתו של הנדיב ממוסקבה ר' שמואל פרסיץ ז"ל. 

בהיכל הישיבה היו שלושה טורים, ושני מעברים, ובהיכל בית המדרש למדו כארבע מאות תלמידים בתקופות השיא. 

מרן הגר"א גורדון זצ"ל

מי באש

ארבע עשרה שנים עמד הבניין על תילו, אך בשנת תרס"ח, פרצה דליקת ענק בעיירה, בתי העיירה הבנויים מעץ עלו בלהבות ועימם גם בניין הישיבה, השריפה כילתה את בניין הישיבה עד היסוד. אולם אבי הישיבה הטעלזע'ר רב – מרן הגאון רבי אליעזר גורדון זצוק"ל לא אמר נואש, ובכוחותיו הדלים, בנה את הישיבה מחדש כשלצד זאת הוא גם דואג, כמרא דמתא, לעזרה ושיקום של כל בתי העיר. 

הקמת הבניין מחדש הייתה כרוכה בנטילת חובות עצומים שלקח מרן הגר"א גורדון זצ"ל על עצמו, הוא נאלץ אחר סיום בניית הבניין לקחת את מקל הנדודים כדי לשלם את בניית הישיבה מחדש, למרות שהיה חולה, ולמרות אזהרות רופאיו, נסע מרן הגר"א בשארית כוחותיו לבריטניה, במהלך נסיעתו ללונדון לאיסוף כספים למען בניית הישיבה, נפטר מרן הגר"א זצ"ל ביום ד' אדר תר"ע. כשרק תקופה לפני פטירתו זכה לראות בהקמת בניין הישיבה מחדש, בתפארתו.

הזעקה שהבעירה את אש השבת 

השריפות בעיירות דאז, לא היו דבר נדיר, בשל המבנים שהיו מעץ. כיוצא בזה, תחת אחד השיחים סיפר פעם רבינו ראש הישיבה הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט"א, שמספר שנים קודם לכן פרצה שריפה נוספת בעיירה, אולם היכל הישיבה ניצול בנס, וכך היה המעשה:

ביקרתי פעם בדרום אפריקה – פתח ר' בנימין שליט"א – ופגשתי שם יהודי קשיש בן למעלה מתשעים בן העיירה דטעלז, והוא אמר לי כך: 'אינני שומר תורה ומצוות אבל שבת איני מסוגל לחלל בגלל הסבא שלך'. 

לתמיהתי מדוע, השיב הזקן: 'הייתי בן שש כשאירע הסיפור אבל אני רואה אותו למול עיני כאילו התרחש אתמול.   

בליל שבת פרצה שריפה, הישיבה שכנה קרוב לסוף הרחוב בו פרצה השריפה.

הבהלה הייתה גדולה בעיקר בגלל העיתוי – בשבת אסור להציל מן השריפה יותר מכמות מסויימת של ביגוד ומזון בסיסי. ברקע מיהרו היהודים להוציא מהבתים את מה שכן מותר להוציא, בעוד השריפה הלכה והתלקחה, כשהיא מתקרבת בצעדי ענק לכיוון הישיבה הקדושה. 

הסבא שלך רבי לייזער טעלזר יצא מבניין הישיבה לרחוב, וכולם המתינו למוצא פיו. האימה הייתה מוחשית, כל מפעל חייו יכול לרדת לטמיון ברגע אחד. אבל ר' לייזער והרים את ידיו כלפי שמיא והתפלל בהאי לישנא: "טאטע! טאטע! דו קענסט דאס מיר נישט טאן. דו ווייסט דאך אז האלץ וואס איך האב געטאן וועגן בוייען די ישיבה האב איך נישט געמיינט מיין כבוד – נאר דיין כבוד! "טאטע! טאטע! דו קענסט דאס מיר נישט טאן!" (אבא! אבא! אתה לא יכול לעשות לי את זה, הלוא ידוע לך שכל מה שפעלתי בקשר לבניית הישיבה לא נעשה למען כבודי אלא למען כבודך. אבא! אבא! אתה לא יכול לעשות לי את זה). 

ואכן, ראה זה פלא, ברגע שהגיעו הלהבות על סף מפתנה של הישיבה רוח פתאומית הגיעה מהכיוון הנגדי! כל הרחוב נשרף ורק הישיבה ניצלה!

וסיים אותו ישיש, תגיד לי, האם אהיה מסוגל לחלל שבת? 

השוק בטלעז
אבא! אבא! אתה לא יכול לעשות לי את זה, הלוא ידוע לך שכל מה שפעלתי בקשר לבניית הישיבה לא נעשה למען כבודי אלא למען כבודך. אבא! אבא! אתה לא יכול לעשות לי את זה

תורה מחזרת אחר אכסניה שלה

היה זה הבניין שבנה מרן הגאון רבי אליעזר טעלזער זצוק"ל, בית של תורה שלא פסק ממנו התורה ביום ובלילה, והאיר כאור יום חשכת לילה, עשרות בשנים שבו הגו ועסקו גדולי עולם בריתחא דאורייתא מופלאה שהאירה לכל ליטא בפרט והעולם היהודי בכל מושבותיו בכלל, עשרות בשנים ומשם יצאה תורה לישראל. ומעת שחרב, עמד בשממונו, כשרק דלתותיו מעטרות את היכל הכולל שעל ידי הישיבה הקד' במודיעין עילית. 

בשנים האחרונות העניק האיחוד האירופאי סכום כסף גדול לשיפוץ ולשיחזור הבניין כצורתו שהייתה, במטרה להקים במקום מוזיאון תיירותי. נסיונות רבים והשתדלויות מרובות, שאת רובם אי אפשר לפרט, נעשו על ידי הנהלת הישיבה הקד', לבל יבואו ערלים לטמא את היכל הקודש ולא ליתן לשועלים לילך במקום אשר קידשוהו בישיבתם הני קדושי עליון שעסקו בתורתם בקדושה נשגבה ובטהרה עילאה. 

לאחר מו"מ ארוך מול השלטון המקומי, כשבין היתר, הדברים אף הגיעו לבית הדין הבינלאומי בהאג, בס"ד עצומה הושב בניין הישיבה הקדושה בטעלז לידי ישיבתנו הקדושה, כשכבר בתקופה הקרובה בחודש תמוז, יוקם בעזהי"ת במקום מקום תורה, וקול התורה ישוב להדהד בהיכלה. 

לשם כך, במהלך חודש סיון, הגיע לישיבה הקדושה בקריית הישיבה לביקור מיוחד ראש עיריית טעלז וצוות השלטון המקומי דשם, לצד ראשי המוזיאון היהודי בעיר, במהלכו התרשמו והתפעלו עמוקות מהמראות הגדולים של הישיבה הקד', איך נראית צורתה של ישיבה, מה היה בבניין הנמצא בעיירתם, ועד כמה חשיבותו עמוקה לעם היהודי כולו כמקום ערש הריתחא דאורייתא הישיבתית. במהלך הביקור שהתקיים בקריית הישיבה, הצהיר ראש העיר בהתרגשות על היענותם לפתיחת הישיבה בבניין ישיבת טעלז, ועל סיועם שיינתן ככל שיידרש.  

בימים אלו נשלמות ההיערכויות הטכניות והלוגיסטיות בשטח לקראת הקמת מקום תורה בבניין הישיבה דטעלז בליטא, לצד הכשרת והכנת המקום ע"י משלחת הפקה מיוחדת שיצאה על ידי הנהלת הישיבה, להכינו להיותו ראוי להיות מקום תורה, מהבחינות המעשיות. 

ראוי לציין, כי ישיבת טעלז הוקמה בקצה העיירה, ולא במרכזה, שכן רצונם של גדולי טעלז מייסדי הישיבה היה שתהיה הישיבה מנותקת משאון העיר ומהמונה, ותהיה מובדלת בלתי לה' לבדו. כמוה הוקמה הישיבה בקליבלנד, וכמוה הוקמה הישיבה בקריית הישיבה.  

עם היוודע הבשורה בדבר השבת המקום לישיבה הקד', ועל הקמת מקום תורה במקום, ניכרת התרגשות עצומה בקרב בני הישיבה הקד' בכל אתר ואתר בפרט, ובקהילות היהודיות בכל העולם כולו בכלל, כשהכל מברכים 'ברוך מציב גבול אלמנה'.  

מעין מה שאמרו במדרש שיר השירים, "בית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם מיוחדת לו לישיבה, פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל מנשק אותה האבן, אמר האבן הזאת דומה להר סיני, וזה שישב עליה דומה לארון הברית".  

ישיבת טעלז

כתבות נוספות

איש לרעהו יעזורו
איש לרעהו יעזורו
איש לרעהו יעזורו
עשירי קודש
עשירי קודש
ושבו בנים לגבולם
ושבו בנים לגבולם
ושבו בנים לגבולם
הרוצה להחכים ידרים
הרוצה להחכים ידרים
הרוצה להחכים ידרים

הזן כתובת מייל ואנחנו נשלח לך
עידכונים על תכנים חדשים שעולים
לאתר